דוח מבקר המדינה שפורסם היום (א') גורס: ישראל לא מוכנה לאתגרי ההזדקנות. על-פי הדוח, לא גובשה תוכנית התמודדות רב-שנתית עם מענה מערכתי לאתגרי ההזדקנות, ולמרות שכן התקבלו החלטות מסוימות לטובת הגיל השלישי, היישום נשאר מוגבל ובעייתי. הדוח נערך במקביל לדוחות דומים שנערכים היום במדינות נוספות באירופה.
פרק חשוב בדוח מוקדש לביטוח הלאומי. לפי הדוח, 90% מהקשישים הסיעודיים מקבלים טיפול בביתם, דרך מטפלות המועסקות על-ידי חברות סיעוד שמקבלות על כך תשלום מהביטוח הלאומי. מדובר ב-30% מהמבוגרים בגיל הפרישה, או כ-400 אלף איש.
● מבקר המדינה: למרות הצורך הרב בעובדים סוציאליים מפרוץ המלחמה - 1,155 תקנים ברשויות המקומיות לא מאוישים
● חברת החשמל בראש, ומי בתחתית? סקר השירות של מבקר המדינה
על-פי הדוח, הרפורמה בסיעוד בשנת 2018 הביאה לפגיעה ביציבותו הפיננסית של הביטוח הלאומי בטווח הארוך. מסיבות שונות, ההוצאה השנתית על סיעוד עלתה מ-7 מיליארד שקל ערב הרפורמה לכ-21 מיליארד שקל בשנת 2025. בשל כך, אם לא יהיה שינוי דרמטי, החל משנת 2035 ייכנס הביטוח הלאומי לגירעון תזרימי, וללא מימון נוסף הוא לא יהיה מסוגל לשלם את מלוא התחייבויותיו על-פי החוק. למרות זאת, הקבינט החברתי-כלכלי לא קיים בשנים האחרונות דיון בנוגע למאזן הביטוח הלאומי וליציבותו ארוכת-הטווח.
ביטוח לאומי נדיב מדי?
אחת הטענות היא שביטוח לאומי נותן קצבאות באופן נדיב מדי. בהשוואה של דרגות הסיעוד שמגדיר ביטוח לאומי למטופלים לעומת ההגדרות של אחת מקופות החולים לאותפ מטופלים, נמצא פער של 1.7 רמות סיעוד, המיתרגם על-פי הדוח להבדל של 9.5 מיליארד שקל בשנה, המגיעים מכיס הביטוח הלאומי.
האם זה אומר שביטוח לאומי נדיב מדי, או שדווקא קופות החולים קשוחות מדי? זהו דיון שהממשלה אמורה לבצע במסגרת תפקידה לפקח על יציבות הביטוח הלאומי עם מסקנות אחת לשלוש שנים, כפי שנקבע בהחלטת ממשלה מ-2015.
מאז הוגשו שלושה דוחות אקטואריים לביטוח הלאומי, ובכולם נמצא כי המצב חמור מכפי ששוער קודם לכן, וכי תאריך האיפוס המשוער של קרן הביטוח הלאומי הוקדם. אולם פרט לדיון אחד שהתקיים בשנת 2018, שבו לא התקבלו החלטות אופרטיביות, ראש הממשלה לא העלה את הדיון בנושא לסדר היום של הממשלה, ולכן בעיית הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי לא נידונה בה, וממילא הממשלה לא נקטה פעולות לפתרון הסוגיה.
יצוין כי ביוני 2025 משרד האוצר בשיתוף הביטוח הלאומי וגורמים נוספים הקימו צוות בין-משרדי שיעסוק בנושא גמלת הסיעוד של הביטוח הלאומי. הצוות התכנס 12 פעמים, אך נכון למועד סיום הביקורת טרם פרסם את המלצותיו.
הביטוח הלאומי לא מקיים בקרה שנתית על מקבלי הגמלה
חלק מהדיון בביטוח לאומי קשור לאפשרות של הקשישים לקבל גמלה בכסף במקום סיעוד, כלומר המבוקרים אינם מקבלים ביקור ממטפלת סיעודית אלא כסף לחשבון הבנק, בו הם אמורים לממן בעצמם טיפול סיעודי, אך הם לא תמיד עושים זאת, אלא משתמשים בכסף לצרכים אחרים שבעיניהם הם דחופים יותר. בשל כך, אין להם בסופו של דבר טיפול.
