גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

היום שאחרי ההסכמות: מה תהיה התחתית של מחיר הנפט ולמה המשקיעים בישראל מאוכזבים?

הכרזת טראמפ על גיבוש הבנות עם איראן ופתיחת מצד הורמוז, הפיגה חלק מהחששות ממשבר אנרגיה עולמי, והשווקים בעולם הגיבו בעליות ● בישראל, לעומת זאת, המשקיעים נותרו זהירים יותר בעקבות תוצאות המלחמה והשלכותיה הכלכליות ● "בשוק המקומי נותרות שאלות פתוחות שהשווקים הגלובליים פחות רגישים לזה", אומרים כלכלנים ● שאלת השעה

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב ומוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP
דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב ומוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

"ספינות העולם, הניעו מנועים - תנו לנפט לזרום!", קרא נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בהודעה שפרסם ברשת החברתית Truth Social. בכך, הוא הבהיר את שינוי הכיוון של מסלול המלחמה: מהתמקדות בהוצאת הגרעין והסרת האיום הבליסטי מכיוונה של טהרן, למטרה חדשה - פתיחת מצר הורמוז והרגעת ציפיות האינפלציה הגואה שאיימה על ארה"ב ואירופה.

בן שבת: "ההסכם הוא תחילת סוף המצוקה הכלכלית הקשה באיראן"
"ישראל עלולה למצוא עצמה מול איום חמור": מאחורי ההסכם עם איראן

התגובות במרבית השווקים בעולם היו אופטימיות, עם עליות שערים וצניחה במחיר הזהב השחור. מחירי הנפט ירדו בחמישה אחוזים לכ־82 דולר לחבית ברנט - הרחק מהשיא שעמד על 119 דולרים בזמן הלחימה העצימה. בישראל, לעומת זאת, התגובה הייתה צוננת בהרבה, והמשקיעים לא הצטרפו לאופטימיות בבורסות מסביב לעולם. בעזרת כלכלנים ומומחים, ניסינו להבין מה הסיכויים שנראה את מחירי הנפט חוזרים לרמתם ערב המלחמה, ומה יהיו השלכות המאקרו על ישראל והשוק המקומי.

בשוק המקומי ציפו לתוצאה שונה

תחילה, השוק המקומי התקשה לעכל את ההבנות בין איראן לאמריקאים. הבורסה נפתחה בעליות ושער הדולר נפל אל מתחת לרף ה־2.9 שקלים, אך תוך זמן קצר המסכים נצבעו אדום. לצד ירידה חדה במניות הבנקים - ייתכן בשל ציפייה להפחתות ריבית אגרסיביות מצד בנק ישראל - גם מניות שאמורות לכאורה ליהנות מהסיטואציה, כמו אלו בתחום הנדל"ן, איבדו גובה. בלטו לשלילה גם מניות הביטוח והחברות הביטחוניות. במקביל, הדולר שינה כיוון, מחק את רוב הירידות וחזר פחות או יותר לרמה שבה נסחר בסוף השבוע שעבר.

המגמה השלילית בשוק המקומי משקפת במידה רבה גם את עמדתם של גורמים כלכליים בכירים בממשלה, שציפו לתוצאה שונה מהמלחמה באיראן. "בעיניים ישראליות, השאיפות או ההצהרות על שינוי משטר והוצאת הגרעין לא התממשו, וראינו תגובה מוגזמת בתחילת המלחמה של השוק המקומי בהיבט הזה. ייתכן שזה מסביר את ביצועי החסר בתקופה האחרונה", אומר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI.

מנגד, הוא מוסיף, "בעיניים העולמיות, השוק לא בחן את איום הגרעין האיראני אלא את משבר האנרגיה כתוצאה מסגירת הורמוז. אנחנו במו"מ של 60 יום שיהיו בו מהמורות, אבל נראה שטראמפ לא רוצה לחזור ללחימה בשל שיקולים מקומיים ובחירות האמצע. מדובר בחדשות טובות, כי עליית מחירי האנרגיה הגבירה לחצים אינפלציוניים בעולם ותמחורים של העלאות ריבית".

