בעוד שכלכלות רבות בעולם - ובראשן מדינות מזרח אסיה - כורעות תחת נטל משבר האנרגיה ומחירי הדלק המזנקים בעקבות חסימת מצר הורמוז בידי איראן, יצואניות הנפט שמחוץ למפרץ הפרסי רושמות רווחי עתק. השחקניות הללו, חדשות וישנות כאחד, נהנות מרוח גבית חזקה בדמות מחירי שיא ונתח שוק שהתפנה לחלוטין בזמן שהמתחרות הגדולות חסומות מאחורי המצר. בראש המרוויחות ניצבת ארה"ב.
● 17 מיליארד דולר: הזינוק הדרמטי ביצוא הנפט בארה"ב
● דוראד מסירה חסם מרכזי ומחוללת תפנית במרוץ להקמת תחנת הכוח החדשה
אלא שההתמודדות עם זרם המיליארדים החדש רחוקה מלהיות אחידה: כל מדינה בחרה לתעל את הדומיננטיות הרגעית שלה בדרך אחרת, המלמדת על מטרותיה ועל המצב הגיאופוליטי המורכב שבו היא נמצאת.
ארה"ב
ממקסמת רווח, אבל מחירי הדלק גבוהים
ארה"ב הפכה בשנים האחרונות לאחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, ובתקופות מסוימות במהלך המלחמה היא אף הפכה ליצואנית הגדולה בעולם, נקודה. יחד עם המחירים העולים, זה הפך אותה למרוויחה הגדולה ביותר מהמלחמה, עם כמעט 11 מיליארד דולר יותר בהכנסות מנפט גולמי בחודשים מרץ־אפריל 2026 ביחס לחודשים המקבילים ב־2025. כולל מוצרי נפט, השיעור אף כפול מכך.
קיבולות הייצור והיצוא הנרחבות של ארה"ב אפשרו לה להיכנס חלקית לוואקום שנשאר בשוק העולמי עם חסימת מצר הורמוז בידי איראן. למעשה, ארה"ב הפכה לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה ליצואנית נפט גולמי בנטו, והענף הפך למרוויח הגדול ביותר מהמלחמה שארה"ב עצמה יזמה - כאשר מכליות זורמות בהמוניהן לחופי האוקיינוס האטלנטי.
אולי דווקא בשל אחריותה למלחמה, ארה"ב התעקשה להגדיל את היצוא שלה ככל הניתן. "נוצר חשש של ממש למחסור בבנזין בארה"ב ולחצו על טראמפ להגביל את היצוא, אבל הוא סירב לכל ההצעות", אומר פרופ' יהושע קרסנה, לשעבר בכיר באחד מארגוני המודיעין ומנהל הפורום לשיתוף־פעולה אזורי במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב. "זה משחק עדין, כי מצד אחד, לייצא זה טוב, והחברות מרוויחות. אבל כשהמחיר לצרכן עולה - זה כמובן רע ומזיק פוליטית".
ואכן, מחיר גלון דלק (3.78 ליטר) מגיע היום לכ־4.1 דולר לחבית, וגם זו ירידה לעומת 4.5 דולר שנרשמו בחודש מאי, אך הרבה יותר ממחיר של 3.1 דולר לפני כשנה. מעבר להשפעה על המתדלקים, מדגיש אור אזרן, כלכלן מחקר באגף הכלכלה של בנק לאומי, "יש גם נזק עקיף: זה מעלה את האינפלציה ומעכב את הפחתות הריבית - ואולי אפילו עלול להעלות אותה".
אך ייתכן שבטווח הארוך, כשהמחירים יירדו, ארה"ב תמצא את עצמה במצב טוב יותר: "ארה"ב מרוויחה נתחי שוק על חשבון המפרציות. אירופה קונה מהם, ולמי שיוטרד בהמשך ממה שיקרה עם שרשרת האספקה, עדיף לחתום על חוזה ארוך טווח עם ספק אמריקאי, שנחשב בטוח. לארה"ב יש היום קיבולת עודפת לייצוא, והיום גם קנדה מייצאת דרכם", אומר אזרן. אך קנדה, שיחסיה עם ארה"ב התערערו במהלך הקדנציה השנייה של טראמפ, פועלת כעת להקים צינור נפט עצמאי שיאפשר לה להנות מפוטנציאל היצוא שלה ישירות לאסיה.
נורווגיה
משקיעה את הכסף בעתיד
המדינה הקטנה בקצה הצפוני של אירופה, עם פחות מ־6 מיליון אנשים, מחזיקה בקרן העושר הגדולה בעולם בשווי של מעל 2 טריליון דולר. קרן זו צפויה לגדול אפילו יותר בזמן הקרוב בשל רווחי העתק שהיא רושמת מיצוא נפט גולמי. בחודשים מרץ־אפריל 2025 נורווגיה ייצאה נפט גולמי בשווי כ־6.4 מיליארד דולר. באותם חודשים השנה, הסכום כמעט הוכפל ל־12.4 מיליארד דולר.