על-פי המבקר, הביטוח הלאומי לא מקיים בקרה שנתית על מקבלי הגמלה. סעיף אחר מאפשר לבני משפחה לקבל תשלום חליפי למטפל סיעודי כדי להשקיע זמן במקביל למטפלת כדי לטפל בבני משפחתם, אך לדברי המבקר, אין פיקוח מספיק על כך.
לא נעשתה התאמה בגיל הפרישה
בעולם מדברים כיום על הארכת שנות העבודה, כדי לאפשר למבוגרים להמשיך להיות חלק משמעותי בחברה וגם לשמור על שכר גבוה יותר לקראת הימים בהם לא יוכלו לעבוד. אולם לדברי המבקר, בישראל אין היום מדיניות ממשלתית מוסדרת להכנת אזרחים לפרישה, ושיעור האזרחים הוותיקים המועסקים לאחר גיל הפרישה הוא נמוך.
לפי הדוח, לא נעשתה התאמה בגיל הפרישה של גברים, שנשאר על 67 (גיל הפרישה של הנשים עלה מ-62 ל-65), וזאת למרות עלייה של 15% בתוחלת החיים, ל-81.4 לגברים ו-85.5 לנשים בהתאמה.
שיעור ההשתתפות של אזרחים ותיקים בני 67-74 בשוק העבודה עמד על 22.3% לנשים ו-35.4% לגברים בלבד, וצפוי להגיע ל-27% בקרב נשים ו-39.9% בקרב גברים לשנת 2030, ואילו היעד הוא 28.5% ו-43.5% בהתאמה. היעדים הללו אינם ברי-השגה ללא תוכנית מסודרת ופעולה בנושא.
מחסור במיטות אשפוז וברופאים גריאטריים
באשר לטיפול הגריאטרי, נרשם מחסור במיטות אשפוז וברופאים גריאטריים. בין השנים 2020-2023 חלה ירידה של 16% במספר מיטות האשפוז הגריאטרי. מספר הרופאים הגריאטריים כמעט שלא השתנה, והוא עומד על 0.86 רופאים גריאטריים ל-1,000 איש בני 65-75.
לגבי מיטות האשפוז, הכוונה היא להשאיר כמה שיותר מבוגרים בבית ממש עד סוף דרכם, אולם לכך יש למצוא פתרונות של אשפוז בית בתקציבים חליפיים למיטות אשפוז בבתי חולים ובצוותים רפואיים מקבילים, וכרגע הדבר לא נעשה.
עוד נמצאו כשלים בביצוע פעילות מקדמת בריאות וטיפול בשבריריות וכן בהכנת האזרחים לפרישה.
הכיוונים האסטרטגיים לא יושמו במלואם
ישראל נמצאת בעמדה שונה ממדינות ה-OECD האחרות, משום שאומנם האוכלוסייה מזדקנת, ותוחלת החיים בארץ ארוכה, אולם נולדים גם ילדים רבים. היום כ-13% מאוכלוסיית ישראל היא מעל 65, ובשנת 2050 השיעור אמור להיות 15%, שהם כ-2 מיליון מבוגרים. זהו מספר נמוך משמעותית לעומת מדינות אחרות, שבחלקן שיעור המבוגרים בשנה זו כבר צפוי להגיע לחצי ויותר, אולם עדיין נשאלת השאלה כיצד הדור הצעיר יממן את המבוגרים, ויש להיערך לכך.
מתוך הכיוונים האסטרטגיים להתמודדות עם ההזדקנות, המבקר מצא כי אף לא אחד מהם לא יושם באופן מלא. צוות עבודה משותף של נציגים ממשרד הממשלה וארגוני המגזר השלישי הכין תוכנית עם חמישה מדדי-על להתמודדות עם ההזדקנות, והתוכנית אומצה בהחלטת ממשלה ב-2021, אולם רק לאחד ממדדי-העל הוצג יעד כמותי.
