גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

ארדואן שלף ציפורניים וחשף את עומק האיום של טורקיה על המזרח התיכון

טורקיה הפכה לאיום הגדול ביותר על המדינות הפרו־מערביות במזרח הים התיכון, ולא רק על ישראל ● לפי מכון SIPRI, טורקיה מייצאת כ־1.8% מתוך כלל הסחר הבינלאומי באמל"ח (פי 6 מאיראן) ותקציב הביטחון שלה גבוה פי 5.5 ● הפתרון לאיום הטורקי לא נמצא בישראל, אלא כנראה דווקא בארה"ב

נשיא טורקיה ארדואן עם דגם של נושאת מטוסים / צילום: Reuters, Murad Sezer
נשיא טורקיה ארדואן עם דגם של נושאת מטוסים / צילום: Reuters, Murad Sezer

נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן העיר היום (ד') גם את הסקפטיים ביותר בנוגע לתפיסה כי טורקיה מהווה איום על ישראל, באומרו כי "תקיפות ישראל בסוריה ובלבנון הגיעו לנקודה שבה הן מאיימות על טורקיה". עם זאת, נכון הרבה יותר להסתכל על אנקרה בקונטקסט הרחב: טורקיה הפכה לאיום הגדול ביותר על המדינות הפרו־מערביות במזרח הים התיכון, ולא רק על ישראל.

בעולם מזהירים: חוקי המלחמה השתנו, וגם ישראל צריכה להיערך מחדש
טראמפ בן 80, והחגיגה שהוא מתכנן הפכה למחלוקת פוליטית

יתרה מכך, טורקיה תחת ארדואן היא איום הרבה יותר גדול ואסטרטגי על ישראל מאשר איראן. לרפובליקה האסלאמית יש טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים, אבל לטורקיה יש הרבה יותר יכולות: ברמה הצבאית, לפי מכון SIPRI, טורקיה מייצאת כ־1.8% מתוך כלל הסחר הבינלאומי באמל"ח (פי 6 מאיראן) ותקציב הביטחון שלה גבוה פי 5.5; ברמה המדינית, טורקיה מפעילה מדינות בתור פרוקסי (סוריה, לוב וסומליה), בעוד טהרן משתמשת בגורמים בלתי מדינתיים; וברמה הכלכלית, מנתוני הבנק העולמי עולה כי התוצר לנפש בטורקיה (15,892 דולר) גבוה פי שלושה מזה של איראן.

נקודת המבט שלפיה מסתכלים על טורקיה בתור איום עתידי היא שגויה ביסודה. ומדוע? קחו דוגמה: הפרלמנט הטורקי שצפוי להעביר החודש בפרלמנט את חוק "המולדת הכחולה" (מאבי ואטאן), שנגזר משם החזון שלפיו טורקיה צריכה לשלוט בכלל המרחבים במזרח הים התיכון, הים האגאי והים השחור. המשמעות בשטח, היא כפייה של 12 מייל ימי טורקי על חשבון הטריטוריות היווניות. צעד שיפגע בזכויות החוקיות של היוונים להשתמש במרחב, לדוגמה, עבור דיג, אנרגיה, וגם תשתיות תת־מימיות להובלת חשמל וכבלי תקשורת.

הכבל שאמור לחבר את שלוש המדינות לרשת החשמל

אותו החוק צפוי להגביל, לתפיסת טורקיה, את מיזם אינטרקונקטור, שבבסיסו כבל חשמל תת־ימי באורך כ־1,200 ק"מ מיוון דרך קפריסין ועד לישראל. הכבל, מהארוכים מסוגו בעולם, אמור לחבר את שלוש המדינות לרשת החשמל האירופית, והמדינות המעורבות בתוכנית ממתינות לניתוח העלות־תועלת של המקטע בין ישראל לבין קפריסין בן כ־330 ק"מ, שצפוי להתקבל בקרוב. במידה והחוק יאושר, התנגשות צבאית ימית היא לא שאלה של "אם", אלא "מתי". והמתי הוא קרוב.

