גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קנסות ענק ופיקוח חיצוני: משרד המשפטים מחמיר את הענישה נגד תאגידים עבריינים

תזכיר חוק חדש מציע להרחיב את סמכויות בתי המשפט מול חברות עברייניות ● בין השאר הוא כולל מינוי מפקחים וחיוב החברות בשינויי עומק ● במקביל יוגדלו משמעותית הסכומים שניתן לגבות במסגרת הסדרים מותנים ● גורמים בשוק מתריעים מפני אכיפת יתר

אילוסטרציה: shutterstock
אילוסטרציה: shutterstock

תזכיר חוק חדש שפרסם השבוע שר המשפטים יריב לוין מבקש להרחיב את מנגנוני הענישה על תאגידים, במטרה להבטיח הרתעה אפקטיבית, לצמצם את הסיכון להישנות עבירות ואף לאפשר שיקומן של חברות שביצעו עבירות.

"שיעור השבה נמוך באופן חריג": היועמ"שית נגד הפשרה עם כלל ביטוח
חשד: עובדי עירייה בכירים בצפון סייעו לעבריינים להשתלט על מכרזים ולגרוף מיליונים

בתזכיר, הפתוח להערות הציבור עד סוף יוני, מוצע לאמץ את המגמה העולמית ולהרחיב את דרכי הענישה העומדות לרשות בית המשפט. התזכיר הוכן על-ידי המחלקה למשפט פלילי בייעוץ וחקיקה, בראשות מנהל המערך, עו"ד שרון אפק, בשיתוף עו"ד תמר רוסמן; המחלקה למשפט כלכלי בייעוץ וחקיקה; פרקליטות המדינה ורשות התאגידים.

הבעיה בכלים הקיימים

לפי החוק הקיים, כלי הענישה שאפשר להטיל על תאגיד מוגבלים. אחת האפשרויות הקיימות בדין היא הסדר מותנה, אך גם היא כרוכה במגבלות משמעותיות: היא חלה רק בעבירות שאינן פשע, מותנית בהיעדר רישום פלילי של התאגיד בחמש השנים שקדמו לחתימה, וגובה התשלום הכספי שרשאי התובע לדרוש במסגרתה מוגבל אף הוא.

כלי ענישה נוסף הוא הטלת קנסות על-ידי בית המשפט, שביכולתו להרשיע תאגיד או להימנע מהרשעת תאגיד, אך גם הוא נתקל כיום במגבלות, אף שהסכומים עשויים להגיע למיליונים. הבעיה היא שקנס כשלעצמו אינו מספיק לקיום שני עקרונות מרכזיים: עיקרון ההלימה - יחס ראוי בין חומרת המעשה ומידת האשמה ובין העונש המוטל; ועיקרון ההרתעה, שחשיבותו גדולה במיוחד כשמדובר בתאגידים.

הסיבה טמונה בלוגיקה כלכלית של חברות גדולות: תאגיד עשוי לערוך חישוב קר ולהגיע למסקנה שעבירה מסוימת משתלמת לו גם לאחר תשלום הקנס. יתרה מכך, קנס אינו מחייב את התאגיד לטפל בבעיות המערכתיות שהובילו לעבירה מלכתחילה, ואף אינו מייצר את הגינוי החברתי ההולם שעשוי להרתיע מפני הישנותה.

צו פיקוח רחב

אחד החידושים המשמעותיים הוא צו הפיקוח, הוראה שיפוטית המחייבת תאגיד לפעול בדרכים מסוימות או להימנע מפעולות מסוימות, כגון מינוי גורם חיצוני שיפקח על פעילות החברה או חיובה לשנות נהלים פנימיים שאפשרו את ביצוע העבירה. גורמים בשוק מגדירים אותו כ"כלי חזק שעד היום בית המשפט לא השית", ושמייצג שינוי מהותי לעומת המצב הקיים.

במסגרת ההצעה, בית המשפט יהיה מוסמך להטיל את הצו על תאגיד מורשע במטרה למנוע עבירות נוספות או הישנות הנזק שנגרם, אך רק במקרים של הרשעה מלאה, ולא במקרים שבהם נקבע כי בוצעה עבירה ללא הרשעה.

