גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

המשקיעים בת"א יצאו לקנות, וגם סבב לחימה עם איראן לא עצר אותם

ביום המסחר שלאחר התקיפה האיראנית, המשקיעים בבורסה בת"א שוב הפגינו בגרות - בדומה לעימותים צבאיים קודמים ● הנפילות בפתיחה נמחקו בזמן קצר, וגורמים בשוק מסבירים: "אם לא היית פותח טלוויזיה, לא היית יודע בכלל שיש אירוע צבאי עם איראן"

חלק טיל איראני שנפל ביו''ש / צילום: Reuters, Ammar Awad
חלק טיל איראני שנפל ביו''ש / צילום: Reuters, Ammar Awad

הבורסה בתל אביב המשיכה להפגין חוסן ובגרות יוצאות דופן גם בתחילת שבוע המסחר הנוכחי. אם הייתה ציפייה שירידות סוף השבוע בוול סטריט וחידוש המלחמה מול איראן יובילו לנפילות חדות בתל אביב, הרי שהיא התבדתה בתוך זמן קצר. למרות שיום המסחר (ב') התחיל בירידה עם נפילה של 2.5% במדד ת"א 125, הרי ככל שהתקדם יום המסחר, ועוד לפני שהאיראנים הודיעו על נצירת האש, הבורסה התאוששה ומחקה את הירידות כמעט לגמרי. ההודעה האיראנית חיזקה את ההתאוששות ואף העבירה את המדדים בתל אביב לזמן קצר לצד הירוק.

"אנחנו קונים היום": בשוק יש מי שנערך לנצל את הירידות
הטלטלה שהפילה את וול סטריט, והמבחן של הבורסה בתל אביב: לאן הולכים מכאן?

העוצמה של הבורסה בתל אביב לנוכח עוד עימות צבאי של ישראל מול איראן אינה צריכה להפתיע את מי שעקב אחר התנהלותה בעימותים קודמים בין שתי המדינות. במבצע "עם כלביא", לפני שנה בדיוק, המסחר החל בירידות של יותר מ־1% בשוק, אלא שהירידות הללו נסגרו עד לסוף אותו היום, ומדד ת"א 125 ננעל בעליות של 0.4%. המשקיעים קיבלו עידוד מהצלחת המבצע, וככל שהימים שלו התארכו, המדד זינק. כך, בתוך חודש הוא רשם קפיצה של לא פחות מ־15%. בסיכום חודשיים נרשמה עלייה מצטברת של 11%.

במקרה של מבצע "שאגת הארי", שהחל בשלהי חודש פברואר השנה, הבורסה פתחה את המבצע בעליות חריגות מאוד, עם זינוק של 4.8% כבר ביום הראשון, במה שהפך ליום החזק ביותר של הבורסה מאז אפריל 2020 (עת הבורסות החלו להתאושש ממגפת הקורונה). אלא שככל שהמבצע הזה התארך, העליות החדות נמחקו, ולאחר כחודש התשואה בכלל הייתה שלילית. המדד ירד ב־1.3%. ובכל זאת, הירידות לא האריכו ימים, ולאחר חודשיים מתחילת המבצע, מדד ת"א 125 כבר השלים עלייה של כמעט 6%.

לפי מספר גורמים בשוק, המשקיעים הפרטיים, הריטייל, נותרו רגועים למדי במהלך יום המסחר. "אין פידיונות משמעותיים בשוק, אפילו רואים קצת גיוסים בקרנות מניות מקומיות", אומר גורם בענף. "כבר מהבוקר השוק העריך שמדובר באירוע נקודתי שיסתיים בקרוב, וכנראה שהשוק צודק".

בכיר אחר בשוק הוסיף כי "המשקיעים רגועים. אם לא היית פותח טלוויזיה אלא רק את מסכי המסחר, לא היית יודע בכלל שיש אירוע צבאי עם איראן. הירידות היו חריפות בהתחלת היום בגלל יום שישי בוול סטריט, שגרם למניות הדואליות לחזור למסחר בתל אביב בפער ארביטראז' שלילי של 1.5%".

"המשקיעים בישראל התבגרו"

קובי שגב, שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד, מוסיף גם הוא שהמשקיעים בישראל התבגרו. לדבריו, "בשוק קרנות הנאמנות לא רואים פדיונות חריגים, כאשר שוק הריטייל היה זה שמשך את הבורסה למעלה במערכות הקודמות מול איראן. זה מביא לכך שלא נרשמו היום ירידות משמעותיות".

