גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

מבקר המדינה: בישראל אין תוכנית מערכתית להתמודדות עם אתגרי ההזדקנות

לפי דוח המבקר, לא גובשה תוכנית התמודדות רב-שנתית עם מענה מערכתי לאתגרי ההזדקנות, ולמרות שכן התקבלו החלטות מסוימות לטובת הגיל השלישי, היישום נשאר מוגבל ובעייתי ● בנוסף, המבקר מצביע על מחסור במיטות אשפוז וברופאים גריאטריים, ומזהיר: בעקבות הרפורמה בסיעוד, הביטוח הלאומי ייכנס לגירעון ב-2035

צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock

דוח מבקר המדינה שפורסם היום (א') גורס: ישראל לא מוכנה לאתגרי ההזדקנות. על-פי הדוח, לא גובשה תוכנית התמודדות רב-שנתית עם מענה מערכתי לאתגרי ההזדקנות, ולמרות שכן התקבלו החלטות מסוימות לטובת הגיל השלישי, היישום נשאר מוגבל ובעייתי. הדוח נערך במקביל לדוחות דומים שנערכים היום במדינות נוספות באירופה.

פרק חשוב בדוח מוקדש לביטוח הלאומי. לפי הדוח, 90% מהקשישים הסיעודיים מקבלים טיפול בביתם, דרך מטפלות המועסקות על-ידי חברות סיעוד שמקבלות על כך תשלום מהביטוח הלאומי. מדובר ב-30% מהמבוגרים בגיל הפרישה, או כ-400 אלף איש.

מבקר המדינה: למרות הצורך הרב בעובדים סוציאליים מפרוץ המלחמה - 1,155 תקנים ברשויות המקומיות לא מאוישים
חברת החשמל בראש, ומי בתחתית? סקר השירות של מבקר המדינה

על-פי הדוח, הרפורמה בסיעוד בשנת 2018 הביאה לפגיעה ביציבותו הפיננסית של הביטוח הלאומי בטווח הארוך. מסיבות שונות, ההוצאה השנתית על סיעוד עלתה מ-7 מיליארד שקל ערב הרפורמה לכ-21 מיליארד שקל בשנת 2025. בשל כך, אם לא יהיה שינוי דרמטי, החל משנת 2035 ייכנס הביטוח הלאומי לגירעון תזרימי, וללא מימון נוסף הוא לא יהיה מסוגל לשלם את מלוא התחייבויותיו על-פי החוק. למרות זאת, הקבינט החברתי-כלכלי לא קיים בשנים האחרונות דיון בנוגע למאזן הביטוח הלאומי וליציבותו ארוכת-הטווח.

ביטוח לאומי נדיב מדי?

אחת הטענות היא שביטוח לאומי נותן קצבאות באופן נדיב מדי. בהשוואה של דרגות הסיעוד שמגדיר ביטוח לאומי למטופלים לעומת ההגדרות של אחת מקופות החולים לאותפ מטופלים, נמצא פער של 1.7 רמות סיעוד, המיתרגם על-פי הדוח להבדל של 9.5 מיליארד שקל בשנה, המגיעים מכיס הביטוח הלאומי.

האם זה אומר שביטוח לאומי נדיב מדי, או שדווקא קופות החולים קשוחות מדי? זהו דיון שהממשלה אמורה לבצע במסגרת תפקידה לפקח על יציבות הביטוח הלאומי עם מסקנות אחת לשלוש שנים, כפי שנקבע בהחלטת ממשלה מ-2015.

מאז הוגשו שלושה דוחות אקטואריים לביטוח הלאומי, ובכולם נמצא כי המצב חמור מכפי ששוער קודם לכן, וכי תאריך האיפוס המשוער של קרן הביטוח הלאומי הוקדם. אולם פרט לדיון אחד שהתקיים בשנת 2018, שבו לא התקבלו החלטות אופרטיביות, ראש הממשלה לא העלה את הדיון בנושא לסדר היום של הממשלה, ולכן בעיית הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי לא נידונה בה, וממילא הממשלה לא נקטה פעולות לפתרון הסוגיה.