עבור ירושלים, זו תוכנית אסטרטגית. כפי שישראל היא כלכלת אי, זו גם מדינת אי במובן האנרגטי. חיבור מיוון לישראל, יקשר את רשת החשמל האירופאית לכאן. כך, בין אם זה כתוצאה מפגיעת טילים ובין אם זה כתוצאה מתקלה טכנית, יהיה גיבוי חשמלי לישראל. אולם, כבר באפריל אשתקד הביאה יוון את הספינה האיטלית NG Worker לפריסת כבלים במרחב האיים קאסוס וקרפת'וס (בין רודוס לבין כרתים), ונסוגה בגין איומי אנקרה לחתוך אותם.

התפיסה הניאו־עות'מאנית של ארדואן לא מסתכמת ביבשה. חזון "המולדת הכחולה" הטורקי נובע מהעובדה שטורקיה אינה חתומה על אמנת המדף היבשתי ועל אמנת חוק הים של האו"ם (UNCLOS), וטוענת בניגוד לחוק הבינלאומי כי האיים היווניים מהווים המשך של אנטוליה. המשמעות היא שבזמן שהחוק הבינלאומי רואה בכל אי כבעל מדף יבשת עצמאי, בעקבותיו הוא זכאי למים טריטוריאליים של 12 מייל ימי, אנקרה מאיימת כי המרחב שלה. לכן, הם מעוניינים באמצעות החוק לבטל את הפשרה שלפיה כל אי זכאי לכשישה מייל ימי, ולכפות מים כלכליים טורקיים על המרחב. בדרך זו, ישפיעו גם במישרין על ביטחונה האנרגטי של ישראל.

המולדת הכחולה משקפת גם את האיום המדיני שנובע מטורקיה, ומולו ישראל מתמודדת באמצעות ההכרה ההיסטורית בעצמאות סומלילנד - אף שהיוזמה הזו גם קשורה לאיום החות'י. אנקרה לקחה את אסטרטגיית הפרוקסי של איראן, ושדרגה אותה: בזמן שהרפובליקה האסלאמית משתמשת בגורמים בלתי מדינתיים, טורקיה מפעילה מדינות. מדוע זה עדיף? בכל פעולה שתנקוט ישראל נגד ישות "בובה" של טורקיה, המשמעויות המדינתיות עשויות להיות חמורות בהרבה.

בסוריה, לדוגמה, שולט מנהיג־בובה של טורקיה, לכל הפחות אקס־ג'יהאדיסט לפי המערב, אחמד א־שרע (אבו מוחמד אל־ג'ולאני). במצב שבו הוא ירכז כוחות באזור סווידא בהיקף שיאיים על ישראל ויחייב אותה להגיב, אז מדינת סוריה תוכל לפנות לאו"ם ולנקוט בפעולות דיפלומטיות נגדנו. אותה הסיטואציה מתרחשת גם בלוב, שעמה טורקיה המציאה גבול ימי יש מאין ב־2019 על חשבון יוון (רק כי ארדואן החליט); וכמובן, בסומליה.

סומליה היא סיפור רגיש לישראל, הרבה יותר מהאופן שבו הנושא מסוקר בארץ. סומליה וסומלילנד ממוקמות דרומית לבאב אל־מנדב, נתיב השיט האסטרטגי שבו עברו עד המלחמה כ־12% מהסחר הימי העולמי. כפי שבירושלים מזהים את המשמעות, עוד הרבה קודם זיהו זאת בטורקיה - וניצלו את העובדה שסומליה היא המדינה הנחשלת ביותר באפריקה בשביל לקנות אותה תמורת נזיד עדשים. כיום, הטורקים מפעילים בסומליה את הבסיס הגדול ביותר שלהם מחוץ למדינה ואחת התגובות האופרטיביות הראשונות שלהם להכרה הישראלית בסומלילנד שנתקעה להם כמו עצם בגרון, הייתה הסטת מטוסי F-16 לסומליה.

טורקיה היא גם האיום הכלכלי החמור ביותר על ישראל במרחב. חברת נאט"ו שנהנית משגריר אמריקאי, טום ברק, שחושב על עסקיו - הרבה יותר מהאינטרסים הלאומיים של ארה"ב, ולדעת רבים הוא יותר "שגריר טורקיה בארה"ב מאשר שגריר ארה"ב בטורקיה". בד בבד, התפיסה המדינית של אנקרה מביאה לסיטואציה כי בזמן שהיא חברת נאט"ו, היא גם במעמד משקיפה בארגון שנגחאי לשיתוף פעולה.

