חודש מאי היה לאחד מחודשי השיא שידע שוק ההנפקות המקומי. במהלך החודש שעבר הוגשו לבורסה 13 תשקיפים של חברות חדשות המבקשות לרשום לראשונה את מניותיהן למסחר בתל אביב. החברות הללו מגיעות לבורסה עם שווי מצרפי צפוי של כמעט 27 מיליארד שקל, והן צפויות לגייס מהציבור, על פי ההערכות, סכום של מעל 6 מיליארד שקל.
● המתעשרים החדשים: התגמול שהופך שכירים למיליונרים
● זינוק של פי 10: הבוננזה מאחורי פעילות המדדים של הבורסה
לצורך השוואה, בשנת 2025 כולה, שהייתה גם היא שנה חזקה יחסית בשוק ההנפקות, רשמו 21 חברות חדשות את מניותיהן למסחר. הללו, גייסו סכום של כ־5.8 מיליארד שקל לפי שווי כולל של כ־20 מיליארד שקל. כלומר, בתוך חודשיים בלבד צפויות מחצית מכמות החברות לגייס סכום גדול יותר ממה שגויס בשנה שלמה, שכאמור הייתה שנה לא רעה בכלל.
החברות שהתפשרו על השווי
המכנה המשותף של החברות המנפיקות בגל הנוכחי הוא העובדה שהן כולן חברות וותיקות ויציבות, עם הכנסות, רווחים ותזרים איתן, ללא נציגות של סקטור ההייטק שהיה הבסיס לגל ההנפקות הגדול הקודם בת"א, בשנת 2021. פרופיל זה תמך בשוויים ובגיוסים שכאמור שברו שיאים. למעשה, כמחצית מהחברות שהגישו תשקיף בחודש האחרון, גייסו או עתידות לגייס לפי שווי של מעל למיליארד שקל, כאשר רק שתי חברות צפויות לגייס לפי שווי של פחות מ־700 מיליון שקל.
ההנפקה הגדולה ביותר בגל ההנפקות של חודש מאי הגיעה מכיוונה של יזמית הבנייה תדהר, שהשלימה בסוף השבוע הנפקה של מניותיה, שיחלו להיסחר בבורסה לפי שווי של 7.9 מיליארד שקל (אחרי הכסף). זאת, לאחר שהיא גייסה במסגרת המהלך סכום של כ־1.7 מיליארד שקל, שמרביתו (1.5 מיליארד שקל) זרם לקופת החברה, בעוד היתר (230 מיליון שקל) הופנו לכיסם של היו"ר והמייסד גיל גבע וחברת הביטוח הראל, שמכרו חלק ממניותיהם.
למרות ההנפקה המוצלחת, תדהר, כמו גם חברות אחרות בגל הנוכחי, גילתה שתוכניות ומציאות לחוד. החברה, שאותה מובילים היו"ר גבע והמנכ"ל אורי לוין, הצהירה בתחילה שתרשום את מניותיה לפי שווי של כ־7.5 מיליארד שקל (לפני הכסף), אך נאלצה להתפשר בסופו של דבר על מחיר הנמוך בכ־15% מזה שאליו כיוונה (כ־6.5 מיליארד שקל).
לא מדובר בטריק חדש בשוק ההנפקות, שכן בדרך כלל חברות מצהירות בתחילת הדרך על שווי שאפתני, ולוקחות בחשבון כי בסופו של דבר, ההנפקה תיסגר בשווי נמוך יותר. המחיר שנקבע בהנפקה הוא תוצאה של שיח ומו"מ מול הגופים המוסדיים, רוכשי המניות - שמבחינתם לוחצים, ולעיתים קרובות מצליחים, להוריד את שווי החברות. ועדיין, בסוף היום שני הצדדים יוצאים בדרך כלל מרוצים. המנפיקים זוכים בשווי אטרקטיבי, והמוסדיים מצדם מציגים תמונת הצלחה בכיפוף הידיים.
