סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
08:11
1. שוק המניות
לאחר שבוע של ירידות, הבורסה המקומית פותחת שבוע חדש עם חדשות די דומות שהפילו אותה בשבוע שעבר - בשווייץ הסתיים הלילה המושב הראשון של השיחות בדרג הבכיר במסגרת מזכר ההבנות בין ארה"ב ואיראן - "הושגה התקדמות מעודדת, לרבות הקמת מנגנון שיאפשר המשך שיחות טכניות בין הצדדים", מסרו קטאר ופקיסטן בהודעה משותפת. במקביל, הנשיא טראמפ שב ואיים בפעולה צבאית אם חיזבאללה ימשיך לתקוף את ישראל.
בעולם הבוקר מגמה מעורבת באסיה וירידות בחוזים בוול סטריט. לאחר שזינק מוקדם יותר הבוקר, מחיר הנפט יורד בכ-1% ל-75 דולר לחבית נפט אמריקאי (WTI). השקל נסחר ביציבות בינתיים, 2.956 שקלים לדולר.
המניות הדואליות שלא נסחרו בשישי בוול סטריט לא ישפיעו על המסחר הבוקר.
בתוך ימים נמחקו עליות של חודשים והמדדים המובילים (ת"א 35 ו-125) השילו את כל העליות שרשמו מאז פרוץ המלחמה בין איראן לארה"ב (סוף פברואר). ת"א 35 ירד בכ-9% מהשיא, ות"א 125 ירד ב-6.5%. אמנם מדדי ת"א 35 ות"א 125 עדיין בעלייה של כ-14% וכ-11% מתחילת השנה, אך מדד הבנקים כבר רושם ירידה של כ-20% משיאו (אמצע פברואר) ותשואה שלילת מתחילת השנה (כ-7%) שאת רובה ככולה צבר מתחילת החודש.
ולא רק המניות, בעצם כל האפיקים הישראליים הפגינו ביצועי חסר בשבוע שעבר על רקע ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן והשלכותיו האפשריות על ישראל. השקל נחלש בכ-1.2% מול הדולר, למרות עלייה של כ-2.4% במדד הנאסד"ק. מדד ת"א 125 המשיך להיות בין מדדי המניות החלשים בעולם, וגם בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה עלייה בתשואות.
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב אומר ש"קשה להעריך האם המגמה השלילית שנרשמה בשבוע האחרון משקפת תגובה זמנית לריכוז של חדשות שליליות, או שמדובר בשינוי עמוק יותר בתפיסת הסיכון של ישראל מצד המשקיעים. אם אכן מדובר בשינוי מגמה, הוא תופס את המשקיעים כשהם חשופים במידה חריגה לנכסים ישראליים, לאחר תקופה ממושכת של ביצועי יתר בשוק המקומי".
לדבריו, "המוסדיים הגדילו בשנה האחרונה את החשיפה לנכסים בישראל - בעוד שבמאי אשתקד עמדה החשיפה הממוצעת לחו"ל במסלולים הכלליים על כ־48%, השנה היא ירדה לכ־44%; חשיפת הגופים המוסדיים למט"ח נמצאת ברמה נמוכה יחסית לשנים האחרונות; וקרנות הנאמנות והחיסכון לטווח־ארוך מחזיקים בחשיפת שיא למניות בישראל".
● גיוסים של 13 מיליארד שקל בפחות מחצי שנה: למה הלקוחות נוהרים למיטב?
בשישי האחרון נרשמה נעילה מעורבת, ברקע ביטול השיחות שתוכננו בין ארה"ב ואיראן בשווייץ, תקיפות צה"ל בדרום לבנון והתקרית הקשה במהלכה נהרגו ארבעה חיילים. מדד ת"א 35 איבד מערכו כ-0.9%, מדד ת"א 90 עלה בכ-0.3%. את הירידות הובילו מדדי הביטוח והבנקים, שנפלו שניהם בכ-2.8%. מדד הקלינטק עלה ב-1.8%.
בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 איבד כ-4.6%, מדד ת"א 90 נפל בכ-5.7% ומדד ת"א 125 כ-4.9%. את הירידות הובילו מדדי הביטוח והקלינטק, שנפלו בכ-9.6% ובכ-7.3%, בהתאמה - שניהם בין המדדים בעלי הביצועים החזקים ביותר מתחילת השנה (כ-16% וכ-39%).