ובכל זאת, מדגיש שגב, "לא הכול ורוד, שוק האג"ח יורד (התשואות לפדיון עולות, ח"ש), בעקבות עליית התשואות לפדיון באג"ח הממשלתי האמריקאי שמאותת על העלאת ריבית, וההנפקות החדשות כמו תדהר, בגירה, בסט ורוסטיק יורדות בימי המסחר הראשונים שלהן. כלומר, השוק לא בפאניקה מחד, אבל גם לא רותח מאידך".

אריאל מולדובן, סמנכ"ל ההשקעות בפסטרנק שהם, מוסיף כי "משקיעים מנסים לצפות פני עתיד. כשהם מזהים שעוצמת האש נמוכה באופן יחסי, ושממשל טראמפ פועל לכיוון של הרגעה, הם מתמחרים בהתאם. מבחינה היסטורית, לאירועים נקודתיים של מספר ימים יש השפעה זניחה על עסקי החברות".

ואכן, על־פי נתוני רשות ניירות ערך בשני המבצעים האחרונים, "עם כלביא" וגם "שאגת הארי", בשלב הראשון של הלחימה מי שהובילו את העליות בתל אביב היו משקיעי הריטייל והמוסדיים. בעת מבצע "עם כלביא", משקיעי הריטייל היו אחראים לכניסת הכסף לבורסה (בעיקר באמצעות גיוסים בקרנות הנאמנות) בהיקף של 400 מיליון שקל (נטו), המוסדיים היו אחראים ל־633 מיליון שקל, ואילו הזרים מכרו. גם בעת מבצע "שאגת הארי" נרשמה מגמה דומה. משקיעי הריטייל הסתערו ורכשו מניות בסכום (נטו) של 1.3 מיליארד שקל, ואילו הזרים מכרו (בהתחלה) 2.7 מיליארד שקל.

"בשנים האחרונות השוק מתקן באופן מהיר"

"גם אם לא היה 'הסיפור' עם איראן, היו ירידות בתחילת המסחר בבורסה בתל אביב, בגלל הנפילות בניו יורק", מציין גם איתי ליפקוביץ', מנכ"ל בית ההשקעות הורייזון. "למעשה, אלמלא הסיפור האיראני אולי היו פה אפילו ירידות חדות יותר. אבל ברגע שהמשקיעים ראו את החוזים העתידיים על מדדי וול סטריט ירוקים, הם נרגעו".

עידן אזולאי, מנהל ההשקעות בסיגמא־קלאריטי, מוסיף כי פרמיית הסיכון בשווקים אומנם מטפסת, אך המשקיעים בתל אביב לא נבהלים מסבב הלחימה הנוכחי: "גדל כאן דור של משקיעים שמאז משבר הקורונה התרגל לכך שאירועים אלימים ומבהילים מסתיימים במהירות. מצד אחד, אם חשבנו עד עכשיו שברגע שמכריזים על הפסקת אש מסתיים הסיפור - אנחנו רואים שההנחה הזו אינה ריאלית, ולכן יש עלייה בתשואות אג"ח ממשלת ישראל, והדולר מטפס".

"מצד שני", הוא אומר, "גם אם נזכרים במשבר הקורונה, ההתאוששות בשוק המניות מתרחשת בפרק זמן קצר יחסית. מהקורונה, דרך ה־7 באוקטובר וכל המבצעים הצבאיים האחרונים - השוק מתקן באופן מהיר ועוצמתי. אני מניח שגם עכשיו המשקיעים לא ממהרים למכור, מתוך הנחה שאולי גם הפעם זה יקרה כך".

לפי שעה, מסכם אזולאי, המשקיעים אומרים לעצמם: 'אוקיי, זו עוד אפיזודה'".

ייתכן כי המשקיעים גם מרגישים בנוח אחרי שנרשמו מימושים בבורסה בתל אביב בחודש החולף, ולמעשה מבלי ששמים לב כמעט, הם בתשואה שלילית בסיכום שלושת החודשים האחרונים: ירידה של 2.3% בת"א 125, בזמן שוול סטריט סוגרת פערים במהירות. מדד S&P 500 השלים באותו הזמן קפיצה של 10%, והנאסד"ק של כ־18%. עם זאת, מתחילת השנה מדדי הדגל של בתל אביב עדיין מציגים עליות דו־ספרתיות נאות של כ־16% הגבוהה מהתשואות במדדי וול סטריט.

