ביום שישי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז על הסגתם של 5,000 חיילים אמריקאים מגרמניה, מתוך 36 אלף החיילים המוצבים במדינה, כמחאה על חוסר הסיוע של אירופה במלחמה באיראן. שעות ספורות לאחר מכן, הוא הכריז על צעד נוסף מול היבשת: העלאת המכס על רכבים מ־15% (כפי שסוכם בהסכם הסחר האחרון מול האיחוד האירופי) ל־25%.
● בין חזון ירוק למציאות כלכלית: אירופה חוזרת להשקיע בקידוחי גז ונפט מקומיים
● גרמניה בצרות: תחזית הצמיחה נחתכה וגל פשיטות רגל מטלטל את הכלכלה
הנשיא טראמפ הכריז ברשת החברתית שלו Truth Social ש"בהתבסס בעובדה שהאיחוד האירופי לא מציית לכל ההסכמות בהסכם הסחר, בשבוע הבא אגדיל את המכסים שמוטלים על האיחוד האירופי על רכבים ומשאיות שמגיעות לארה"ב. המכס יוגדל ל־25%". בהמשך הוא מציין ומשבח את תעשיית הרכב האמריקאית וכמה שהמכס צפוי לחזק אותה.
מתיחות מול גרמניה
למרות הכרזת טראמפ, כי העלאת המס נובעת מהפרות אירופאיות של הסכם הסחר, באירופה משערים שההחלטה הייתה תלויה יותר בחוסר שיתוף הפעולה של היבשת מול איראן.
רותם אורג־קליסקי, מומחה לפוליטיקה אמריקאית, מסביר ש"זה בעיקר המתיחות מול קנצלר גרמניה פרידריך מרץ. למרות המוכנות של גרמניה להגדיל את תקציב הבטחון ולהגן על עצמה, המלחמה עם איראן מאוד לא פופולרית בגרמניה. מרץ אמר שאיראן 'משפילה את ארה"ב' ו'לארה"ב אין אסטרטגיה'. זה נתפס רע מאוד בארה"ב. חבר את זה לתסכול האמריקאי מאירופה שהם דופקים אותם במסחר, וזה מבחינתם צעד מתבקש".
כלי תקשורת אירופאיים מחזקים גם הם את החיבור הזה. ב־Euronews מציינים כהקשר התבטאות של טראמפ מיום חמישי שקנצלר גרמניה מרץ צריך להתמקד בסיום המלחמה באוקראינה במקום "להתערב באיראן" וציין את איטליה וספרד כ"נוראיות ממש" בהקשר הזה. העיתון הגרמני inFranken אף צייר זאת במילים קשות כ"נקמה" נגד מרץ, מלוני וסנצ'ז (מגרמניה, איטליה וספרד בהתאמה) על חוסר שיתוף הפעולה שלהם במלחמה מול איראן.
בין השאר, מדינות האיחוד האירופי סירבו להשתתף במבצע בינ"ל לליווי שיירות דרך הורמוז כדי לפרוץ את הסגר האיראני עליו, מה שהוביל את ארה"ב לשנות אסטרטגיה ולהטיל סגר נגדי על היצוא האיראני.
הנזק: מאות מיליוני אירו
המכס החדש צפוי לעלות ליצרנים האירופאים מאות מיליוני אירו. כשנחתם הסכם הסחר בין ארה"ב לאיחוד האירופי, שהוריד את המכס מ־27.5% דאז ל־15%, האיחוד האירופי העריך את החסכון ליצרנים בין 500 ל־600 מיליון אירו בשנה. כעת, כשהמכסים חוזרים לרמה דומה, ניתן לשער שהנזק יהיה דומה.
בעוד שהאיחוד האירופי הוא "רק" מקור היבוא השני בגודלו מבחינת ארה"ב, שוק הרכב האמריקאי הוא כה גדול שארה"ב היא יעד הייצוא מספר אחד עבור יצרני הרכב באיחוד האירופי. בשנת 2024, רכבים בשווי כולל של 39.8 מיליארד אירו יוצאו לארה"ב, כאשר בריטניה היא היעד השני בחשיבותו עם 34.3 מיליארד אירו.
בעקבות ביקור המלך: המוצר שקיבל פטור ממכס
במסגרת הביקור של הזוג המלכותי הבריטי, המלך צ'ארלס השלישי והמלכה קמילה, טראמפ הכריז על הורדת המכס ממוצר שיסייע מאוד לתעשיה הבריטית מסורתית: ייצור וויסקי.
