בג"ץ דן היום (ה') בשידור חי בשבע עתירות המבקשות לבטל את הבחירה בעו"ד מיכאל ראבילו, עורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, למבקר המדינה. ראבילו נבחר ברוב של 61 קולות, מול 57 קולות לשופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון. בעתירות נטען כי חשאיות ההצבעה נפגעה, וכי ראבילו מצוי בניגוד עניינים.
● יוסף אלרון לבג"ץ: ההצבעה על מבקר המדינה לא הייתה חוקית
● הגבלות על ניגודי עניינים ועתירות לבג"ץ: כך ייראה עידן ראבילו כמבקר המדינה
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, והשופטות גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן יכריעו בסוגיה האם ההליך בו חברי כנסת צילמו ופרסמו את הצבעתם לראבילו היה תקין - או שהוא פסול בשל הפגיעה בחשאיות ההצבעה הקבועה בחוק יסוד: מבקר המדינה. בעתירות נטען כי חברי כנסת מהקואליציה נדרשו לתעד את עצמם מצביעים לראבילו בסבב הבחירות השני שנערך לאחר שהפסיד בסבב הראשון.
בחלק מהעתירות נטען כאמור כי ראבילו, בהיותו עורך דינו של ראש הממשלה נתניהו מזה שנים, מצוי בניגוד עניינים חריף, ולכן לא יכול לכהן בתפקיד מבקר המדינה.
את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון, לשכת עורכי הדין, סיעות האופוזיציה יש עתיד וכחול לבן, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים), עמותת הישראלים ועו"ד יהודה רסלר.
העותרים מבקשים לערוך בחירות חוזרות לתפקיד מבקר המדינה. המועמד אלרון הצטרף לעמדת העותרים כי הבחירה בראבילו הייתה בלתי חוקית, והוא מבקש לפסול אותה.
ראש הממשלה ותנועת הליכוד מבקשים לדחות את העתירות. הם טוענים, באמצעות עורכי הדין אילן בומבך ושי לוי, כי העתירות הוגשו בשל חוסר שביעות-רצון העותרים מתוצאות הבחירות לתפקיד. באשר לטענה לפגיעה בחשאיות ההצבעה, נטען כי אין איסור על תיעוד עצמי של תוכן ההצבעה, וכי לא הוכח שניתנה לחברי הכנסת הוראה לתעד את תוכן הצבעתם. בנוסף נטען כי היועצים המשפטיים לממשלה לשעבר, יהודה וינשטיין ואביחי מנדלבליט, מונו לתפקיד חרף קרבתם לראש הממשלה נתניהו.