האינפלציה חושפת את הפער בין ישראל לעולם

סיפור האינפלציה משקף במידה רבה את הפערים בתפיסת השוק המקומי ביחס לעולם, בעיקר בשל השפעות מחירי האנרגיה. בשעה שבישראל שוק האנרגיה נסמך על גז טבעי, התחזקות השקל מהווה גורם ממתן לעליות בעולם, ציפיות האינפלציה יורדות ואיתותים מצד בנק ישראל בדמות התערבות בשוק המט"ח והורדות ריבית מתוכננות - בעולם התרחשה מגמה הפוכה; מחירי האנרגיה כתוצאה מסגירת הורמוז שבו עוברת 20% מתעבורת הנפט בעולם הקפיצה את ציפיות האינפלציה ובשווקים הללו כבר תמחרו תוואי של העלאות ריבית.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות, סבור כי "בשל ההשפעה על שוק האנרגיה, המלחמה הפכה למלחמה כלכלית - וזה שירת את איראן היטב. עם הזמן, המטרה של המלחמה הוחלפה מנשק גרעיני וטילים בליסטיים לפתיחת המצרים, והיא הפכה ממלחמה שמנהלות ארה"ב וישראל לכזו שיש לה השפעות עולמיות על מדינות אירופה, סין, הודו ומדינות אחרות. לכן, השווקים בעולם מגיבים באופן חיובי. כאן, משקיעים לוקחים זמן ומנסים לראות מה ההשלכות על ישראל".

מה יהיה הנורמלי החדש בשוק הנפט?

לצד הסנטימנט בבורסות עולה שאלה נוספת - מה יקרה למחיר הנפט? ערב המלחמה, מחירה של חבית ברנט עמד על 60־65 דולר. חרף הירידה החדה מהשיא, הוא עוד רחוק משם. המלחמה האחרונה הזכירה לעולם עד כמה מצר הורמוז הוא צומת דומיננטי בשוק העולמי. מדינות המפרץ היצואניות, ביניהן כווית, קטאר, בחריין, ערב הסעודית, איחוד האמירויות ועיראק תלויות בו במידה רבה, וכך גם מדינות אסיה שנמצאות בצד הקונה.

התנועה בהורמוז ירדה מרמה של כ־135 ספינות בימי שלום לפחות מ־10 מאז פרוץ המלחמה. טראמפ אומנם הבטיח שהמצר ייפתח לחלוטין, אך בעולם עוד מעלים תהיות לגבי זה. הפרטים המלאים טרם נחשפו, ובענף הספנות יצטרכו לראות כי הוודאות והביטחון חזרו במלואם. יתר על כן, טיפול בעומס הספינות הממתינות לחצות את הנתיב עשוי לקחת מספר שבועות.

בגולדמן זאקס צופים כי במצב הנוכחי אין לצפות להמשך מגמת ההתמתנות, להפך. הבנק הותיר ללא שינוי את התחזית לפיה ברבעון האחרון של השנה מחיר של חבית יעמוד על 90 דולר חרף הדיווחים על הפסקת האש ופתיחה מיידית של המצרים. אולם, הבנק הפחית את התחזית ביחס לשנת 2027 אז תעמוד מחירה של חבית כזו על 80 דולר, ירידה של 5 דולרים לעומת התחזית הקודמת.

מלאי הנפט הנמוכים שנותרו בעקבות המלחמה צפויים להפעיל לחץ על המחירים במקרה של כישלון במאמצי הדיפלומטיים, מה שעלול לעורר תנודתיות בשווקים. מנגד, התמתנות במחירי האנרגיה תסייע בריסון הסיכונים האינפלציוניים ותיטיב עם סקטורים הרגישים לגובה הריבית, בהם טכנולוגיה, תעופה, תחבורה וקמעונאות, שייהנו מהירידה בעלויות.