חברה נוספת שגייסה לפי שווי נמוך משמעותית מזה שלפיו היא ביקשה לגייס בתחילה, היא חברת הסימולטורים הביטחוניים בגירה. החברה, שבשליטת משפחת מזרחי (75%), השלימה בשבוע שעבר הנפקה ראשונית של מניותיה לפי שווי של כ־3.2 מיליארד שקל - נמוך ב־20% מהציפיות. במסגרת המהלך, גייסה החברה 200 מיליון שקל, בעוד בני משפחת מזרחי מכרו חלק ממניותיהם תמורת 655 מיליון שקל. זאת לאחר שבתחילה הוערך שבעלי החברה ישאפו לשווי הגבוה בכ־20% מהשווי בפועל - 4 מיליארד שקל (לפני הכסף).
לצד בגירה ותדהר מי שעוד נדרשה להפחתה משמעותית במחיר ההנפקה היא חברת האבטחה והניקיון טי אנד אם, שגייסה לפי שווי של 560 מיליון שקל (לפני הכסף) הנמוך ב־26% מזה שאליו כיוונה בתחילת הדרך. לעומתן, חברת הנדל"ן בסט של משפחת טאנוס הצליחה לעמוד ביעד השווי שהציבה בתחילת הליך ההנפקה - כשגייסה לפי שווי של 2.5 מיליארד שקל (לפני הכסף).
יצרנית תוספי המזון גלעם, שבשליטת קרן פימי, הונפקה לפי שווי חברה של 1.03 מיליארד שקל, רק מעט מתחת לשווי עליו הצהירה תחילה (1.1 מיליארד שקל). בהנפקה מכרה פימי מניות גלעם תמורת 300 מיליון שקל בדרך של הצעת מכר.
הבעלים מכרו, המוסדיים קנו
ברוב ההנפקות שהושלמו עד כה בוצעו הצעות מכר, בהיקף כולל של כ־1.4 מיליארד שקל, מצד בעלי המניות הגדולים, שניצלו את ההזדמנות להיפגש עם הכסף (בגירה, גלעם, תדהר, טי אנד אם וחברת המאפים רוסטיק בייקרי). אם בעבר המשקיעים המוסדיים התרחקו מהנפקות בהן יש מרכיב משמעותי של הצעת מכר מצד הבעלים (ולא רק הנפקת מניות חדשות - כסף הזורם לקופת החברה), כיום נדמה שהם לא מייחסים לכך חשיבות רבה.
כך למשל, בהנפקת תדהר השתתפו לא פחות מ־60 גופים שונים, בהם בתי ההשקעות מור, אלטשולר שחם, ילין לפידות ומיטב, וחברות הביטוח כלל, מגדל והפניקס. תמונה דומה נרשמה גם בהנפקת בגירה אותה הובילו הגופים מיטב, הפניקס, כלל, הראל ומגדל, איילון, מור ואי.בי.אי.
בהנפקות הקטנות יותר נרשמה סלקטיביות, כשרק חלק מהגופים השתתפו בהנפקה. כך למשל, המוסדיים הגדולים שהשתתפו בהנפקת גלעם היו חברת הביטוח מנורה מבטחים, שלא בלטה בהנפקת הגדולות ובית ההשקעות מיטב שהציג דומיננטיות בהנפקות שבוצעו עד כה.
לצד הנפקת גלעם שהושלמה, קרן פימי, שבניהולו של ישי דוידי, צפויה להציף ערך גם בהנפקת חברת התרופות הוותיקה רפא, שצפויה לשלים את המהלך בשבועות הקרובים לפי שווי של 2 מיליארד שקל. במסגרת המהלך, צפויה הקרן יחד עם שותפיה (הפניקס ופועלים אקוויטי) למכור מניות בהיקף של כמעט 900 מיליון שקל בהצעת מכר, והיא צפויה להמשיך להחזיק מניות בשווי דומה. כך צפויים פימי ושותפיה לרשום רווח של מעל 1 מיליארד שקל על ההשקעה המקורית שנעשתה לפני פחות משש שנים, אז היא רכשה את השליטה ברפא לפי שווי של 700 מיליון שקל בלבד.
