אילוסטרציה: shutterstock
תזכיר חוק חדש שפרסם השבוע שר המשפטים מבקש להרחיב את מנגנוני הענישה על תאגידים, במטרה להבטיח הרתעה אפקטיבית, לצמצם את הסיכון להישנות עבירות, ואף לאפשר שיקומן של חברות שביצעו עבירות.
● "שיעור השבה נמוך באופן חריג": היועמ"שית נגד הפשרה עם כלל ביטוח
● חשד: עובדי עירייה בכירים בצפון סייעו לעבריינים להשתלט על מכרזים ולגרוף מיליונים
בתזכיר, הפתוח להערות הציבור עד סוף יוני, מוצע לאמץ את המגמה העולמית ולהרחיב את דרכי הענישה העומדות לרשות ביהמ"ש. התזכיר הוכן על ידי המחלקה למשפט פלילי בייעוץ וחקיקה, בראשות מנהל המערך, עו"ד שרון אפק, בשיתוף עו"ד תמר רוסמן; המחלקה למשפט כלכלי בייעוץ וחקיקה; פרקליטות המדינה ורשות התאגידים.
הבעיה בכלים הקיימים
לפי החוק הקיים, כלי הענישה שאפשר להטיל על תאגיד מוגבלים. אחת האפשרויות הקיימות בדין היא הסדר מותנה, אך גם היא כרוכה במגבלות משמעותיות: היא חלה רק בעבירות שאינן פשע, מותנית בהיעדר רישום פלילי של התאגיד בחמש השנים שקדמו לחתימה, וגובה התשלום הכספי שרשאי התובע לדרוש במסגרתה מוגבל אף הוא.
כלי ענישה נוסף הוא הטלת קנסות על ידי ביהמ"ש, שביכולתו להרשיע תאגיד או להימנע מהרשעת תאגיד, אך גם הוא נתקל כיום במגבלות, אף שהסכומים עשויים להגיע למיליונים. הבעיה היא שקנס כשלעצמו אינו מספיק לקיום שני עקרונות מרכזיים: עקרון ההלימה - יחס ראוי בין חומרת המעשה ומידת האשמה ובין העונש המוטל; ועקרון ההרתעה, שחשיבותו גדולה במיוחד כשמדובר בתאגידים.
הסיבה טמונה בלוגיקה כלכלית של חברות גדולות: תאגיד עשוי לערוך חישוב קר ולהגיע למסקנה שעבירה מסוימת משתלמת לו גם לאחר תשלום הקנס. יתרה מכך, קנס אינו מחייב את התאגיד לטפל בבעיות המערכתיות שהובילו לעבירה מלכתחילה, ואף אינו מייצר את הגינוי החברתי ההולם שעשוי להרתיע מפני הישנותה.
צו פיקוח רחב
אחד החידושים המשמעותיים הוא צו הפיקוח, הוראה שיפוטית המחייבת תאגיד לפעול בדרכים מסוימות או להימנע מפעולות מסוימות, כגון מינוי גורם חיצוני שיפקח על פעילות החברה או חיובה לשנות נהלים פנימיים שאפשרו את ביצוע העבירה. גורמים בשוק מגדירים אותו כ"כלי חזק שעד היום בית המשפט לא השית", ושמייצג שינוי מהותי לעומת המצב הקיים.
במסגרת ההצעה, ביהמ"ש יהיה מוסמך להטיל את הצו על תאגיד מורשע במטרה למנוע עבירות נוספות או הישנות הנזק שנגרם, אך רק במקרים של הרשעה מלאה, ולא במקרים שבהם נקבע כי בוצעה עבירה ללא הרשעה.
במסגרת צו הפיקוח, ביהמ"ש יוכל להורות על מגוון צעדים: גיבוש והטמעה של תוכנית אכיפה פנימית בתאגיד, תיקון ליקויים, ביצוע פעולות לתועלת הציבור - אפשרות שלא הייתה קיימת בחוק ואף נשללה בפסיקת העליון, כי אינה מעוגנת בחוק - ומינוי בקר שיפקח על עמידת התאגיד בצו.
מינוי הבקר הוא כלי שרבים מגדירים כחסר תקדים: מדובר בגורם שהתאגיד עצמו משלם את שכרו, אך מחויב לדווח לביהמ"ש. בין היתר, הבקר רשאי לראיין עובדים ולעיין במסמכים פנימיים. "חברות מאוד לא אוהבות את המפקח שמחטט ובודק וחוקר, ובאופן טבעי מפריע להן להתנהל בחופשיות", מסביר פרופ' אסף אקשטיין, מרצה לדיני חברות וני"ע באוניברסיטה העברית. לדבריו, השימוש בכלי זה בישראל נעשה עד כה רק במקרים ספורדיים וללא עיגון חוקי רשמי.
