20 שנה אחרי רפורמת בכר שהוציאה את ניהול הכספים מהבנקים, רשות ניירות ערך, משרד האוצר ובנק ישראל מפרסמים את הדוח הסופי לשינוי העמלות בשוק קרנות הנאמנות. המהלך, שמגיע תשעה חודשים אחרי דוח הביניים, צפוי לטלטל שוק צומח שמנהל כיום כבר 830 מיליארד שקל - זינוק של 130% מאז סוף 2022.
● מהפועלים לדיסקונט: מיכל קיסוס הרצוג מונתה למנכ"לית זרוע ההשקעות של דיסקונט
● הסקירה של קובי ברדה: החברות שירוויחו מפריצת הדרך המדעית
גולת הכותרת ברפורמה היא ביטול עמלת ההפצה ההיסטורית (0.35%) שהבנקים מקבלים מבתי ההשקעות שמנהלים את קרנות הנאמנות, ושנחשבים לדמי ניהול נוספים שמשלם הציבור בקרנות האקטיביות (מנוהלות). לפי רשות ניירות ערך, הבנקים קיבלו בשנת 2024 לא פחות מ-412 מיליון שקל על אותן עמלות הפצה, כשהבנקים לא צריכים לעשות יותר מדי לצורך כך.אלא שבשוק חוששים שהרשות רק תשיג את התוצאה ההפוכה.
המתווה המדורג: שלושת השלבים של הרפורמה
נתחיל מעיקרי הרפורמה שמורכבת משלושה שלבים. הראשון שבהם, שאינו מצריך תיקוני חקיקה ולכן יכול לצאת לדרך בקלות יחסית, צפוי לבוא דווקא לטובת הבנקים ולייקר את דמי הניהול לציבור הרחב. בשלב הזה יתווספו דמי ניהול, כך שהבנקים יוכלו להציע ללקוחותיהם חבילות שירותים שבמסגרתן הלקוח ישלם עמלה בסכום כולל בגין פעילות ניירות הערך שלו, לרבות קרנות הנאמנות. בנוסף לכך, הבנקים יוכלו לגבות עמלה ייעודית על פעילות ייעוץ, לפי סוג הפעולה (אם למשל היא אישית, בערוץ דיגיטלי וכדומה). כלומר, יתאפשר תרחיש שבו לקוח למשל שרוצה לבנות תיק השקעות יוכל לבנות לבנק ולשלם תאורטית עמלה פר-בניית התיק. טרם ברור מה יהיה גובה העמלות שיוכלו לבקש הבנקים על עמלות אלה.
השלב השני ברפורמה כולל את ביטול עמלת ההפצה ההיסטורית שהבנקים גובים ממנהלי הקרנות. לפי המודל החדש, העמלה תופחת מ-0.35% ל-0.2%, אך תורחב לראשונה גם למוצרים מחקי מדד (קרנות מחקות וקרנות סל, כמו מדדי ת"א, S&P 500 ונאסד"ק). הקרנות הכספיות, המהוות חלופה סולידית לפיקדונות ולעו"ש, יוחרגו וישמרו על עמלה של 0.1%. הבשורה לציבור היא שהעמלה תיגבה רק מלקוחות המסתייעים בייעוץ השקעות בבנק, ולא ממי שפועל באופן עצמאי. עם זאת, מאחר ששלב זה דורש חקיקה, בשוק חוששים כי הוא לא יאושר לפני הבחירות הקרובות; המשמעות היא עיכוב שבמהלכו הבנקים ייהנו מכפל עמלות.
השלב השלישי והאחרון מביא איתו את הבשורה האמיתית לציבור: מעבר לעמלה אחידה וקבועה בשקלים על ניהול תיק ניירות ערך. כיום, הבנקים גובים דמי ניהול הנגזרים כאחוז מגודל התיק (לרוב בין 0.3% ל-0.6%, ובמקרים מסוימים אף 1%). המשמעות היא שככל שהחיסכון גדל, התשלום לבנק קופץ באלפי שקלים בשנה: תיק של 500 אלף שקל מייצר עמלה שנתית של 1,500 עד 3,000 שקל, ובתיק של מיליון שקל העמלה כבר מזנקת ל-3,000 עד 6,000 שקל בשנה. לעומת זאת, בתי ההשקעות הפרטיים גובים סכום קבוע של כ-240 שקל בשנה בלבד, ללא קשר לגודל התיק - פער שהפך למנוע המרכזי למעבר לקוחות מהבנקים. המהלך החדש צפוי למחוק את היתרון התחרותי הדרמטי הזה של בתי ההשקעות.
תמונת מצב: איפה הציבור מנהל את הכסף שלו?
על פי סקר של רשות ניירות ערך, רק כ-30% מהציבור מחזיקים בחשבון מסחר. במקביל, דוח בנק ישראל מראה כי גם כיום רובם המוחלט של החוסכים, כ-75% מהציבור מנהלים את חשבונות ההשקעות שלהם דרך הבנקים.
