למרות העיכובים הידועים בקידום פרויקטי התחדשות עירונית, ועל אף יוזמות מצד הממשלה לעודד מיזמים כאלה ולתמוך בהם כלכלית - נראה כי חלק גדול מהכסף המוזרם לסקטור הזה כלל לא מנוצל.
על־פי דוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, המתפרסם היום (ג'), כ־33% מהתקציבים שהועברו לרשויות מהמדינה במסגרת הסכמי מסגרת להתחדשות עירונית טרם נוצלו - ו־24% מתוך התקציב שהועמד על־ידי המדינה להסכמי המסגרת בשנת 2023 טרם הועבר לרשויות.
● בלי חניה ושכר דירה: דיירים מוותרים על הטבות כדי להציל מיזמי פינוי־בינוי
● המבקר: רשויות מקומיות עשו שימוש שלא כדין במצלמות אכיפה
● המבקר: למרות הצורך הרב בעו"סים מפרוץ המלחמה - 1,155 תקנים ברשויות המקומיות לא מאוישים
● המבקר: כ־20.5% מהעסקים פעלו ללא אישור פתיחת עסק בשנת 2024
הדוח המתפרסם היום עוסק בין היתר ב"תכנון וקידום של התחדשות עירונית ברשויות המקומיות". משרד המבקר בדק בחודשים יוני עד אוקטובר 2025 היבטים שונים הנוגעים לקידום של התחדשות העירונית ברשויות מקומיות באמצעות תוכניות פינוי־בינוי, בשנים 2021-2024.
אחד הדברים המרכזיים שבהם עוסק פרק זה בדוח הוא נושא ידוע לכול: הפערים בין המרכז לפריפריה מבחינת מימוש פרויקטי התחדשות עירונית. כך מציין המבקר אנגלמן כי בשנים שנבדקו "חלה עלייה ניכרת הן במספרן של התוכניות להתחדשות עירונית שאושרו באותן השנים והן במספר יחידות הדיור המתוכננות לבנייה מכוחן ביחס לשנים הקודמות", אך כ־58% ממיזמי ההתחדשות העירונית (472 מתוך 814) מקודמים ומבוצעים במחוזות המרכז ותל אביב, וכ־56% מכלל יחידות הדיור המוצעות. לעומת זאת, אפס היתרי בנייה הוצאו ב־23 מיזמי פינוי־בינוי המקודמים בעיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה בשנים 2017-2025 - "כולן רשויות הנמצאות באזורים המועדים ביותר לרעידות אדמה חזקות ולסכנות מלחמה", כפי שמגדיר זאת המבקר.
לצד זאת מתעכב כאמור המבקר על ביצוע התקציבים שהוקצו להסכמי מסגרת להתחדשות עירונית - הסכמים בין רשויות שונות לבין הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שבמסגרתם המדינה (באמצעות הרשות) תסייע במימון תשתיות הנדרשות להקמת מיזמי פינוי־בינוי, במטרה לתמרץ את הקמתם בערים שנבחרו.
על־פי המבקר, מתוך 440 מיליון שקל המיועדים להסכמים שנחתמו בשנת 2023, 105 מיליון שקל (שהם 24%) טרם הוקצו לרשויות. עוד עולה מהדוח כי הרשויות שכן קיבלו את התקציבים (12 כאלה ב־2023), לא ניצלו את כל התקציב - ולמעשה רק כ־33% ממנו נוצל.
המבקר מציין רשויות שניצלו את רוב התקציב שקיבלו, כמו עיריית רמת גן שניצלה כ־98% מהתקציב שאושר לה, ועיריית בת ים שניצלה כ-82% מהתקציב; ולעומתן רשויות כמו בית שמש, שניצלה רק כ־2% מהתקציב, והעיריות לוד וקריית ים שלא ניצלו כלל את התקציבים שאושרו להן.
