גל הפיטורים המכה בהייטק הישראלי הולך ומעמיק, כשהוא מונע משני כוחות שוק מרכזיים: שער דולר חלש וכניסה מואצת של כלי בינה מלאכותית למקומות העבודה. מנתונים שגלובס סיכם, עולה שרק בחודש מאי האחרון איבדו את עבודתם קרוב ל־6,000 עובדים בחברות הייטק ישראליות (בארץ ובארה"ב) - כאשר עיקר המכה בשל פיטורי כ־3,000 עובדים באמדוקס וכ־1,000 בוויקס. מתחילת השנה נפלטו מההייטק הישראלי כ־8,500 עובדים (שמהווים כ־2% מהמועסקים בהייטק הישראלי, אם כי ההנחה היא שלפחות מחצית מהמפוטרים מועסקים בחו"ל).
● מה מחפש ילד הפלא של תעשיית הביטחון בישראל?
● הפיטורים הגיעו גם לסטארט־אפ של הזמר יוני בלוך
חודש יוני אמנם מסתמן כרגע כרגוע יחסית עם כ־600 מפוטרים "בלבד", אך ההערכות בתעשייה הן שמגמת הפיטורים עלולה להחריף לקראת סוף החודש. מועד זה מסמן את תום המחצית הראשונה של השנה, וחברות רבות - בייחוד חברות בורסאיות וחדי קרן - עשויות לבצע מהלכי התייעלות מסיביים כדי לפתוח את המחצית הבאה עם מבנה עלויות רזה וקל יותר.
אם הפיטורים ימשיכו בקצב דומה, או שמא יתגברו בהתאם לתחזית, ההשפעה על התעשייה הישראלית עשויה להיות קשה יותר. בהייטק המקומי מועסקים כ־390 אלף עובדים נכון לחודש מרץ, על פי הלמ"ס. בתרחיש אימים שלפיו קצב המפוטרים נותר אלפים בחודש, התעשייה עלולה להיפרד מכ־10% מהעובדים עד דצמבר.
פיטורים בשלוש החזיתות של ההייטק הישראלי
אם הפיטורים יימשכו בקצב הנוכחי, עשויות להיות לכך מספר השפעות מפתיעות: "למרכזי הפיתוח הרב־לאומיים אפקט חיובי על התוצר, ופיטורים המוניים שם יורידו את היקפי המס שהם משלמים למדינה, מכיוון שהמס נגזר כאחוז מהשכר של העובדים", מזהיר כלכלן בכיר ששוחח עם גלובס. "הצטמקות נוספת של ההייטק הישראלי תפגע בוודאות במעטפת הקרובה שלו: ברואי החשבון, עורכי הדין, קרנות ההשקעה, ואם זה קורה - תתחיל עזיבה של חברות".
ועם זאת, הוא מעריך, יש גם מגמות חיוביות שניתן להעלות על הדעת: "כניסת AI לארגונים תוריד עלויות ותעלה את הרווחיות והפריון, כך שהתוצר לא אמור להפגע כל כך. העובדים המפוטרים ישתלבו בתעשיות אחרות - תעשייה, בנקאות או ייצרו סטארט־אפים חדשים".
בבנק ישראל מתכוננים לכל תרחיש, גם כזה הכולל פיטורים נרחבים, אבל מרגיעים ואומרים: המספרים לא מובילים לשם, נכון לעכשיו. ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, אומר כי "ראינו רבים שאיבדו את מקומות העבודה שלהם, אבל, נכון לעכשיו, לא רואים את זה בנתוני המאקרו: האבטלה בקרב בעלי תארים ראשונים - לאו דווקא טכנולוגיים - נותרה נמוכה מאוד, ולמעשה רבים מאלה שפוטרו נקלטים במקומות עבודה חדשים".
הפיטורים מגיעים משלוש החזיתות של ההייטק הישראלי: למרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות כמו מטא ואינטואיט - שמבטלות פרויקטים, יחידות עסקיות או מעבירות משרות להודו בשל התייקרות העובד הישראלי. זום אינפו, רמיטלי ושאטרפליי אף סגרו את מרכזי הפיתוח שלהן בישראל. לצד זאת, חדי קרן כמו ארטליסט או לייטריקס, והחברות הישראליות בוול סטריט כמו וויקס, טאבולה, אמדוקס ופלייטיקה, נדרשים לחשב מסלול מחדש על רקע מהפכת ה־AI וביתר שאת לאחר ששער הדולר הנמוך כיווץ ב־20% את הרווחים שלהם.
בעולם הסטארט־אפים, ישנן חברות קטנות כמו סקרים וסייט דיאגנוסטיקס שנסגרו לחלוטין, בעוד שסטארט־אפים אחרים גילו שהכסף שגייסו ממשקיעים בשנה שעברה הצטמצם בהתאם לשער הדולר, ונאלצו לבצע התאמה מחדש של התקציב שלהם.
בדוח שפרסמה רשות החדשנות לפני שלושה שבועות מסומנות כמה מגמות חיוביות, כמו עלייה בכמות המשרות בין השנים 2024-2025 ועלייה של התוצר בהייטק הישראלי, לצד תופעות מדאיגות כמו ירידה במספר החברות החדשות שמוקמות בישראל, הגדלת מספר העובדים בארה"ב על חשבון ישראל, והתגברות מגמת הרילוקיישן של עובדי הייטק בחו"ל. ראש הרשות דרור בין אומר לגלובס כי להערכתו מגמת הפיטורים רק תימשך: "השינוי החד בשער החליפין וכניסת ה־AI לארגונים מחייבים את כולם לפטר. אני מעריך שהפיטורים יימשכו גם אם שער הדולר יעלה".