הפתרון לאיום הטורקי נמצא בארה"ב

המיקום האסטרטגי של טורקיה גם מועיל בסוגיות כלכליות רבות, בהן השליטה על הבוספורוס והדרדנלים (שער הכניסה והיציאה היחיד מהים השחור); הובלת נפט וגז טבעי מאזרבייג'ן לאירופה; ואף תנועות משא ברכבות מסין לאירופה, ולהיפך. זה מאפשר לארדואן מרחב תמרון נפלא, הרבה יותר מהשימוש בפליטים הסורים בעשור הקודם בשביל לגבות ממדינות אירופה "פרוטקשן".

בסיכומו של דבר, האמירה של נשיא טורקיה כי הביטחון הלאומי של מדינתו מתחיל "בחאלב, בדמשק, ובביירות" מהווה רמיזה לשני יעדים: ניצול המצב הכלכלי בלבנון בשביל להפוך אותה לעוד מדינת בובה, ולהרחבת האיום הטורקי על מרחבים נוספים. היום זו ישראל, קפריסין ויוון, ומחר אלו יהיו מדינות מתונות ופרו־מערביות כדוגמת איחוד האמירויות. זה גם לא רחוק, כי טורקיה מסייעת לממשלת סודאן במלחמת האזרחים מול המורדים משורות כוחות התמיכה המהירה, שלהם מסייעת אבו דאבי.

הפתרון לאיום הטורקי לא נמצא בישראל, אלא בארה"ב. אם ממשל טראמפ לא יתעשת מהתדמית השגויה בעיניו של טורקיה בוושינגטון בעידוד ברק, אז מה שאנחנו ראינו בחודשים האחרונים בדמות התרחבות האיום האיראני מישראל בלבד לכל המרחב, יקרה גם עם טורקיה. ועם טורקיה, זה יהיה אגרסיבי יותר, אינטנסיבי יותר, ומאיים הרבה יותר.

עוד כתבות

עו''ד אתי בן דור, פרקליטת מחוז תל אביב / צילום: ברונו שטיין, לע''מ

עו״ד אתי בן דור מונתה לתפקיד פרקליטת מיסוי וכלכלה במחוז תל אביב

ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה בעו”ד אתי בן דור לתפקיד פרקליטת מחוז תל אביב באגף מיסוי וכלכלה, ותחליף את עו"ד יהונתן תדמור ● בן דור משמשת כיום כמשנה לפרקליט המחוז והובילה לאורך השנים שורה של תיקי שחיתות ציבורית ותיקים כלכליים מורכבים

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

השקל נחלש זה היום השמיני ברציפות. אלו הסיבות

בעיקר הירידות בוול סטריט אבל לא רק ● בעקבות הייסוף החד של השקל, בנק ישראל חזר לאחרונה להתערב בשוק המטבע, לאחר שאף אותת על הורדת ריבית נוספת ● ובארה"ב, שוק האג"ח מאותת ליו"ר החדש שיש להעלות ריבית, היום האינפלציה שם צפויה לזנק לשיא של 3 שנים

קזואו אואדה,  נגיד הבנק המרכזי ביפן / צילום: Reuters, Kyodo

יפן דוחפת את הריבית לשיא של 30 שנה, ומכניסה את וול סטריט לחרדה

יפן, מתקרבת להעלאת ריבית שתביא אותה לרמה של 1% ● למרות שמדובר בריבית נמוכה ביחס למערב, ההעלאה הצפויה עשויה לפגוע בסוחרי הקרי טרייד, ואולי אף להעלים מאות מיליארדי דולרים מוול סטריט

מאיר דוידי / איור: גיל ג'יבלי

לאחר הרשעה בפלילים והסתבכות בחובות: יזם הנדל"ן שמנסה לגייס אג"ח

מאיר דוידי (לשעבר דוד), פועל לגייס 150 מיליון שקל עבור חברת הנדל"ן ניצנים ● בעבר הורשע בשורה של עבירות חמורות בקשר לעסקיו בבורסה ● מי שביקש להכריז על עצמו בעבר כפושט רגל, ערב כיום לחובות החברה בסכום של 232 מיליון שקל ● מניצנים נמסר: מדובר באירועים שהתרחשו לפני 34 שנה, ולחברה אין כל קשר לאותם אירועים היסטוריים"

