גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל טבע לשעבר: "בסיס הביוטק בארה"ב קורס. ישראל צריכה חלופות"

ד"ר ג'רמי לוין, אחד הקולות הבולטים בתעשיית הביוטק בארה"ב, פרסם ספר חדש שבו הוא טוען שהון הסיכון האמריקאי הפך לפחדן, חברות נוטות יותר לטשטש כישלונות, וסין מנצלת את הוואקום שנוצר כדי להשתלט על עתיד הרפואה ● דווקא לגבי ישראל יש לו מסר יחסית אופטימי

גרמי לוין / צילום: Victoria Forte
גרמי לוין / צילום: Victoria Forte

"אומץ". זוהי המילה הבולטת ביותר בספר Biotech in the Balance, שפרסם לפני כמה שבועות בארה"ב ד"ר ג'רמי לוין וכבר הספיק לעשות רעש בתעשייה. לוין, לשעבר מנכ"ל טבע , הוא כיום מבכירי תעשיית פיתוח התרופות האמריקאית ואחד הקולות הבולטים בממשק ההולך ומסתבך שבין תעשיית התרופות לעולם הפוליטי.

עם טיפול חדשני לסרטן: החברה שחותמת על הסכם מסחור משמעותי
הביוטק העולמי נוהר לסין, וחברת סרטן ישראלית מצטרפת למגמה

בספרו, הוא דורש אומץ מהתעשייה לעמוד לצד המדע אל מול מתקפות מצד השלטון, אומץ מהמשקיעים ליטול סיכונים ולהשקיע בטווחים הארוכים שהשוק דורש, ואומץ מהחברות לחשוף את האמת המדעית - לעצמן ולמשקיעים - גם במקרה של כישלון.

עם הפנים לסין

"ביוטכנולוגיה היא נכס לאומי, חשוב יותר מנפט שעבורו יפתחו חלופות בעתיד", כותב לוין בספרו ומזהיר שכמה מגמות מאיימות כיום על המובילות האמריקאית במדע ובפיתוח תרופות, וזאת בעיה של כולנו מאחר שהבריאות העולמית תלויה באקוסיסטם הזה, שכרגע אין לו תחליף.

אחת המגמות שהוא מציין היא שההון סיכון האמריקאי משקיע היום במוצרי Derisked, כלומר, דלי סיכון. "זו טעות נוראית מצד ארה"ב. הם נטשו את נקודת המבט ארוכת הטווח, זו שבנתה את התחום", הוא כותב. "כשהמערכת בריאה, הון סיכון מקבל את העובדה שלוחות הזמנים ארוכים ושרוב ההשקעות ייכשלו. במערכת פגומה, ההון רודף אחרי אופנות, דורש 'נכסים דלי סיכון', ומשכנע את עצמו שניתן להשיג ודאות היכן שאין כזו".

וזאת במקביל לפגיעה של הממשל האמריקאי בעצמאות המוסדות המפקחים על המדע והבריאות (כמו ה־FDA וה־CDC), וצמצום תקציבי המחקר. כל אלה, לטענתו, מביאים לשינויים שחלקם בלתי הפיכים. "ההרס כה קשה, שאין מילים מספיקות כדי להדגיש זאת, ולא כולם רואים זאת עדיין", הוא כותב.

אבל אם אמריקה גמורה, הוא אומר, לפחות לישראלים יש חלופות.

"סין הקימה תוכנית מאוד ברורה להוביל את תחום פיתוח התרופות ועכשיו היא הגיעה לשלב האחרון, שלב החדשנות", אומר לוין בשיחה עם גלובס. "חברות הפארמה האמריקאיות עוזרות לכך; הן מחפשות חדשנות בסין, מבצעות רכישות והשקעות בסין על חשבון ארה"ב, וקרנות הסיכון האמריקאיות נמשכות בעקבות זאת להשקיע בסין ולא בארה"ב.

"לכן, גם ישראלים חייבים להיות בקשר עם סין, וזה ייטיב עם ישראל, כל עוד הגורם הישראלי גם מגן על עצמו ונזהר, למשל, מפני תוכנה חבויה בתוך מכשור רפואי או מוצרים ביוטכנולוגיים שיכולים להיות דו־שימושיים".

סין יכולה לעקוף את ארה"ב בפיתוח תרופות?
"היא תעקוף בוודאות, אם לא יחול שינוי משמעותי מאוד בסדרי העדיפויות של ארה"ב".

