אוניברסיטת בר־אילן הודיעה בשבוע שעבר על סגירת המחלקה לתרגום וחקר התרגום לקראת שנת הלימודים הבאה, כאשר חוקריה יפוזרו בין מחלקות אחרות. מחלקה זו הייתה היחידה בארץ שהציעה מסלול מקיף שכלל תעודת הסמכה בתרגום, הכשרה במתורגמנות ולימודים אקדמיים בתחום חקר התרגום עד לתואר דוקטור. ד"ר מיכל שוסטר, מתרגמת, יועצת להנגשה לשונית ומנהלת התוכנית להנגשה לשונית ותרבותית במשרד הבריאות, אשר שימשה בעבר כסטודנטית וכחברת סגל במחלקה, ציינה כי "זו מחלקה מאוד נחשבת בתחום, המאמרים שיצאו ממנה והדוקטורים שבגרו ממנה זכו להערכה בעולם".
● הסטודנטית שמשקיעה כבר 7 שנים ומכה את ה-S&P
● מרוץ ה-AI גובה מחיר: מניית אורקל צונחת למרות דוחות חזקים
סגירת החוג לתרגום נתפסת כסנונית ראשונה בגל ה"מקצועות המתים" שצפויה להביא עלינו הבינה המלאכותית. כבר היום, הבינה מסוגלת לבצע תרגום ברמה המאפשרת הבנה טובה למדי של הכתוב בשפה אחרת, וההערכה היא שעם הזמן היא תשתכלל ותוכל לתרגם מסמכים מקצועיים, פרוזה ואף לבצע תרגום סימולטני ברמה משביעת רצון עבור רוב הלקוחות. חוסר הוודאות לגבי עתיד התחום מרתיע סטודנטים מלבחור בו כמקצוע לחיים. "בשנים האחרונות נרשמו ללמוד במחלקה רק כ־3 סטודנטים בשנה, פלוס־מינוס", אומר פרופ' אמנון אלבק, רקטור האוניברסיטה.
האם באמת התרגום הוא מקצוע מת? או האם ישנם סוגי תרגום מסויימים או רכיבים מסויימים במשימת התרגום, שבהם לבני אדם תמיד צפוי להיות יתרון? ואילו מקצועות נוספים נמצאים בסכנה?
לא נעלמים - אלא משנים את צורתם
בבר אילן מדגישים כי למרות סגירת מחלקת התרגום, אין כוונה לבטל את משרותיהם של חוקרי התרגום. "הביקוש להוראת התרגום השתנה כי העולם השתנה", אומר אלבק, "הביקוש למתרגמים ירד דרמטית. תרגום המכונה עוד לא מושלם, אך הוא מתקרב להיות טוב מספיק. האם זה יקרה עוד חודשיים? עוד שנתיים? בכל מקרה אנחנו מבינים את הכיוון". ייתכן, הוא אומר, שעדיין יהיה צורך לבדוק את התרגום של הבינה. "אבל מי צריך לבדוק אותה? האם זה צריך להיות מתרגם? או דווקא איש מקצוע בתחום?".
אלבק מדגיש כי בעוד המקצוע עצמו משתנה, חקר התרגום נותר תחום משמעותי וחי. לכן, חוקרי המחלקה לא יוחלפו, אלא ייקלטו בחוגים אחרים במדעי הרוח. לדבריו, "תמיד יהיה מעניין לחקור את הקשר בין תרגום לחברה שבה אנחנו חיים. אפשר לחקור גם את התרגומים של ביאליק, וגם את אלה שמפיקה ותפיק המכונה". כדוגמה לשינוי בעולם האקדמי, הוא מזכיר את החוג לספרנות שנסגר בעבר: "למדו שם איך לקטלג, איפה לשים ספר על המדף. אלה כישורים שכבר לא צריך ללמד באוניברסיטה".
ועדיין, יש הרבה ספרנים. "נכון, ומקצוע המידענות לא נעלם, אלא הפך למידענות ממוחשבת".
יש חוגים נוספים בסכנת סגירה? "לא בעתיד הקרוב, אבל אנחנו אוניברסיטה אדפטיבית שחייבת להתמודד עם המציאות", משיב אלבק. "למשל, בשנה הבאה נפתח את התוכנית ל'בינה מלאכותית חישובית', מסלול שנולד על רקע הירידה ברישום לחוגי התכנות, לאור ההערכה ש־AI יוכל לתכנת ברמה אנושית. זה לא אומר שהחוג למדעי המחשב בלתי רלוונטי".
מתרגום מילים לתרגום מסרים
האם אם כך מקצוע התרגום ישרוד, ולו בשינויים? שוסטר סבורה שכן: "תרגום הוא לא פעולה טכנית, אלא קוגניטיבית. בהתחשב במקום שתופס הממשק בין שפות בעולם שלנו, יש המון מה ללמוד ולחקור על תרגום, וגם עתיד מקצועי למתרגמים עצמם".
