רשת ויקטורי חשפה השבוע טפח מהרווחים הגדולים שמגלגלות חברות ישראליות מתעשיית הסחורות הנכנסות מדי יום לרצועת עזה. תעשייה שמתנהלת ברובה הרחק מתחת הרדאר - בניסיון לגזור קופון, אבל גם לא להיפגע ציבורית מהמהלך השנוי במחלוקת.
בעקבות דרישת רשות ניירות ערך, דיווחה ויקטורי לבורסה על מכירות של 99 מיליון שקל לרצועת עזה ברבעון הראשון. מדובר בהשלמה לדוחות הכספיים, בהם הציגה ויקטורי גידול של המכירות מ־604 ל־756 מיליון שקל, שמתברר שמיוחסות בעיקר לסחורה שהגיעה לעזה.
● אייל רביד: "ויקטורי לא לבד. עוד רשתות כנראה יצטרכו לדווח שמכרו לעזה"
● זעם בתעשיות הישראליות: צרפת סוגרת דוכנים בתערוכת נשק
רשימת החברות שמוכרות סחורה לעזה אינה חשופה לציבור. רשות המכס לא מדווחת מי השמות ברשימה, ומציינת כי מדובר ב"חובת סודיות". כצפוי, גם החברות עצמן כאמור לא מתנדבות לספק את המידע. יוצאת דופן היא חברת מהדרין, שבשליטת יצחק תשובה, שפרסמה בדוחות הרבעוניים האחרונים שלה כי רשמה הכנסות של 60 מיליון שקל ממכירת סחורות לרצועת עזה.
שמות אחרים שפורסם כי הם נכללים ברשימה של רשות המכס הם רמי לוי ורשת קינג סטור. עם זאת, בשתי הרשתות מכחישים בתוקף כי מכרו סחורות לרצועת עזה, על אף עמידתן בתבחינים שהוגדרו.
"אנחנו רשת קמעונאית, ואם יש לנו אפשרות להוציא רישיון של מכירה מסוימת, אנחנו עושים זאת. מקסימום לא נשתמש בו", מסבירה מנכ"לית רשת רמי לוי, יפית אטיאס־לוי. "אני לא יודעת מה יהיה העולם של מחר. פתאום יהיה שלום עולמי, וכולם יחיו ב'פיס אנד לאב'. אז למה שלא יהיה לי רישיון? אני מוציאה לכל תרחיש שלא יהיה. זו החובה שלי. אבל גם המוסריות שלי היא לא למכור לעזה בזמן מלחמה".
"להגביר את הפיקוח"
על־פי הודעת מתאם פעולות הממשלה בשטחים בתחילת 2026, בין 600 ל־800 משאיות נכנסות לרצועת עזה בכל יום. 70% מהן נושאות מזון. דוח של איגוד המזון של האו"ם (WFP) מדבר על רכש של כ־2 מיליון טון מזון בשווי של כ־1.5 מיליארד דולר בשנת 2024. על כן, ניתן להסיק כי טון מזון של סיוע הומניטרי שווה כ־700 דולר. לפי הערכות בשוק, כמות משאיות המזון הנוכחית מגלמת הכנסות של 5 מיליארד שקל בשנה.
בסוף ספטמבר 2025 פרסמה רשות המכס הסדר ייעודי לשילוב "הסקטור הישראלי" במסגרת העברת הסיוע ההומניטרי לעזה, במטרה "להגביר את הפיקוח" על הסחורות שנכנסות לתוך שטחי הרצועה. מטרת ההסדר הייתה למנוע "חשש מהסטת סחורות לגורמי טרור", וזאת על־ידי בחירת ספקים שעומדים בסף שהוגדר בחוק התחרות במזון ובפארם. מדובר על ספקים גדולים שמציגים מחזור מכירות שמסתכם ביותר מ־344 מיליון שקל בשנה וקמעונאים גדולים שמחזור המכירות שלהם גדול מ־286 מיליון שקל בשנה.
את מוצרי המזון והתמרוקים החברות הללו מוכרות ישירות לספקים עזתיים מורשים. כיום פועלים בעזה כ־18 סוחרים שאושרו על־ידי שב"כ ורשות המכס, כך על־פי גורם המעורה בפרטים. מרבית הכספים איתם קונים הסוחרים העזתיים משאיות מישראל מגיעים כנראה מכספי תרומות המיועדות לצרכים הומניטריים, שכן מדובר במשאיות שהתמחור שלהן נע בין מאות אלפי שקלים ועד מיליון שקל.
על־פי הוראת המכס, כל עוסק מורשה מעזה, שעבר את תבחיני הסף של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, רשאי לבצע רכש מהספקים הישראלים שעומדים בתנאי ההסדר. אחרי ביצוע הרכש הסחורות יגיעו לאתר מוסכם (אחד ממעברי הכניסה לרצועת עזה שמאפשרים כניסת סחורות), יעברו בידוק על־ידי עמילי המכס ומשם יעברו לאוכלוסייה הפלסטינית בעזה.
אחד הסעיפים שעוררו קושי בהסדר של רשות המכס היה זה שדורש עמידה בתנאי הסף של קמעונאי או ספק גדול. על כך הגישה בעבר חברת גולדן איסקו הפצה, חברת הפצת מוצרי מזון וניקיון מערערה, בג"ץ בגין אפליה, שכן היא לא עומדת בתנאי הסף - ולא ברור לטענתה הצורך לדרוש את תנאי הסף המחמירים לטובת התכלית של שמירה על הביטחון. בסופו של דבר העתירה נמחקה, והתנאים לא השתנו.
"בחרנו לא לספק לעזה"
יש גם רשתות ישראליות שבחרו במודע שלא לגשת למכרז ולא להיכלל ברשימה של רשות המכס, משיקולים אידאולוגיים.
לגלובס נודע כי רשת יוחננוף, למשל, לא ניגשה למכרז - למרות עמידתה בתנאי הסף. ברשת מסבירים כי הם "רשת ישראלית שפונה לקהל ישראלי, ולא רוצה לספק לעזה לאור המלחמה ואירועי ה־7 באוקטובר".




















