לראשונה מאז שנת 2022, בנק ישראל חזר לרכוש דולרים. הבנק התערב בצורה ישירה בשוק המט"ח במהלך חודש מאי בהיקף של 800 מיליון דולר, ובשוק מעריכים כי הרכישות נמשכו גם אל תוך חודש יוני. נראה כי על רקע הייסוף החד בשקל, שינה הבנק את כיוון המדיניות והחל להפעיל שורת כלים ואמצעים כדי להשפיע על שער החליפין. זאת, שבועות ספורים בלבד לאחר שהנגיד עצמו אותת כי אין בכוונתו לעשות כן.
● שער הדולר מוקפא? האותיות הקטנות שמאחורי המבצע של בנק הפועלים
● היכונו ליום מסחר סוער מחר, במיוחד במניות האלה
נאומיו של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מאופיינים לרוב במאמץ ניכר שלא לייצר כותרות שיזעזעו את השווקים. אולם נאומו בשבוע שעבר בכנס אלי הורביץ לכלכלה הציג קו שונה. הנגיד רמז כי ככל שסביבת האינפלציה תרד ותתקרב לגבול התחתון (1%) בעקבות התחזקות השקל, הדבר יצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה ובקצבים מהירים יותר. השוק הגיב לאיתות באופן מיידי, וכבר באותו היום החל השקל להיחלש מול הדולר. כעת מסתבר שבזמן הנאום, בנק ישראל כבר התערב בפועל.
המהלך מצטרף להחלטת הריבית האחרונה, שבה הפחיתה הוועדה המוניטרית את הריבית ב-0.25%, למרות הודעה שלוותה בנימוקים רבים נגד הצעד. בעקבות זאת, הציפיות בשוק להורדות ריבית נוספות הואצו משמעותית: בעוד שתחזית בנק ישראל מחודש מרץ העריכה את הריבית בעוד שנה על 3.5%, השווקים כבר מתמחרים כעת ריבית נמוכה בהרבה, ברמה של 2.75% עד 3%. כלומר, בשוק מעריכים כי בנק ישראל שינה גישה.
המסר השפיע יותר
המסר הכללי של הנגיד השפיע ככל הנראה הרבה יותר מסכום הרכישה. בסופו של דבר, רכישה בסך 800 מיליון דולר היא סכום קטן עבור שוק כה עמוק ומורכב. לשם השוואה, בקורונה הסכום הגיע לכ-30 מיליארד דולר. יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, סבור כי "מדובר בחדשות חיוביות כלפי הסקטור הסחיר בכלל והיצואנים בפרט. יחד עם זאת, מגמה זאת עלולה להתהפך אם בנק ישראל לא יוריד את הריבית ב-6 ביולי, וגם הורדה של 0.25% בלבד עלולה לאכזב את השווקים".
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים אמר, כי "להערכתנו הבנק רכש דולרים גם בחודש יוני. ההתערבות של בנק ישראל לא נעשית באופן מוצהר כסבסוד של היצואנים אלא כשמירה על פעילות תקינה של השוק. ראינו בתחילת חודש יוני ירידה חדה בציפיות האינפלציה, את דברי הנגיד בשבוע שעבר כשהוא רמז על הורדות ריבית מהירות יותר והכיוון ברור".
