הדולר שינה כיוון? הכלכלנים מנסים לספק תשובה

הדולר התחזק היום (ג') אל מול השקל, לרמתו הגבוהה ביותר בשבוע האחרון - ונסחר בשעה זו סביב בין 2.84-2.85 שקלים לדולר. זאת, לעומת נקודת השפל של שער הדולר בעשורים האחרונים, 2.80 שקל, שנרשמה רק בתחילת שבוע המסחר.

● הנגיד מאותת כי עשוי להתערב בשער הדולר דרך הריבית

"אין ספק כי דברי הנגיד שינו את כיוון המסחר היום. על זה ייאמר - כוחה של המילה", אומר רונן מנחם, כלכלן ראשי שווקים פיננסים בבנק מזרחי טפחות ביחס לנאום שנשא מוקדם יותר פרופ' אמיר ירון שבו רמז על הורדת ריבית מואצת. מנחם הוסיף כי "אולם, אם לדברים לא תהיה המשכיות, לא מן הנמנע כי תיסוף השקל יתחדש, בשים לב למגמות בשוקי חו"ל ולמצב המדיני-ביטחוני. הם עדיין במוקד - לאו דווקא הפרשי ריביות קצרות".

רק בשבוע שעבר, התבטאויות בכיוון ההופכי של הנגיד במועד החלטת הריבית, שרימזו על כך שהריבית לא תרד בקצב המהיר שהשוק מייחל לו, דחפו את הדולר כלפי מטה. אולם מעבר להשפעות קצרות טווח בשווקים כתוצאה מהתבטאויות כאלה או אחרות, בשווקים מעריכים שהתמונה הרחבה היא תומכת עדיין בהתחזקות השקל.

מאז סוף חודש מרץ, זינק מדד הנאסד"ק 100 בכ-33%. שמואל קצביאן, אסטרטג ראשי בבנק דיסקונט, מציין כי קצב שכזה נרשם במילניום הנוכחי רק שלוש פעמים, סביב ההתאוששות ממשברי הקורונה (2020) ובועת הסאבפריים (2009), ושיאה של בועת ההיי-טק (2000). אלא שהפעם, מדגיש קצביאן, "אנחנו לא במשבר וממש לא בבועה של ההייטק". את העליות מובילות לדבריו מניות השבבים וה-AI על רקע עונת דוחות חזקה במיוחד בארה"ב.

הראלי הזה גורר את השקל כלפי מעלה בעוצמה חריגה: מתחילת 2026 כל אחוז עלייה בנאסד"ק תורגם לייסוף של כ-0.4% בשקל - רגישות שלא נראתה כמותה מאז 2014. כך התחזק השקל בכ-11% מול הדולר מאז סוף מרץ. מקור הרגישות הוא בעיקר המוסדיים. קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח הישראליות מגדרות את חשיפתן לשוקי חוץ, ומוכרות דולרים בהיקפים חסרי תקדים.

המוסדיים שומרים על רף קבוע של חשיפה למטבע זר. מכיוון שחלק עצום מכספי הציבור מושקע במניות מעבר לים, נוצר פה מנגנון אוטומטי: בכל פעם שהבורסות בארה"ב עולות, שווי המניות הדולריות של המוסדיים מזנק - מה שמאיים להקפיץ את אחוז החשיפה שלהם למט"ח מעבר ליעד שהציבו. כדי לאזן את התמונה ולשמור על רמת חשיפה יציבה, המוסדיים נאלצים לפעול הפוך, ולמכור דולרים בשוק.

יחד עם זאת, קצביאן מזכיר כי מאז 2024, המוסדיים הקטינו את שיעור חשיפתם לנכסים זרים בלתי-מגודרים והגדילו את ההשקעה בישראל. זאת, כהיפוך למגמה של הסטת כספים להשקעות מעבר לים קודם לכן. "שיעור החשיפה של המוסדיים לנכסים ישראלים כיום, נכון לנתונים האחרונים מפברואר, הוא עדיין נמוך בהשוואה למה שהיה ערב 7 באוקטובר. אבל אין לנו את הנתונים של מרץ, אפריל ומאי. ויכול להיות שמאז הם הגדילו את השיעור ובאמת די קרובים כבר למה שהיה לפני המלחמה".

לעתיד הקרוב צופה קצביאן כי התחזקות השקל אל מול הדולר תימשך, אך יותר במתינות ועם תנודות רבות בדרך - מה שעשוי לבוא לידי ביטוי גם בנסיגות נקודתיות כמו זו של הימים האחרונים. "הגורמים המבניים עדיין תומכים בשקל, אבל אולי לא בעוצמות האלה שראינו בתקופה האחרונה", הוא אומר, ומונה ייצוא שירותי הייטק בשיא, ייצוא ביטחוני חזק, חוב חיצוני נמוך ורזרבות מט"ח גבוהות.

בחמש השנים האחרונות, הוא מזכיר, היה השקל המטבע המרכזי החזק בעולם - בהמשך לעשור חזק נוסף. את המהמרים נגד השקל הוא מזהיר: "ערב המלחמה האחרונה היו בעולם המלצות לעשות שורט על השקל, וקרה בדיוק ההפך, ובאופן דרמטי".

תנודה רגעית?

מתבקש לנסות לקשר בין הרגיעה בייסוף השקל בימים האחרונים לבין היום הגרוע ביותר שספגה הבורסה בתל אביב מאז 8 באוקטובר 2023 - שננעלה אתמול (ב') בצניחה של כ-4.3% במדד הדגל ת"א 35. אולם, גם כאן בשוק ממהרים לצנן את החיבור: ההשפעה של הבורסה המקומית על השקל שולית בהרבה ממה שנדמה, ומי שמכתיב את כיוון המטבע הוא בעיקר מה שקורה בבורסות בעולם - שם, בניגוד לתל אביב, לא נרשמה אתמול שום מפולת.

"הקשר עם הבורסות בעולם דומיננטי וחזק הרבה יותר מההשפעה של הבורסה המקומית על השקל", אומר קצביאן. ואכן, בעוד ת"א צללה, מדד S&P 500 דווקא עלה אתמול, וגם הירידה המקומית הגיעה אחרי ראלי חד במיוחד.

גם ההתמתנות הנוכחית בשער עשויה להתברר כתנודה רגעית, בדומה לצניחה אתמול בבורסה, שהיום (ג') כבר נסחרת ביציבות ואף בעליות קלות. קשה להסיק מכך על המגמה ארוכת הטווח, וקצביאן מזהיר מפני מסקנות נחפזות: השפעת המניות על השקל מורגשת בעיקר לאורך זמן, ו"בטווח הקצר הכול אפשרי".