יצוין כי ביוני 2025 משרד האוצר בשיתוף הביטוח הלאומי וגורמים נוספים הקימו צוות בין-משרדי שיעסוק בנושא גמלת הסיעוד של הביטוח הלאומי. הצוות התכנס 12 פעמים, אך נכון למועד סיום הביקורת טרם פרסם את המלצותיו.

הביטוח הלאומי לא מקיים בקרה שנתית על מקבלי הגמלה

חלק מהדיון בביטוח לאומי קשור לאפשרות של הקשישים לקבל גמלה בכסף במקום סיעוד, כלומר המבוקרים אינם מקבלים ביקור ממטפלת סיעודית אלא כסף לחשבון הבנק, בו הם אמורים לממן בעצמם טיפול סיעודי, אך הם לא תמיד עושים זאת, אלא משתמשים בכסף לצרכים אחרים שבעיניהם הם דחופים יותר. בשל כך, אין להם בסופו של דבר טיפול.

על-פי המבקר, הביטוח הלאומי לא מקיים בקרה שנתית על מקבלי הגמלה. סעיף אחר מאפשר לבני משפחה לקבל תשלום חליפי למטפל סיעודי כדי להשקיע זמן במקביל למטפלת כדי לטפל בבני משפחתם, אך לדברי המבקר, אין פיקוח מספיק על כך.

לא נעשתה התאמה בגיל הפרישה

בעולם מדברים כיום על הארכת שנות העבודה, כדי לאפשר למבוגרים להמשיך להיות חלק משמעותי בחברה וגם לשמור על שכר גבוה יותר לקראת הימים בהם לא יוכלו לעבוד. אולם לדברי המבקר, בישראל אין היום מדיניות ממשלתית מוסדרת להכנת אזרחים לפרישה, ושיעור האזרחים הוותיקים המועסקים לאחר גיל הפרישה הוא נמוך.

לפי הדוח, לא נעשתה התאמה בגיל הפרישה של גברים, שנשאר על 67 (גיל הפרישה של הנשים עלה מ-62 ל-65), וזאת למרות עלייה של 15% בתוחלת החיים, ל-81.4 לגברים ו-85.5 לנשים בהתאמה.

שיעור ההשתתפות של אזרחים ותיקים בני 67-74 בשוק העבודה עמד על 22.3% לנשים ו-35.4% לגברים בלבד, וצפוי להגיע ל-27% בקרב נשים ו-39.9% בקרב גברים לשנת 2030, ואילו היעד הוא 28.5% ו-43.5% בהתאמה. היעדים הללו אינם ברי-השגה ללא תוכנית מסודרת ופעולה בנושא.

מחסור במיטות אשפוז וברופאים גריאטריים

באשר לטיפול הגריאטרי, נרשם מחסור במיטות אשפוז וברופאים גריאטריים. בין השנים 2020-2023 חלה ירידה של 16% במספר מיטות האשפוז הגריאטרי. מספר הרופאים הגריאטריים כמעט שלא השתנה, והוא עומד על 0.86 רופאים גריאטריים ל-1,000 איש בני 65-75.

לגבי מיטות האשפוז, הכוונה היא להשאיר כמה שיותר מבוגרים בבית ממש עד סוף דרכם, אולם לכך יש למצוא פתרונות של אשפוז בית בתקציבים חליפיים למיטות אשפוז בבתי חולים ובצוותים רפואיים מקבילים, וכרגע הדבר לא נעשה.

עוד נמצאו כשלים בביצוע פעילות מקדמת בריאות וטיפול בשבריריות וכן בהכנת האזרחים לפרישה.