נורווגיה נהנית במיוחד מכך שצרכני הנפט שלה יושבים יחסית קרוב אליה, באירופה. "יש לה תעשייה בשלה, והיא כבר הגבירה את ההפקה משמעותית עם הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022", אומר פרופ' קרסנה. ואכן, היום נורווגיה חולקת את המקום השני עם קזחסטן מבחינת אספקת הנפט לאירופה. במקום הראשון עומדת ארה"ב.
בנוסף לנפט ומוצריו, נורווגיה גם מייצאת גז במיליארדים, והיא ספקית הגז הגדולה ביותר של האיחוד האירופי, וארה"ב רק אחריה. במובנים רבים, נורווגיה הקרובה הפכה לחבל הצלה משמעותי מאוד עבור האיחוד האירופי שנאלץ להיגמל מהגז והנפט מרוסיה, ושנים ספורות לאחר מכן גם מזה שמגיע מהמפרץ.
"נורווגיה היא כנראה אחת המדינות שהכי ירוויחו מהעלייה במחיר הנפט", אומר אזרן, "זאת מכיוון שהכלכלה שלה יציבה ומגוונת, מדד השחיתות שלה נמוך במיוחד, והכסף מגיע לקרן העושר. הם היום מרוויחים מאוד רק מהריבית של הקרן הזאת, כך שכל גידול בה יוכל להתמנף לכלכלה הנורווגית הרחבה".
רוסיה
הזינוק במחירים מפצה על הירידה ביצוא
רוסיה היא מקרה מעניין במיוחד, שכן בניגוד לכמעט כל מדינה אחרת שהרוויחה מהמשבר, היא לא הגבירה את היצוא שלה בחביות נפט. למעשה, ההיפך הוא הנכון: הן נתוני מרץ והן נתוני אפריל 2026 מראים יצוא חלש יותר לעומת החודשים המקבילים ב־2025 - בפער של מאות אלפי חביות נפט בכל יום. ובכל זאת, הזינוק במחירים היה חזק יותר: בחודשים מרץ־אפריל 2026 רוסיה ייצאה נפט גולמי ב־7 מיליארד דולר יותר מאשר היא ייצאה בחודשים המקבילים ב־2025.
הסיבה להאטת יצוא הנפט של רוסיה במונחי חביות לא נעוצה בנסיבות כלכליות פנימיות או בבעיות תשתית, אלא במתקפות אוקראיניות על תשתיות ההפקה, הזיקוק והיצוא, שרק הלכו והתגברו עם השתכללות הרחפנים ארוכי הטווח ועם העלייה במחירי הנפט - שהפכו את עצירת יצוא הנפט של רוסיה למטרת מלחמה חשובה עבור אוקראינה. שהרי, לרוסיה תחת סנקציות יש מקורות מוגבלים למטבע חוץ, ויצוא של נפט וגז הוא כנראה החשוב ביותר. פעולות אלו של אוקראינה זכו לכינוי "סנקציות קינטיות".
פרוץ המלחמה במזרח התיכון סייע לרוסיה לא רק בעליית מחירי הנפט הכלליים, אלא גם בהסרה זמנית של הסנקציות האמריקאיות על הנפט שהיא עצמה מוכרת ללקוחות כמו הודו. במהלך רוב שנות המלחמה, נוצר פער במחירים בין הנפט הרוסי (מסוג "אורל") למחיר הנפט הבינלאומי (מסוג "ברנט"), ששיקף את הסיכון והעבודה הנדרשת להתגבר על הסנקציות. אך ברגע שהסנקציות הוסרו והמחיר בכל העולם זינק, פער זה נסגר לחלוטין. רק לאחרונה הוא נפתח שוב, עם הירידה במחיר הנפט ביחס לשיא העצים של המלחמה.
עם זאת, הסנקציות הקינטיות עושות את פעולתן, והגירעון הממשלתי של רוסיה ממשיך להתרחב למרות מחירי הנפט הגבוהים שחברות הנפט הממשלתיות ברוסיה נהנות מהן. עבור רוסיה, שגישתה לשוקי החוב הבינלאומי כמעט ואינה קיימת והריבית הפנימית גבוהה במיוחד (14.5%), מדובר בחדשות מדאיגות מבחינת היכולת להמשיך את המאמץ המלחמתי שלה. ובכל זאת, העלייה במחיר הנפט נתנה למשטר פוטין אורך נשימה שבעזרתו יוכל להמשיך את המלחמה לתקופה ארוכה יותר.
