ועדת הכספים של הכנסת צפויה להצביע מחר (ג') על אישור "חוק המעונות" שמקדמות המפלגות החרדיות לקראת קריאה ראשונה במליאה - וזאת על אף התנגדות חריפה של אגף התקציבים במשרד האוצר ושורת הסתייגויות מצד הייעוץ המשפטי, ששתי חוות-דעת שלהם הונחו השבוע על שולחן הוועדה.
● מפגינים חרדים גרמו נזק לביתו של שופט העליון נעם סולברג
● בג"ץ בהחלטה דרמטית: יבוטלו הטבות כלכליות נרחבות למי שלא עמדו בחובת גיוס
ההצעה, שכותרתה הרשמית "קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו", מבקשת לבסס את הזכאות לסבסוד על תעסוקת האם בלבד, ונועדה לעקוף את פסיקת בג"ץ ששללה את ההטבה - בשווי של עד כ-2,200 שקל בחודש - ממשפחות של חייבי גיוס שאינם מתייצבים. את הצעת החוק הפרטית הגישו חברי כנסת מיהדות התורה, בשיתוף חברי כנסת מכל סיעות הקואליציה.
כיום הזכאות לסבסוד מותנית בכך ששני בני הזוג עובדים או לומדים. לפי ההצעה, ייבחן מצב האם בלבד, כך שמשפחות שבהן האב אינו עובד או לומד יוכלו לחזור ולקבל את ההנחה. בחוות-הדעת של אגף התקציבים, עליה חתומה רכזת התעסוקה באגף, נטע בר-זיו, נכתב כי ההצעה "חותרת באופן מובהק תחת שניים מהאתגרים הכלכליים המרכזיים של המשק הישראלי" - שילוב הגברים החרדים בשוק העבודה ושילובם בשירות בצה"ל - וכי היא "סותרת את הרציונל הכלכלי הבסיסי" של הסבסוד בכללותו, שתכליתו עידוד תעסוקת שני ההורים.
מאזן שלילי של כ-25 מיליארד שקל בשנה
באגף מציינים כי "כאשר האב לא עובד, לא קיים חסם להשתלבות האם בשוק העבודה", ולכן השמטת מצבו "אינה עולה בקנה אחד עם הרציונל הבסיסי של תכלית ההטבה". עוד מזהירים כי ההצעה תפגע במאמצי הגיוס: לטענתם "ההשפעה הוודאית המיידית הצפויה מהעברת החוק היא הגדלת הכנסה בסך עשרות אלפי שקלים בשנה למשקי הבית של חייבי הגיוס", באופן ה"סותר במפורש את עקרון התמריצים הכלכליים".
העלות התקציבית של ההטבה מוערכת על ידי האוצר בכ-300 מיליון שקל. לפי הנייר, שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עומד על כ-53% בלבד וללא שיפור משמעותי בעשור האחרון, ומצב זה יוצר נטל פיסקלי גובר.
בנספח לחוות-הדעת נכתב כי בממוצע "משק בית חרדי מייצר אפקט גירעוני בתקציב המדינה בהיקף של כ-10.5 אלף שקל בחודש, שמומן על ידי עודף שמקורו במשקי הבית היהודים שאינם חרדים". ברמת המשק כולו מעריך האוצר את המאזן השלילי שמקורו באוכלוסיות בעלות שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה בכ-25 מיליארד שקל בשנה - סכום שצפוי לתפוח, לאור המגמות הדמוגרפיות, לכ-140 מיליארד שקל בשנה בעתיד.
הייעוץ המשפטי, שמסמכו מנוסח כשורת שאלות לדיון, מתמקד בעיקר בחשש לפגיעה בשוויון. נכון להיום זוכה משפחה שבה שני ההורים עובדים לקדימות בקבלה למעון - משאב מוגבל שבו הביקוש עולה על ההיצע - על פני משפחה שבה רק האם עובדת. אם יאושר החוק, מציינים בייעוץ המשפטי, תאבד המשפחה העובדת קדימות זו. בנוסף, הם מצביעים על עיוות בנוסח: מאחר שהכנסת האב עדיין תיספר לחישוב ההכנסה לנפש, משפחה שבה האב עובד עלולה דווקא לקבל דרגת סבסוד נמוכה יותר ממשפחה דומה שבה האב אינו עובד כלל.
