משרד האוצר, ועד ראשי האוניברסיטאות והועדה לתכנון ותקצוב של האקדמיה בישראל, הודיעו על חתימת הסכם שישנה את אופן פעילות חברות המסחור של האוניברסיטאות בישראל. ההסכם נחתם בין האוצר לבין כל האוניברסיטאות למעט מכון ויצמן.
● מנכ"ל הסטארט-אפ שנמכר לסיסקו ב־400 מיליון דולר בראיון ראשון
● "השוק לא יודע איך לעכל את זה": מה האנליסטים חושבים על ההסכם?
ידע מדעי יישומי שמקורו באוניברסיטאות, מהווה בסיס משמעותי לחדשנות של חברות, אם בצורה של רישוי פטנטים לחברות קיימות ואם הקמה של חברות חדשות סביב הטכנולוגיה של האוניברסיטה. היום פועלת בכל אוניברסיטה חברת מסחור אשר תפקידה לאתר את הידע שיכול להיות בעל ערך יישומי ואולי גם מסחרי, לרשום את הפטנטים, לבצע מהלכי פיתוח עסקי ולחתום על הסכמים מול החברות, שיקחו את הידע הזה הלאה וישלבו אותו במוצריהן או שירותיהן.
היסטורית, זו נקודת חוזק של האקדמיה הישראלית. האוניברסיטאות הישראליות כבר רשמו הכנסות של מיליארדי דולרים ממסחור ידע ממוצרים כמו מובילאיי, קופקסון, רביף, מזור רובוטיקה ואפילו עגבניות שרי, דרך חברות כמו יישום, ידע ורמות. ההכנסות הללו חזרו לאוניברסיטאות ושדרגו את המחקר (וגם העשירו כמה חוקרים).
שיפור של איכות תהליכי המסחור
בשנים האחרונות, למרות שמהלכי המסחור ממשיכים במרץ, נרשמו פחות עסקאות ענק כבעבר. האוצר יצא למהלך של בדיקה מקיפה של איכות תהליכי המסחור שמתקיימים היום, ומצא כמה נקודות לשיפור.
הנקודה הראשונה היא הפיתוח העסקי בכל חברת מסחור של כל אוניברסיטה, נעשה על ידי קבוצה קטנה יחסית, בדרך כלל כמה עשרות מומחים. אלה צריכים להיות מסוגלים לבצע את כל התפקידים: להכיר ולהבין את כל המחקר שנעשה באוניברסיטאות, להכיר את החברות המובילות בכל התחומים, את אנשי המפתח בהן ואת הצרכים שלהן, וכן להיות מומחים לעריכת עסקאות.
האוצר מתכוון לעודד הקמה של חברות פרטיות, מחוץ לאוניברסיטאות, שישמשו כ"מומחיות תחום" בעולם המסחור. כך למשל, חברה כזו יכולה להתמחות, נניח, בחקלאות, ולהחזיק מומחים שיכירו גם את המחקר בתחום ספציפי זה וגם את הצרכים ואנשי המפתח בחברות הרוכשות. החברות הללו לא יהיו בעלות הפטנט, ולא יכתבו את ההסכמים, אלא ישמשו כמתווכות תמורת אחוזים. התקווה היא שהן יגדילו את היקפי פעילות המסחור ואת הדיוק שלה לצרכים של השוק, כך שהכנסות האוניברסיטאות יגדלו משמעותית, הרבה מעבר לדמי התיווך.
חוזים אחידים
נושא שני שעלה לדיון הוא ההסכמים שחותמת האוניברסיטה מול הלקוחות של הידע, שיכולים להיות חברות גדולות, חברות סטארט אפ או יזמים שמעוניינים להקים חברות סטארט אם סביב הטכנולוגיה מן האקדמיה. היום, כל הסכם כזה כולל מו"מ וכתיבת חוזה מאפס, אך בדיקת האוצר מצאה שההסכמים בסופו של דבר נראים דומים. המטרה כעת היא ליצור בכל אוניברסיטה שבעה חוזי 'תבנית' שבתוכם אפשר יהיה לשלב רק נתונים ודקויות מסויימות של כל עסקה, וזאת לשם קיצור זמן ופישוט תהליכים עבור שני הצדדים לעסקה.
חוזים אחידים כאלה מקובלים בחברות מסחור בעולם. גורמים באוצר הסבירו ל"גלובס" כי בשיחות עם גורמים מסחריים, נמצא כי החוזים הנכתבים עבור כל מקרה מחדש, מבזבזים זמן ומהווים חסם בירוקרטי בפני חברות בבואן לבצע עסקת מסחור מול אוניברסיטאות בישראל. התמריץ הוא בהיקף של כמה עשרות מיליוני שקלים ומצטרף לתקציב ההשכלה הגבוהה.
לכן הוחלט כי כל האוניברסיטאות החתומות על ההסכם יציעו שבעה סוגים של חוזים אחידים. עדיין ניתן יהיה לחתום על הסכמים תפורים במיוחד לעסקה ספציפית, אך המטרה היא שאלו לא יהיו רוב החוזים של חברות המסחור.
תמריצים
הנושא השלישי שקשור בשני הוא הרצון של האוצר לתמרץ את חברות המסחור. הוחלט להקצות תקציב ייעודי של כמה עשרות מיליוני שקלים נוספים לתקציב האוניברסיטאות, אשר ייועד ספציפית לחברות המסחור, וינתן להן רק בתנאי שאכן יעמדו בתנאים של כתיבת הסכמים אחידים וחתימה על שיעור מסויים של הסכמים אחידים מתוך כלל הסכמיהן.
פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויו"ר ור"ה: "הרפורמה החדשה מייצרת לראשונה מסלול מהיר, אחיד וישיר מהמעבדה לשוק הגלובלי, דבר שאנחנו מתכוונים שיעודד את מעבר הידע מהאוניברסיטאות אל התעשייה".
מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים, אמר כי: "רפורמה זו מסייעת להעברת הידע באמצעות פישוט התהליך, תמרוץ השחקנים במערכת והפחתת בירוקרטיה, ומהווה שלב נוסף בהעמקת החיבור שבין אקדמיה לתעשייה".
פרופ' עמי מויאל, יו"ר ות"ת, אמר כי: "הרפורמה הזו תסייע לחוקרים ולמוסדות לממש טוב יותר את הפוטנציאל הגלום בידע שנוצר באקדמיה, ותעמיק את החיבור בין מצוינות מחקרית לבין חדשנות ויזמות, תוך תרומה משמעותית לתעשיית ההייטק ולמשק הישראלי".
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי: "מדינת ישראל נהנית ממחקר אקדמי ברמה עולמית ומיתרון משמעותי בתחומי הטכנולוגיה העמוקה. כדי לשמר את היתרון הזה, חשוב להבטיח שיותר ידע, טכנולוגיות ותגליות שנוצרים במעבדות המחקר יגיעו לתעשייה, יהפכו לחברות חדשניות וייצרו ערך כלכלי וחברתי".
