הפגנת תמיכה בעזה בבריטניה. לאן הולכות התרומות ההומניטריות? / צילום: Reuters, Chris J Ratcliffe
למרות החבטות הקשות שחטף חמאס במלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור נותר השליט האזרחי בעזה. המערך הסמי־ממלכתי של הארגון מתבסס על הזרמות הון מבחוץ, ועל פי מחקר של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, ונחשף כעת בגלובס - קיים קשר ישיר בין גיוס של כ-9.5 מיליון דולר מ־45 ארגוני צדקה באירופה - להון שגייסו ארגונים שמקורבים לחמאס.
● בגלל עבודת כפייה? המכס החדש של דונלד טראמפ
● החברות הישראליות שיציגו בתערוכה הביטחונית בצרפת, למרות ההגבלות
מהמחקר, שנועד לאתר אפיקי מימון של חמאס וארגוני טרור נוספים ברצועת עזה, עולה כי הגופים הללו נהנים מתשתיות גיוס נרחבת שפועלת בבריטניה, ספרד, צרפת והולנד, על בסיס גיוסי המונים, אתרי אינטרנט תמימי מראה, העברות בנקאיות, יישומוני תשלומים, ומטבעות קריפטוגרפיים.
המחקר מצביע, כאמור, כי במהלך המלחמה גויסו יותר מ־9.5 מיליון דולר לעזה מכ־45 גופים במסווה של "תרומות לצדקה". כל אחד מהארגונים גייס לפחות 100 אלף דולר, שבעה קמפיינים מקוונים גייסו יותר ממיליון דולר, ובארבעה קמפיינים נוספים גויסו בין חצי מיליון למיליון דולר.
מתוך כלל הקמפיינים, בבריטניה גויסו בפלטפורמות גיוס המונים בלבד יותר מ־11 מיליון ליש"ט (כ־14 מיליון דולר); הקמפיינים בצרפת צירפו כ־1.4 מיליון אירו; בספרד, גויסו באמצעות קמפיינים מאות אלפי אירו; ואילו, בהולנד גויסו בפעילות מאות אלפי אירו.
על הנייר אלו סכומים נמוכים, אך עבור חמאס מדובר בצינור חמצן שמאפשר תשלום שכר למחבלים. על אחת כמה וכמה שגיוסים מתבצעים גם דרך ערוצים ישירים (אתרי ארגונים, העברות בנקאיות, פייפאל), בהיקף מוערך של מיליוני דולרים נוספים שאינם משתקפים בפלטפורמות הגלויות. נוסף על כך, זוהו בכמה מקרים כאמצעי תרומה נוסף העברות במטבעות קריפטו - ובמקרה זה לא הובהר היקף התרומה.
קשרים ישרים ועקיפים
במטרה לאתר גיוסי כספים משמעותיים עבור ארגוני הטרור בעזה או ארגונים החשודים בכך, משרד התפוצות דגם מדינות המופיעות ברשימות ארגוני הטרור של מערכת הביטחון בישראל ושל הממשל האמריקאי.
בעקבות זאת, המחקר מבחין בין קשרים ישירים לקשרים עקיפים. קשרים ישירים כוללים גופים שהוגדרו בעבר כארגוני טרור, עובדים או פעילים המזוהים עם חמאס, או פעילות בעלת מאפיינים תומכי טרור. קשרים עקיפים כוללים שיתופי פעולה עם ארגונים הקשורים לחמאס, העברות כספים לגופים המזוהים עמו או רטוריקה פומבית התומכת או מצדיקה טרור.
ממצאי המחקר ממחישים כי לא קיימת אבחנה מהותית בין פלטפורמות המשמשות ארגונים לגיטימיים לכאורה לבין אלו המשמשות גופים בעלי קשרים לחמאס ולארגוני טרור. כלומר, הפלטפורמות משמשות במקביל את שני סוגי הארגונים.
ממצא מרכזי נוסף הוא פער חריף בשקיפות: הציבור יכול לראות את קמפיין התרומות ואת אמצעי התשלום, אולם ברוב המקרים אינו יכול לדעת כיצד מועבר הכסף הלאה, מי הם מנגנוני הביניים ומהו יעדו הסופי בתוך רצועת עזה. החוקרים מציינים כי כמעט ולא אותרו פרטים פיננסיים של הגופים המקבלים את הכסף.
הארגונים המגייסים
"מדובר בסיכון ביטחוני שאסור להתעלם ממנו", אומר שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי. "כספים גם תחת מעטפת הומניטרית, עלולים להגיע לגורמים הקשורים לחמאס. מצופה ממדינות אירופה למנוע הזרמת כספים ללא פיקוח מספק".
אז מיהם אותם הארגונים המגייסים? אחד הבולטים הוא "אינטרפל (Interpal), ארגון צדקה שהוקם בשנת 1994 בבריטניה, במטרה לספק סיוע הומניטרי לפלסטינים. כבר ב־1997 הגדירה ישראל את הארגון כ-בלתי חוקי. כעבור שש שנים בלבד, ארה"ב הגדירה אותו כארגון טרור בשל עדויות לתמיכה בחמאס.
בשנת 2019, רשות הפיקוח על צדקה בבריטניה הטילה מגבלות על פעילותו הפיננסית לאחר שחשבונות הבנק של הארגון נסגרו עקב חקירות שהעלו חשדות להעברת כספים לארגונים הקשורים לחמאס.
ארגון נוסף הוא אגודת "אל־ח'יר", אחת מאגודות הצדקה המוסלמיות הגדולות בבריטניה. באגודה הוכח כי מועסקים פעילי טרור. ב־12 ביולי 2024 חוסל חוסאם מנצור, ראש מחלקה במנגנון ביטחון הפנים של חמאס, שהיה גם מנהל באגודת אל־ח'יר.
גוף בריטי נוסף הוא IRW (Islamic Relief Worldwide), המפעיל סניפים ביותר מ־40 מדינות ומתמקד "בסיוע הומניטרי ופיתוח". עם זאת, ב-2014 הוכרז ה-IRW כ"התאחדות בלתי מותרת", בהתבסס על מידע של שב"כ, שלפיו הארגון ממלא תפקיד מרכזי במימון חמאס באמצעות גופי טרור.
"מדובר בתופעה רחבה בהרבה מהנראה לעין", מסכם מנכ"ל משרד התפוצות, אבי כהן סקלי. "למעלה מ־9.5 מיליון דולר רק בחלק הגלוי. כאשר כספים זורמים בערוצים פומביים עם שקיפות חלקית בלבד, ונוגעים בגופים בעלי קשרים לחמאס ולארגוני טרור".