הסקטורים שמהמרים עליהם

באילו סקטורים מזהים מנהלי ההשקעות הזדמנות במצב הנוכחי? ליפקוביץ' סבור כי מניות השבבים, חרף הירידות החדות בוול סטריט בסוף השבוע, עשויות להפוך למעניינות, ולצידן גם האנרגיה הירוקה, הנדל"ן והתשתיות. "הייתי מתחיל לאסוף בעוד שבוע־שבועיים את מניות השבבים הישראליות", הוא אומר.

לדבריו, באנרגיה הירוקה, הפחתת הריבית בארץ תאפשר לחברות להקטין הוצאות מימון ולהתרחב לפרויקטים נוספים. בנדל"ן הפחתת ריבית יכולה לסייע, וכך גם לחברות התשתיות - שמלבד הפחתת הריבית יידרשו גם לשקם את נזקי המלחמה ההולכים ונערמים.

מנהל של אחת מקרנות הגידור הבינוניות מספר כי הוא עדיין לא מזהה סקטורים בולטים בתל אביב שהפכו לאטרקטיביים במיוחד. לדבריו, "כשהבורסה נפתחת בנפילה של 3%, יש מנהלי השקעות שאוספים מניות ויכולים להרוויח עליהן אפילו תוך ימי מסחר בודדים".

עוד הוא מוסיף כי הטלטלה האחרונה ממש לא מבהילה אותו: "שכחנו מתי היה יום שגרתי בבורסה. יש כרגע המון רעש בשווקים, וזה גורם לזה שאתה לא יודע לאן הדברים הולכים. הסבב הנוכחי היה פחות קשור לאיראנים, ויותר הושפע כנראה מהירידות ביום שישי בוול סטריט".

מה הסקטורים המועדפים עליך?
"אני חושב שנוצרו הזדמנויות בבתי הזיקוק (בז"ן ובז"א, ח"ש) ובחברות התשתיות בכלל. אם המלחמה במפרץ מתחדשת, ויש תקיפות בבתי זיקוק של מדינות המפרץ, נראה עלייה חדה במרווח הזיקוק (הפער בין מחיר חבית נפט למחיר התוצרת שמזוקקת ממנה). זה חיובי לבתי הזיקוק".

עם זאת, הוא מדגיש כי "אם נוצרים את האש, כל הסיפור כבר מתומחר במחירי המניות האלה שוב, ואז זה לא מעניין".

סקטור נוסף שנחבט לאחרונה ככל שנרשמה התייצבות במפרץ, הוא המניות הביטחוניות. "זה סיפור שלא 'הולך לישון' בקרוב, ולדעתי המניות הביטחוניות חוזרות להיות מעניינות, כי צה"ל צריך לקנות מיירטים ותחמושת. אבל מצד השני תקציב הביטחון נהיה דחוק, ומעכבים תשלומים לחברות".

עוד כתבות

מרחב מוגן ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

המלחמה חוזרת: מי רשאי להישאר עם הילדים בבית, והאם מקבלים שכר

חידוש המלחמה עם איראן שוב קולע את המשק לחוסר ודאות ● באילו מצבים ניתן להיעדר מהעבודה, האם ניתן לפטר עובד שנשאר בבית, ומתי מקבלים שכר? ● גלובס עושה סדר

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

אגזוז בפחות מ־200 שקל מעלי אקספרס: הטריק שיחסוך לכם אלפי שקלים

כוח הקנייה של השקל השתפר משמעותית בחודשים האחרונים אבל הבשורה, כנראה, עדיין לא הגיעה לשוק הרכב והחלפים בישראל ● מטרייד–אין במחיר מחירון ועד לסבסוד במימון הרכישה - אלו ההטבות וההנחות העקיפות שיאפשרו לכם לנצל בכל זאת את השקל החזק

הדמיית פרויקט Galleria של עלמדב בטורונטו. בעיגול: המנכ''ל רפי לזר / צילום: מצגת החברה

חוזרת לבורסה: חברת הנדל"ן שחתכה את השווי והשלימה הנפקה

עלמדב, לשעבר אלעד קנדה של יצחק תשובה וכיום בבעלות קבוצת הנדל"ן הקנדית רסטר מנג'מנט, גייסה 340 מיליון שקל לאחר שהתפשרה מול המוסדיים על השווי המבוקש

