נשיא צרפת עמנואל מקרון החליט להטיל גם השנה הגבלות חמורות על סוגי המוצרים אותם יורשו חברות ביטחוניות ישראליות להציג בתערוכת יורוסאטורי היוקרתית, שתתקיים במדינה בין התאריכים 15־19 ביוני.
● 300 מיליון דולר: תוכנית ההשקעות של אלרון ורפאל בחברות טכנולוגיה
● מחזקת את יכולות ה־AI: אלביט קונה חברה־בת ישראלית
תחילה פנה רמ"ט משרד החוץ הצרפתי אורליאן לשבלייה לשגריר ישראל בצרפת, יהושע זרקא, והכריז כי לא תתאפשר למשרד הביטחון להפעיל דוכן לאומי ישראלי, ולאחר מכן הממשלה הצרפתית אישרה שהורתה למארגנת התערוכה, חברת Coges, להגביל את החברות להצגת נשק "הגנתי" בלבד. כלומר: החברות הישראליות לא יורשו להציג טילים או כטב"מים התקפיים. "רק חברות ישראליות המציגות מערכות הגנה מפני טילים והגנה נגד מטוסים יורשו להשתתף", מסרו המארגנים.
מההגבלות שהוטלו ניתן לראות שבצרפת למדו מהניסיון של ביטול גורף של השתתפות חברות ישראליות בתערוכה הקודמת, לפני כשנתיים. אז, בית המשפט בפריז ביטל את ההחלטה, בנימוק של אפליה מסחרית - אך הדבר נעשה יום לפני סגירת התערוכה ואחרי שהנזק המסחרי והתדמיתי כבר נעשה.
כמה עולה ביתן בתערוכה?
ביתן קטן (9־12 מ"ר)
10 אלף אירו
ביתן בינוני (18־36 מ"ר)
20־50 אלף אירו
ביתן גדול כולל מיתוג, לוגיסטיקה ומדיה
החל מ־100 אלף אירו
כעת, הממשלה הצרפתית "צמצמה" את היקף האיסור. "ההחלטה שהתקבלה כעת על ידי ממשלת צרפת והקבינט הביטחוני היא ברורה לחלוטין ונמנעת מכל עמימות אפשרית", אמר שארל בודואן, נשיא Coges, לתקשורת הצרפתית.
"אירוע מדיני חמור"
נספח ההגנה בפריז, אל"מ שגיא פינק כתב לבכירים במערכת הביטחון כי "לראשונה, ככל הידוע, מוטלות מגבלות בעלות אופי מדיני ישיר על נוכחותה הרשמית של מדינת ישראל ועל היקף הפעילות של התעשיות הביטחוניות הישראליות במסגרת אירוע בינלאומי מרכזי". לדבריו, "מדובר באירוע המדיני החמור ביותר מול ממשלת צרפת, שחומרתו עולה בהרבה על ההיבט המסחרי או על תערוכת היורוסאטורי".
בראיון לגלובס שהתקיים לפני כחודש, הודה ראש סיב"ט (האגף לייצוא ביטחוני) במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') יאיר קולס, כי הם נכוו ביורוסאטורי הקודם. "היו קולות במשרד שאמרו 'למה שנלך'. אני הגעתי עם הנושא למנכ"ל, אלוף (מיל') אמיר ברעם, שקיבל את ההחלטה. הוא הסביר שאנחנו 'לא באים בגלל או בשביל הצרפתים. אנחנו מגיעים כדי להיות בבמה המרכזית".
מאחורי הקלעים: מאבק על השוק הביטחוני האירופי
ההתמקדות של הצרפתים במוצרים התקפיים נובעת לא רק מצרכים פוליטיים, כי אם מהתחרות העסקית הגוברת מצד החברות הישראליות.
מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה, כי צרפת מדורגת במקום השני של סוחרות האמל"ח בעולם, בעוד ישראל במקום השביעי. שיעורה של צרפת מתוך כלל הסחר העולמי עלה מכ־8.8% בין השנים 2020־2016 לכ־9.8% בין השנים 2025־2021, ואילו ישראל קפצה מכ־3.1% לכ־4.4% בהתאמה.
כמו כן, שווקי יעד בולטים של שתי המדינות דומים: הודו היא הלקוחה העיקרית של שתי המדינות, עם כ־24% ממכירות צרפת בחמש השנים האחרונות, ו־29% מהמכירות הישראליות. מגמת השווקים החופפים באה לידי ביטוי בתקופה האחרונה גם ביוון, הצרכנית השלישית בהיקפה של צרפת (10%). רק באפריל האחרון, אלביט סגרה עסקת ענק למכירת מערכות ארטילריה מסוג PULS לצבא היווני בסך 2.3 מיליארד שקל.