ברזיל
בלמה את היצוא כדי להגן על הצרכנים
מדינות דרום אמריקה הן כנראה חבל ההצלה הגדול ביותר עבור משק הנפט הבינלאומי, שכן מהן הגיעה כמות הנפט החדש הגדולה ביותר השנה. "אלו יצרנים חדשים, שהתחילו לייצא נפט בכמויות משמעותיות רק בזמן האחרון", אומר פרופ' קרסנה. "היצוא של ברזיל וגיאנה יחד דומה לזה של עיראק. הם גם יצרנים שיחסית 'כיף' לקנות מהם, כי זו לא ארה"ב שלמרות האמון הגדול בשווקים שלה, עומד בראשה טראמפ. ואלה בוודאי לא המפרציות שיש להן את הבעיות בהורמוז".
הבעיה הגדולה שהוא רואה היא בעיקר המרחק הניכר מהשווקים באסיה: הנפט מדרום אמריקה נדרש לחצות את האוקיינוס האטלנטי דרך כף התקווה הטובה ומשם את כל האוקיינוס ההודי.
ברזיל, ספציפית, הרוויחה כמות צנועה יחסית ממשבר הנפט: במרץ־אפריל אשתקד היא ייצאה נפט גולמי בשווי 7.1 מיליארד דולר (יותר מנורווגיה), כמות שגדלה בחודשיים האלה השנה ל־10 מיליארד דולר (פחות מנורווגיה).
תוספת הרווח הצנועה יחסית, של פחות מ־3 מיליארד דולר, נובעת ממדיניות הפוכה לגמרי מזו של ארה"ב: בזמן שארה"ב אפשרה יצוא גדול ככל הניתן, בין השאר כדי להקל על השוק העולמי לאור המלחמה, ותוך עליית מחיר לצרכן, ברזיל החליטה באופן חריג להגביל את היצוא כדי להגן על הצרכנים המקומיים. בין היתר, היא הטילה מס מיוחד של 12% על יצוא נפט גולמי ושל 50% על יצוא דיזל, כדי לממן סבסוד והקלות מס על מחיר הדלק לצרכן.
גיאנה
התוצר של היצואנית הצעירה זינק בזכות הנפט
גיאנה היא יצואנית נפט חדשה עוד יותר, כשההפקה הראשונה התחילה ב־2019 והיצוא ב־2020. רק בשנים האחרונות היצוא ממנה הגיע לכמויות משמעותיות. אך מבחינת המדינה הזעירה (פחות ממיליון איש) בחלק הצפוני של דרום אמריקה, מדובר על כמויות משנות חיים. התוצר לנפש שלה הכפיל את עצמו פי ארבעה בין 2020 ל־2024, וההכנסות החדשות מנפט צפויות להזניק נתון זה אפילו יותר.
כעת, גיאנה תצטרך להתמודד עם "קללת המשאבים" ולדאוג שרווחי העתק יגיעו לכלל האוכלוסייה, ולבניית כלכלה חזקה לאורך זמן שאינה תלויה במחירי הנפט הרגעיים.
גם ונצואלה, לאחר תפיסת הנשיא מאדורו בידי טראמפ בינואר 2026, נאלצה לחתום על הסכמים לשיקום יכולת יצוא הנפט שלה בשיתוף חברות אמריקאיות, מה שהוביל להכפלה של יצוא הנפט שלה (במונחי חביות) בשנה האחרונה. אך כפי שמדגש אזרן מבנק לאומי, "ברמת המאקרו ונצואלה עדיין במצב מחפיר, ומדד השחיתות בה קיצוני" - כך שסביר שגם עתה, מעטים בלבד יהנו מרווחי הנפט החדשים.
בכל מקרה, בעוד שמדינות אלו נהנות ממחירי הנפט הגבוהים ומנתחי השוק שנפתחו, כנראה שלא לעולם חוסן. "התנועה של האנרגיה העולמית היא יותר לכיוון החשמל: גם בבינה המלאכותית שתופסת תאוצה, וגם ברכבים חשמליים", אומר אזרן, "והאנרגיה המתחדשת הופכת לחלק משמעותי יותר ויותר מצריכת האנרגיה. היבואניות באסיה, שסובלות מהמצב הקיים, מחפשות חלופות זולות. וגם בארץ על כל גבעה מתחילים לשים פאנלים סולאריים".
אם כך, נראה שכדאי למדינות שנהנות כעת מרווחי הנפט לא להתרגל לכך יותר מדי, ולנצל את ההכנסות הזמניות כדי להתכונן לכלכלה של אחרי משבר הנפט.