גורמים שרואיינו על-ידי המבקר מתוך משרדי הממשלה תיארו את שיתוף-הפעולה ביניהם בנושא הזה כבינוני ומטה. 35% לא הכירו את תהליך המיפוי שנערך. רבים מהגורמים לא יודעים איזה משרד מבין אלה שאמורים לשתף פעולה בנושא, אחראי להוביל את שיתוף-הפעולה בכל מדד.
משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את משרד הרווחה ואת הביטוח הלאומי על פיתוח לוח המחוונים, שבו מוצגים לרשויות המקומיות נתונים עדכניים על אודות אוכלוסיית האזרחים הוותיקים שבתחום שיפוטן וכן נתוני ביצוע של ניצול תקציב הרווחה. עם זאת, לוח המחוונים אינו כולל מידע מכלל הגופים הציבוריים הרלוונטיים לטיפול באוכלוסיית הזקנים, והגישה ללוח מוגבלת למשרד הרווחה, לביטוח הלאומי ולמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות בלבד, ואינה פתוחה לשאר הגופים הפועלים בתחום, לדוגמה המשרד לשוויון חברתי.
המועצה לענייני גמלאים לא התכנסה
ממשרד המבקר נמסר כי ה-OECD והאיחוד האירופי קבעו כי כדי להבטיח שאסטרטגיה תיושם בפועל ולא תישאר רק על הנייר, חייבים להבטיח, בין היתר, תחומי אחריות מוגדרים בבירור.
על-פי חוק האזרחים הוותיקים משנת 1989, על השר לשוויון חברתי למנות מועצה ציבורית מייעצת לענייני גמלאים, שאמורה לפעול תחת המשרד לשוויון חברתי, ותפקידה ליזום ולגבש פעולות והמלצות לשיפור איכות חייהם של האזרחים הוותיקים.
נמצא כי המועצה מונתה בפעם האחרונה באוגוסט 2020, ותוקפם של כתבי המינוי לחברי המועצה פקע בשנת 2023. מאז 2021 לא התכנסה המועצה הציבורית כלל, לא יזמה ולא גיבשה המלצות לשיפור איכות חייהם של האזרחים הוותיקים. ממועד פקיעתם של כתבי המינוי למועצה באוגוסט 2023 לא מינתה השרה לשוויון חברתי חברי מועצה חדשים, כך שלא בהתאם לקבוע בחוק, לא קיימת מועצה ציבורית לענייני אזרחים ותיקים בפועל.
לדברי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, "הזדקנות האוכלוסייה היא אחד האתגרים המרכזיים שמולם ניצבת מדינת ישראל. מתן מענה הולם לאוכלוסיית הגיל השלישי הוא חובה מוסרית וערכית".
ביטוח לאומי בתגובה: קצבאות הזקנה לא עלו יותר מעשור
מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה: "כפי שאמר המבקר, יש במדינה למעלה מ-1.2 מיליון אזרחים ותיקים, שתוחלת החיים שלהם עלתה ב-16% בשנים האחרונות. כמו כן, כל ביטוחי הסיעוד הפרטיים בוטלו, כי להם יש שורת רווח, והבינו שאוכלוסייה גדולה כל-כך שחיה במשך שנים רבות, משמעותה סיוע ארוך יותר, ודורשת תקציב גדול יותר.
"למזלנו, הביטוח הלאומי הוא לא חברה פרטית ולא מציג שורות רווח על גבם של האזרחים, אלא מחויב לתת שירות למקימי המדינה ששילמו כל חייהם ביטוח לאומי וזכאים לקצבה ביום שמצבם הבריאותי נדרש לכך.
"קצבאות הסיעוד עברו רפורמה בשנת 2018, לאחר שנים שאזרחים ותיקים לא קיבלו את כספם ולאחר ביקורת ציבורית קשה על ההתנהלות מולם, ומבקר המדינה כתב על כך רבות, ובעקבות כך הרפורמה יצאה אל הפועל.
"זה הזמן להזכיר שקצבאות הסיעוד מותנות ברף הכנסות וניתנות לנזקקים ביותר, וזה גם הזמן להזכיר שקצבאות הזקנה לא עלו יותר מעשור, כאשר המציאות הכלכלית השתנתה מן הקצה אל הקצה.
"תפקיד הביטוח הלאומי הוא לשמור ולהגן על האזרחים הוותיקים ולתת להם סיוע בזכות ולא בחסד".