"לכל אורך האירוע השוק לא תמחר פגיעה ממושכת וארוכה במחירי הנפט, והוויכוח נסב סביב העיתוי שבו נחזור למצב נורמלי", מסביר גוזלן מ־IBI. "אנחנו לא נחזור בקרוב למחירים של טרם המלחמה מסיבות לוגיסטיות ותפעוליות, וגם בשל הערכה לפיה מדינות ינסו לבנות מלאים גדולים יותר בגלל האירוע האחרון, ואלו ישמרו אותנו במחירים גבוהים לפחות לכמה חודשים".

מנחם מבנק מזרחי טפחות מסביר ששוק האנרגיה היה הראשון להגיב, ובעוצמה, להודעת הנשיא טראמפ, אך מדגיש: "השוק מחכה לראות שהמו"מ יתקדם ושמצר הורמוז ייפתח בפועל. בכל אופן, עד שההסכם ייחתם סופית השוק ימשיך לשמור על פרמיית סיכון. צריך לזכור שבמידה שהדולר ימשיך להיחלש, ומאחר שמחירי הנפט נקובים בדולרים, המחיר הנומינלי יהיה גבוה יותר כדי לפצות על חולשת המטבע".

ההשפעה על שער החליפין נחלשת

לצד הירידות בבורסה, שער החליפין נותר כמעט ללא שינוי ואף נחלש מעט. לפי מנחם, אחת הסיבות לכך היא היחלשות הדולר בעולם לנוכח הרגיעה ברמות הסיכון, שכן הדולר מהווה חוף מבטחים בעת סכנה. מנחם מציין שאם ההסכם יישאר בתוקפו, ייתכן שהריביות בארה"ב יהיו נמוכות יותר מאשר לו לא היה נחתם, באופן שימשיך לגרום לפחות ביקוש לדולר. עם זאת, השקל מתחזק גם מול מטבעות אחרים.

"אני רואה בכך בעיקר תיקון לתיקון", אומר מנחם. "הדולר היה סביב 2.8 שקלים ואז נודע שבנק ישראל התערב והנגיד רמז על הורדות ריבית, אז השקל נחלש מעט. כעת, על רקע הודעת טראמפ, ישנו תיקון מסוים בחזרה. זו תגובתיות חזקה לאירועים, אבל לא מגמה. אין סיבה להניח שנראה התחזקות עקבית של השקל אחרי שבנק ישראל אותת שביכולתו להתערב, וגם אין סיבה לפיחות חד כי אנחנו לא רואים הרעה גיאופוליטית משמעותית. ברגע שהמשק חוזר לצמוח, המטבע מתחזק".

בהקשר הזה, נראה שהדרך להורדת ריבית בהחלטתו הבאה של בנק ישראל ביולי נסללה. "לבנק ישראל אין יעד של שער חליפין", אומר גוזלן, "אבל ברגע שיש הבנה שבאי־ודאות הזו שער החליפין עדיין חזק, אתה מבין שהמשתנה הזה מקבל משקל נמוך יותר, כי ההשפעה הגיאופוליטית על המטבע נמוכה יותר".

המשקולת של תקציב הביטחון

אולם, ההסכם המסתמן רחוק מלהסיר את האיומים הביטחוניים על ישראל באופן שישמור על הוצאות ביטחון גבוהות. עם היציאה למלחמה, גורמים כלכליים בכירים הסבירו את התועלות שיכולות לצאת גם אם לא משינוי משטר באיראן מהסכם שיביא להוצאת הגרעין. כך במקרה שהאיום יוסר, הם אמרו, נוכל להפחית את גיוס המילואים ולצמצם את ההוצאה הביטחונית וכן את תוכנית ראש הממשלה להוסיף 350 מיליארד שקל להצטיידות הצבא במשך עשור. התרחיש הזה לא התממש.