במסגרת צו הפיקוח, בית המשפט יוכל להורות על מגוון צעדים: גיבוש והטמעה של תוכנית אכיפה פנימית בתאגיד, תיקון ליקויים, ביצוע פעולות לתועלת הציבור - אפשרות שלא הייתה קיימת בחוק ואף נשללה בפסיקת העליון כי אינה מעוגנת בחוק - ומינוי בקר שיפקח על עמידת התאגיד בצו.

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

מינוי הבקר הוא כלי שרבים מגדירים כחסר תקדים: מדובר בגורם שהתאגיד עצמו משלם את שכרו, אך מחויב לדווח לבית המשפט. בין היתר, הבקר רשאי לראיין עובדים ולעיין במסמכים פנימיים. "חברות מאוד לא אוהבות את המפקח שמחטט ובודק וחוקר, ובאופן טבעי מפריע להן להתנהל בחופשיות", מסביר פרופ' אסף אקשטיין, מרצה לדיני חברות וניירות באוניברסיטה העברית. לדבריו, השימוש בכלי זה בישראל נעשה עד כה רק במקרים ספורדיים וללא עיגון חוקי רשמי.

בנוסף, בית המשפט יוכל לקבוע במסגרת הצו כי יש להחליף נושאי משרה שהיו אחראים לפעילות העבריינית, וכן לחייב את התאגיד בביצוע שירות לציבור. הדוגמאות הבאות ממחישות את הרוח: תאגיד שזיהם את מי הים יחויב לבנות טיילת, ועובד בחברת השקעות יידרש לספק מאות שעות ייעוץ בחינם.

עם זאת, גורמים בשוק מתריעים כי ההצעה עלולה להפוך את היוצא מן הכלל לכלל. "עד היום נעשה שימוש בכלי הזה במקרים בודדים", אומר פרופ' אקשטיין, "והשימוש בהסדרי אכיפה נעשה באופן פחות מסודר. התיקון מניח תשתית ועשוי להוביל לשינוי דרמטי במישור האכיפה נגד תאגידים".

תנאי להטלת צו פיקוח הוא הסכמת התאגיד, אך גורם המעורה בתזכיר מסביר כי לתאגידים תהיה מוטיבציה לקבלו, שכן סירוב עלול להוביל לקנסות גבוהים יותר, והצו עצמו מהווה נתיב לשיקום המוניטין העסקי.

הסדר מותנה

שינוי מהותי נוסף נוגע לסמכות התובע במסגרת הסדרים מותנים: מנגנון המופעל במקרים שבהם נקבע כי לא יוגש כתב אישום, למשל כאשר כל ההנהלה הוחלפה, ואין תועלת ממשית בהליך משפטי ממושך. עד כה, הסדרים מותנים יועדו בעיקר לתאגידים קטנים ולעבירות קלות. לפי ההצעה החדשה, האפשרות תורחב באופן משמעותי ותחול גם על עבירות פשע חמורות, צעד שמשרד המשפטים מגדיר ככלי חשוב שיאפשר שיתוף-פעולה פורה עם תאגידים ויגשים בצורה טובה יותר את ההרתעה.

שינוי דרמטי נוסף נוגע לתקרת התשלום הכספי שרשאי תובע לקבוע במסגרת הסדר מותנה. עד היום עמדה התקרה על 30 אלף שקל בלבד - סכום זעום ביחס לגודלם של תאגידים גדולים. לאחר התיקון המוצע, יוכל הסכום להגיע לפי ארבעה משווי טובת ההנאה שהפיק התאגיד מהעבירה, כלומר סכום שעשוי להגיע למיליונים ואף למאות מיליונים. במקרים של עבירות חמורות או תנאי תשלום גבוהים במיוחד, יידרש אישור בית המשפט לפני כניסת ההסדר לתוקף.

אלא שבשוק מתריעים מפני העברת מרב הכוח לתביעה. "החשש הוא שהכלי ישמש בפועל לאכיפת יתר, ולהטלת קנסות גבוהים על תאגידים, שייאלצו להסכים לתנאי ההסדר המותנה, על-מנת להימנע מניהול ההליך הפלילי, על כל ההשלכות הכרוכות בכך", מסבירים פנינה שפר עמנואל, ראשת מחלקת צווארון לבן ואיכות הסביבה, ועו"ד ירון דגן ממשרד ש. הורוביץ. "ההשלכות עשויות לבוא לידי ביטוי גם במקרים קלים או במקרים שבהם קיים קושי ראייתי, שלא בהכרח מובילים כיום להגשת כתב אישום".