שיעורה של יוון מתוך כלל העסקאות הישראליות צפוי לזנק בתוך חודשים ספורים, בכפוף לסגירת מכירת מערכות הגנה אווירית ישראליות לאתונה בעסקה כוללת שמוערכת בכ־3 מיליארד דולר.
האתגר של צרפת מול ישראל, כפי שגם משתקף בעסקת PULS, הוא סוגיית ה־Combat Proven (הוכח בשדה הקרב): המוצרים ההתקפיים הישראליים מוכיחים את עצמם, שוב ושוב, בשדות הקרב של צה"ל.
בין הבולטים נמנים סדרת טילי הנ"ט המבוקשת ביותר בעולם מתוצרת רפאל "ספייק", והמל"טים מדגם הרמס 900 ("כוכב") של אלביט, שביצעו אלפי שעות טיסה ומאות תקיפות וחיסולים ברחבי איראן. מחירם מוערך בכ־6.85 מיליון דולר לעומת, למשל, MQ-9 ריפר האמריקאי, שעולה כ־32 מיליון דולר.
למרות הביטחון של סיב"ט, היקף ההופעה הישראלית המיועדת משקף את החששות בקרב חברות ישראליות מהפסדים כספיים. לאחר שביורוסאטורי לפני שנתיים תכננו להופיע כ־74 חברות ישראליות, בתערוכה השנה תכננו להשתתף פחות מ־40.
הירידה בהשתתפות ישראלית עומדת בניגוד למגמה העולמית - השנה צפויים כ־2,600 מציגים מכל העולם. מדובר באלף מציגים יותר מאשר לפני כשנתיים, בפעם האחרונה שבה התערוכה התקיימה, והמארגנים מצפים לשבור את שיאי הנוכחות של מבקרים.
החברות הגדולות יציגו
במשרד הביטחון זועמים שלא יוכלו להציג בתערוכה, אבל מבין החברות הישראליות יש שממשיכות בשגרת ההכנה לתערוכה, כאשר אלביט, התעשייה האווירית ורפאל מתכוונות להמשיך ולהופיע. בקרב החברות הביטחוניות יש גם מי שראה את הנולד, ובתכנון התצוגה מראש בחרו לחלק את הביתן כך שמערכות הגנתיות יופיעו בחזית, ואילו ההתקפיות בעומק הביתנים. חברות אחרות שוקלות לא להציג מוצרים בכלל, ורק להציג מוצרים במסכים.
ניהול הסיכונים נובע מהעלויות הבלתי מבוטלות שכרוכות בהשתתפות. כך, לדוגמה, תערוכה קטנה מאוד של 12־9 מ"ר מתחילה ב־10 אלף אירו (כ־11.6 אלף דולר), תוך שתערוכה בגודל כ־36־18 מ"ר נעה בין 50־20 אלף אירו (58.2־23.3 אלף דולר).
ביתן לאומי בגודל כ־300 מ"ר עם לוחות LED ותצוגות משמעותיות של משוריינים ואמל"ח עשוי להגיע לעלות של עד לכ־20.5 מיליון דולר. לגלובס נודע, כי היקף ההשקעה של המשרד בביתן הלאומי שבוטל, עומד על פחות מ־2 מיליון שקל.
בגלל לבנון?
מאחורי ההחלטה, לפי העיתון לה־מונד, עומדת מחאה צרפתית על רקע המצב בלבנון. צרפת התייצבה בראש מחנה בינלאומי הדורש להפסיק באופן מיידי את העימות, הביעה חשש מכניסת כוחות ישראלים לדרום לבנון והציעה להעלות את הנושא לדיון במועצת הביטחון.
בפועל, לפי גורמים ביטחוניים והערכות של מומחים לשוק הביטחוני האירופי, צרפת מעוניינת למנוע תחרות אפשרית מצד ישראל לתעשיית הנשק שלה, במיוחד בעת הנוכחית, שבה תקציבי עתק אירופיים מוקצים להתחמשות.
שני מחנות נפרדים נוצרו באירופה בשלוש השנים האחרונות: בצד אחד נמצאת גרמניה הרוכשת מערכות הגנה מישראל ומארה"ב במיליארדי אירו, ולעומתה צרפת, הדורשת כי ההוצאה הביטחונית האירופית תוקצה רק לתוצרת אירופית, ובמיוחד למוצרים הצרפתים.
ראש הממשלה הצרפתי סטפן לקורנו הודה בדיון בפרלמנט בשבוע שעבר: "ישראל היא אחת המתחרות הגדולות ביותר של תעשיית הנשק הצרפתית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.