"עצם זה שיש פה נרמול של מדיניות סבבים מול איראן, והמשטר הפך לקיצוני יותר, הרי שברור שיצטרכו להתנהל כאן לפי התרחישים הבעייתיים יותר, וכל זאת כשגם ככה אין הסכמה על בסיס תקציב הביטחון לשנה הנוכחית ולשנים הבאות", מסביר גוזלן. "צריך להבין שזה יבוא על חשבון הוצאות אזרחיות של פיתוח צמיחה בחינוך, בריאות ותשתיות. מאז 7 באוקטובר קפצנו פי 2 במשקל ההוצאה הביטחונית מהתוצר. לכן, בהיבט הזה, ההסכם המסתמן לא מבשר טובות".

עוד כתבות

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה מפתיעה לטובה במאי - הקצב השנתי נותר על 1.9%; מחירי הדירות חזרו לרדת

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% במאי, מעט מתחת לציפיות הכלכלנים ● ירידות בולטות נרשמו בסעיפי ירקות טריים ותחבורה; מחירי הטיסות לחו"ל צנחו בחדות ● מחירי הדירות חזרו לרדת באפריל, מחירי השכירות קופצים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

ביהמ"ש נגד חברת האשראי ש"איפשרה את השלמת מעגל התרמית"

ביהמ"ש המחוזי אישר לבטל את רשיונה של פיתגורס אחרי שקיבלה מימון מגופים של סוכן הביטוח אמנון יעקובי ● השופט: "החברה שימשה צינור להעברת כספים שמקורם בעמיתי סלייס תוך לפחות עצימת עיניים ורשלנות" ● פיתגורס: "פסק הדין שגוי"

ביתנים מכוסים של חברות ישראליות בתערוכת הנשק יורוסטורי / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

בתעשיות הביטחוניות הישראליות זועמים: צרפת סוגרת דוכנים בתערוכת נשק

אמש החלה ממשלת צרפת בפעולת פתע לסגירת דוכנים ישראליים בתערוכת התעשיות הביטחוניות יורוסאטורי היוקרתית - רגע לפני פתיחתה ● לגלובס נודע כי בין החברות שהורו למנהליהן על סגירת דוכניהן כבר אמש נמנות אירונאוטיקס, אורביט, מרעום דולפין וסמארט שוטר

הצבת לוחות העץ על הדוכן של אירונאוטיקס / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

מה עומד מאחורי חסימת הדוכנים הישראלים בתערוכת הנשק הנחשבת בפריז

רגע לפני פתיחת תערוכת יורוסאטורי היוקרתית, הרשויות בצרפת כיסו את הדוכנים הישראליים בלוחות עץ לאחר שורת דרישות ושינויים שהועברו לחברות המשתתפות ● המיליארדר שלום מקנזי חגג 50 באירוע נוצץ בריביירה הצרפתית בהשתתפות אנשי עסקים, ספורט ואמנים ● וגם: ארבעת הקרונות הראשונים של הקו הסגול של הרכבת הקלה הגיעו לישראל ● אירועים ומינויים

בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

רה"מ נתניהו במסיבת העיתונאים: "אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה בהסכם עם איראן"

בצה"ל ממתינים להנחיות ברורות מצד הדרג המדיני, אך מתכוננים להתחיל תנועה דרומה בלבנון ● טראמפ: "ספינות מתחילות לנוע בנתיב בטוח לחלוטין ומאובטח דרך מצר הורמוז" ● ביקר בחריפות את נתניהו: התקיפות הישראליות כמעט הביאו לקריסת ההסכם - הוא אדם מאוד קשה • טקס החתימה נקבע ליום שישי בשווייץ • עדכונים שוטפים

