עגלת הקפה קטרינה / צילום: הילה ביסטריצר
הדרך אל בן שמן חולפת על פני חורשות צפופות, בתים שמסתתרים בתוך גינות מוריקות וצהוב של חמניות, שדות חרדל וקוביות קש שמסמנות קצה קציר.
● בבית קפה ותיק במושב קטן אכלנו את הלזניה הכי טובה בארץ
● יין וגבינות משובחים בחצר בית: לקסם שקורה פה ביום שישי אין תחרות
● 5,000 בקבוקים בשנה, רק יין אדום: יקב הבוטיק שמסתתר באמצע המדבר
9:00 | משהו לאכול: חומרי גלם משובחים ומנות לצליאקים
עגלת הקפה קטרינה, הניצבת סמוך למקלט הקופים ליד כפר דניאל, הייתה היעד הראשון ביומנו. קודם לביקור בביתם של קופי הקפוצ'ין החמודים ביקשנו לעצמנו קפוצ'ינו עשוי כדבעי. העגלה ממוקמת במה שהיה בעבר גן אירועים, עובדה שמקנה לבאי המקום פינות ישיבה יפות וסדורות במרחב גדול ומוצל.
בעלי המקום הם בני הזוג יוני והילה. יוני הוא שף ויועץ קולינרי, שבשלב מסוים החליט שיש דברים חשובים יותר מחיי עבדות במסעדה בעיר. את העגלה הוא קרא על שם סבתו ההונגריה קטרינה, בשלנית ואופה שהותירה בלבו זיכרונות של ניחוחות מהמטבח ההונגרי.
בקטרינה מחבקים את כולם - מהמחפשים כשרות ועד צליאקים וטבעונים. את המנות, בטאצ' של שף, מכין יוני במו ידיו, תוך הקפדה על חומרי גלם משובחים. לקינוח שמרנו מקום לעוגת הפרג המיתולוגית של סבתא קטרינה.
10:00 | משהו לעשות: "אי אפשר שלא להתפעל מהקופיפים"
במקלט הקופים אנחנו מוצאים את דסטי וחוכמה, קופי הקפוצ'ון, מחובקים על ענף. "קופות הקפוצ'ין הן שמחזרות אחרי הזכרים בטבע", מציינת ד"ר תמר פרדמן, המייסדת והמנכ"ל של המקלט. אי אפשר שלא להתפעל מהקופיפים שמקפצים הנה והנה, ואנחנו שורקות בהתפעלות. אבל פרדמן מהסה אותנו. "הם נבהלים מאוד משריקות, צפירות וצפצופים", היא אומרת, ואנחנו מתחילות להבין שמאחורי המתיקות של הקופים מסתתר סיפור עצוב.
בסיפור הזה מעורבים ארגוני פשיעה, שהבריחו חיות שנחטפו באכזריות מבית גידולן הטבעי רק כדי למכור אותן לכל המרבה במחיר. "כלי האכיפה נשברו וכיום, בין השאר, משתמשים בקופים ככוכבי טיקטוק", מספרת תמר בצער.
תכליתו של הסיור היא לעורר מודעות בקרב ילדים ובני נוער, צרכני הרשת המרכזיים, לתופעה המחרידה שמאחורי הקופים החמודים שעושים unboxing. הסרטונים האלה מתדלקים את שוק ההברחות, וכך גם גדלה כמות הקופים שהצילה תמר בשנים האחרונות פי מונים מהתקופה שקדמה לרשתות.
כיום שוהים במקלט כ-1,800 קופים, אותם מקבלת תמר וצוותה המסור באהבה, שם הם עוברים תהליך שיקום ממושך והופכים את המקום לביתם.
בכל שישי בבוקר יוצא מהמקלט סיור מאורגן. בשאר הימים ניתן לתאם סיורים בהזמנה מראש.
11:00 | משהו ללקט: רטבים ומשחות מצמחי היער
"יש רעיל ויש מועיל", מתחבבת עלינו מיידית שרה גולד, מדריכת הליקוט שיוצאת איתנו לגלות את צפונות יער בן שמן. "הלוף לדוגמה הוא צמח רעיל שעשוי לגרום לחנק - אבל בבישול נכון הוא מעדן", היא מבהירה את ההבדל בין מועיל לרעיל.
גולד, מיקרוביולוגית בהכשרתה, היא אוצר בלום של ידענות בוטנית, רפואית וקולינרית. בלשון חדה ומשעשעת היא מובילה אותנו בשבילי היער שמאחורי ביתה, בין סודות של צמחים, פירות וזרעים. את צמחי החרדל הלבן היא קוטמת בזריזות ומכינה מהם רוטב איולי עוקצני לסלט. מצמח הטיון הדביק היא מכינה משחה נגד עקיצות. בימים אלה של ראשית הקיץ פורחים גם ניצני הצלפים, ריג'לת הגינה, וניתן גם ללקט את פירותיו העסיסים של אשחר ארצישראלי.
הסיורים נמשכים כשלוש שעות ובסיומם מתיישבים לארוחה המבוססת על ליקוטי השדה בביתה של גולד.
14:00 | משהו לקנות: נרות בריח פפאיה ומנטה סגולה
את מור יצחקי פגשנו בעודה יוצקת שעוות סויה לכלי בטון. לתוכו נמסך גם שמן וניל טבעי והחדר כולו נדלק בשלל ריחות בשומים. מור, סוכנת אופנה בעברה, ושי בן זוגה, שפרש מצה"ל, הקימו יחד את העסק בשלהי הקורונה בעודם ביוון, מחשבים את מסלול חייהם מחדש. "היינו בריק מוחלט", היא מספרת, "בהינו בים, ואז הגיע הרעיון לפתוח עסק לנרות".
הרעיון נסק, בין השאר, משום שאנשים שהו בבתים ורכשו פריטים לבית. כך שי ומור עברו למשק של ההורים במושב בן שמן, שם קבעו את ביתם ופתחו את סטודיו רוזיליה, מפעל משפחתי המייצר נרות ריחניים וכלי בטון, שעל עשייתם מופקד שי.
מלבד רכישה מענגת של נרות בריחות מופלאים של פפאיה, לבנדר ומנטה סגולה, המקום עורך סדנאות, שבמהלכן גם לומדים את ההבדלים בין נרות סינתטיים לטבעיים.