הביוטק העולמי נוהר לסין, וחברת סרטן ישראלית מצטרפת למגמה

החברה הישראלית שפותחת סניף בסין עם השקעה מקרן GIBF

חברת ביונד ביולוג'יקס הישראלית המפתחת נוגדנים לטיפול בסרטן, הודיעה על גיוס של 8 מיליון דולר והקמת מיזם משותף בסין עם קרן GIBF, קרן השת"פ הישראלית סינית של ד"ר שוקי גלייטמן, אבנר לושי ופרופ' שלמה נוי.

● "בואו נגרום לחיידקים לייצר נפט": החוקר שרוצה להפוך את ישראל למעצמה של הנדסה וביולוגיה
● "שתי ענקיות בנו לנו את השוק": החברה הישראלית שנמכרת ב-270 מיליון דולר

העסקה מתרחשת על רקע מגמת התחזקות תעשיית הביוטק הסינית. חברות התרופות העולמיות זיהו את פרץ החדשנות הסיני והן עטות על הזדמנויות לרכישת תרופות פוטנציאליות חדשות מסין, שהפכה מתחרה שניה לארה"ב בתחום זה. בעקבות זאת גם קרנות הון הסיכון העולמיות, ובעיקר האמריקאיות, החלו להשקיע בחברות הסיניות בציפיה לאקזיט. המגמה הזו תוססת מאוד למרות היחסים הגיאו-פוליטיים הטעונים בין ארה"ב לסין.

ביונד ביולוג'יקס מעוניינת להצטרף למגמה הזו, על ידי כך שתפתח את הנוגדנים שלה לטיפול בסרטן בסין, במקביל להמשך הפיתוח בישראל וארה"ב, תשתף פעולה בפיתוח עם חברות סיניות ואולי גם תרכוש או תשלב בעצמה חדשנות סינית בתוך הפורטפוליו שלה. GIBF, הפועלת בסין מזה עשור, מעוניינת לעזור לה בכך.

ביונד עלתה לכותרות ב-2021, כאשר חתמה על הסכם מסחור למוצר המוביל שלה עם חברת סאנופי. החברה הוקמה על ידי יוצאי חברת התרופות CCAM, שכבר נמכרה לחברת מרק האמריקאית ב-2015. החברה שמרה על צוות הפיתוח של CCAM, נתנה שירותי פיתוח תרופות לחברות בינלאומיות, ופיתחה מוצרים משלה עד שהגיע ההסכם עם סאנופי, שהניב לה 125 מיליון דולר ביום החתימה, ועוד 75 מיליון דולר לאורך השנים.

אולם על רקע ההשקעה החדשה מסתבר גם כי סאנופי, משיקולים אסטרטגיים שלה, הפסיקה את פיתוח המוצר והחזירה אותו לידי ביונד. לדברי אורי שילה, ממייסדי ביונד וסמנכ"ל הכספים של החברה: "הנוגדנים הובילו את תחום הטיפול בסרטן בעבר, אך אחרי מספר כשלונות בתחום, חברות הפארמה ממוקדות היום ב'נוגדי הדור הבא', כמו נוגדני בי ספציפיים או מוצרי ADC. הנוגדן שלנו הוא מהסוג ה'פשוט', אבל אם נראה בו תוצאות כמו שאנחנו מקווים, העניין של החברות הגדולות עשוי לחזור. בינתיים אנחנו רואים סימנים מאוד מעניינים מניסוי שנערך בבית חולים מוביל בארה"ב". המטרה, כאמור, היא לפתח את המוצר הזה במקביל גם בסין.

"יש לנו בצנרת גם מוצר עצמאי שלנו בניסויים קליניים, במנגנון חדשני יותר, ופלטפורמה טכנולוגית נוספת שיכולה להניב מוצרים לטווח הארוך אותה נוכל לחזור ולפתח כשיהיו לנו משאבים רבים יותר". לחברה נותרו כיום כמה עשרות מיליוני דולרים מן ההסכם עם סאנופי, לאחר שהחזירה 90 מיליון כדיבידנד למשקיעיה, אך מצוקת מזומנים אינה הסיבה שהחברה מגייסת הון כרגע או שפנתה לשוק הסיני. "המזומנים בידינו יספיקו לנו לשנתיים-שלוש הבאות", אומר שליה. החברה מעסיקה 30 עובדים במשגב, אחרי שהצטמצמה מ-40, ובכוונתה לגייס עובדים נוספים למיזם הסיני.

קרן GIBF הוקמה בסין לפני כעשור. היא התמקדה תחילה בהבאת מכשור רפואי ישראלי לשוק הסיני (ובין היתר השקיעה בחברות InMode ו-Visionix). קרן זו גייסה 100 מיליון דולר, בעיקר מגורמים ממשלתיים סינים. עם השנים השת"פ הישראלי-סיני בתחום המכשור הרפואי דעך, הקרן החלה להתמקד יותר בפיתוח תרופות, שכאמור תוסס עכשיו בסין, וגייסה ב-2021 כ-400 מיליון דולר, מקבוצת משקיעים מגוונת.

שיתוף-פעולה בין טבע ושיבא בקידום חדשנות של סטארט-אפים

שני גורמים מן המובילים בשוק הביומד הישראלי, חברת טבע העולמית ומרכז החדשנות ARC של בית החולים שיבא, הודיעו על שיתוף-פעולה במסגרת קול קורא של רשות החדשנות, להקמה והנגשה של 'אתרי הרצה' עבור חברות טכנולוגיות. במסגרת שיתוף-הפעולה, טבע ושיבא יקימו מערך לבדיקה של טכנולוגיות שיכולות לקדם רפואה ואת תחום פיתוח התרופות. זרוע החדשנות ARC בשיבא הקימה והשקיעה בלמעלה מ-100 סטארט-אפים רפואיים. מבחינת טבע, מדובר בפעילות משלימה ל-Teva Rise, פלטפורמה ל-"חדשנות פתוחה", שנועדה לעודד שיתוף-פעולה בין החברה והטמעה של טכנולוגיות חדשניות ביחידות העסקיות של טבע.