ומה לגבי מדינות המזרח התיכון?
"בהחלט. מדינות המפרץ ממוקדות היום בבניית בתי חולים ואוניברסיטאות בהשקעה אדירה, אך אין להן האוטוריטה של המערכת הרפואית שיש לכם. מערכת הבריאות והמדע בישראל מוערכת מאוד וגם שומרת, בינתיים, על עצמאות פוליטית. זה יכול להיות שיתוף פעולה מאוד מעניין עבור המדינות המפרציות, שאפילו יוכלו לעבוד פה מול רופאים ומדענים דוברי ערבית".

בעקבות מה שלוין רואה כהרס ה־FDA, הוא מחזק המלצה קודמת שלו לישראל - להקים כאן גוף רגולטורי עצמאי. רוב העולם מסתמך כיום על ה־FDA להערכת ניסויים קליניים לשם בדיקת יעילות ובטיחות של תרופות ומוצרים רפואיים. בעולם שבו אי אפשר לסמוך על הא־פוליטיות של ה־FDA, כדאי לנו לדאוג לעצמנו, הוא אומר.

יש לכך גם יתרונות נוספים: בהיעדר FDA, רגולטור אמין יכול להפוך אבן שואבת לחברות מכל העולם, שירצו לקבל גושפנקה בשוק הישראלי. מדובר במאמץ שידרוש משאבים רבים - כרגע משרד הבריאות בקושי עומד אפילו באשרור תרופות שכבר אושרו על ידי ה־FDA - אך השקעה כזו עשויה להשתלם, ובמשרד הבריאות כבר החלו להתעניין בתוכנית כזאת.

לא רק כללי הקפיטליזם

אל מול האופטימיות היחסית לגבי ישראל, לוין מצייר בספרו תמונת מצב עגומה של תעשיית פיתוח התרופות בארה"ב. אחת הטענות שלו נגדה היא שהרצון ברווח מהיר בא על חשבון ערכים. נקודת המוצא הפרובוקטיבית שלו היא שהתעשייה הזאת מלכתחילה אינה צריכה להתנהל לפי כללי הקפיטליזם בלבד.

"פיתוח תרופות הוא האופן שבו חברה אנושית מיישמת את ערכיה", הוא כותב. "ההחלטה להשקיע בחיסונים לפני נשק, בתרופות למחלות נדירות לפני מוצרי צריכה, היא החלטה מוסרית; בעצם, אוסף של החלטות מוסריות של משקיעים, פוליטיקאים, רגולטורים ואזרחים. כאשר תרופה מגיעה למטופל שזקוק לה, הוא יודע שהחברה שבה הוא חי השתמשה במשאבים האנושיים והכלכליים שלה כדי למנוע סבל ולא להעצים אותו".

מה המשמעות למי שעוסקים בתחום? לדברי לוין, התעשייה אף פעם לא הייתה מושלמת, אך כיום התרבו האיומים. כך, לדוגמה, הוא טוען שגורמים בממשלה ובציבור אינם מעוניינים לקבל החלטות מבוססות ראיות; קיימים לחצים כלכליים המובילים להתמקדות מוגזמת ברווחי הטווח הקצר; ובמקביל, מתרחשת פגיעה משמעותית במוסדות שעליהם יושבת התעשייה - ה־FDA (מנהל המזון והתרופות), ה־CDC (המרכז לבקרת מחלות), ה־NIH (המכון הלאומי לבריאות), האוניברסיטאות, בתי המשפט והעיתונות החופשית.

אם המוסדות האלה חלשים, טוען לוין, גם החברות הטובות ביותר יתקשו להתרומם.

לוין מזהה קשר הדוק בין התרבות הארגונית הפנימית למציאות הפוליטית הרחבה, וזה מתבטא בין היתר בכך שהתעשייה נוטה היום יותר מבעבר לטשטש סיכונים וכישלונות. "זה אנושי, אבל זה משחית", הוא מזהיר בספרו. "גישה כזו מעודדת תכנון ניסויים קליניים שמאפשרים להפיק 'משהו שניתן להציג כחיובי', במקום את האמת המדעית". אנשי הביומד חייבים לאמץ, לדבריו, תרבות של מבט מפוכח בכישלונות.