בנוסף, בית המשפט יוכל לקבוע במסגרת הצו כי יש להחליף נושאי משרה שהיו אחראים לפעילות העבריינית, וכן לחייב את התאגיד בביצוע שירות לציבור. הדוגמאות הבאות ממחישות את הרוח: תאגיד שזיהם את מי הים יחויב לבנות טיילת, ועובד בחברת השקעות יידרש לספק מאות שעות ייעוץ בחינם.
עם זאת, גורמים בשוק מתריעים כי ההצעה עלולה להפוך את היוצא מן הכלל לכלל. "עד היום נעשה שימוש בכלי הזה במקרים בודדים", אומר פרופ' אקשטיין, "והשימוש בהסדרי אכיפה נעשה באופן פחות מסודר. התיקון מניח תשתית ועשוי להוביל לשינוי דרמטי במישור האכיפה נגד תאגידים".
תנאי להטלת צו פיקוח הוא הסכמת התאגיד, אך גורם המעורה בתזכיר מסביר שלתאגידים תהיה מוטיבציה לקבלו, שכן סירוב עלול להוביל לקנסות גבוהים יותר, והצו עצמו מהווה נתיב לשיקום המוניטין העסקי.
הסדר מותנה
שינוי מהותי נוסף נוגע לסמכות התובע במסגרת הסדרים מותנים: מנגנון המופעל במקרים שבהם נקבע כי לא יוגש כתב אישום, למשל כאשר כל ההנהלה הוחלפה ואין תועלת ממשית בהליך משפטי ממושך. עד כה, הסדרים מותנים יועדו בעיקר לתאגידים קטנים ולעבירות קלות. לפי ההצעה החדשה, האפשרות תורחב באופן משמעותי ותחול גם על עבירות פשע חמורות, צעד שמשרד המשפטים מגדיר ככלי חשוב שיאפשר שיתוף פעולה פורה עם תאגידים ויגשים בצורה טובה יותר את ההרתעה.
שינוי דרמטי נוסף נוגע לתקרת התשלום הכספי שרשאי תובע לקבוע במסגרת הסדר מותנה. עד היום עמדה התקרה על 30 אלף שקל בלבד - סכום זעום ביחס לגודלם של תאגידים גדולים. לאחר התיקון המוצע, יוכל הסכום להגיע לפי ארבעה משווי טובת ההנאה שהפיק התאגיד מהעבירה, כלומר סכום שעשוי להגיע למיליונים ואף למאות מיליונים. במקרים של עבירות חמורות או תנאי תשלום גבוהים במיוחד, יידרש אישור בית המשפט לפני כניסת ההסדר לתוקף.
אלא שבשוק מתריעים מפני העברת מרב הכוח לתביעה. "החשש הוא שהכלי ישמש בפועל לאכיפת יתר, ולהטלת קנסות גבוהים על תאגידים, שייאלצו להסכים לתנאי ההסדר המותנה, על מנת להימנע מניהול ההליך הפלילי, על כל ההשלכות הכרוכות בכך", מסבירים פנינה שפר עמנואל, ראשת מחלקת צווארון לבן ואיכות הסביבה, ועו"ד ירון דגן ממשרד ש. הורוביץ. "ההשלכות עשויות לבוא לידי ביטוי גם במקרים קלים או במקרים שבהם קיים קושי ראייתי, שלא בהכרח מובילים כיום להגשת כתב אישום".
שירות פיקוח לתאגידים
חידוש מוצע נוסף הוא הקמת שירות פיקוח ייחודי לתאגידים ברשות התאגידים. מדובר במעין מקבילה לשירות המבחן הקיים לבני אדם, אך כזו המותאמת לאופי הייחודי של חברות עסקיות. השירות יורכב מקציני פיקוח בעלי מומחיות רלוונטית, ובהם רואי חשבון וכלכלנים, שתפקידם יהיה לבחון את התאגיד ולהכין חוות דעת מקצועית שתסייע לתובע ולבית המשפט בקביעת דרכי הענישה המתאימות לכל מקרה לגופו. בנוסף, יהיו קציני הפיקוח מוסמכים לפקח על עמידת התאגידים בתנאים שקבע בית המשפט או התביעה, במקרים שבהם נדרש פיקוח מתמשך.