הכיוונים האסטרטגיים לא יושמו במלואם

ישראל נמצאת בעמדה שונה ממדינות ה-OECD האחרות, משום שאומנם האוכלוסייה מזדקנת, ותוחלת החיים בארץ ארוכה, אולם נולדים גם ילדים רבים. היום כ-13% מאוכלוסיית ישראל היא מעל 65, ובשנת 2050 השיעור אמור להיות 15%, שהם כ-2 מיליון מבוגרים. זהו מספר נמוך משמעותית לעומת מדינות אחרות, שבחלקן שיעור המבוגרים בשנה זו כבר צפוי להגיע לחצי ויותר, אולם עדיין נשאלת השאלה כיצד הדור הצעיר יממן את המבוגרים, ויש להיערך לכך.

מתוך הכיוונים האסטרטגיים להתמודדות עם ההזדקנות, המבקר מצא כי אף לא אחד מהם לא יושם באופן מלא. צוות עבודה משותף של נציגים ממשרד הממשלה וארגוני המגזר השלישי הכין תוכנית עם חמישה מדדי-על להתמודדות עם ההזדקנות, והתוכנית אומצה בהחלטת ממשלה ב-2021, אולם רק לאחד ממדדי-העל הוצג יעד כמותי.

גורמים שרואיינו על-ידי המבקר מתוך משרדי הממשלה תיארו את שיתוף-הפעולה ביניהם בנושא הזה כבינוני ומטה. 35% לא הכירו את תהליך המיפוי שנערך. רבים מהגורמים לא יודעים איזה משרד מבין אלה שאמורים לשתף פעולה בנושא, אחראי להוביל את שיתוף-הפעולה בכל מדד.

משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את משרד הרווחה ואת הביטוח הלאומי על פיתוח לוח המחוונים, שבו מוצגים לרשויות המקומיות נתונים עדכניים על אודות אוכלוסיית האזרחים הוותיקים שבתחום שיפוטן וכן נתוני ביצוע של ניצול תקציב הרווחה. עם זאת, לוח המחוונים אינו כולל מידע מכלל הגופים הציבוריים הרלוונטיים לטיפול באוכלוסיית הזקנים, והגישה ללוח מוגבלת למשרד הרווחה, לביטוח הלאומי ולמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות בלבד, ואינה פתוחה לשאר הגופים הפועלים בתחום, לדוגמה המשרד לשוויון חברתי.

המועצה לענייני גמלאים לא התכנסה

ממשרד המבקר נמסר כי ה-OECD והאיחוד האירופי קבעו כי כדי להבטיח שאסטרטגיה תיושם בפועל ולא תישאר רק על הנייר, חייבים להבטיח, בין היתר, תחומי אחריות מוגדרים בבירור.

על-פי חוק האזרחים הוותיקים משנת 1989, על השר לשוויון חברתי למנות מועצה ציבורית מייעצת לענייני גמלאים, שאמורה לפעול תחת המשרד לשוויון חברתי, ותפקידה ליזום ולגבש פעולות והמלצות לשיפור איכות חייהם של האזרחים הוותיקים.

נמצא כי המועצה מונתה בפעם האחרונה באוגוסט 2020, ותוקפם של כתבי המינוי לחברי המועצה פקע בשנת 2023. מאז 2021 לא התכנסה המועצה הציבורית כלל, לא יזמה ולא גיבשה המלצות לשיפור איכות חייהם של האזרחים הוותיקים. ממועד פקיעתם של כתבי המינוי למועצה באוגוסט 2023 לא מינתה השרה לשוויון חברתי חברי מועצה חדשים, כך שלא בהתאם לקבוע בחוק, לא קיימת מועצה ציבורית לענייני אזרחים ותיקים בפועל.

לדברי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, "הזדקנות האוכלוסייה היא אחד האתגרים המרכזיים שמולם ניצבת מדינת ישראל. מתן מענה הולם לאוכלוסיית הגיל השלישי הוא חובה מוסרית וערכית".

ביטוח לאומי בתגובה: קצבאות הזקנה לא עלו יותר מעשור

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה: "כפי שאמר המבקר, יש במדינה למעלה מ-1.2 מיליון אזרחים ותיקים, שתוחלת החיים שלהם עלתה ב-16% בשנים האחרונות. כמו כן, כל ביטוחי הסיעוד הפרטיים בוטלו, כי להם יש שורת רווח, והבינו שאוכלוסייה גדולה כל-כך שחיה במשך שנים רבות, משמעותה סיוע ארוך יותר, ודורשת תקציב גדול יותר.