מה זה אומר בפועל?
"הכוונה היא שכל בעלי העניין בחברה, המנהלים, המשקיעים, הדירקטורים, כולם יוצאים מנקודת הנחה שכישלון הוא חלק מהחיים בביוטק, ושהמחויבות לאמת המדעית היא אבן היסוד של החברה, עוד לפני ההצלחה".

מעבר לזה, הוא אומר, כשהכישלון נחשף בסופו של דבר, האמון בתעשייה נשחק, מה שמחזק במישרין גורמים פוליטיים המעדיפים עולם שאינו מבוסס על עובדות.

לאחרונה נראה שהביומד מתאושש בוול סטריט. האם זו לא סיבה לאופטימיות?
"זה נתון מעודד, אבל שוק ההון מתגמל היום חברות שנבנו לפני 5־15 שנים. זהו קציר, אבל לא עדות לזריעת זרעים חדשים. ביוטק הוא לא רק אוסף מניות אלא מערכת תעשייתית שלמה, שכל מרכיביה תחת איום. לפעמים אפשר לראות יבול טוב מאדמה שהולכת ונהרסת".

לשקם את תשתית הייצור

לבסוף, לוין טוען שנוכח המציאות הגיאופוליטית המורכבת על תעשיית הביומד לבזר את מקורות האספקה של חומרי הגלם שלה. אסטרטגיה כזאת עדיפה בעיניו על פני חיסכון במחיר. "כפילות היא לא בזבוז, אלא ביטוח", הוא כותב ומזהיר שבתרחישים קיצוניים מדינות עוינות עלולות להחזיק תרופות חיוניות כ"בנות ערובה".

לוין מצביע במפורש על סין כגורם שיכול למנף את הריכוזיות של ייצור התרופות בשטחה. "אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו נצטרך להחליט איזה מבין שני ילדים חולי סרטן יקבל טיפול כימותרפי בשל מחסור בחומר גלם", הוא מחדד, ומדגיש כי אין מדובר בהפחדה אלא באיום ממשי.

בשל כך, התוכנית שהוא מתווה בספרו לבנייה מחדש של התחום בארה"ב כוללת גם את שיקום תשתיות הייצור, על כך, לפחות, לוין וטראמפ מסכימים.

עוד כתבות

למה נעלמו השטרות מהצ'יינג'ים?

חברת רחפנים ישראלית נמכרה השבוע למוטורולה סולושנס האמריקאית. מה היה היקף הרכישה? ● כמה דירות מכרה ישראל קנדה בשדה דב ברבעון הראשון של השנה? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ד''ר אושרית בירודקר / צילום: Kingshuk Bhuyan

חוקרת הביטחון שבטוחה: זו המדינה שצריכה להדיר שינה מעינינו

שיחה עם ד"ר אושרית בירודקר, חוקרת בכירה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) ● על הניהול הלקוי שהפך את פקיסטן ממדינה עשירה לענייה, הנשק והמיליארדים שמחברים אותה לסעודיה והאינטרס המשותף עם ישראל

ברק אברמוב / צילום: חיים צח-לע''מ

כך בנה ברק אברמוב אימפריה של מיליארד שקל

ההשקעה של לאומי פרטנרס בג'פניקה בחודש שעבר הפגישה את בעלי הרשת ברק אברמוב עם 200 מיליון שקל ● איך הוא עושה עסקים, למה נכנס לבית"ר ירושלים למרות הפצרות המקורבים, והאם ההנפקה בדרך? ● גלובס מנסה לפצח את דמותו של האיש שהצמיח אימפריה ששווה מיליארד שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

מה עושים כשחשבון דיגיטלי נפרץ או ננעל?

התפתחות הבינה המלאכותית מסייעת מאוד למתקפות סייבר על חשבונות וואטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם או ג'ימייל, אך יש כמה צעדים שמאפשרים להחזיר את השליטה במצב

עדיה חזני / צילום: רוחמה חזני

ממשרד מכירות נטוש לשתי דירות שמניבות אלפי שקלים בחודש

הלחץ הכלכלי הביא את עדיה חזני לצאת לעבוד בכל עבודה שמצא כבר בכיתה ח', עד שגילה את הפוטנציאל בהשקעות נדל"ן ● בין היתר קנה מגרש והניח עליו בית מוכן ● "צריך לקום ולעשות, כי אחרת מפספסים הזדמנויות"

