משרדי גוגל בחיפה / צילום: Shutterstock
חברות טכנולוגיה בינלאומיות, ובהן ענקיות כמו אנבידיה וגוגל, פנו לאחרונה לרשות המסים בבקשה חריגה: לאפשר להן לשלם את המסים בישראל בדולרים במקום בשקלים. בפגישות עם בכירי הרשות, הציגו נציגי החברות את השחיקה הדרמטית ברווחיהן עקב צניחת שער הדולר בלמעלה מ־20% בשנה האחרונה, בעוד הוצאותיהן המקומיות, ובראשן תשלומי השכר, נותרו שקליות.
ברשות המסים ובמשרד האוצר לא שוללים את הבקשה על הסף לאור היקף פעילותן של החברות והשפעתו הפוטנציאלית של המהלך על שער החליפין, אך גורמים מקצועיים באוצר מעריכים כי קיימים קשיים מהותיים בהצעה.
● הדולר שינה כיוון? הכלכלנים מנסים לספק תשובה
● בדיוק כשהמציאות מסתדרת לאינטל, אנבידיה מאגפת אותה במגרש הביתי
● AI היא רק תירוץ לפיטורים? השאלה שמסעירה את בכירי הטכנולוגיה
לבקשה החריגה כבר קיים תקדים: עם השלמת רכישת חברת וויז הישראלית על ידי גוגל במרץ השנה תמורת 32 מיליארד דולר, פנו מייסדי החברה לרשות המסים בבקשה לשלם את המס בדולרים. המייסדים, שכל אחד מהם צפוי לקבל קרוב ל־3 מיליארד דולר לפני מס, קיבלו את אישור המדינה לביצוע התשלום במטבע החוץ.
בעת ההכרזה על העסקה, במרץ 2025, שער הדולר עמד על 3.67 שקלים, אך עם ההודעה על השלמתה שנה מאוחר יותר, במרץ השנה, עמד שער הדולר על 3.09 שקלים בלבד. על הרקע הזה נתגלעה בין רשות המסים למייסדים מחלוקת לפי איזה שער חליפין ישולם המס. הרשות דורשת שהתשלום יתבצע לפי יחס לשקל בעת ההכרזה על העסקה, דהיינו להגדיל בכמעט 19% את הסכום הדולרי.
"פועלות בהיקף אדיר"
במקביל, נפתחו דיונים מול גוגל ואנבידיה, שפנו לרשות בבקשה לשלם את כלל מסיהן בישראל בדולרים, ולא רק את המיסוי על עסקאות ורווחי הון. גורמים בשוק מציינים כי גם חברות בינלאומיות נוספות הגישו בקשות דומות. בעוד שהמצדדים במהלך טוענים כי מדובר בצעד אסטרטגי שעשוי למתן את פיחות הדולר על ידי הפחתת הביקוש המקומי למטבע, רשות המסים ומשרד האוצר טרם גיבשו מדיניות בנושא. גורמים באוצר מביעים הסתייגות, וסבורים כי אין הצדקה להעניק הטבה כזו לענקיות הטכנולוגיה, שנהנות ממילא ממערך הטבות נרחב.
לגלובס נודע כי ברשות המסים מציגים גישה פתוחה יותר לרעיון. "מדובר במיעוט של חברות שפועלות בהיקפים אדירים", מסביר גורם ברשות המסים. "קומץ של חברות שההיקפים שלהן הם מאוד מאוד משמעותיים, הן מעסיקות אלפי עובדים ויש להן עסקאות ענק". בגלל הגודל שלהן וגם התשלומים השוטפים שלהן בסכומים משמעותיים. הן מבקשות היום לשלם את כלל המס - ניכויי המס על השכר של העובדים, מס חברות שהן צריכות לשלם ועוד - בדולרים. כשיש אירוע חריג, עסקה גדולה, דיבידנדים שמחולקים, זה עוד יותר משמעותי כי מגיעים להיקפים של מאות מיליונים וגם עשרות מיליארדים כידוע".
ענקיות הטכנולוגיה, ואנבידיה בפרט, הן מהמעסיקות הגדולות בישראל, והשפעתן על הכלכלה המקומית אדירה. שווי הכנסותיה של אנבידיה בישראל גדל מ־840 מיליון דולר ב־2024 ל־1.47 מיליארד דולר בשנה שעברה. לשם השוואה, ב-2023 הוא עמד על 325 מיליון דולר בלבד. המס שהיא משלמת בישראל האמיר ל־1.287 מיליארד דולר, או קרוב ל־4 מיליארד שקל.
הסכר עשוי להיפרץ
לדברי הגורם ברשות, הפעילות החריגה והשוטפת גם יחד של חברות הענק משפיעה על שער הדולר־שקל. "זה מצריך אופרציה שלמה לגייס כל חודש סביב תשלום מקדמות המס וסביב התשלום של הדוח שנתי ואירועים של חלוקת דיבידנדים משמעותיים". עוד הוא הוסיף, כי "בגלל כל הרגישות בנושא המט"ח, נוסף אתגר או עיוות נקודתי סביב הזמן והמועדים האלה בשער הדולר שקל. על רקע זה, החברות ביקשו לאפשר להן לשלם את המסים בדולרים, בהתאם לשער החליפין בעת התשלום".
ההכרעה בסוגיה נתונה בידי החשכ"לית, עו"ד מיכל עבאדי־בויאנג'ו. לאחר שאישרה את תשלום המס הדולרי בעסקת וויז לפני כחודשיים, החברות נשענות על תקדים זה בתקווה לקבל סיוע דומה גם בתשלומי המס השוטפים.
לדברי הגורם ברשות המסים, ההחלטה אינה תלויה ברשות בלבד, שכן בסופו של יום היא מקבלת את המס בשקלים. "החשכ"לית שמנהלת את חשבון מדינת ישראל ובנק ישראל תחליט כיצד זה ישפיע על המדינה". עם זאת, מדגיש הגורם כי "הגישה ברשות היא לייצר פתרון עבור החברות הללו ולאפשר להן לפעול בסביבה עסקית נוחה. אנחנו מנסים לעשות כל מה שניתן כדי להקל על הסביבה העסקית, במיוחד של החברות האלה".
אם אכן יוענק האישור לתשלום בדולרים, הוא צפוי להינתן באופן רוחבי לכל החברות שיעמדו בתנאים שיוגדרו. לפי גורמים באוצר, המהלך ידרוש עבודת מטה מקיפה שתגדיר מיהי אוכלוסיית היעד הרלוונטית ותקבע את מנגנון התשלום בפועל.
לא עושים גידור
חלק נוסף בבקשת החברות מתקבל בהבנה פחותה ברשות המסים: הדרישה לקבע מראש את שער הדולר לתקופה של כשנתיים כדי לייצר ודאות בנוגע להיקף המס לתשלום. כיום, על פי התקנות הדולריות, חברות בינלאומיות רשאיות לדווח בדולרים, אך בסוף השנה הדוח מתורגם לשקלים והתשלום מתבצע לפי השער במועד התשלום בפועל.
באוצר וברשות המסים מתנגדים לשינוי זה, שכן כפי שמסביר הגורם ברשות: "הם למעשה מבקשים לקבע להן את השער. אנחנו לא עושים גידור לצדדי ג' על שער המט"ח. בעניין הזה הם לא שונים מכל הספקים האחרים בישראל".