שירות פיקוח לתאגידים

חידוש מוצע נוסף הוא הקמת שירות פיקוח ייחודי לתאגידים ברשות התאגידים. מדובר במעין מקבילה לשירות המבחן הקיים לבני אדם, אך כזו המותאמת לאופי הייחודי של חברות עסקיות.

השירות יורכב מקציני פיקוח בעלי מומחיות רלוונטית, ובהם רואי חשבון וכלכלנים, שתפקידם יהיה לבחון את התאגיד ולהכין חוות-דעת מקצועית שתסייע לתובע ולבית המשפט בקביעת דרכי הענישה המתאימות לכל מקרה לגופו.

בנוסף, קציני הפיקוח יהיו מוסמכים לפקח על עמידת התאגידים בתנאים שקבע בית המשפט או התביעה, במקרים שבהם נדרש פיקוח מתמשך.

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

המחיר על התמיכה בישראל? גרמניה הפסידה מושב במועצת הביטחון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: המשבר הכלכלי מהמצור בהורמוז מכה באיראן, גרמניה הפסידה בהצבעה על מושב במועצת הביטחון של האו"ם בגלל התמיכה בישראל, והדוח החמור על האנטשימיות במערכת הבריאות הבריטית • כותרות העיתונים בעולם 

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

ביהמ"ש: גלובל נט גמל תחזיר 11 מיליון שקל שהועברו לקרנות בחו"ל

המחוזי דחה את עתירת חברת הגמל גלובל נט נגד הממונה על שוק ההון עמית גל, שחייב אותה להחזיר מתוך הונה העצמי כספים של חוסכים שהועברו ל"קרנות אדומות" בחו"ל ● נקבע: "החברה הפרה את חובת הנאמנות והזהירות, ולא הוכח כי קריסתה מונעת את חובת השבת הכספים" ● החברה: "פסק הדין כולל שגיאות, נערער לעליון"

גיל כתב / צילום: תמונה פרטית

הוא התחיל להשקיע בגיל 13. היום הוא עושה 30% תשואה בשנה

גיל כתב התעניין בשוק ההון וקרא עיתונים כלכליים מגיל 13 ● בתיכון הקים סטארט-אפ וגם התחיל להשקיע בבורסה, אחרי שנפילות הבורסות בקורונה ריתקו אותו ● הוא לא הולך עם העדר, נמנע מלהשקיע בטרנדים ולא מוכר מניות אף פעם, אבל את חייו הוא מממן מעבודה אמיתית ● המשקיעים החדשים, מדור חדש 

יורם אורון / צילום: איל יצהר

אקזיט הרחפנים מרעננה חשף: המשקיע הסדרתי עשה זאת שוב

קרן ורטקס שמוביל יורם אורון הייתה המשקיעה הראשונה בחברת יירוט הרחפנים דיפנד, שנמכרה השבוע בכ-1.5 מיליארד דולר, עם השקעה של מיליונים ספורים ● מאז הוקמה לפני כ-30 שנה, יצא לקרן שם של מי שיודעת לזהות חברות מוצלחות בתחילת דרכן - בהן waze וסייברארק

יוסי זינגר וארז בלשה, יו''ר ומנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

קרן ג'נריישן תגייס מאות מיליוני שקלים מהמוסדיים; המניה נפלה

הגיוס של מאות מיליוני השקלים מהמוסדיים צפוי לצאת לפועל בימים הקרובים, ומפיל את מניית ג'נריישן בבורסה ● מטרת ההון: מימון רכישת שיכון ובינוי אנרגיה והקמת טורבינות הכוח החדשות ● וגם: התחרות מול דוראד ראש בראש והאסדרה החדשה שמטלטלת את קווי התחבורה הציבורית

מנכ''ל ברודקום, הוק טאן / צילום: Reuters, Brittany Hosea-Small

הכנסות ה-AI הוכפלו, התחזית זינקה. אז למה מניית השבבים נופלת?

