אמש (א') תקפה איראן פעם נוספת בישראל, במה שמסתמן כסבב לחימה שלישי בין המדינות, תוך כדי ניסיונות המשא-ומתן בין איראן לארה"ב, שנמשכים מזה כחודשיים.
בצל מה שנראה כהתחדשות המלחמה עם איראן, עולה השאלה כיצד יגיב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. לאן הוא חותר, ומה הוא צפוי לעשות בשעות ובימים הקרובים?
● "מטרות צבאיות": האיום החדש של החות'ים בים האדום
● כלכלנים מעריכים את התרחיש הסביר כעת להמשך המערכה
● 100 ימים אחרי החיסול: למה באיראן עדיין לא קברו את עלי חמינאי?
רותי פינס-פלדמן, עמיתה בכירה במכון משגב ודוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב, שחוקרת את ארה"ב, סבורה כי "טראמפ עשוי למנף את המצב כדי לאלץ את איראן לחזור לשולחן המשא-ומתן בתנאים מועדפים לארה"ב. האסטרטגיה המסתמנת היא שילוב של מתקפה ישראלית צבאית, במקביל להצעת אפיק דיפלומטי מצד ארה"ב להפסקת אש".
עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח"ע במוסד וחוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, אומר אף הוא כי טראמפ עשוי הפעם לנסות "להרגיע את המצב לפני שריקת הפתיחה".
איך יושפע המשא-ומתן?
פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארה"ב מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת (בס"א) למחקרים אסטרטגיים, מסביר כי "באופן פרדוקסלי, חילופי הירי יכולים לשפר את הפוזיציה האמריקאית במשא-ומתן מול איראן, כי משמרות המהפכה מנהלים מזה כמה שבועות מדיניות נוקשה של דחיות והטעיות".
גלבוע מסביר כי "ארה"ב תהיה מוכנה לקבל מלחמה קצרה שתסתיים תוך יום-יומיים, אבל המציאות במזרח התיכון לא תמיד עונה על רצונות כאלה, ובהחלט קיימת אפשרות שתהיה מלחמה יותר ארוכה, ושאולי תהיה איזושהי הסתבכות של ארה"ב".
עילם מוסיף כי "האיראנים מזהים את המצוקה ואת חוסר הרצון האמריקאי להיגרר להסלמה רחבה, ולכן מפעילים לחץ כבד. זה למעשה החל כבר לפני כשבוע עם תקיפות ופעולות נגד יעדים אמריקאים, לצד מסרים שהופנו גם לכווית ולבחריין".
לדבריו, "החשש המרכזי של טהרן נוגע דווקא ללבנון. התפנית המשמעותית שמובילה ממשלת לבנון מעוררת אצלם דאגה אמיתית, משום שהם חוששים לאבד את הפרוקסי החשוב ביותר שלהם באזור. מבחינתם, כל פגיעה במעמדו של חיזבאללה היא פגיעה ישירה בהשפעה האיראנית וביכולת ההרתעה שבנו במשך שנים. לכן הם פועלים כפי שהם פועלים כעת, בניסיון להפעיל לחץ, לייצר מנופי השפעה ולשפר עמדות לקראת השלב הבא.
"אני מניח, בזהירות רבה, שהמהלכים הללו יימשכו עוד ימים ספורים בלבד, עד שנראה ניסיון נוסף להגיע להפסקת אש מחודשת או להבנות שיאפשרו לכל הצדדים להוריד את גובה הלהבות".
מהצד השני, פינס-פלדמן מזכירה כי גם טראמפ "חייב להראות למדינות האזור ולבעלות הברית של ארה"ב שהיא תגן עליהן בשעת צרה, שכדאי להן לחבור אליה. הוא לא יכול להרשות לעצמו פגיעה בדימוי של ארה"ב כמעצמה עולמית ושלו עצמו אל מול אויביו, בעלות בריתו ובוחריו. גם הוא מבין שאיראן מנהלת משא-ומתן שנועד למשוך את הזמן. לכן, סביר שלצד הרטוריקה החריפה שאנו שומעים כעת מצידו להפסקת המערכה, מאחורי הקלעים ניתן גיבוי" .
איך משפיע המונדיאל?
סיבה נוספת שטאמפ עשוי לדחוף לחזרה לשולחן הדיונים היא פתיחת המונדיאל ביום חמישי הקרוב (11 ביוני).
לשאלה עד כמה אירוע הספורט מהווה פקטור בשיקולים של טראמפ?, עונה פינס-פלדמן כי "בארה"ב רואים במונדיאל הקרוב הרבה מעבר לאירוע ספורט; הוא נתפס כמבחן קריטי ליכולת של ממשל טראמפ להקרין עוצמה ויציבות. טראמפ מעוניין מאוד שהמונדיאל יעבור בצורה חלקה, יציג את ארה"ב בשיא תפארתה וימנע פגיעה בכלכלה או זינוק במחירי הנפט רגע לפני הגעתם של תיירים רבים".
נבחרת איראן צפויה להשתתף במשחקים.
"משחקי נבחרת איראן יתקיימו בלוס אנג'לס, העיר שבה נמצאת הקהילה האיראנית הגולה הגדולה בעולם, המזוהה ברובה המוחלט כאנטי-משטרית, ומייצרת חשש כבד מהפגנות ענק פוליטיות מחוץ לאצטדיון ובתוכו. ברור שטראמפ יעדיף שהמשחקים יתקיימו תחת מעטפת של משא-ומתן ולא מלחמה" .
פרופ' גלבוע משוכנע כי "שלושה ימים לפני פתיחת המונדיאל, טראמפ אינו מעוניין בסבב חדש של מלחמה עצימה וארוכה שארה"ב תיגרר אליה".
הגבלות מצד הקונגרס
פקטור נוסף שעשוי להשפיע על ההחלטה של טראמפ התרחש בשבוע שעבר. הקונגרס העביר החלטת מגבלת סמכויות מלחמה (War Powers Resolution) נגד הנשיא, והעביר מסר חד לממשל המכהן - כי לא ניתן להמשיך במלחמה במשך זמן בלתי מוגבל.
"הסוגיה בעיקר מעלה קשיים במשא-ומתן, בכך שהיא מאותתת לאיראן שיש לטראמפ התנגדות רבה מבית ומחלישה את עמדתו שאם לא ייחתם הסכם טוב, ארה"ב תחזור ללחימה", אומרת פינס-פלדמן.
"עם זאת", היא ממשיכה, "לא נראה שזה מה שעומד מאחורי הרצון של טראמפ לדחוף להגעה למזכר הבנות או הסכם עם איראן. יש באמתחתו כלים משפטיים שונים להתמודד מול מגבלה זו - דווקא ייתכן כי המהלך כעת בו ישראל היא זו שפועלת צבאית, וארה"ב אינה שותפה פעילה מבחינה התקפית, היא חלק מהאסטרטגיה שלו".
