הסטארט-אפ הישראלי LoFrayer, המציע פלטפורמה חכמה לביטול דוחות באמצעות בינה מלאכותית (AI), בקושי הספיק לציין חודש להשקתו, וכבר מצא את עצמו במאבק מול לשכת עורכי הדין. דוד פופביץ, מייסד המיזם, קיבל מכתב מהוועדה להגנת המקצוע של הלשכה להוריד את האתר לצמיתות תוך שלושה ימים - אחרת יוגש נגדו צו מניעה בבית המשפט בגין הסגת גבול המקצוע.
"אם הצעד הזה ייצא לפועל, זה יהיה תקדים. אנחנו צפויים לראות עוד מכתבים כאלה", מזהירים בענף. "כל שבוע נכנסים מיזמים נוספים בתחום המשפטי. זה עשוי להפוך למלחמת התשה מול תעשייה שלמה".
● מה תעשה הבינה המלאכותית למקצוע עריכת הדין? פרקליטי-העל מדברים
● איך תשפיע מערכת ה-AI החדשה על בתי המשפט?
גם ג'מיני על הכוונת?
ב-LoFrayer מסבירים כי המיזם לא נועד להחליף ייעוץ משפטי ולא מהווה מסמך משפטי כמו כתב תביעה. "המשתמש סורק את הדוח, מקבל צ'אט עם שאלות מנחות, ולפי התשובות המערכת מחוללת מסמך עם העילות לביטול לפי מאגר שבניתי על בסיס מידע שמופיע ברשת, כמו עילות ופסקי דין. לא מדובר בייעוץ משפטי ולא בייעוץ פרטני", מסביר פופביץ. לדבריו, כשקיבל את המכתב מהלשכה, הוא היה מופתע: "שלושה שבועות חלפו מאז שהקמתי את המיזם, וכבר הבנתי שמנסים להוריד אותו מהאוויר כשהוא קטן".
פופביץ מסביר כי התשלום הסמלי בפלטפורמה (35 שקל) מכסה את עלויות התפעול בלבד, וכל משתמש רשאי להגיש את המסמך בעצמו ללא תשלום, ואז השירות הוא חינמי, כך שלא מדובר בגוף מסחרי המציע ייעוץ משפטי. הוא אף מטיל ספק בעקביות הלשכה: "למה שלא תתבעו את גוגל על ג'מיני? אנשים משלמים עשרים דולר בחודש ומשתמשים בו גם לתביעות משפטיות".
פופביץ' סבור כי לשכת עורכי הדין מכוונת את מאמציה דווקא נגד מיזמים קטנים, במקום להתמודד עם ענקיות הטכנולוגיה. "קל לאיים על אזרח קטן שאין לו גב פיננסי", הוא אומר, "אבל אני לא מפחד". הוא מסביר על חשיבות המיזם לאפשר לאזרח הקטן לממש זכויותיו בצורה פשוטה לאחר שנתקל בעצמו בעשרה דוחות שראה כלא חוקיים ובבירוקרטיה הכרוכה בהליך לביטולם.
עו"ד יניב לנקרי מפירמת לנקרי ושות', בא-כוחה של LoFrayer, מוסיף: "נראה שהפעם ועדת הגנת המקצוע של הלשכה טיפסה על עץ גבוה, בכך שהיא לא הותאמה לעידן הבינה המלאכותית. אין שום מניעה חוקית להפעיל את המיזם המבורך, ומרשתי ערוכה לשכנע גם את בית המשפט בנדון, ככל שתוגש עתירה".
הלשכה מצידה אינה מתכוונת לסגת. "אנחנו נילחם בזה", אומר עו"ד יוסף ויצמן, יו"ר הוועדה להגנת המקצוע בלשכת עורכי הדין ומי שחתום על המכתב נגד Lofrayer. "החוק ברור בעניין הזה: הגורם היחיד במדינה שרשאי לייצג או לתת ייעוץ משפטי הוא עורך דין בלבד".
לדבריו, מדובר בגורם מסחרי שמציע לאזרחים ייעוץ משפטי באמצעות בינה מלאכותית תמורת תשלום - וזאת, לשיטתו, עבירה מפורשת על החוק. "פנה אליי עורך דין שעוסק בתחום ואמר לי: 'אני מייצג אנשים, ופתאום בא המיזם ואומר - למה אתה מתייעץ עם עורך דין, תשלם לי'". לטענה זו משיב פופביץ: "תראו לי חשבונית אחת של עורך דין ששילמו לו עבור ביטול דוח של 250 שקל. אני לא דורך על שום עורך דין".