הנפקות גדולות נוספות בגל הנוכחי, שטרם הסתיים, יגיעו מכיוונן של יזמיות הנדל"ן אביסרור ואביב נדל"ן, שאם לא יקרה שינוי של הרגע האחרון צפויות להשלים את המהלך כבר בשבועות הקרובים. חברת הנדל"ן היזמי המשפחתית אביסרור צפויה לגייס כ־660 מיליון שקל במסגרת המהלך לפי שווי של כ־2.6 מיליארד שקל (לפני הכסף).
קבוצת אביב נדל"ן, שבשליטת האחים דורון אביב ודפנה הרלב, צפויה להשלים את המהלך לפי שווי מוערך של 1.5 מיליארד שקל (לפני הכסף). במסגרת המהלך היא צפויה לגייס 200 מיליון שקל באמצעות הנפקת אג"ח, כשבמקביל היא מקדמת גם גיוס של כ־300 מיליון שקל בהנפקת מניות, שיוזרמו לקופת החברה.
הקאמבקים בשוק וציון הדרך ההיסטורי
גל ההנפקות הנוכחי מביא איתו דמויות וחברות שכבר פעלו בשוק ההון המקומי, וכעת חוזרות אליו אחרי תקופת היעדרות ממושכת. אחת מהן היא חברת ההדפסות אורדע פרינט, שבשליטת משפחת ונגרובסקי (72%), שתנסה לחזור לבורסה בת"א יותר מעשור אחרי שמניותיה נמחקו מהמסחר. אל הבורסה צפויה להגיע החברה לפי שווי של כמעט 900 מיליון שקל, גבוה בהרבה מהשווי שלפיו מחקה משפחת ונגרובסקי את המניות (120 מיליון שקל) לפני למעלה מ־12 שנה.
דמות אחרת שצפויה לחזור לשוק אחרי היעדרות של שני עשורים הוא איש העסקים שמואל טופז, שהוביל בעבר כמנכ"ל את יצרנית המחברים והברזים הוותיקה המ־לט, שאותה ייסד אביו צבי טופז ז"ל, ונמכרה לידי דסק"ש בתחילת שנות ה־2000. כיום, משמש טופז כיו"ר יצרנית המכלולים מטליקון, המקדמת הנפקה ראשונית של מניותיה לפי שווי מוערך של כ־550 מיליון שקל (לפני הכסף).
המהלך צפוי להוות הצפת ערך משמעותית של פי שמונה עבור קרן ההשקעות מאונטן ליון (MLH), אותה מוביל טופז יחד עם ליאור חמי, על השקעתה המקורית בחברה. זאת לאחר שבתחילת שנת 2023 רכשה הקרן את פעילות מטליקון מידי פלסאל של משפחת ורטהיימר, תמורת 65 מיליון שקל.
לצד הקאמבקים, צפויה הבורסה לרשום גם ציון דרך היסטורי, עם כניסתה של רשת מסעדות ראשונה לבורסה. זאת, לאחר שרשת המסעדות האסייתיות קיסו, שבשליטת היזמים רותם טחן ונועם גבאי, הגישה לקראת סוף החודש תשקיף לקראת הנפקה ראשונית לפי שווי של כ־400 מיליון שקל (לפני הכסף).
בשנה החולפת הפך ענף המזון לאחד הלוהטים בשוק המקומי, עם הנפקות מוצלחות של יצרניות המזון הגדולות בלדי, מחלבות גד וסוגת, שהמשקיעים בתל אביב העניקו לכל אחת מהן שווי של מעל מיליארד שקל. אליהן הצטרפו בחודש האחרון גם רשת מוצרי המאפה רוסטיק ויצרנית חומרי הגלם לתעשיית המזון גלעם.