"למזלנו, הביטוח הלאומי הוא לא חברה פרטית ולא מציג שורות רווח על גבם של האזרחים, אלא מחויב לתת שירות למקימי המדינה ששילמו כל חייהם ביטוח לאומי וזכאים לקצבה ביום שמצבם הבריאותי נדרש לכך.

"קצבאות הסיעוד עברו רפורמה בשנת 2018, לאחר שנים שאזרחים ותיקים לא קיבלו את כספם ולאחר ביקורת ציבורית קשה על ההתנהלות מולם, ומבקר המדינה כתב על כך רבות, ובעקבות כך הרפורמה יצאה אל הפועל.

"זה הזמן להזכיר שקצבאות הסיעוד מותנות ברף הכנסות וניתנות לנזקקים ביותר, וזה גם הזמן להזכיר שקצבאות הזקנה לא עלו יותר מעשור, כאשר המציאות הכלכלית השתנתה מן הקצה אל הקצה.

"תפקיד הביטוח הלאומי הוא לשמור ולהגן על האזרחים הוותיקים ולתת להם סיוע בזכות ולא בחסד".

עוד כתבות

הדמיית הפרויקט. 18 שנה ועוד לא התחילו לבנות / הדמיה: ישר אדריכלים

34 קומות ליד איכילוב: הפרויקט היוקרתי בתל אביב שנתקע במשך שנים מתקדם שלב

ועדת המשנה המקומית לתכנון ובנייה בת"א אישרה את הקמת מתחם 501, אחד משישה מתחמים בשטח ● בסך הכול ייבנו 1,434 דירות חדשות בשישה מגדלים

המשקולת הכבדה באמת: עלויות המימון / צילום: Shutterstock

למה ירידה של 25% במחירי הקרקע מנבאת דווקא עלייה במחירי הדירות

הצניחה במדד הקרקעות נתפסת כאות לקריסה בשוק, אך שקלול עלויות המימון והביצוע מגלה מציאות הפוכה ● אחרי שהזינוק בתשומות, הריבית הגבוהה והתארכות הפרויקטים חנקו את הרווחיות - מחירי הקרקע צריכים להיחתך בעוד עשרות אחוזים כדי להשפיע על עלות הדירות

כותרות העיתונים בעולם

הטעות האסטרטגית שיכולה לעלות ביוקר לאיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הטלת אגרות במצר הורמוז יכולה לחזור לאיראן כבומרנג, החשש של טראמפ מפגיעה בכלכלה היה אחת הסיבות להסכם עם טהרן, ו-AP ממפים את השטחים שישראל השתלטה עליהם מאז אוקטובר 2023 ● כותרות העיתונים בעולם 

בורסת נאסד''ק / צילום: Shutterstock

משלחת של המדינה יוצאת לניו יורק. על הפרק: הנפקה של החברות הביטחוניות

לגלובס נודע כי משלחת הכוללת את סגנית מנהל רשות החברות, מעין הראל, נציגי רפאל ות"א ומשרד הביטחון תיפגש עם גורמי רגולציה וחתמים, במטרה לבחון השלכות של הנפקת החברות הביטחוניות בנאסד"ק ● ברקע: מחלוקת מול רשות ניירות ערך על סוגיית חובת הגילוי והחיסיון

עו''ד מיה טובול גבאי מקבוצת גבאי / צילום: תמר מצפי

מנכ"לית חברת הנדל"ן מגלה: "באזור הזה בתל אביב יש ירידה עצומה"