בנוגע לטענות על ההשוואה לכלי ה-AI הגדולים, בלשכה דוחים אותן. "אם אדם מתייעץ עם ג'מיני, זו זכותו המלאה. זה כמו שהוא מתייעץ עם השכן שלו", אומר עו"ד ויצמן. "אנחנו לא נלחמים בזה".
ההבדל המהותי, לדבריו, הוא שכלים כמו צ'אט GPT או ג'מיני מציעים חוויה כללית הכוללת מתכונים, טיולים וגם ייעוץ - ואילו LoFrayer פועלת כגורם מסחרי שמממש עצמו כתחליף לעורך דין. "אם נלך בכיוון הזה, מחר יהיו גורמים שיחליפו רופאים ויציעו תרופות. יש בזה חוסר אחריות".
לצד זאת, הוא מדגיש כי אין לו התנגדות לכך שעורכי דין מסתייעים ב-AI למשימות מסוימות: "אנחנו לא נלחמים בזה. להפך - עורכי דין עושים שימוש בכלים הללו".
"מדובר במדרון חלקלק"
בינתיים, בענף חלוקים לגבי המניעים מאחורי המהלך. "אני חושש שיש כאן חשש אמיתי משינוי מהיר מאוד, והציבור לא ירוויח ממצב שבו כלים שמסייעים לאזרח להבין את זכויותיהם פשוט ייעלמו", אומר לפידות וינברג, אסטרגט AI לתחום המשפט. "לפעמים גופים גדולים מגיבים לטכנולוגיה חדשה באמצעות בלימה במקום באמצעות התאמה. הכללים שעליהם מבוסס הדיון הזה נכתבו בעידן אחר לגמרי. לדעתי זה אחד המקרים שבהם נכון יותר לעצב את העתיד מאשר לעצור אותו. לכן, אני מקווה שהלשכה תבחר לקיים שיח פתוח עם יזמים, אנשי טכנולוגיה ועורכי דין, ותבנה מסגרת עדכנית".
מנגד, חלק מהמשפטנים ועורכי הדין עצם סבורים כי אם יינתן אור ירוק למיזם, הדבר עלול להוביל למדרון חלקלק. "לתת לבינה מלאכותית להחליף עורכי דין זה מאוד מסוכן בשלב הזה. יבוא יום וזה יתאפשר, אבל אנחנו לא שם", אומר ליויאן סגל, שותף ליטיגציה במשרד מיתר ויו"ר (משותף) ועדת בינה מלאכותית של לשכת עורכי הדין. "מנועי AI כלליים לא מתיימרים להיות כלים משפטיים, וכל עורך דין שעושה בהם שימוש יודע שלרוב הם לכל היותר בינוניים. הם לא נותנים לך ייעוץ משפטי אלא להפך, הם אומרים לך שהם לא תחליף.
"המקרה הנדון עלול להיות מדרון חלקלק - השלב הבא יהיה שמישהו יעשה דבר דומה על מאגר של חוזים, כתבי תביעה, בקשות לעיקול, ויציע שירות דומה. זה מסוכן. לא היינו רוצים שמערכות כאלה יחליפו רופאים, מהנדסים ויועצי בטיחות. גם לא עורכי דין".
לא המקרה הראשון
לא מדובר בקרב הראשון שלשכת עורכי הדין מנהלת נגד גורמים המציעים שירותים בתחום המשפטי. אחד המאבקים שהיא ניהלה בשנים האחרונות היה נגד חברות שהציעו החזר על ביטולי טיסות. "הודעתי לאותן חברות שאם הן לא יעצרו את פעילותן, אז אלחם נגדן. לבסוף הן סגרו", אומר עו"ד ויצמן. "אם החברה רק מגישה מסמך, אין לי שום בעיה עם זה. אבל אם אתר נותן ייעוץ משפטי באמצעות AI, ומישהו מקבל על זה כסף - מדובר בעבירה".
מאבק דומה ניהלה הלשכה בעבר נגד לבנת פורן, שסיפקה שירותי פנייה לביטוח הלאומי ומימוש זכויות. בית המשפט קבע בפסק הדין הבחנה עקרונית: כל פעולה הכרוכה בשיקול-דעת משפטי - כגון ייעוץ לגבי המסלולים השונים - שמורה לעורכי דין בלבד. עם זאת, הותר לפורן להמשיך ולבצע את הפן הטכני של השירות: מילוי טפסים, ניסוח מכתבים לביטוח הלאומי וצירוף חוות-דעת רפואיות. בהערת אגב השופטת עדנה ארבל קראה למחוקק לשנות את החוק, וציינה כי "לא כל הכרוך במימוש זכויותיו של הציבור צריך להיות נחלתם הבלעדית של עורכי הדין".
