אחת הדרכים המשמעותיות של חברות גדולות להעמיק את דריסות הרגליים שלהן במדינות מפתח, הוא באמצעות שיתוף־פעולה עם חברות מקומיות, ואלביט מצאה לעצמה שותפה יוקרתית במיוחד בארה"ב. בה־בעת, צרפת מחליפה בתערוכות את החברות המוכרות הישראליות - באוקראיניות. וגם, לראשונה מאז שנות ה־80 ארה"ב חוזרת לייצר TNT. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● מערכת היירוט הישראלית החדשה שעשויה לתת מענה לרחפני הנפץ
● לרוסיה יש שיטה קטלנית חדשה לשיגור רחפנים
במכרז תותחים אסטרטגי: אלביט משלבת זרועות עם אנדוריל
אלביט מערכות החלה החודש לשתף פעולה עם החברה הביטחונית החמה ביותר בעולם, אנדוריל, לטובת מכירת תותח "רועם". זאת במסגרת מכרז אסטרטגי של צבא ארה"ב, ששואף להחליף את תותח M-109. שמו האמריקאי של רועם הוא "סיגמה NG", שמסוגל לשגר את כל פגזי ה־155 מ"מ.
סיגמה NG דומה כמעט לחלוטין לרועם של צה"ל. במקרה של הגרסה הישראלית, לקח לאלביט כשש שנים עד שהמערכת הראשונה סופקה לאחרונה לצה"ל. ככלל, סיגמה NG נישאת על גבי משאית אושקוש 10 X10, כשהווריאנט האמריקאי כולל רכיבים זמינים מהשוק המקומי. המהלך של אלביט משקף מהלכים דומים בארה"ב, הן של החברה והן של חברות ישראליות אחרות, של שיתופי־פעולה עם חברות מקומיות, במטרה להשיג דריסות רגליים במכרזים אסטרטגיים.
הבחירה בשיתוף־פעולה עם אנדוריל משקפת קריצה לחדשנות. החברה האמריקאית שהוקמה ב־2017 ועוסקת בין השאר בפיתוח מערכות נשק אוטונומיות, כלי טיס, טילים ומערכות AI - ממשיכה לשבור שיאים בינלאומיים בדיפנס־טק, לאחר שבחודש מאי השלימה סבב גיוס של 5 מיליארד דולר, שמשקף לה שווי של 61 מיליארד דולר. לצורך ההשוואה, הגיוס הקודם של אנדוריל, בחודש יוני אשתקד, שיקף לה שווי של מעט יותר מ־30 מיליארד דולר. הגיוס האחרון הוא הגדול ביותר בתחום ב-2026.
לראשונה מאז שנות ה־80: ארה"ב חוזרת לייצר TNT
בעשרות השנים האחרונות לא דאגו מדינות המערב לשמר יכולות ייצור מסורתיות של התעשיות הביטחוניות, וכעת כשהן מעוניינות לשקם יכולות ייצור - זו הופכת להיות השקעה יקרה במיוחד. ארה"ב לא ייצרה מאז שנות ה־80 TNT, ועל כן הפצצות, הפגזים והרימונים שלה היו מבוססים על יבוא. בעקבות זאת, החליטו בצבא ארה"ב להשקיע 404 מיליון דולר בהקמת מפעל TNT בקנטאקי.
ה־TNT הוא קריטי לאמריקאים כפי שהוא משמעותי במיוחד לכל מדינה. כך, למשל, הוא מהווה את חומר הנפץ העיקרי בפגזי 155 מ"מ שמחירם זינק בשוק העולמי, כתוצאה מהביקושים הגבוהים במלחמת רוסיה־אוקראינה ובמזרח התיכון. בהיעדר יכולת ייצור, לוושינגטון לא קיימת שום שליטה על בסיס שרשראות האספקה.
למראית עין זו עסקה שמתבססת על התעשייה הביטחונית האמריקאית בדומה לשאיפות של ממשל טראמפ, אך כשצוללים לפרטים מגלים שההתקשרות היא עם רפקון USA - חברה בת של רפקון הטורקית שעוסקת בתעשיות מסורתיות עבור מגזרי הביטחון, התעופה והחלל. זוהי התרחבות של ההתקשרויות האמריקאיות עם התאגיד הטורקי, שזכה כבר בחוזה להקמת מפעל ייצור פגזי ארטילריה בטקסס.
צרפת מחליפה את החברות הישראליות באוקראיניות
נשיא צרפת עמנואל מקרון עורר זעם בתעשיות הביטחוניות עם החלטתו, שוב, להגביל את נוכחות החברות הישראליות בתערוכת יורוסאטורי היוקרתית, שתצא לדרך בפריז ביום שני בשבוע הבא. הוא שאף להכאיב לישראל עם איסור פתיחת הביתן הלאומי ומגבלת הצגת נשק התקפי על החברות, אבל ההפסד הכספי שנגרם למשרד הביטחון זניח (פחות מ־2 מיליון שקל), ובמילא מספר החברות הישראליות שנרשמו לתערוכה צנח מכ־74 חברות ב־2024 לפחות מ־40 השנה.
עם זאת, בתערוכה כזו אין ואקום, כשמספר החברות האוקראיניות שיופיעו זינק מ־10 בלבד ל־80. גם החברות מקייב נהנות כעת מתג Combat Proven: הוכח בשדה הקרב. יתרה מכך, עליהן לא מציבים הצרפתים שום מגבלה, והן יציגו טילים לטווחים של כ־3,000 ק"מ וחימושים משוטטים למרחק של כ־1,400 ק"מ.
הפלישה של רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022 גבתה ועודנה גובה מחיר כלכלי כבד מאוקראינה, אולם בקייב הצליחו לממש ממנה תועלת. מנתוני ממשלת אוקראינה עולה כי תפוקת התעשייה הביטחונית המקומית הגיעה לכ־55 מיליארד דולר, פי 55 יותר טרם המלחמה. בקייב מציינים כי יותר מ־70% מהרכש הביטחוני של המדינה ב־2025 הופנה לחברות המקומיות.