קיה סטוניק / צילום: יח''צ

הסינים לא ניצחו אותו: הרכב שמגיע בגרסה משודרגת ובהנחה

קיה סטוניק הוא אחד מקומץ דגמי קרוס-אובר קומפקטיים שעדיין לא נכנעו ללחץ התחרותי הסיני ● יש לו עיצוב עם נוכחות משודרגת, תא נוסעים עדכני ומנוע נמרץ וחסכוני במחיר נוח ● יש בפלח מרווחים ומאובזרים ממנו, אבל הבונוס הוא התנהגות כביש נעימה

פטריק דרהי, הבעלים של אלטיס (ארכיון) / צילום: ap, Thibault Camus

קונסורציום של חברות תקשורת צרפתיות רוכש את SFR של פטריק דרהי ב-20.4 מיליארד אירו

קונסורציום של חברות תקשורת צרפתיות חתם על הסכם לרכישת SFR, ספקית הסלולר השנייה בגודלה בצרפת, ב-20.4 מיליארד אירו ● ייתכן שהעסקה תושלם עד המחצית השנייה של שנת 2027 ● מנכ"לית אורנג': "ההסכם נועד לחזק את מעמדה של אורנג' כמובילה בצרפת ובאירופה"

סקוט מוריסון / צילום: Reuters, Darrian Traynor ו־Jonathan Ernst

ראש ממשלת אוסטרליה לשעבר: "היחסים עם ישראל בצניחה חופשית"

האיש שהנהיג את אוסטרליה בקדנציה הקודמת מבכה את הידרדרות הקשר עם ישראל ("היחסים בצניחה חופשית"), מצר על השנאה הגואה ("שינוי מדיניות יצר רישיון לאנטישמיות") ומתוסכל מעצימת העיניים ● הוא מודה שמדיניות ההגירה באוסטרליה נשחקה, ומוצא פרטנר אצל טראמפ: "עם ביידן יכולת לחזות איך דברים יטופלו. אצל טראמפ זה לא עבד, כי הוא מבקש לשבש מערכות"

אואזיס על חנות של אדידס / צילום: Shutterstock

על הקשר הבלתי נפרד בין כדורגל, מוזיקה ואופנה: "מכבי ת"א הבינה שהאוהדים הם ארנקים מהלכים"

אייאקס עם בוב מארלי, אינטר מילאנו עם פינק פלויד ופריז סן־ז'רמן עם דה וויקנד – החיבור בין מוזיקה לכדורגל הוא גם טבעי וגם מסחרי, והמועדונים למדו לעשות ממנו כסף גדול ● לפי ההערכות השוק הזה מגלגל 8 מיליארד דולר בשנה ● הכסף מאחורי מונדיאל 2026, פרויקט מיוחד

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

בנק הפועלים מקפיא את שער הדולר לקראת חודשי הקיץ

בנק הפועלים מציע ללקוחותיו הגנה מפני עליית שער הדולר בעסקאות בחו”ל • הלקוחות שיירשמו למבצע יקבלו החזר אם שער המטבע יעלה מעל 2.89 שקלים, עד לתקרה של 5,000 דולר בחודש במהלך הקיץ

חגי לופסקו / צילום: The Linux Foundation

הישראלי הבכיר בכוכבת השבבים החדשה של וול סטריט: "נחמד שהמשקיעים מהמרים עלינו"

פחות מחודש מאז הנפקת הענק של סרבראס, הישראלי הבכיר בחברה, חגי לופסקו, מדבר בראיון ראשון על המעבר לעמק הסיליקון, על היתרון התחרותי מול אנבידיה ועל עסקת הענק עם OpenAI - ומזהיר: ישראל לא יכולה לבנות על שחזור ההצלחה של הסייבר ב־AI, היא נשארת מאחור

להקת ''שפתיים''. לא מסתפק בנוסטלגיה / צילום: ארכיון פרטי, באדיבות כאן11

מהחתונות בדרום ללב המיינסטרים: הסיפור של "שפתיים" הוא לא סתם עוד סיפור הצלחה

מה שמים במים של שדרות, שואל הסרט החדש על להקת "שפתיים", שהוצג בפסטיבל דוקאביב ● הוא לא מסתפק בנרטיב לעוס של ההגעה מהשוליים למיינסטרים, אלא נותן זווית רחבה על התרבות הישראלית