חומרים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמש הנפקות נסגרו בהנחה של עד 26% על המחיר המבוקש. כך עובדת השיטה

חמש מבין שש החברות שהשלימו הנפקות בשבועות האחרונים - התפשרו משמעותית על השווי הראשוני שדרשו ● הרציונל: המנפיקים נותרים עם שווי אטרקטיבי והמוסדיים יכולים להציג תמונת הצלחה בכיפופי הידיים ● מי הבעלים שנפגשו עם הכסף, המוסדיים שקנו את הסחורה, וההנפקה שבולטת במיוחד

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יוסי כהן

מילה של נגיד שווה יותר מ-800 מיליון דולר

בנק ישראל חשף היום כי התערב באופן מינורי אך חשאי בשוק המט"ח במהלך חודש מאי ● אלא שדווקא אמירה של הנגיד לאחר מכן השפיעה הרבה יותר על שער החליפין

יהודה אבידן, מנכ''ל משרד הדתות / צילום: שרון גבאי wikimedia.org

מנכ"ל משרד הדתות נחקר בלהב 433 בחשד למרמה ואיומים

יהודה אבידן, מנכ"ל משרד הדתות מטעם ש"ס, הוא הבכיר שנחקר היום ביאח"ה להב 433 יחד עם שני בכירים נוספים ● החשדות: מרמה והפרת אמונים, איומים ושימוש לרעה בכוח המשרה ● עורך דינו: "אנו סמוכים ובטוחים כי התיק ייסגר לאחר שיתבררו העובדות"

מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבי / צילום: עודד קרני

האוצר נגד חוק המעונות: "משק בית חרדי מייצר גירעון של 10 אלף שקל בחודש למדינה"

ועדת הכספים צפויה לאשר מחר את "חוק המעונות" של המפלגות החרדיות לקראת קריאה ראשונה, למרות התנגדות אגף התקציבים באוצר והייעוץ המשפטי ● שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עומד על כ-53%, והעלות התקציבית של ההטבה מוערכת בכ-300 מיליון שקל

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

וויקס מעדכנת כלפי מטה את תחזית ההכנסות; המניה צונחת

בחברת האינטרנט מעדכנים את התחזית בעקבות פיטורי הענק ובעקבות האטה בצמיחת עסקי הפרטנרים של וויקס ● קצב החיסכון השנתי ממהלך הרה-ארגון יהיה 150 מיליון דולר ● המניה נופלת במסחר בוול סטריט לשפל של מעל תשע שנים

הזדמנות קנייה? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנחנו קונים היום": בשוק יש מי שנערך לנצל את הירידות

הטילים מאיראן והסערה בוול סטריט הובילו את הבורסה המקומית לירידות חזקות, שבינתיים התמתנו קצת ● ההערכות המוקדמות לפיהם בנק ישראל יפחית את הריבית בהחלטה הקרובה יעמדו למבחן ● אלא שלצד הלחץ, גורמים בשוק כבר מזהים הזדמנות קנייה

בנק הפועלים / צילום: איל יצהר

שער הדולר מוקפא? האותיות הקטנות שמאחורי המבצע של בנק הפועלים

בנק הפועלים הודיע כי יאפשר ללקוחות "לקבע" את שער הדולר על 2.89 שקלים ולקבל החזר במקרה שהוא יעלה • באילו מקרים ההטבה לא תחול, וכיצד עמלות ההמרה הבנקאיות עלולות לשחוק את הכדאיות?

תנודתיות בבורסה בתל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

כלכלנים מעריכים את התרחיש הסביר כעת להמשך המערכה

רונן מנחם: "סימני השאלה הם לגבי עוצמת ההשפעה. תלוי אם מדובר בסבב מוגבל, או אירוע מתגלגל" ● כלכלני תמיר פישמן: "ככל שהאירועים יישארו מוגבלים, הניסיון מלמד כי השווקים נוטים להתאושש במהירות" ● מודי שפריר מציין כי חלק מהמגמות בשוק ההון כבר החלו בשבוע שעבר ● רפי גוזלן: טראמפ רוצה להימנע מהסלמה מחודשת של המלחמה

מימין: עדי סופר־תאני, מטא; מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים; מיכל ברוורמן־בלומנשטיק, מיקרוסופט / צילום: רמי זרנגר, דוברות משרד האוצר, נתנאל טוביאס