"העיריות מתקשות במימוש הזכאות לתקצוב מכוח הסכם המסגרת, וציינו כי יש להן קשיי נזילות הנובעים מהצורך לשלם על חידוש התשתיות או על הקמתן לפני קבלת המימון", נכתב בדוח, "וכי הן מתקשות להעריך את העלות האמיתית של התשתיות במהלך הכנתו של תחשיב הזכאות בעת החתימה על ההסכם".
עוד מציין אנגלמן בדוח כי 23 מתוך 61 רשויות מקומיות (כ־32%) שבתחום שיפוטן מקודמים מיזמי פינוי־בינוי, לא מפעילות מנהלת להתחדשות עירונית. מצד שני הוא מציין כי בשנים 2017 עד 2025 גדל מספר המנהלות להתחדשות עירונית פי 5.8, והיום ישנן 46 כאלה, לעומת 8 בשנת 2017.
23 שנים לקידום פרויקט אחד
המבקר מתמקד בפרט נוסף שבוודאי לא יפתיע איש מהעוסקים בהתחדשות עירונית: משך הפרויקטים והזמן הרב שנדרש עד למימושם. הוא מציג בדוח כמה דוגמאות לפרויקטים כאלה, וביניהן מתחם ברנדייס ברעננה, אשר ממתין למימוש כבר כ־23 שנים ומתעכב בשל הליכים משפטיים והתנגדויות לתוכנית; מתחם כצנלסון בלוד, שנדרשו בו ארבע שנים מרגע אישור התוכנית ועד לפרסום השומה הסופית על הקרקע המשלימה הנדרשת לביצוע הפרויקט; ומתחם יוספטל בקריית ים, שהחל לנוע קדימה בשנת 2018, אך נדרשו חמש שנים עד לאישורו בוותמ"ל - ונכון לדצמבר 2025 טרם הונפקו לו היתרי בנייה.
דבר נוסף שמציין המבקר הוא "פערים ניכרים" בנוגע להיקפי ההתחדשות העירונית ברשויות, בין נתוני משרד הבינוי והשיכון, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית והרשויות: כך למשל, בלוד נמצא פער של כ-40,000 יחידות דיור בין נתוני שלושת המקורות, לגבי מספר יחידות הדיור המעורבות בתהליכי התחדשות עירונית, ופער של כ־15,000 לגבי מספר יחידות הדיור המצויות בשלב הרישוי.
מהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נמסר: "ברשות לומדים את ממצאי דוח המבקר. תהליכי ההתחדשות העירונית הם תהליכים מורכבים הנעשים באמצעות השוק הפרטי ומושפעים ממכלול גורמים. מעת הקמתה, הרשות פעלה ופועלת לאיתור חסמים בתהליכי ההתחדשות העירונית ולהסרתם, ואלה באים לידי ביטוי בחקיקה, בהחלטות ממשלה, במסמכי מדיניות ועוד. הרשות אף פועלת לעדכן הסדרים קיימים, בשים לב לשינויים החלים בשוק.
"בימים אלה פועלת הרשות לגיבוש תוכנית תלת־שנתית אשר תמשיך ותפעל להסרת החסמים תוך מתן דגש לזירוז ההליכים. נוכח הקושי לקדם התחדשות עירונית בפריפריה באמצעות כוחות השוק, פעלה הרשות להתחדשות עירונית במהלך השנים האחרונות ליצירת תשתית לקידום תהליכים אלה, ואולם ברור היה כי נדרשים משאבים משמעותיים למימוש התכנון.
"על בסיס תשתית זו והתובנות שיצרה, במסגרת שורת החלטות ממשלה שאושרו לאחרונה, הוקצו לרשות להתחדשות עירונית כ־1.4 מיליארד שקל עבור מענקים, המשך תכנון והקמת מנהלות עירוניות בערים המצויות בפריפריה, בדגש על קו העימות. משאבים אלה יאפשרו את מימוש התוכניות שקודמו על־ידי הרשות עד כה ואת המשך פעילותה לקידום ההתחדשות העירונית".