מתקן לקידוח נפט בטקסס / צילום: Reuters, Eli Hartman

17 מיליארד דולר: הזינוק הדרמטי ביצוא הנפט בארה"ב

יצוא הנפט הגולמי זינק מ-7.9 מיליארד דולר בחודש אפריל אשתקד ל-17.1 מיליארד דולר באפריל השנה ● מבחינת ארה"ב מדובר בהשלכה חיובית של הסגר האיראני על הורמוז, אך הוא מגיע על חשבון הצרכנים האמריקאים, שנאלצים לשלם מחירים גבוהים בזמן שהנפט מיוצא לחו"ל

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

כבר קניתם טלוויזיה חדשה למונדיאל? אלה הענפים שרושמים זינוק בהכנסות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף המחשבים והסלולר רושם את העלייה הגדולה ביותר, לצד ענפי התיירות ומוצרי החשמל ● ומי נפגע הכי הרבה?

צילום מסך מטלגרם

סוף לעדכוני טילים בטלגרם? צה"ל סגר את צינור הגישה להתרעות מקדימות

פיקוד העורף צמצם משמעותית את הגישה למערכת שוע"ל, שהזינה במשך שנים קבוצות וואטסאפ וטלגרם במידע על שיגורי טילים לפני ההתרעות הרשמיות ● מה עומד מאחורי המהלך?

תקלה עולמית בג'מיני / צילום: Shutterstock

תקלה עולמית בג'מיני: משתמשים אינם מצליחים להשתמש בשירות

הצ'אטבוט של גוגל הפסיק להגיב עבור משתמשים רבים ברחבי העולם במגוון פלטפורמות ● החברה הודיעה כי זיהתה פתרון וכי הוא נמצא בתהליך הפצה, אך טרם מסרה מועד לחזרה מלאה של השירות לפעילות

מאי גולן, השרה לשוויון חברתי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הסתיימה חקירת מאי גולן; במשטרה סבורים כי יש ראיות

במשטרה סבורים כי יש תשתית ראייתית להעמדתה של השרה מאי גולן לדין ● התיק הועבר לפרקליטות מיסוי וכלכלה ● גולן חשודה בעבירות מתחום טוהר המידות, בהן שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל דבר, שיבוש מהלכי משפט והכשלת שוטר במילוי תפקידו

צוות המייסדים של קוונטום סורס. מימין לשמאל- דן חרש, גיל סמו, עודד מלמד וברק דיין / צילום: רמי זרנגר

בחירת הגולשים בדירוג הסטארט-אפים המבטיחים: חברת המחשוב הקוונטי מנס ציונה

קוונטום סורס, שמפתחת מחשב קוונטי המבוסס על פתרון טכנולוגי פורץ דרך, היא הזוכה בקטגוריית "בחירת הגולשים" בדירוג הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס לשנת 2026 ● אחד ממקימי החברה והמדען הראשי שלה, פרופ' ברק דיין: "אני חושב שבמהלך שמונה השנים הקרובות נגיע לחישוב המבוסס על מיליוני קיוביטים, עם מחשבים בגודל של שרת" ● רשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס תיחשף ביום רביעי הבא (17.06) בכנס TECH-IL

תחנת הכוח דוראד / צילום: יגאל גורן

דוראד מסירה חסם מרכזי ומחוללת תפנית במרוץ להקמת תחנת הכוח החדשה

בעלת מניות המיעוט אדלטק הסירה את התנגדותה, ודירקטוריון דוראד, המסוכסך בדרך כלל, אישר פה אחד הקמת מגה–פרויקט ב–3 מיליארד שקל ● בכך עוקפת תחנת הכוח את ריינדיר של קרן ג'נריישן במרוץ על הרישיון האחרון, כשברקע כבר מתלקח סכסוך על דמי השכירות

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

החברה שבדרך לאקזיט של 2.7 מיליארד דולר, והקשר הישראלי

ברויטרס יצא דיוווח לפיו פיוניר נמצאת במגעים למכירתה לידי Nuvei מקנדה ● פיוניר החלה להיסחר כשמוזגה לחברת SPAC בשנת 2021, שוויה במיזוג היה 3.3 מיליארד דולר ● בחברה, שנוסדה ע"י ישראלים, יותר ממחצית מהעובדים מועסקים בישראל