"זה סימפטום של יציאה מבועת הקורונה"
בראייה מאקרו־כלכלית, הפיטורים הם "הנורמלי" החדש וחברות יהיו חייבות להתאים את עצמן לעידן החדש: בזמן שבו עובדים מדווחים על עלייה בתפוקה של 50%-100% בגלל אימוץ כלי AI, מנכ"לים עושים את השיקול שלהם ומקצצים מתוך הערכה ששאר העובדים שנותרו יוכלו לעשות יותר עם פחות.
מרים שטילמן, שותפה בקרן ההון סיכון טל ונצ'רס, סבורה כי הפיטורים שראינו עד כה הם רק תחילתה של מגמה, וכי הבינה המלאכותית או שער הדולר איננה הגורם היחיד לה. "חלק מהתופעה שאנחנו רואים כיום מיוחסת לבועת הקורונה שלא התפוצצה עדיין. לשם השוואה התפוצצות בועת ה'דוט קום' הביאה לפיטורים מאסיביים ולסגירה של חברות רבות בן לילה - תופעה שלא ראינו במשבר האחרון. חברות מתות לאט ומתכווצות לאט, וזה סימפטום של יציאה איטית מהבועה שהתקיימה כאן בשנים 2021-2022", היא אומרת.
להערכתה, צפויים עוד פיטורים נרחבים בתחומי תוכנה כמו פינטק, פרסום, גיימינג וסייבר, והיא צופה כי שיעור המועסקים בהיטק הישראלי יחזור למצב שבו שהיה לפני יותר מעשור: "בשנת 2015 עבדו 8.7% מהמועסקים בהייטק הישראלי, לעומת 11.4% כיום, מצבנו יהיה טוב אם נחזור למצב הזה".
שטילמן מסבירה כי שני שינויים טכנולוגיים התקיימו במקביל להתפוצצות בועת הדוט קום: תחילת עידן האונליין, והמעבר מפיתוח המבוסס על שפת התכנות המורכבת C, לשפה המבוססת על אובייקטים תוכנתיים (C++). כמו ה־AI היום, שפת הפיתוח החדשה דרשה סט חדש של כישורים, וביצעה חילופי משמרות בתעשייה בין מפתחים ותיקים בטכנולוגיות מיושנות לבין אלה שהשכילו להתאים את עצמם לעידן החדש. "האתגר יהיה במה לעשות עם כלל המפוטרים - כיצד להכשיר אותם מחדש. במשבר הדוט קום הרבה מאלה שנפלטו מתעשייה - לא חזרו אליה", היא אומרת.
השכר הממוצע בענף בדרך למטה?
בין מרשות החדשנות נזהר מלהעריך מה תהיה השפעת הפיטורים על הכלכלה הישראלית, אך מעריך שתיתכן ירידה בשכר הממוצע בהייטק בשל קליטת עובדים חדשים עם שכר נמוך יותר. "השנה שעברה הייתה מצוינת לסטארט־אפים ולחברות רב־לאומיות רבות, וסביר להניח שמפוטרים רבים ייקלטו בהן. קשה להעריך כמה פיטורים עוד נראה. אני לא מהפסימיים שרואים את הענף מצטצמם בשליש, אבל אין ספק שהתקופה האחרונה מאותתת למנהלים שהם חייבים להתאים את מבנה ההוצאות למציאות החדשה".
כעת שוקלים ברשות החדשנות יחד עם משרד האוצר לסייע לסטארט־אפים באמצעות הקמה של קרן מענקים - בדומה לקרנות שהוקמו בזמן מגפת הקורונה ובתחילת מלחמת חרבות ברזל. באוצר גם שוקלים להעניק הטבות למעסיקים בדמות הנחות על תשלומי ביטוח לאומי או הטבות במס.
"לא נתערב כלכלית בפיטורים כדי לעצור אותם", אומר בין. "לשם כך נדרשת הוצאה של עשרות מיליארדים, ובלאו הכי זה לא נכון לעשות. החברות נדרשות להתייעל בגלל סיבות מוצדקות, והעובדים שנפלטים מוצאים בדרך כלל עבודה בחברות אחרות או בסקטורים מחוץ להייטק. יש בכך גם תופעה חיובית: זה מכניס טכנולוגיות ופריון גבוה לענפים אחרים".
שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק גוטפרנדס, סבורה שגל הפיטורים בחודשים האחרונים מגיע בעיקר בשל הטמעת כלי AI במקומות העבודה. להערכתה, עד 10% מכח האדם בכל הענף ובכל תפקיד נמצא בסכנת פיטורים אם לא יאמץ כלי AI במסגרת תפקידו.
עם זאת, גם וקס נזהרת מלדבר על פגיעת עומק בכלכלה הישראלית: "מפוטרים רבים הם עובדים חזקים שמוצאים עבודה חדשה בתוך זמן קצר. לדוגמה, רבים מהמפוטרים שהגיעו אלינו מחברות כמו AI21 או סטארקוור חתמו על חוזה חדש או מחזיקים בכמה הצעות וצריכים לבחור. במקביל לפיטורים, נפתחות משרות רבות, כך שההשפעה על האבטלה מוגבלת".
וקס שואבת אופטימיות מהעלייה בתוצר של ההייטק הישראלי ל־8.2%, בזינוק של 30% בגיוס ההון לסטארט־אפים ובשיא שאליו הגיע יצוא ההייטק. הלמ"ס דיווח על שיא שכר בהייטק - 38,500 שקל לחודש בממוצע בחודש מרץ, כאשר שכרם החודשי של מהנדסי AI עומד כבר על 45,286 שקל בממוצע. "קיים מחסור משמעותי באנשי AI, סייבר ומנהלי פיתוח שיודעים להוביל צוותים בעידן ה־AI, לכן השכר ממשיך להעלות למרות הפיטורים", מסכמת וקס.