בין המניות הבודדות במדד ת"א 125 שסגרו את השבוע בירוק, ניתן למצוא את מניות השבבים הדואליות טאואר וקמטק, שהתחזקו בכ־10%, כ־6%, בהתאמה; זאת על רקע המומנטום החיובי של סקטור השבבים בוול סטריט.
● מנכ"ל ארית: "אני אומר לעולם זה תקן של צה"ל - זה לבד מוכר"
בבורסות אסיה נרשמת מגמה מעורבת. מדד ניקיי 225 ביפן מזנק ב־1.95% לשיא חדש וחוצה לראשונה את רף 72 אלף הנקודות, בעוד מדד טופיקס מוסיף 1.29%. בקוריאה הדרומית מדד קוספי עולה ב־1.22%, בעוד שבהונג קונג מדד הנג סנג נופל ב־1.7%.
החוזים העתידיים בוול סטריט נסחרים בירידות של עד 0.5%, על רקע בחינת המשקיעים את ההתפתחויות האחרונות במגעים בין ארה"ב לאיראן והמתנה לנתוני האינפלציה הקרובים, שעשויים להשפיע על מדיניות הריבית של הפדרל ריזרב.
שבוע המסחר המקוצר שהסתיים ביום חמישי ננעל בעליות בהובלת מניות הטכנולוגיה ובעיקר יצרניות השבבים. מדד הנאסד"ק זינק בכ-2%, מדד S&P 500 הוסיף כ-1.1%, בעוד מדד דאו ג'ונס עלה בכ-0.1%.
במוקד המסחר עמדה מניית אינטל, שזינקה לאחר שהנשיא טראמפ טען בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו כי החברה חתמה על עסקה עם אפל לתכנון וייצור שבבים בארצות הברית. "נשיאים טיפשים לקחו את הכלכלה שלנו כמובנת מאליה ואפשרו לטייוואן ולאחרים לגנוב את מפעלי השבבים שלנו", כתב טראמפ.
הסיפור של השבוע שייך למניית SpaceX שירדה ביום חמישי ב־3.6% לרמה של מעט פחות מ־185 דולר למניה. הבוקר היא יורדת במעל 4% במסחר המוקדם.
המניה זינקה ממחיר ההנפקה של 135 דולר לשיא תוך־יומי של יותר מ־225 דולר ביום שלישי, כאשר המשקיעים נהרו לאחת ההנפקות המדוברות ביותר של השנים האחרונות. מאז, עם זאת, איבדה המניה כ־20% מערכה.
נתון מעניין שפורסם ביאהו פיינסס הוא מחיר ה־VWAP (מחיר ממוצע משוקלל לפי נפח מסחר) בחמשת ימי המסחר האחרונים. זה עומד על 181.71 דולר למניה. מדד זה משקף את המחיר הממוצע שבו נסחרה המניה, תוך שקלול היקף העסקאות, ומשמש סוחרים רבים כדי להעריך את מיצוב המשקיעים במניה - המשמעות היא שהמשקיע הממוצע שרכש מניות של SpaceX בשוק הפתוח לאחר ההנפקה ראה כמעט את כל רווחיו נמחקים, לאחר שמימוש חד במניה מחק חלק גדול מהזינוק שנרשם בעקבות ההנפקה.
3. שוקי הסחורות והמטבעות
השקל נסחר הבוקר ביציבות - 2.956 שקלים לדולר אחד. הדולר התחזק מול השקל בשבוע החולף בשיעור של כ־1.3%, ושערו היציג נקבע על 2.957. במקביל, לנוכח החלטת הריבית הניצית של הפד, המטבע האמריקאי התחזק גם ברחבי העולם, כאשר מדד הדולר (DXY - האומד את כוחו של המטבע האמריקאי מול שותפות הסחר המרכזיות של ארה"ב) מטפס הבוקר לרמה של 100.9 נקודות - הגבוהה ביותר מזה מעל שנה.
ויולטה טודורובה, אנליסטית מחקר ב-Leverage Shares, הסבירה כי "הדולר נהנה כיום משילוב של מדיניות פד ניצית, ביקוש לנכסי מקלט וחוסר ודאות לגבי הצמיחה העולמית. אם הנתונים הכלכליים ימשיכו לתמוך במדיניות ריבית גבוהה, מדד הדולר עשוי להמשיך לעבר 102 נקודות".
