על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● דיווח: ישראל פגעה באחד ממרכזי הטילים החשובים של איראן
● בדרך לחתימת הסכם ביטחוני, טורקיה ניסתה לשבש מטוסי בכירים באירופה
1חוקי המלחמה השתנו, וגם ישראל צריכה להיערך
ארה"ב השתמשה בחלק ניכר מהמלאי שלה בטילים ורחוקה מניצחון מול איראן, רוסיה כשלה בארבע שנות מלחמה ממושכת להכניע את אוקראינה, וישראל עדיין לא הצליחה להביס את חמאס בעזה. נראה שכולם מתחילים להבין - חוקי המלחמה הישנים השתנו. כך עולה מניתוח של ירוסלב טרופימוב, כתב לענייני חוץ של וול סטריט ג'ורנל.
"ההתפתחויות האלה הראו עד כמה התקדמות טכנולוגית - כמו שימוש ברחפנים וטילים מדויקים זולים - איזנו את יחסי הכוחות בין המדינות הקטנות למעצמות הגדולות שמוציאות מאות מיליארדי דולרים על כוחותיהן המזוינים", כתב טרופימוב.
להשקפתו, מלחמות נמשכות כל עוד לאומה יש את החוסן והרצון להתנגד: "כיבוש אומה שאזרחיה מוכנים להילחם עד הסוף, הוא בלתי אפשרי גם כאשר יש פערי כוחות, כפי שהיה בין רוסיה לאוקראינה, או אפילו יותר מכך בין ארה"ב לאיראן. נראה שהחלשים אינם חלשים כפי שרבים האמינו. גם החזקים אינם באמת יכולים לעשות את מה שהם רוצים".
הכתב הוותיק של וול סטריט ג'ורנל סיכם: "כאשר מדינה קטנה מחליטה להגן על עצמה בנחישות - ומפתחת את הכלים הנכונים - היא מאתגרת גם מעצמות. זה שינוי שמחייב גם את ישראל לעקוב בעניין".
וול סטריט ג'ורנל, מאת ירוסלב טרופימוב. לקריאת הכתבה המלאה.
2כמה זמן יכול המשטר האיראני להמשיך להילחם?
"כשארה"ב וישראל פתחו ב־28 בפברואר במבצע נגד איראן, 55% מהמהמרים בפולימרקט האמינו שהמשטר יתמוטט עד סוף 2027. כעת, מאה יום אחרי, רק 13% מחזיקים בהערכה הזו", כך נכתב ב־ARAB NEWS, שבסיסו בערב הסעודית.
נכתב כי הכלכלה האיראנית ספגה מכה אנושה: המטבע קרס, תשתיות ניזוקו והאינפלציה טיפסה. ובכל זאת, הניסיון הישראלי־אמריקאי לגרום לה לקרוס מבפנים - פשוט נכשל. קרוליין רוז, מנהלת בכירה במרכז סופאן, מוסד מחקר אמריקאי בולט העוסק באבטחה גלובלית, הסבירה לאתר החדשות: "ההיסטוריה הראתה שהמשטר האיראני מגלה עמידות עמוקה מול סנקציות בינלאומיות, מחסור במים, אתגרי תשתית ואי־שקט חברתי".
אנליסטים נוספים ציינו בכתבה כי "איראן מעריכה שככל שהסכסוך יימשך, כך גדל הסיכוי שתזכה ליותר ויתורים מטראמפ - הוא ממהר לפתור את הסכסוך במהירות. הלחץ עולה ככל שהבחירות לקונגרס מתקרבות".
אחרים ציינו כי "איראן איבדה את אהדת שכנותיה, מצב שלאורך זמן יקשה עליה לשמור על גב דיפלומטי. הקלף הגדול שבידה - חסימת מצר הורמוז - הוא זמני: בטווח של עשורים, מדינות המפרץ יבנו תשתיות ייצוא שיעקפו את המצר לגמרי, ואיראן תמצא את עצמה בלי מנוף".
ARAB NEWS, מאת ג'ונתן גורנל. לקריאת הכתבה המלאה.
3באל־ג'זירה מעריכים: "טראמפ ונתניהו מונעים מאינטרסים מנוגדים לחלוטין"
"נתניהו תיאר פעם את טראמפ כידיד הגדול ביותר שישראל ידעה בבית הלבן. אבל לאחרונה טראמפ כינה את נתניהו בשיחת טלפון משוגע לחלוטין, האשים אותו בחבלה בדיפלומטיה האמריקאית, והזהיר שההסלמה הצבאית הישראלית מסכנת את שיחות השלום עם טהרן", נכתב באל־ג'זירה, ערוץ התקשורת הקטארי.
לפי אל־ג'זירה, שני המנהיגים מונעים כעת מאינטרסים מנוגדים לחלוטין: "טראמפ זקוק לעסקה לפני בחירות האמצע לקונגרס בנובמבר - המלחמה עם איראן אינה פופולרית בארה"ב, מחירי הדלק מזנקים, והדמוקרטים מריחים דם. נתניהו, לעומת זאת, נהנה פוליטית מהמשך הלחימה: סקרים מצביעים על תמיכה של כ־93% בציבור הישראלי במתקפה על איראן, הבחירות צפויות לפני סוף אוקטובר, ומשפט שלו נמשך כבר שש שנים".
ג'רמי בואן, עורך חדשות החוץ של BBC ואחד הכתבים הוותיקים ביותר לענייני המזרח התיכון, שיחזר את רגע פרוץ המלחמה: "בשעות הקטנות של 28 בפברואר, טראמפ נאם ממאר־א־לאגו ואמר לעם האיראני 'שעת חירותכם הגיעה'. נתניהו עמד בשמש על גג משרד הביטחון בתל אביב והכריז 'שזה מה שהבטחתי - וכך נעשה'. שניהם דיברו כאילו הניצחון היה וודאי".
לדברי בואן, "טראמפ ונתניהו זלזלו בחוסן ובתחכום של המשטר האיראני. הם האמינו שחיסול המנהיג העליון ועוזריו הקרובים תגרום למשטר לקרוס מבפנים". כעת, הוא כתב, שני המנהיגים "תוהים מה השתבש" - ונתניהו, שטראמפ הורה לו לבטל את המתקפה על ביירות, נראה "כבלון מרוקן מאוויר".
מתוך אל־גזירה, מאת קאולן מאגי. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך BBC, ג'רמי בואן. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.