בג"ץ קבע היום (א'), בפסק דין שניתן מפי כל שופטי ההרכב, כי על שר המשפטים יריב לוין חלה חובה לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, כאשר הדבר נדרש לצורך מימוש סמכויות. זאת לאחר שלוין החליט שלא לשתף פעולה עם עמית והצהיר כי אינו מכיר בו כנשיא בית המשפט העליון.
● בעקבות פסיקת בג"ץ: לוין פרסם מועמדים לחלק מבתי המשפט המחוזיים
● היועמ"שית: "לא ירחק היום שבו פסק דין ייתפס בעיני הציבור כבלתי מחייב"
● ללא מינוי שופטים עד סוף 2026? מערכת המשפט עלולה להיכנס בקרוב להקפאה
השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין ויחיאל כשר קבעו כי את פעולותיו של לוין ביחס למינויו של השופט עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון ניתן לראות רק בדרך אחת: כניסיונות חוזרים ונשנים מצידו לסכל את המינוי, ולאחר שהוא הושלם - כניסיונות לפגוע בלגיטימיות של המינוי.
בנסיבות אלה, בית המשפט העליון קבע כי שר המשפטים מנוע מלהשמיע טענות הנוגעות לפגמים שהוא עצמו אחראי להם בשל מעשיו ומחדליו המנוגדים לדין.
בנוסף, נקבע כי התנהלותו של לוין הביאה ל"פגיעה משמעותית באיכות השירות המשפטי לאזרח וביעילותה של אכיפת הדין".
המחדלים של לוין
בעתירה שהוגשה על-ידי מכון זולת קבעו השופטים כי התוצאה של התנהלותו של לוין היא מחסור בבעלי תפקידים הממונים בתיאום בין שר המשפטים לנשיא העליון: מינוי נשיאים וסגני נשיאים לבתי המשפט השונים; מינוי שופטים עמיתים; מינוי רשם לבית המשפט העליון; ומינוי שופטים, או שופטים בדימוס, לכהונה בוועדות השחרורים.
השופטים דחו את טענת לוין כי השופט עמית לא מונה כדין לתפקיד, בשל כך ששר המשפטים עצמו נמנע בכוונת מכוון מלבצע פעולות פורמליות להשלמת המינוי שהיה עליו לבצע, ובכלל זאת חתימה על כתב מינוי ופרסום המינוי ב"רשומות".
השופטים הבהירו כי הפגמים שהציג לוין בניסיון לטעון כי המינוי של השופט עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון אינו תקף, הם למעשה תולדה של מחדליו מלבצע פעולות שהוא מחויב היה לעשות.
כך, תחילה לוין ביקש למנוע את מינויו של עמית באמצעות סירובו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים למשך תקופה ארוכה. בהמשך לכך, ורק לאחר שניתן פסק דין אשר חייב את השר לכנס את הוועדה, התכנסה הוועדה (בישיבה ממנה נעדר השר) והצביעה על מינויו של השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון.
לאחר מכן, השר החליט שלא להגיע לטקס הצהרת האמונים של השופט עמית כנשיא בית המשפט העליון, וגם סירב לחתום על כתב המינוי שלו. זאת בניגוד לשופטים אחרים שמונו באותה ישיבה של הוועדה לבחירת שופטים. לבסוף, השר גם סירב לפרסם הודעה על דבר מינויו של הנשיא עמית ברשומות.
טענות משוללות בסיס
השופטים קבעו כי טענותיו של לוין בהקשר להיעדר שיתוף-פעולה הם משוללות בסיס משפטי. בתוך כך הובהר כי ישיבת הוועדה לבחירת שופטים ביום 26.1.2025 - במסגרתה נבחרו השופט עמית לנשיא; השופט נעם סולברג למשנה לנשיא; וכן שופטים ורשמים רבים לבתי משפט השלום והמחוזיים - כונסה כדין.
עוד נקבע כי מאחר שמלבד טיעונים אלה שר המשפטים לא הציג כל הסבר לסירובו לשתף פעולה עם הנשיא עמית, בית המשפט קבע כי על השר לוין לפעול בשיתוף-פעולה עם הנשיא עמית כאשר הדבר נדרש מכוח הדין לצורך מימוש הסמכות, ובכלל זה לפעול בהקדם האפשרי למינוי נשיאים וסגני נשיאים לבתי המשפט השונים; למינוי שופטים עמיתים, בהתאם לבקשות שיוגשו בעניין; למינוי רשם לבית משפט זה; ולמינוי שופטים או שופטים בדימוס לכהונה בוועדות השחרורים.
בית המשפט סיים את פסק דינו בהדגשת החשיבות שיש לקידום מהיר של המינויים שהתעכבו עד כה יתר על המידה. זאת, בראש ובראשונה למען הציבור הישראלי כולו, אשר טובתו היא זאת שצריכה לעמוד לנגד עיני משרתי הציבור כולם.
"מבקש להתכחש למציאות"
באי-כוח מכון זולת (העותר), עו"ד ד"ר חגי קלעי, עו"ד עידן סגר ועו"ד אודליה קסוס, מסרו בתגובה: "אנו מברכים על פסק הדין, שקבע בבירור כי שר משפטים המבקש להתכחש לנשיא בית המשפט העליון שמונה כדין, מבקש להתכחש למציאות.
"על שר המשפטים להפסיק לנהל את מאבקו בדמוקרטיה הישראלית על גבם של אזרחי ואזרחיות ישראל, להפסיק להתכחש גם לפגיעה המתמשכת בציבור המתדיינים בישראל, ולפעול כפי שנקבע, בהקדם האפשרי, לקידום המינויים המשותפים שעוכבו יתר על המידה".