פי גלילות / צילום: איל יצהר

עשרות רכשו קרקע בפי גלילות והופתעו לגלות: חלק ממנה הופקע

80 בעלי זכויות בפי גלילות תובעים 11.9 מיליון שקל מרשם המקרקעין, בטענה כי נסחי הרישום לא שיקפו את ההפקעה ● בשל כך, למרבית התובעים אין זכאות אפילו לדירה אחת

מלון הנסיכה, אילת / צילום: ויקימדיה

כעשור לאחר רכישת מלון הנסיכה באילת: נצבא תשלם מס של מעל 17 מיליון שקל

העליון דחה את ערעורה של נצבא על חיובה במס רכישה בגין העסקה לרכישת מלון הנסיכה באילת ● החברה טענה כי רכשה חברה בעלת פעילות מלונאית ולא "איגוד מקרקעין", אך נקבע כי בעת העסקה המלון עמד בפני סגירה ושיפוץ נרחב ולכן חיוב המס נותר על כנו

שמוליק ינאי (ימין) עם אחיו עופר / צילום: תמונה פרטית

שמוליק ינאי: "כשאתה רואה את אחיך הגדול הופך למיליארדר זה פותח את התיאבון"

הוא היה בעבר כתב כלכלי, עבר לייצג קרן השקעות אמריקאית שהזרימה הון לחברת המדיה של טראמפ והקים ארבע חברות טכנולוגיה ● לאחר שמכר חברת רחפנים לניקוי פאנלים סולאריים, מסביר שמוליק ינאי כיצד הפך אחיו, המיליארדר עופר ינאי, ל"כדור הבדולח" שלו

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

זינוק של 18% ביום: מאחורי התלהבות המשקיעים מהמתחרה החדשה של אנבידיה

סריבראס שמפתחת מעבדי בינה מלאכותית שינתה כיוון והגיע לשווי שוק של 53 מיליארד דולר ● הסיבה: תהליך הייצור של המעבד החדש מהיר ונחשב לייחודי מול שרתי AI ● בעוד התחזיות צופות לחברה זינוק נוסף, מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, לא מתרגש: "מדובר בפתרון נישה"

הריסות בעיר צור לאחר תקיפת צה''ל החודש / צילום: Reuters, Aziz Taher

בין ישראל לחיזבאללה: לבנון נמצאת על סף מלחמת אזרחים

על ממשלת לבנון מופעל לחץ מצד ארה"ב, ישראל וחלקים נרחבים מהציבור להתעמת עם חיזבאללה ● אך גורמים צבאיים מזהירים: "אנחנו יודעים איך יתחיל ניסיון לפרק את חיזבאללה מנשקו בכוח צבאי, אבל לא כיצד יסתיים"

חומרים: wikimedia,AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בדרך להנפקת המאה, מה מלמדת ההיסטוריה על הסיכוי להרוויח

ההיסטוריה לא מעודדת - לרוב, תשואות של הנפקות נוצצות נוטות להיות שליליות בשנים הראשונות ● לקראת ההנפקה הגדולה בהיסטוריה של SpaceX ואלה של אנטרופיק ו-OpenAI, יש אומרים שהפעם זה יהיה אחרת, האמנם?

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

מניות האנרגיה בתל אביב נפלו בשל חשש למיסוי מיוחד על חוות שרתים

הציפייה להקמה המונית של חוות שרתים בישראל בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית הביאה לפריחה בתחום האנרגיה, אך באוצר חוששים מהשפעות שליליות על רשת החשמל ● אחד מן הפתרונות הנשקלים הוא מיסוי מיוחד על חוות שרתים, מה שעורר בהלה בשוק ● הצוות הבין-משרדי שהוקם לטיפול בנושא עוד רחוק מניסוח מסקנות סופיות ● האוצר: "אין כוונה קונקרטית להטיל מסים חדשים בנושא"

כסף מהביט לפייבוקס? בקרוב זה יהיה אפשרי

מס"ב משלימה פיתוח מערכת חדשה שתאפשר לראשונה העברות כספים ישירות בין אפליקציות התשלומים הפופולריות, וצפויה להיות מושקת עד סוף השנה ● המהלך עשוי להוזיל את עלויות התפעול של הבנקים, שמסבסדים כיום את פעילות ביט ופייבוקס במאות מיליוני שקלים