מחירי הנפט ממשיכים לרדת הבוקר ונסחרים בשפל של שלושה חודשים, כאשר נפט מסוג ברנט נסחר סביב 79 דולר לחבית. בשוק מעריכים שגם אם מצר הורמוז יחזור לשגרה, מחירי האנרגיה הגבוהים של התקופה האחרונה ימשיכו להשפיע על האינפלציה ברחבי העולם בחודשים הקרובים.
עוד בשוק הסחורות, הזהב המשיך לספוג לחצים ומחירו ננעל ברמה של כ-4,170 דולר לאונקיה. לדברי טודורובה, "מדובר במאבק בין שני כוחות מנוגדים. בטווח הקצר, ריבית גבוהה יותר פוגעת בזהב, שאינו נושא תשואה. בטווח הארוך, הבנקים המרכזיים ממשיכים לרכוש זהב בקצב גבוה וקרנות הסל מחזיקות ברמות שיא".
בשוק הקריפטו, הביטקוין ממשיך במגמה השלילית נסחר סביב 64 אלף דולר.
בבלומברג ייחסו את הירידה לחששות מפני כך שסטרטג'י , המחזיקה התאגידית הגדולה ביותר של ביטקוין בעולם, תצטרך למכור עוד ביטקוין כדי לממן תשלומי דיבידנד למשקיעים. נזכיר כי בתחילת החודש, המייסד מייקל סיילור, שידוע כמאמין גדול במטבע הקריפטוגרפי, שהבטיח בעבר שלעולם לא ימכור ביטקוין, מכר כמות קטנה של ביטקוין כדי לממן תשלומי דיבידנד, מה שהבהיל את השוק ושלח את המטבע לגל של מכירות. כמו כן, צוינו הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב כגורם שעשוי להכביד על המטבע.
4. מאקרו
על אף התמתנות מסוימת בחששות האינפלציה, החלטת הריבית הניצית של הפד בשבוע שעבר הקפיצה את ההסתברות שמתמחרים השווקים להעלאת ריבית עד סוף השנה לאזור ה־90%.
מודי שפריר, אסטרטג ראשי בבנק הפועלים טוען שה"ניציות" של הפד הובילה לכך שהשווקים מתמחרים עתה הסתברות של כ- 94% לכך שהריבית תעלה כבר בחודש ספטמבר (14% לפני ההודעה) וכ- 1.5 העלאות ריבית בשנת 2026, זאת חרף הירידה החדה במחירי הנפט ובציפיות האינפלציה.
"הודעת הריבית לא רק זנחה את ההכוונה קדימה (forward guidance) שנטתה לכיוון 'יוני', אלא אף כללה התחייבות חד-משמעית לשמור על יציבות מחירים (deliver price stability). עוד נציין כי 9 מתוך 18 חברי הוועדה צופים עתה העלאת ריבית בשנת 2026". עם זאת, שפריר מציין את נגיד בנק ישראל שהציג השבוע שקף המצביע על כך ש"קיים קשר חזק בין אירועים גיאו-פוליטיים למדיניות מוניטרית ברחבי העולם", "כך שבהינתן הפתיחה המחודשת של מצר הורמוז והירידה החדה במחירי הנפט - כלל לא בטוח שהפד ימהר להעלות את הריבית" אומר שפריר.
"עוד נציין כי חרף תחזית ה- Dots ה'ניצית' יחסית - מרבית חברי הפד צופים עדיין ריבית נמוכה יותר בשנת 2028 מרמתה הנוכחית (ונמוכה משמעותית מהציפיות בשוק)"
ביום חמישי הקרוב יפורסם מדד ה־PCE לחודש מאי. קונצנזוס האנליסטים הוא לעלייה חודשית של 0.5%, שתשקף קצב אינפלציה שנתי של 4.1%. במקביל, מדד הליבה, שמנכה את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים, צפוי להציג עלייה שנתית של 3.4%.
