בגלל עבודת כפייה? המכס החדש של דונלד טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מבקש להטיל מכסים של לפחות 10% על יבוא מרוב שותפות הסחר המרכזיות של אמריקה. הסיבה הרשמית למהלך מגיעה בעקבות חקירה שעסקה במוצרים שלכאורה יוצרו באמצעות עבודת כפייה. הסיבה האמיתית היא מאמציו של טראמפ לבנות מחדש את חומת המכסים הרחבה שבית המשפט העליון פסל.

לפי הודעת משרד נציג הסחר האמריקאי, שיעור המכס של 10% יחול בין היתר על יבוא מקנדה, מקסיקו, האיחוד האירופי, טאיוואן ובריטניה.

● "אמריקניזציה והיפר-קפיטליזם": מונדיאל 2026 מגיע לממלכה של טראמפ
● מכס של 25% על יבוא רכב: הנקמה של טראמפ באירופה על התנהלותה במלחמה

ישראל נכללה במדינות שנחקרו תחת הסעיף הזה, אך הרשימה המלאה של המדינות עליהן יוטל המכס עדיין לא פורסמה. הדיווחים השונים מצביעים על כך שישראל אכן צפויה להיות ביו המדינות שיוטלו עליהן המכס החדש. מוצרים ממדינות מרכזיות אחרות, ובהן סין, הודו, יפן, דרום קוריאה, ברזיל ושווייץ, יהיו כפופים למכס של 12.5%.

ממשל טראמפ הסביר כי המכס הנמוך יותר יוטל על מדינות שאוסרות על יבוא מוצרים שיוצרו בעבודת כפייה או שהתחייבו לעשות זאת, בעוד שמדינות "שלא הצליחו להטיל ולאכוף באופן אפקטיבי" יעמדו בפני שיעור מכס גבוה יותר.

המהלך מהווה צעד משמעותי במאמציו של טראמפ להשיב את המכסים שהטיל על בסיס מדינה מול מדינה במהלך שנתו הראשונה בבית הלבן, לפני שנקבע בעליון כי הם אינם עומדים בדרישות החוקתיות. המכסים המוצעים הם תוצאה של חקירות שנפתחו מכוח סעיף 301 לחוק הסחר האמריקאי.

מה יוחרג מהתוכנית?

המכסים לא ייכנסו לתוקף באופן מיידי. לפני יישומם יתקיים הליך של שימוע ציבורי וקבלת הערות מהציבור, שעשוי להביא לשינויים בהצעה. המועד האחרון להגשת הערות בכתב הוא 6 ביולי, ושימועים פומביים צפויים להתחיל ב-7 ביולי.

חקירות עבודת הכפייה הן רק חלק אחד ממאמצי הממשל להחיות את מדיניות המכסים של טראמפ. במקביל מתנהלות חקירות נוספות במסגרת סעיף 301 בנוגע לעודפי כושר ייצור במדינות הסוחרות עם ארה"ב.

עם זאת, קיימים מספר חריגים לתוכנית המכסים. יבוא של מוצרי טקסטיל והלבשה ממדינות מסוימות יוכל להיכנס לארה"ב בשיעורי מכס מופחתים, בהתאם להיקף יצוא הטקסטיל האמריקאי לאותן מדינות. מוצרים אחרים יהיו פטורים לגמרי מהמכסים, בהם בשר בקר, עגבניות, בננות, קפה, מיץ תפוזים ומוצרי מזון נוספים. גם מתכות שכבר כפופות למכסים אחרים, וכן דלקים מסוימים וכימיקלים, לא ייכללו בתוכנית.

אתגר משפטי

כזכור, תוכנית הסחר הרחבה של טראמפ ספגה מכה משמעותית בפברואר השנה, כאשר בית המשפט העליון פסל מכסים שהוטלו באמצעות סמכויות חירום.

מכסים המבוססים על סעיף 301 נחשבים בעיני מומחי משפט אמריקאים לבעלי בסיס משפטי חזק וגמיש יותר מאשר סמכויות אחרות שטראמפ ביקש להפעיל. הבעיה איתם, מבחינת הנשיא, היא שתהליך היישום שלהם ממושך יחסית.

כפתרון זמני, טראמפ הפעיל גם מכס גלובלי של 10% במסגרת סעיף 122 לחוק הסחר, אולם תוקפו של צעד זה צפוי לפוג ביולי. גם המכסים שהוטלו מכוח סעיף 122 ניצבים בפני אתגר משפטי מתמשך.