חברת השבבים ברודקום הציגה רבעון חזק עם זינוק של 143% מיישומי ותחזית אופטימית להמשך השנה, אך פספסה את צפי האנליסטים בשורת ההכנסות ● מניית החברה, השישית בגודלה בעולם במונחי שווי שוק, צונחת בכ-13% בוול סטריט

התחדשות עירונית בתל אביב / צילום: דיויד לוין

היזמים בורחים מת"א: "פרויקטים רבים לא כלכליים. עדיף להימנע ממימוש היתרים"

מספר הדירות שנמכרו אשתקד בתל אביב במסגרת התחדשות עירונית נפל ב־34%, והבקשות להיתר לפרויקטים חדשים ירד ב־20% - כך עולה מדוח הרשות להתחדשות עירונית ● רמות מחירים ועלויות הקמה ומימון גבוהות, לצד היצע רחב, מציבים קושי כלכלי ליזמים, ויש מי שמעדיפים לצאת מהפרויקטים

פרופ' אבי שמחון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

כלכלת בחירות? שמחון מבקש להוריד את המע"מ. באוצר מטילים ספק בכוונותיו

רה"מ בנימין נתניהו, באמצעות יועצו הכלכלי פרופ' אבי שמחון, ביקש משר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבחון הורדה של המע"מ באחוז אחד – ל-17% ● גורמים באוצר מעריכים כי ההיתכנות ליישום המהלך לפני הבחירות היא נמוכה, וסבורים כי מדובר ב"עוד ניסיון לקרוץ לציבור לפני הבחירות, מבלי שיש כוונה אמיתית מאחורי זה מעבר לקבלת כותרות"

חייל אוקראיני מטיס רחפן FPV / צילום: ap, Emma Burrows

המומחה שמזהיר: רחפני הנפץ בדרך לזירה נוספת

רחפני הסיב האופטי של חיזבאללה הפכו לאחד מהאיומים הקטלניים מול צה"ל ● באוקראינה מצאו מענה טכנולוגי לזיהוי ויירוט ● וגם: האם איום כלי הטיס עשוי להתרחב לזירות נוספות בישראל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

באוצר מזהירים: בשנת 2029 הביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד בנטל הקצבאות

האוצר העלה את תחזית הצמיחה וההכנסות למדינה, אך מזהיר משורה של סיכונים כלכליים וביטחוניים ● לפי המסמך, קרן הביטוח הלאומי לא תספיק לכיסוי תשלומי הקצבאות כבר ב-2029 ללא התערבות ממשלתית ● הממשלה הבאה צפויה להתמודד עם קיצוצים, הוצאות ביטחון גבוהות והתחייבויות חברתיות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים

בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

מניות הבנקים נופלות? בעלי השליטה בבנק הזה הזדרזו לקנות מניות ב-100 מיליון שקל

האחים ורטהיים ואייל עופר הגדילו את החזקותיהם במזרחי טפחות בשבועיים האחרונים ● מניית הבנק איבדה כ-20% מהשיא של פברואר בצל הורדות הריבית, המתיחות הביטחונית והתחזקות השקל ● בשוק יש מי שמפרשים את המהלך כהבעת אמון מובהקת: "הירידות האחרונות הן ביטוי לחולשה זמנית שמאפיינת את השוק כולו"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות, בהובלת מניות הטכנולוגיה; מחירי הנפט טיפסו

הנאסד"ק נפל בכ-0.9% ● אחרי זינוק של 30% אתמול, מניית מארוול טיפסה גם היום, לאחר שמנכ"ל אנבידיה אמר שהיא תהיה חברת טריליון הדולר הבאה ● דיווח: SpaceX מכוונת להנפקה במחיר מניה קבוע של 135 דולר ● טראמפ מבקש להטיל מכסים של לפחות 10% על יבוא משותפות הסחר המרכזיות של ארה"ב ● הביטקוין נסחר בשפל של כארבעה חודשים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

אל על משיקה את כרטיס פליי קארד החדש עם ישראכרט. מה הוא כולל?