המכס על המשקה האלכוהולי הפופולרי, שעמד עד כה על 15%, יבוטל לגמרי. זאת בזמן שהמכס על הוויסקי האירי יישאר על אותם 15%. הפער רלוונטי במיוחד ליצרני הוויסקי בצפון אירלנד, הנחשבת חלק מבריטניה, וביטול המכס יכול גם עליהם, מכיוון שהם מתחרים באופן ישיר ביצרנים ברפובליקה האירית מדרום להם.
טראמפ הכריז על ביטול המכס "לכבוד המלך והמלכה של הממלכה המאוחדת, שזה עתה עזבו את הבית הלבן, ובקרוב ייסעו חזרה למדינתם הנהדרת". אך בפועל, גם כאן ההקשר לאיראן ברור: בריטניה היא המדינה היחידה (מלבד ישראל) שאפשרה לארה"ב להשתמש בבסיסיה לצורך המתקפות על איראן, כולל שדה התעופה הצבאי פיירפורד בבריטניה והאי דייגו גרסיה באוקיינוס ההודי, שאף ספג בתגובה מתקפה איראנית יוצאת דופן מבחינת הטווח שלה מאיראן. בנוסף, מטוסים בריטיים שימשו למשימות הגנתיות נגד מתקפות איראניות במפרץ, והבסיסים שלהם במרחב ספגו מתקפות איראניות בתגובה.
נראה שגם כאן, טראמפ משתמש במכסים לא רק כאמצעי כלכלי אלא גם כאמצעי לחץ גאופוליטי. בזמן שהוא "מעניש" את האיחוד האירופי על חוסר שיתוף הפעולה שלהם עם המלחמה באיראן, הוא מתגמל באותו מטבע בדיוק את בריטניה על שיתוף הפעולה שלה בנושא הזה.
הנפגעת הגדולה ביותר מהעלאת המכסים האמריקאים צפויה להיות גרמניה. המדינה היא יצרנית הרכב הגדולה ביותר באירופה, עם מספר מותגים גדולים כמו פולקסווגן, BMW ומרצדס.
סך הכל, ארה"ב מקבלת רכבים בשווי כ-25 מיליארד דולר בשנה מגרמניה לבדה. שיעורים נמוכים יותר אך משמעותיים גם כן מגיעים ממדינות נוספות באירופה: 6.3 מיליארד מסלובקיה, 4 מיליארד מאיטליה וסכום דומה משוודיה. עם זאת, לרוב יצרניות הרכב הגדולות, כולל ה־3 הגרמניות הנ"ל, יש נקודות ייצור בארה"ב שצפויות דווקא להרוויח מההמכסים האמריקאים.
בשלב זה, האיחוד האירופי מסרב להתחייב לתגובה ספציפית כמו הטלת מכסי־נגד על ארה"ב, אך הנציבות האירופאית הכריזה ש"כל האפשרויות פתוחות". בכל מקרה, באירופה מוחים על המסגור של טראמפ כי העלאת המכסים נובעת מהפרה של הסכם הסחר על ידי היבשת, ואומרים שהיישום של ההסכם בידי האיחוד האירופי הוא "בהתאם לפרקטיקות החקיקה המקובלות".
ברנד לנגה, יו"ר ועדת הסחר בפרלמנט האירופי, ניסח זאת במילים קשות יותר: "ההתנהגות של הנשיא טראמפ היא בלתי מתקבלת על הדעת. המהלך האחרון מראה כמה לא אמין הצד האמריקאי. כבר ראינו מתקפות שרירותיות מצד ארה"ב בעניין גרינלנד, זו אינה דרך להתייחס לשותפים קרובים. כעת, אנחנו יכולים להגיב רק בבהירות ונוקשות" אך גם הוא סירב להתייחס לצעדים ספציפיים.
ומה לגבי הפוליטיקה הפנים־אמריקאית? על פי רותם אורג־קליסקי "המכסים בסבב הקודם, סביב "ליבריישן דיי" באפריל 2025 (אז הוכרזו מכסי עתק על שלל מדינות ברחבי העולם, ע"א) היו לא מאוד פופולריים, למרות העיסוק האובססיבי של טראמפ בנושא. הנזקים הכלכליים היו מאוד ברורים, וזה תרם לאינפלציה" לדבריו, "אולי יש ניסיון להשתלט על סדר היום, כי איראן ואפשטיין כרגע מככבים. אולי זה ניסיון לטרוף את הקלפים, ולדאוג שידברו על כל דבר אחר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