"האם השכר יכול לרדת?": השאלה של האוצר שהקפיצה את ההייטקיסטים

בפגישה טעונה, שנערכה בזום וללא נוכחות השר סמוטריץ', הביעו באוצר נכונות למספר מהלכים שיקלו על חברות ההייטק שנפגעו מצניחת הדולר ● עם זאת, יוזמות כמו הפחתת ארנונה או הקלות בנקודות זיכוי במס ירדו מן השולחן ● סמוטריץ' צפוי להצטרף למפגש הבא

שר החוץ האיראני, עבאס ארקצ'י עם שר הפנים הפקיסטני, נושין נקווי / צילום: Reuters, Foad Ashtari / SOPA Images

המדינות שדחפו להפסקת הירי, ואחת שניצלה את הכאוס

פקיסטן וקטאר, שתי המתווכות העיקריות בין ארה"ב ואיראן, הובילו את הקריאות להפסקת האש בין ישראל לאיראן בשני ● לשתי המדינות יש מה להרוויח משקט אזורי, והחות'ים ניצלו את התקיפה לרווח פוליטי

מיצרי באב אל-מנדב / צילום: Shutterstock

"מטרות צבאיות": האיום החדש של החות'ים בים האדום

המורדים החות'ים הודיעו על "סגירת הים האדום" בפני אוניות ישראליות או כאלו שמקושרות לישראל ● האיום עשוי להשפיע גם על ייצוא הנפט הגולמי מסעודיה דרך הים האדום

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

בזמן הלחימה: המגעים החשאיים בין אינטל ואפל לאנשי האוצר על שער הדולר

נציגי מרכזי הפיתוח הגלובליים השתתפו בפגישת זום עם נציגי האוצר ורשות המסים ● על הפרק: הקלות בחבות הביטוח הלאומי למעסיקים, הטבות מס חדשות לעובדים ודרישה שלא נפסלה על הסף - תשלום מסים ישיר בדולרים

אנשי עסקים / צילום: Shutterstock

המחוזי סגר פירצת מס דרמטית לאנשי עסקים. הדרמה וההשלכות

ביהמ"ש המחוזי בת"א קבע כי במציאות הכלכלית הנוכחית אנשי עסקים בינלאומיים יכולים לקיים "שני מרכזי חיים מקבילים" בעוצמה דומה לצורכי מס ● מומחים מזהירים מסיכון ל"כפל מס" ● "ניכרת מגמה בפסיקה להתאים את מבחני התושבות לדפוסי החיים החדשים"

מליאת הכנסת (ארכיון) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

מה אומרים הכללים לגבי עבודת הכנסת בחירום?

דווקא בזמן חירום הפרלמנט צריך לתפקד. האם הכנסת ערוכה לזה? ● המשרוקית מסבירה

כותרות העיתונים בעולם

100 ימים אחרי החיסול: למה באיראן עדיין לא קברו את עלי חמינאי?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: משבר הורמוז חשף את נקודות התורפה של הגלובליזציה, איך נראית הכלכלה העולמית שלושה חודשים מפרוץ המלחמה, ומה אפשר ללמוד מזה שהאיראנים עוד לא קבעו תאריך להלוויה של חמינאי ● כותרות העיתונים בעולם

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

איך הפכה תוכנית החומש לחברה הערבית לקופה הקטנה של הממשלה

מאז השקתה ב־2022, נגרעו יותר מ־15 מיליארד שקל מתוכנית החומש לפיתוח החברה הערבית ● כעת, המשרד לביטחון לאומי והמשרד לשוויון חברתי פועלים להסיט כמעט מיליארד וחצי שקל מהתוכנית הכלכלית לפיתוח החברה הערבית, לטובת תקציב המשטרה

נדב צלר, שותף–מנהל בקבוצת ספרה קרנות גידור / צילום: יונתן בלום

קרן הגידור שגייסה 200 מיליון דולר להשקעה באג"ח טכנולוגיה

קרן הגידור ספרה השלימה בתוך חודש וחצי גיוס לקרן "קונברטק", שתשקיע באג"ח להמרה של חברות טכנולוגיה בוול סטריט ● נדב צלר יוביל את הקרן שהיא ההראשונה בתולדות ספרה שנסגרת לגיוסים כבר בשלב ההשקה