השופט נעם סולברג / צילום: גיל יוחנן

גל שביתות במערכת המשפט כאות הזדהות עם השופט סולברג

במסגרת אסיפות ההסברה, ידונו במשמעות ההתפרעות, השלכותיו על עצמאות הרשות השופטת והצורך להבטיח כי שופטים יוכלו לבצע את מלאכתם ללא מורא וללא חשש ● אליהם מצטרף גם ארגון הפרקליטים, שייצאו מאולמות בתי המשפט ויעמדו מחוץ לבתי המשפט לאות הזדהות עם השופטים בכלל והשופט סולברג בפרט

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב סגרה שבוע אדום בעליות

ת"א 90 עלה ב-0.5% ● ירידות באירופה ובחוזים בניו יורק ● החל המסחר בחברה הבטחונית בגירה, ההנפקה הביטחונית הגדולה ביותר בשנים האחרונות ● יצרנית הדבש הקטנה שזינקה ● השקל ברצף הירידות הארוך מזה כשנה, 2.9 שקלים לדולר ● הביטקוין משלים היום יום שישי רצוף של ירידות, רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט ● דוח התעסוקה בארה"ב היום: צפי לתוספת של 80 אלף משרות בלבד

פרויקט חופים WEST בנתניה. כמחצית מהדירות עדיין עומדות למכירה / הדמיה: אתר החברה

135 דירות מחכות: משבר הדיור דרך סיפורה של חברה אחת

המגדל החצי ריק של אזורים בנתניה מספר את כל מצוקת הקבלנים והמשבר בשוק הדיור ● מנגד, הוא מעיד שהיזמיות הגדולות עדיין לא ממהרות להתגמש במחירון הרשמי, גם כשהן מובילות במספר הדירות לא מכורות וכשנדמה שהמבצעים הלכו רחוק במיוחד

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

לפי 8 מיליארד שקל אחרי הכסף: תדהר השלימה את הנפקת הענק; אלה המוסדיים שהשתתפו בהנפקה

לגלובס נודע כי הגופים הגדולים שהשתתפו בהנפקה הם: מור, כלל, מגדל והפניקס, אלטשולר שחם, ילין לפידות ומיטב ● תדהר תיכנס לבורסה כשהיא במאבק מול דמרי וישראל קנדה על התואר חברת הבנייה הגדולה בבורסה ● בשנה שעברה הכניסה החברה 2.9 מיליארד שקל והרוויחה 207 מיליון שקל

קמפיין של הלוטו / צילום: צילום מסך מיוטיוב

כמה כסף ייכנס לחשבון הבנק של הזוכה הגדול בהגרלת הלוטו?

מלבד הזוכה המאושר בלוטו, גם רשות המסים היא שותפה "שקטה" לכל זכייה משמעותית ● כך מס של 35% בתוספת מס יסף של 3% מיליון שקלים בלוטו, "מכווצים" את 40 מיליון השקלים של הזכייה, לכ-25 מיליון שקל בכיס

סצינה שמתארת את המערב הפרוע כפי שהצטייר בתרבות האמריקאית / אילוסטרציה: Shutterstock

מערב פרוע? דווקא שם היה פיקוח הדוק על נשק

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: קרבות האקדחים האגדיים לא אפיינו את אותם זמנים כמו שאת דפי הספרים ומסכי הקולנוע

ג'ורדן פריד, ג'ון סבינו, יורם זלינגר / צילום: זוז סטרטג'י, יח''צ, ולנס

הטלטלה בשבבים הגיעה להוד השרון, ומניית התוכנה נמחקת בנפילה של 99% מהשיא

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● דוח תעסוקה חזק הפיל את המדדים ושלח את מדד השבבים לצניחה חופשית - ולנס מחקה יותר משליש משוויה ביום אחד ● חברת האוצר זוז נחלשה לשפל היסטורי והשלימה ספליט הפוך כדי לשרוד בנאסד"ק ● ולייבפרסון, שנסחרה בעבר במיליארדים, נפרדת מהבורסה בתל אביב

פרויקט של מגוריט בתל אביב. האם הסקטור הפרטי של השכירות המוסדית מרים ראש? / צילום: ניב מדידות

חבל ההצלה של היזמים: החברות שקונות 50 דירות בבת אחת

לאחר שנים של קיפאון, בחודשים האחרונים הקרנות הייעודיות לנדל"ן חוזרות בעסקאות גדולות לתחום השכירות ארוכת־הטווח ● הן רוכשות מהיזמים עשרות דירות בבת אחת, במה שנראה כחבל הצלה למוכרים בימים של קצב מכירות איטי