מיה גבאי־טובול, יו"רית ומנכ"לית קבוצת גבאי, מספרת בראיון לגלובס על ההנפקה שיצאה לדרך במחיר נמוך משחשבו ("בסופו של דבר מדובר באמון עצום"), על השינוי שעברה החברה המשפחתית ("הבנתי מהר שמישהו צריך למקם כל אחד") ועל מצב השוק ("לא אטומים להסכמים החתומים") ● למרות הקשיים היא אופטימית: "זו תקופה מאתגרת, אבל תקופה כזו גורמת לך לפתוח את הראש"

יעקב אגם / צילום: תומר אפלבאום

האומן הבין-לאומי יעקב אגם הלך לעולמו בגיל 98

יעקב אגם, חתן פרס ישראל, החל ליצור כבר בגיל 12 - והפך לאחת הדמויות הישראליות הבולטות בעולם האומנות ● רבים מזהים אותו עם המזרקה המפורסמת בכיכר דיזנגוף, אך יצירותיו הרבות הגיעו גם לארמון ורסאי ואף לטהרן ● בשנת 1996 זכה בפרס נחשב מטעם ארגון אונסק"ו וב-2026 - בפרס ישראל לאומנות

מאור שלמה / צילום: דורון לצר

משווי שיא של 513 מיליון דולר: לאן נעלמה החברה המבטיחה של היזם המפורסם

מאור שלמה מכר את חברת בייס44 לוויקס תמורת 92 מיליון דולר ● לפני כן הוא ייסד חברה נוספת שתפסה את המשקיעים, אקספלוריום, אך היא הגיעה לשווי גבוה מדי שהקשה על גיוסי הון ● איפה היא היום אחרי שעזב המייסד?

שי סנדלר / צילום: אוהד קב

יזם הסייבר שהדהים את המשפחה שלו פעמיים כשהפסיק תואר וויתר על מיליונים

"שירתי ב-8200 בבסיס פתוח, אבל חיפשתי בלילות מיטה לישון עליה כדי להרוויח עוד כמה שעות עבודה. אין בחיים הרבה הזדמנויות להיות עם כל-כך הרבה אנשים חכמים ממך" ● שיחה קצרה עם שי סנדלר, מייסד משותף ומנכ"ל חברת הסייבר וגה

נסיונות הדחה הדדיים. אבי ונד ג'ונסון / אילוסטרציה: Reuters, Sipa USA, Brian Snyder

המאבק בין אב לבתו שטלטל אימפריית השקעות של 18 טריליון דולר

עוד לפני רצף ההצלחות שלה בפידליטי, אבי ג'ונסון נאלצה להדוף את הספקות מצד יריביה ומצד אביה

ד''ר חן ליכטנשטיין / צילום: שלומי יוסף

הדרמה מאחורי מינוי מנכ״ל צים נחשפת: ״לא האמנו שהוא יסכים לבוא״

מיהו חן ליכטנשטיין, שמונה למנכ"ל חברת הספנות באחת התקופות הרגישות בתולדותיה ומה האתגרים המרכזיים שעומדים בפניו בחודשים הקרובים ● וגם, הדרמה שליוותה את מינויו כשבכלל לא היה ברשימת המועמדים, וכמה זמן יכהן בתפקיד?

יבואניות הרכב המקומיות מעמיקות פעילות באירופה / צילום: Shutterstock

מיוון ועד אוסטריה: יבואניות הרכב המקומיות מעמיקות פעילות באירופה

היבואנים הישראלים כבר מחזיקים בכ־14% ממכירות הרכב ביוון ומרחיבים פעילות גם ברומניה ובאוסטריה ● שורה של מבצעים על דגמים יפנים ● השבוע בענף הרכב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ יכול להיות מרוצה? מה קורה במצרי הורמוז רגע אחרי ההסכם

חברת מחקר גלובלית מצאה כי כ-25 ספינות ומיכליות נפט חצו את המצר ● יחד עם זאת מדובר במספר נמוך משמעותית מהעבר ● ומה יקרה אחרי 60 יום?