מהחברות נמסר כי במסגרת שיתוף-הפעולה מוקמת ועדת היגוי משותפת שתבחן הזדמנויות, תקדם ותפתח פרויקטים משותפים בתחומי החדשנות והמחקר, כשלצד ועדת ההיגוי יפעלו קבוצות עבודה מקצועיות שיובילו את היישום השוטף של המיזמים שייווצרו.

מחקר חדש מאוניברסיטת חיפה מסביר כיצד אותה מוטציה מובילה למום מולד ולסרטן

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ובית החולים רמב"ם, שפורסם בכתב העת Disease Models & Mechanisms, מסביר כיצד שינוי יחיד בגן RET יכול להוביל לשתי מחלות שונות לחלוטין: מום מולד במערכת העיכול וסרטן בבלוטת התריס שמתפתח בהמשך החיים.

על פניו, נראה היה כי מדובר בתהליכים הפוכים. במחלה המולדת תסמונת הירשפרונג חסרים תאי עצב במעי, בשל אובדן של פעילות של הגן RET, ואילו בסרטן בלוטת התריס מסוג MEN2A, ישנה התרבות של התאים בשל הגברת פעילות הגן.

ד"ר אנה פסלר בכמן מאוניברסיטת חיפה, שהובילה את המחקר כחלק מעבודת הדוקטורט שלה, מסבירה כי: "הבנו בזכות המחקר כי במקרים מסויימים, שתי התופעות הללו נגרמו מאותה מוטציה בגן. ההבנה הזו מדגישה שמחלות גנטיות אינן תהליכים קבועים, אלא לאורך החיים יכול להיות שינוי בהשפעה של מוטציה, בהתאם לאופן שבו אותו חלבון פועל בתאים". התובנה הזו יכולה להיות מאוד משמעותית כאשר שוקלים טיפול גנטי במחלה אחת. יש להבין בבירור מה תפקידו של אותו הגן ואיך יכול אותו התיקון להשפיע גם בהמשך החיים, כאשר אותו הגן אמור לקבל תפקידים חדשים.

כדי לפענח את המנגנונים המובילים לשתי המחלות בנו החוקרים מאגר נתונים רחב הכולל 77 אתרים שונים בחלבון RET שבהם זוהו מוטציות הקשורות לשתי המחלות. החוקרים ניתחו את המבנה התלת-ממדי של החלבון ובחנו כיצד כל שינוי גנטי משפיע על יציבותו ועל האינטראקציות שלו עם חלבונים אחרים, תוך שימוש בבינה מלאכותית כדי לדמות בדיוק גבוה את מבנה החלבון ואת האופן שבו הוא יוצר קשרים עם עותקים נוספים של עצמו.

במחקר השתתפו גם פרופ' מיקי קוזלוב מהמחלקה לביולוגיה של האדם באוניברסיטת חיפה, ד"ר מיכל כהן מ"הקריה הרפואית רמב"ם" ופרופ' רחל קולודני מהחוג למדעי המחשב באוניברסיטת חיפה.

גיוס של 23 מיליון דולר לחברה המייצרת צבעי מאכל בשיטות של ביוטק

חברת Phytolon הודיעה על גיוס של 23 מיליון דולר למסחור צבעי המאכל שלה, ממשקיע אסטרטגי שזהותו לא נחשפה, לצד משקיעים קיימים.

החברה מייצרת את הצבעים בתוך תאי שמר שעוברים התססה, שיטה דומה לייצור של תרופות ביולוגיות, וזאת בניגוד לשיטות הסינתזה הכימית בהן מיוצרים חלק מן הצבעים היום. לדברי החברה, כך נוצרות חלופות טבעיות, איכותיות, כלכליות ובנות קיימא לצבעים הסינטטיים.

הגיוס מגיע בהמשך לאישור שהתקבל ממינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) עבור Beetroot Red, צבע המאכל הראשון של החברה. לדברי ד"ר חלים ג'ובראן, מנכ"ל פיטולון ומייסד שותף בה: "המימון החדש יוקצה לתמיכה במכירות ואספקה ​​למוצרי צריכת ארוזים ולשותפי הפצה בארה"ב ומחוצה לה".

פיטולון נוסדה ב-2018 בחממת טרנדליינס לאגריטק, פודטק ומכשור רפואי. מוצריה מבוססים על טכנולוגיה שפותחה במכון ויצמן. טרנדליינס היא בעלת האחזקות הגדולות ביותר בחברה, ובעלת מניות נוספת היא CBG של וינסנט צ'ינגוויז, שרשמה השבוע אקזיט בחברה אחרת שמקורה בחממה ישראלית, ביופרוטקט שנולדה בחממת קסניה. גם קבוצת ארקין הישראלית היא בין המשקיעים, וכן מספר משקיעים בינלאומיים. עד כה גייסה החברה 43.6 מיליון דולר.

טרנדליינס פועלת בעיקר בישראל אך נסחרת בבורסה של סינגפור לפי שווי של 72 מיליון דולר. מאז פרסום ההודעה בשבוע שעבר, עלתה מניית החברה 8%.