ביקורות מהשוק
אלא שגורמים בענף קרנות הנאמנות מבקרים את הרפורמה ומצביעים על ליקויים שעשויים להיות משמעותיים. "הרשות פוגעת בהכל, גם בקרנות האקטיביות, גם בפסיביות וגם ביועצים בבנקים. היא לוקחת את אחד המוצרים הכי טובים שקיימים בשוק ולאט לאט מחסלת אותו, מתוך חוסר הבנה מוחלט. היא עושה מהלך שיתברר שהתוצאה שלו תהיה בהפוך על הפוך דווקא פגיע בענף" מזהיר במילים חריפות, גורם בכיר בענף קרנות הנאמנות. לדבריו, התוצאה היא ש"רשות ניירות ערך מייקרת את דמי הניהול בקרנות הפסיביות בכך שהיא מכניסה את עמלות ההפצה גם לשם. עד היום הקרנות המחקות והסל (הקרנות הפסיביות, מחקות המדדים) היו תחרותיות מאוד גם בהשוואה בינלאומית, חלקן גבו דמי ניהול אפסיים כך שתשלום של 0.2% תהפוך את המוצרים הללו להפסדיים ולכן גם תייקר את המוצרים לציבור וגם תוביל לכך שתהיה פחות תחרות" הוא מסביר.
באשר לקרנות האקטיביות קובע הבכיר כי "זה עניין פסיכולוגי. כיום רק בקרנות הפסיביות יש עמלות קניה ומכירה ולא בקרנות האקטיביות ואנשים מעדיפים זאת כך. הם לא רוצים לראות בחשבון הבנק שהם משלמים עמלות בכלל, הרשות מקדמת שגם בקרנות האקטיביות יהיו עמלות קניה ומכירה, וכעת הם יראו את העלויות הללו".
ואכן, אפילו על פי סקר שביצעה רשות ניירות ערך בחודשים האחרונים, ומופיע בדוח הסופי, לא פחות מ-56% מהמשיבים ציינו שהם מעדיפים תשלום חודשי קבוע עמלה בסגנון של 'הכל כלול' ולא תשלום לפי שימוש. 30% בחרו באפשרות של תשלום לפי שימוש. כלומר, הציבור העדיף את המודל הקיים על פני המעבר למודל חדש שבו הם יראו את העמלות באופן ישיר.
הבכיר מסכם כי בסופו של דבר גם היום "אם זה עובד ועובד טוב, ועובדה שהיקף הנכסים צומח במהירות, לא צריך לגעת. התעשייה בנויה על יועצי ההשקעות בבנקים. הבנקים גם כך צמצמו מאוד את מערכי הייעוץ שלהם בשנים האחרונות ורפורמה רק תגרום לבנקים לחסל את מערכי הייעוץ.
בעיה הפוכה לחלוטין שמציגים בשוק היא "שתיווצר מציאות אבסורדית, אדם יוכל להחזיק גם חשבון מסחר קטן בבנק ואת רוב הכסף לנהל בבית השקעות ואז הוא יקבל את הייעוץ בבנק אבל יבצע את הפעולות על הכסף הגדול דווקא בעצמו וכך לא ישלם בכלל עמלה לבנק על השירות שקיבל".
גורם נוסף בשוק מחזק גם הוא ומציין כי "ייתכן מצב שבו נגבית עמלה של 0.2% עבור קרנות נאמנות פסיביות, כלומר כאלה העוקבות אחרי מדדים כמו מדד s&p 500. אם זו תהיה התוצאה הסופית, היא עלולה לייקר מאוד את הקרנות הפופולריות שנחשבות למכשיר השקעה נפוץ בתיקי ההשקעות של הציבור".
לדברי אותו גורם, "הרפורמה גם עלולה לשחוק מאוד את כדאיות ייעוץ ההשקעות. משום שאם לקוחות יידרשו לשלם לבנקים על פעולות ניהול תיק השקעות, זה עלול לצמצם מאוד את השירות. דבר שעשוי לשחוק את מערכי הייעוץ בבנקים, ואולי גם בתרחיש קיצוני אף להוביל לירידה דרמטית בהיקף פעילותם".
מנגד, יו"ר רשות ני"ע ספי זינגר אומר עם פרסום הדוח כי הוא "כולל רפורמה צרכנית מקיפה שנועדה לייצר שוק הון הוגן ותחרותי יותר", והוסיף כי "מודל העמלות החדש שם סוף לעמלות הנסתרות ויוצר הלימה ברורה בין השירות הניתן לבין התגמול שעליו משלם הלקוח".
המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי ציין כי המודל "מאזן נכונה בין האינטרסים של השחקנים השונים בשוק לבין היתרונות והחסרונות של רכיבי המודל", וכי הפתרון "יתרום לחיזוק מעמדו של הלקוח הפרטי וישמש מנוף להגברת התחרות בענף".
וברשות ניירות ציינו כי "הדוח מציג עדכון מקיף לשיטת התגמול הנוכחית עבור פעילות בחשבון ניירות הערך, במטרה להגביר את ההגנה על הצרכן ולעודד תחרות בין השחקנים בשוק. הרפורמה, תיושם בשלושה שלבים מדורגים, והיא נועדה לפשט את מודל הגבייה, להגביר את השקיפות, ולחזק את יכולת ההשוואה בין השירות הניתן לבין העמלה הנגבית עבורו. יודגש כי הרפורמה עדיין מחייבת קידום תיקוני חקיקה ותקנות, שקידומו צפוי לקחת חודשים ארוכים, ככל הנראה רק לאחר הבחירות הבאות. הצוות המליץ להחיל בעתיד אסדרה דומה גם על כלל השחקנים בשוק - בנקים וחברי בורסה שאינם בנקים (חש"בים) כאחד".