מסיבה באיביזה. פעם כולם היו שווים / צילום: Reuters, Nacho Doce

יש נשמה, היא רק עולה הרבה יותר: מתחמי ה-VIP הפכו את איביזה למקום שבו רק הכסף מדבר

מאי החלומות של הבליינים, הפך איביזה למלכודת כסף ● המועדונים, שעשו 160 מיליון אירו בשנה שעברה רק מכרטיסים, עוברים תהליך התמסחרות שבענף יוצאים נגדו ● למבלים מהשורה הראשונה כמו אילון מאסק לא נראה שזה מפריע

חאווייר בארדם ב''פסגת הפחד''. שינוי בחרדות / צילום: באדיבות אפל טי.וי

3 הגרסאות ל"פסגת הפחד" חושפות שינוי עמוק ביחס לחוק

מהבורגנות התמימה של שנות ה־60, דרך הצביעות המוסרית של שנות ה־90 ועד לעידן שבו החוק, ההון והפשע מתערבבים זה בזה: שלוש הגרסאות של "פסגת הפחד" משקפות את השינוי העמוק ביחס החברה המערבית לשלטון החוק ולמעמד הבורגני

המתקן במושב בני עטרות. תמיכה מרשות החשמל / צילום: רפי דלויה

אחרי הפטור מהיטל ההשבחה: מתקנים סולאריים קטנים מתחילים לפרוח במושבים

שני מתקנים סולאריים קטנים כבר חוברו לרשת החשמל ועוד 10 נמצאים בבנייה ● היזמים נתקלים בהתנגדות של המועצות

גידול בקר בחוות / צילום: ap, Joshua A. Bickel

אימפריית הבקר שהתגלתה כהונאת פונזי ענקית

משקיעים והלוואות בנקאיות מימנו את עסקי הבקר של בריאן מקליין ש"שרף" את כל 170 מיליון הדולר שגייס ● אבל מאחורי כל זה הסתתר סוד גדול: רוב הבקר שכביכול גידל, כלל לא היה קיים

דב, בן 79. עובד שמונה שעות ביום / צילום: שלומי יוסף

8 שעות ביום גם בגיל 80: "רוצה לעבוד עד שאני סוגר את העיניים"

הם עברו את גיל הפרישה לפני יותר מעשור, אבל ממשיכים לצאת לעבודה בכל יום - ולא מתכננים לעצור בקרוב ● הפנסיה שלא מספיקה להם, קצבת הזקנה הנמוכה וההוצאות שגדלו משאירות את בני ה־80 במעגל התעסוקה ● ויש גם מי שפשוט רוצה להרגיש חי: "אעבור עד היום שבו אסגור את העיניים"

ליאור מנצר / צילום: שלומי יוסף

הבכיר במימון משק האנרגיה פורש במפתיע מהפועלים: ליאור מנצר מסיים את תפקידו

מנהל סקטור מימון הפרויקטים והתשתיות, שהוביל את הסכמי המימון המורכבים במשק, מסיים 30 שנה בבנק הפועלים ויעבור לייעוץ ● שחף גלעד יחליפו בתפקיד ● פרישתו של מנצר מצטרפת לגל עזיבות של בכירים ותיקים בחטיבה העסקית, ברקע תוכנית ההתייעלות של הבנק

שי קלפר.  האיש שלוחץ על כפתור החירום של המדינה / צילום: דובר צה''ל

"במסלול להיות רמטכ"ל": האלוף שלוחץ על הכפתור האדום של המשק

לא מעט ביקורת נמתחה על פיקוד העורף במלחמה - מזמני ההתרעה, דרך דיווחי שווא ועד החלטות על פעילות המשק ● מקורבים מספרים כי העומד בראשו, האלוף שי קלפר, הוא מפקד משימתי והישגי, עם סכין בין השיניים ● אבל האם מי שהגיע משדה הקרב הוא מה שהאזרחים צריכים ברגע האמת?

פיפ''א הפריזה במחירים / צילום: Shutterstock

כך המונדיאל הגדול בתולדות פיפ"א הצית קיץ של מחירים מופרזים

פיפ"א ממנפת את העושר האמריקאי ואת הרחבת הטורניר כדי לגרוף 11 מיליארד דולר