מושגים לאזרחות מיודעת. מאזן התשלומים / צילום: Shutterstock

לאן הולך שער השקל? זה הפרסום שבמידה רבה קובע את התשובה

כמעט אין כלכלן שלא עוקב אחרי הנתונים של מאזן תשלומים • הפרסום הזה הוא לא עוד מונח חשבונאי, ויש לו השלכות כלכליות ובינלאומיות משמעותיות • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מדפסת תלת מימד של ננו דיימנשן / צילום: יח''צ

מתלת ממד לאבחון רפואי: ננו דיימנשן מתכננת מיזוג עם חברה מארה"ב בעסקת מניות

חברת הדפסות התלת ממד ננו דיימנשן הודיעה על מיזוג מתוכנן עם חברת טכנולוגיה בתחום הבריאות ● השתיים יתאחדו לכדי חברה חדשה מבוססת בינה מלאכותית ● המנכ"ל: מאמינים שהחברה החדשה תהפוך לחברה שמגדירה את הקטגוריה ותייצר ערך לבעלי המניות

אשתו של סוכן השחקנים חשודה בהעלמת הכנסות משכירות בהיקף של כ-3 מיליון שקל

טלי פרתוק-זהבי, רעייתו של סוכן השחקנים פיני זהבי, חשודה בהעלמת הכנסות מהשכרת דירות שבבעלותה ● עפ"י החשד, בשנים 2025-2018 הושכרו לפחות ארבע דירות לדיירים שונים, אשר הניבו הכנסות בסכום של לפחות 3 מיליון שקל, שהופקדו בחשבונות הבנק של פרתוק-זהבי ושל שני ילדיה ולא דווחו כחוק

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

"ישראל עלולה למצוא עצמה מול איום חמור": מאחורי ההסכם עם איראן

עד כמה הסכם הפסקת האש בין איראן וארה"ב רע לישראל, מה הדבר הכי מסוכן בו, מה יקרה עכשיו בלבנון, והאם בדיעבד היה נכון בכלל לצאת למלחמה? ● פרופ' איתן שמיר, ראש מרכז בס"א באוניברסיטת בר-אילן, מנסה לענות על השאלות הבוערות

איך ישפיעו דברי נתניהו על הכלכלה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"השוק לא יודע איך לעכל את זה": מה האנליסטים חושבים על ההסכם עם איראן?

התקווה הפכה לאכזבה, והבורסה ננעלה בירידות של כ-2% ● רן גולדרינג מאנליסט: "רוב הפרשנויות הן שההסכם פחות טוב לישראל ומגביל את חופש הפעולה" ● אידית מוסקוביץ מהבנק הבינלאומי: "עד כה נראה כי ההסכם אינו מסמל לישראל את סילוק האיומים הביטחוניים"

ח''כ טלי גוטליב / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת

ועדת הכנסת אישרה לח"כ טלי גוטליב חסינות מפני העמדה לדין

בחודש שעבר הודיעה היועמ"שית על כוונתה להגיש כתב אישום נגד ח"כ גוטליב, לאחר שחשפה את זהותו של איש שב"כ במכוון. בעקבות זאת ביקשה גוטליב שהכנסת תקבע שתהיה לה חסינות ● 11 חברי כנסת תמכו בבקשה, ושלושה התנגדו; ההצבעה הסופית תתקיים במליאה

שוטרים עוברים בכיכר המרכזית בטהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

חבל הצלה כלכלי? ההסכם עשוי להזרים מיליארדים לאיראן

שלושה סעיפים בהסכם המתגבש בין איראן לארה"ב יהוו את הבסיס לשיקום הכלכלה האיראנית - הסרת סנקציות אירופאיות על מכירת נפט, הפשרת כספים איראנים, וקרן פיצויים אמריקאית כנגד הנזק שגרמה המלחמה לאיראן

אסף בנאי / צילום: ענבל מרמרי

מייסד קבוצת הפיננסים מציג: הטוויסט בעלילה, הטעות הגדולה והתחזית להמשך השנה

אסף בנאי, מייסד פרופיט המנהלת כמאה מיליארד שקל, מנתח את התפניות שתפסו את מנהלי ההשקעות בהפתעה, ומסביר מדוע שער הדולר לא באמת צריך להטריד את החוסכים ● המסלול לצמיחה פיננסית, סדרת מפגשים בשיתוף פרופיט

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מה צפוי היום בנתוני האינפלציה, ואיך זה ישפיע על הריבית?