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, ציין בסקירתו השבועית כי "הניסיון ההיסטורי מלמד שכאשר אינפלציית הליבה של ה־PCE עמדה בטווח של 3.0%־3.5%, נדרשה בדרך כלל ריבית גבוהה משמעותית". עם זאת, לנוכח העובדה שחלק ניכר מהלחצים האינפלציוניים הפעם פחות רגישים לריבית, זבז'ינסקי מעריך שהפד יעדיף להמתין ולבחון את השפעת סיום המלחמה לפני שיחזור להעלות ריבית.
השבוע בישראל, ביום שני יפורסם סקר כוח האדם של הלמ"ס לחודש מאי. בארה"ב, ביום שלישי יפורסם מדד מנהלי הרכש במגזרי הייצור והשירותים.
5. תחזית
אחרי ההתלהבות הראשונית מההנפקה, בוול סטריט מתחילים לתהות האם SpaceX היא חברת חלל ששווה כ-2 טריליון דולר, או שהשוק בעצם מתמחר את החלום של אילון מאסק על תעשיית AI בחלל שבכלל לא קיימת.
באופנהיימר אומרים שהמחיר הנוכחי מוצדק. במורנינגסטאר אומרים שהמניה יקרה באופן קיצוני.
טים הורן מאופנהיימר העניק למניה מחיר יעד של 190 דולר, מעט מעל מחירה היום (185 דולר). התזה שלו נשענת על כך ש-SpaceX תהפוך לחברת תשתיות AI מלאה: סטארלינק תספק קישוריות, xAI תספק את מודל הבינה המלאכותית Grok, אנבידיה תספק את כוח העיבוד, ובטווח הארוך החברה תקים מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ. לפי התרחיש הזה, SpaceX פונה לשוק פוטנציאלי של כ-10 טריליון דולר עד 2035.
מנגד, ניקולס אוונס ממורנינגסטאר מעריך את השווי ההוגן של החברה ב-63 דולר בלבד למניה, כ-70% מתחת לשווי השוק הנוכחי. גם בתרחיש האופטימי ביותר שלו, שבו SpaceX מצליחה להפוך לשחקנית מרכזית בתחום תשתיות ה-AI בחלל, הוא מגיע לשווי של 154 דולר למניה רק בשנת 2040.
ההסבר לפערים הוא למעשה האופן שבו השניים עורכים את הערכות השווי שלהם והנחות שונות לחלוטין לגבי העתיד, ולא מחלוקת על המצב הנוכחי של החברה.
שני האנליסטים מסכימים ש־SpaceX היא חברה יוצאת דופן: יש לה עסק שיגורים דומיננטי, Starlink צומחת במהירות, והחברה נהנית מיתרון טכנולוגי משמעותי. המחלוקת מתחילה כשמנסים להעריך מה יקרה בעוד 10-15 שנה.
אופנהיימר מתמחרת כאמור חלום, או חזון. כלומר, היא מוכנה לתת ערך כבר היום לפרויקטים שעדיין אינם קיימים בקנה מידה מסחרי. התזה שלה מניחה ש־SpaceX תצליח להפעיל אלפי שיגורי סטארשיפ בשנה, תקים מרכזי נתונים בחלל, תחבר בין סטארלינק, xAI וחומרת AI, ותהפוך לשחקנית מרכזית בתשתיות המחשוב העולמיות. במילים אחרות, אופנהיימר מתמחרת את הסיכוי ש־SpaceX תיצור שווקים חדשים לגמרי.
מורנינגסטאר, לעומת זאת, מתמחרת בעיקר את מה שיש או את מה שאפשר לראות. היא משתמשת במודל השכיח של היוון תזרים מזומנים (DCF) שמעניק משקל גבוה להכנסות ורווחים נראים לעין שניתן להעריך בצורה סבירה. לכן היא נותנת את רוב הערך לשיגורים ולסטארלינק, ומייחסת ערך מוגבל יחסית ליוזמות ה־AI והדאטה סנטרים בחלל, משום שאין להן עדיין מודל עסקי מוכח.
הסיבה שהפער כל כך קיצוני, 190 דולר מול 63 דולר, היא שרוב השווי של SpaceX כיום אינו מבוסס על הרווחים הנוכחיים שלה, אלא על ציפיות לעתיד. כשחברה נסחרת על בסיס חלומות גדולים, שינוי קטן בהנחות לגבי העתיד יכול לייצר פער של מאות מיליארדי דולרים בשווי.