בכנס אגודת המתרגמים האחרון עלה כי הערך המוסף של המתרגם העתידי יהיה פחות בהיכרות עם השפה ויותר עם התרבות. "המתרגם הופך למומחה לוקליזציה", מסבירה שוסטר. "הוא ידע לנסח את המסר באופן שקהל היעד הכי יתחבר אליו ולוודא שהדברים נאמרים במשלב הנכון ". לדבריה, המתרגם ידע לבחור מילים שמקרבות ומתאימות את הסגנון השפתי והנימוסים המקובלים של קהל היעד. "ההבנה היא שתרגום הוא העברה משפה לשפה של מסרים, לא של מילים".
האם המכונה לא תלמד לעשות גם את זה? "להתאמה התרבותית יש חלק תבניתי וקבוע שהמכונה יכולה לבצע", אומרת שוסטר, "אבל חלק תלוי ממש בסיטואציה, בפלטפורמה מסוימת, ודורש רגישות מאוד אנושית".
שוסטר חוקרת את הקשר בין תרגום למימוש זכויות, ובין היתר מיישמת זאת במערכת הבריאות. לדבריה, הקשר בין שפה לזכויות חיוני גם במערכות המשפט, הבירוקרטיה ומקומות העבודה: "כאן, למתורגמן יש תפקיד ייחודי משום שהוא נכנס לזירה שיש בה אי־שוויון מובנה". היא מסבירה כי לרוב מדובר בסיטואציה שבה מקבל השירות אינו דובר את שפת הרוב וחסר את הידע, בעוד נותן השירות מחזיק בכוח להעניק או למנוע את מבוקשו.
משרד הבריאות, למשל, מפעיל שירותי תרגום וכן מגשרים תרבותיים, המשלבים תרגום עם תיווך. "היכולת של המכונה לעשות זאת מצומצמת", מסבירה שוסטר. "תרגום מכונה לא מבוקר עלול להגביר פערים חברתיים. מתורגמן אנושי מהתרבות של דובר לשון המיעוט נוסך אמון, מוודא הבנה ומרים דגל בעת הצורך - דברים שמכונה טרם מסוגלת להם".
שוסטר מוסיפה כי נכון להיום, גם בתחומים טכניים המכונות מועדות לטעויות קריטיות: "המשמעות של טעות יכולה להיות משמעותית, לכן אנחנו עדיין לא רואים שמוציאים את האדם מהאירוע במקומות שבהם למחיר הטעות יש משמעות. בנוסף, דרושים בני אדם כדי לאמן את המכונות לתפקידים שונים".
על סגירת החוג מוסיפה שוסטר: "התפקיד שלי כמנהלת הנגשה לשונית ותרבותית במערכת הבריאות לא היה יכול להתקיים בלי הרקע המחקרי שקיבלתי בבר־אילן, ורואים את ההבדל בין מערכות שלא נעזרות באנשי מקצוע".
גם ללמוד זגגות לא יעזור לכם
ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים במרכז למחקר סייבר בינתחומי על שם בלווטניק באוניברסיטת תל אביב, מאמין שהמכונה תהיה מסוגלת בעתיד לחקות את המוח האנושי על כל היבטיו, כולל התאמה תרבותית. "המוח האנושי הוא מכונה", הוא מסביר. "ואם הוא מכונה, הרי שתגיע בשלב כלשהו מכונה שתוכל לחקות אותו. השאלה היא מתי".
לדבריו, למרות שהמכונות ישלטו בתחום, מתרגמים אנושיים ימשיכו להידרש בזכות הטאץ' האישי. "בני אדם מעריכים את מה שנמצא במחסור", הוא אומר. "כאשר תרגום המכונה יהפוך להיות זול ונגיש, אני מאמין שלאירועים מיוחדים יזמינו מתורגמן אנושי, שייתן ערך של יוקרה". הוא מדמה זאת לנגן וירטואוז בתזמורת שמדגיש את העובדה שהוא עצמו, בן אנוש, מנגן מתוך הגוף הפיזי והעולם הרגשי שלו, בדומה למתרגם שישתמש במחוות או בבדיחות כדי להבליט את הממד האנושי. "האם התרגום שלו יהיה טוב יותר? לא בטוח", אומר צזנה. "אולי זו תהיה הצגה, אך כזו שמוכרת. גם בפרוזה, בעוד מכונה תספק תרגום מדויק ומהנה, המתרגם האנושי יוכל להעניק לו את הניואנס האישי".
צזנה מדגיש כי זהו התרחיש העתידי, תרגום מכונה עם בקרה של בני אדם, עדיין טוב יותר מאשר המכונה לבדה. "כך גם בתכנות. בחברת אנתרופיק שמפתחת את מודל השפה קלוד, 90% מהקוד נכתב על ידי קוד עצמו, אבל בני אדם מכוונים אותו ומפקחים עליו. התפוקה עולה כך פי שמונה. לכן אני לא מסכים שמקצוע התכנות מת; יש טעם ללמוד מדעי המחשב כדי לעבוד לצד הבינה המלאכותית ברמה הגבוהה ביותר".
עם זאת, צזנה מזהיר כי גם מקצועות כפיים אינם חסינים: "אנחנו לקראת מהפכת הרובוטים הפיזיים, שיוכלו לעסוק בזגגות ובאינסטלציה וגם להוציא את הכלב לטיול. זה לא קורה בשנה הקרובה, אבל יכול לקרות עוד בחיינו".