ישראכרט מציגה את תנאי השימוש החדשים במועדון התעופה של אל על לאחר שעבר אליה מכאל ● כאל, מצדה, משיקה עם איסתא מועדון תעופה חדש המציע מודל חברות פתוח יותר

ניר ברקת וצבי סטפק / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, איל יצהר

האחים ברקת שמים את בית ההשקעות מיטב על המדף; צבי סטפק לגלובס: "אין לנו שום כוונה למכור"

לאחר זינוק של 1,300% תוך 3 שנים וכשמניית מיטב נסחרת בשיא, בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן התבקש למצוא רוכש להחזקות של משפחת ברקת בשווי של 3.3 מיליארד שקל ● צבי סטפק אמר ל"גלובס": "אין לנו שום כוונה למכור את חלקנו במיטב" ● המניה נפלה ב-9% לאחר פרסום כוונת המכירה

בית במושב / צילום: Shutterstock

שלושה עשורים של סכסוך: הקרב על הנחלה שהגיע עד העליון

בעלת משק ביקשה להוריש לשני ילדיה, מבלי לקפח מי מהם את המשק, אולם מגבלות המדינה על פיצול נחלות לא אפשרו לעשות כן ● האם מינתה את אחד הבנים כ"בן ממשיך", ואילו הבן השני רכש את בית האם כדי שישמש כבית מגוריו ● לאחר מות האם פרץ סכסוך בין האחים, שאף הגיע לפתחו של בית המשפט העליון

למרות שהן יקרות יותר ונותנות פחות: הציבור מעדיף להפקיד לפוליסות חיסכון / צילום: Unsplash, annie spratt

פוליסת חיסכון מול גמל להשקעה: לאיפה זרמו יותר כספים ולמי היה אינטרס

נתונים שהגיעו לידי גלובס מלמדים כי ההפקדות לפוליסות החיסכון זינקו אשתקד ל־32 מיליארד שקל, לעומת 19 מיליארד שקל שהופקדו במוצר המתחרה והזול יותר, קופת גמל להשקעה ● סיבות אפשריות לכך הן העדפת חברות הביטוח את המוצר היקר יותר ותקרת ההפקדה בגמל

רשות המסים / צילום: איל יצהר

השינויים בצמרת רשות המסים נמשכים: הדוברת של הרשות מיום הקמתה - פורשת

עידית לב-זרחיה, דוברת רשות המסים מזה 35 שנה, פורשת בסוף 2026 ● במקומה תיכנס לתפקיד נטלי נבון, ששימשה בשנים האחרונות כדוברת משרד הבינוי והשיכון

עו''ד מיכאל ראבילו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הגבלות על ניגודי עניינים ועתירות לבג"ץ: כך ייראה עידן ראבילו כמבקר המדינה

עו"ד מיכאל ראבילו, פרקליטו של רה"מ שנבחר למבקר המדינה בהליך שנוי במחלוקת שיוכרע בבג"ץ, מגיע לתפקיד אחרי שייצג את הממשלה ואת נתניהו בשורת פרשות ● כיצד ניתן יהיה לנטרל את ניגודי העניינים, האם בג"ץ יתערב, ומה יעלה בגורל הלקוחות הפרטיים של ראבילו? ● גלובס עושה סדר

פירוק קבוצת רכישה / צילום: Shutterstock

העלויות התגלו כגבוהות בהרבה, וקבוצת הרכישה פורקה - האם החברים זכאים לפיצוי?

חברי קבוצת רכישה שפורקה תבעו את מארגן הקבוצה, את חברת ייעוץ הנדל"ן ואת השמאית שהכינה את דוח האפס לפרויקט - לאחר שעלויות הביצוע עלו בצורה משמעותית ● בית המשפט קבע כי התובעים היו מודעים לסיכון שלקחו, וכי לא הצליחו להוכיח רשלנות של הגורמים המבצעים

תנודתיות בבורסה בתל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

מה עומד מאחורי התנודתיות החריפה בבורסה היום, ומה מומלץ לעשות?

לנוכח הפסקת האש בין ישראל ולבנון והתקיפות של צה"ל בדרום המדינה, הבורסה של ת"א ננעלה הערב בירידות בסיומו של יום מסחר תנודתי במיוחד ● בעוד שחלק מהמומחים רואים את המגמה כחלק מתיקון בריא ומתבקש בשוק המניות, אחרים מצביעים על כך שמוקד תשומת־הלב פשוט עבר מהחזית לנתוני המאקרו