רוב האנליסטים צופים ירידה מתונה של כ-0.1% עד 0.2% במדד המחירים של מאי ● אם האינפלציה תעמוד בציפיות, יתחזקו הערכות להורדת ריבית ביולי

ארקדי וולוז, נביוס / צילום: Reuters

עם מייסדים ישראלים: שתי המניות החדשות שנכנסות לנאסד"ק 100

בעוד פחות משבועיים צפויות להצטרף 5 חברות חדשות למדד נאסד"ק 100 הטכנולוגי, ושתיים מתוכן בעלות קשר לישראל ● מה מלמדת ההיסטוריה על תשואת המניות המצטרפות?

סיוע הומוניטרי ברצועת עזה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

100 מיליון שקל לעזה: הדיווח שחשף תעשיית ענק שכולם רוצים להסתיר

רשת ויקטורי של אייל רביד נדרשה לדווח על הכנסותיה הרבעוניות ממכירת סחורות לרצועת עזה, וסיפקה הצצה לתעשייה שמגלגלת מיליארדי שקלים בשנה: מכרזים חסויים, ספקים שמעדיפים להישאר מתחת לרדאר ועמימות גבוהה מצד רשות המכס

מאיר בן שבת, לשעבר ראש המל''ל / צילום: מאיר אליפור

מאיר בן שבת: "ההסכם הוא תחילת סוף המצוקה הכלכלית הקשה באיראן"

בן שבת, ראש המל"ל לשעבר, מודאג מהסכם ההבנות בין ארה"ב ואיראן, שלדבריו "מעניק לגיטימיות למשטר הקיצוני ונותן לו שרידות, תקווה ומשאבים לשיקום" ● בנוסף, לדבריו, "אם הציפייה הייתה לפרק את אחיזתה של איראן בארגוני הפרוקסי שלה, בא ההסכם הזה ודווקא מהדק אותה" ● ואיך הוא חושב שההסכם ישפיע על המערכת האזורית?

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בניו יורק: דאו ג'ונס בשיא חדש, SpaceX זינקה בכ-20%

הנאסד"ק זינק במעל 3%, הדאו ג'ונס טיפס לשיא חדש ● בורסות אירופה ננעלו גם הן בעליות ● "ספינות העולם הניעו מנועים" הכריז טראמפ - ומחיר הנפט צנח לאזור ה-80 דולר לחבית ● SpaceX עלתה ביום המסחר השני שלה ● ההסכם בין ארה"ב לאיראן הקפיץ את הביטקוין; מניות הקריפטו זינקו

שופטת ביהמ''ש המחוזי, הלית סילש / צילום: לשכת עורכי הדין

השופטת נגד יישום החוק שנועד לסייע בסכסוכי בעלי מניות: "מלבה את היצרים"

בשנים האחרונות יישמו בתי המשפט את סעיף 191 בחוק החברות שמסמיך אותם להפריד בין שותפים ובעלי מניות שהסתכסכו ● באופן חריג, שופטת בית המשפט המחוזי מרכז הלית סילש יוצאת נגד אופן השימוש בסעיף וטוענת: תורם להסלמה ופוגע בחברות

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

פרץ של שמחה אחז במנהיגי העולם וסיפק לישראל עוד סיבה לדאגה

מאוסטרליה ויפן ועד פריז, ההודעה על ההסכם עם איראן בדגש על פתיחת מצרי הורמוז זכתה לגיבוי מקיר לקיר של מנהיגי העולם ● האם אירופה תסיר סנקציות נוספות נגד טהרן?