חברת המל"טים הגדולה בטורקיה החליטה לממן מלגות לסטודנטים פלסטינים. בד־בבד, היצוא הביטחוני ההודי מזנק, וזו בשורה נפלאה לחברות הישראליות שפועלות במדינה באופן נרחב. בריטניה החליטה להרחיב את הסיוע הביטחוני לאוקראינה עם אספקת כ־150 אלף כלי טיס בלתי מאוישים, יותר מ־350 מיירטי הגנה אווירית, ומערכות מכ"ם עד סוף 2026. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● האירופים חוששים להוציא כסף, וזה פוגע בכלכלה
● העיר בחזית המלחמה של קולומביה בקוקאין
חברת המל"טים הטורקית שתלמד סטודנטים פלסטינים
חברת המל"טים הטורקית בייקאר חתמה על הסכם שיתוף־פעולה עם נשיאות "הטורקים הגולים וקהילות קשורות" (YTB) לתמיכה בסטודנטים פלסטינים שמעוניינים לרכוש השכלה גבוהה בטורקיה, תחת תוכנית "מלגות טורקיה". הגורם המוביל בחברה הטורקית של המהלך הוא סמנכ"ל הטכנולוגיות של בייקאר וחתנו של הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן, סלצ'וק בייראקטר. "מי ייתן ואללה יברך את כל אלו שמסייעים לאחינו ואחיותינו הפלסטיניות", אמר בייראקטר.
בייקאר הייתה היצואנית הביטחונית הגדולה ביותר של טורקיה אשתקד, עם 2.2 מיליארד דולר. עיקר המכירות היו למל"טים מסדרת בייראקטר: TB2 ואקינג'י. לצורך ההשוואה, במקום השני דורגה אסלסאן עם כ־2.01 מיליארד דולר, ובשלישי התעשייה האווירית הטורקית (כ־1.8 מיליארד דולר). היצוא של בייקאר היווה ב־2025 כ־22% מכלל היצוא הביטחוני הטורקי, ואילו המכירות מחוץ למדינה היוו כ־88% מהכנסות החברה.
חגיגת המכירות הביטחוניות שבה נוטלות חלק מהחברות הישראליות
היצוא הביטחוני של הודו זינק מכ־110 מיליון דולר ב־2014 לכ־4.4 מיליארד דולר בשנת הכספים 2026-2025. כך הודיע שר ההגנה ההודי רג'נאת סינג, שציין כי היעד של ניו דלהי הוא להגדיל את היצוא ב־25% נוספים בתוך שנתיים עד שלוש שנים. זו בשורה מצוינת לחברות הביטחוניות הישראליות, שכבר מזמן הפכו לשותפות משמעותיות בתעשייה הביטחונית ההודית.
אלביט מערכות , למשל, מייצרת עם תאגיד אדאני של המל"ט דרישטי 100 סטארליינר, המל"ט הראשון מתוצרת הודו לגובה בינוני ובעל סיבולת ארוכה. הייצור של המל"ט, בדומה לפרויקטים ישראלים־הודים אחרים, מותאם לחזון Make in India של ראש הממשלה נדרנדרה מודי, ששואף להעביר פסי ייצור וטכנולוגיה בכל התחומים לתוך מדינתו. במקרה של התעשייה האווירית, ההודים, בין השאר, משתתפים בייצור של מערכת ההגנה האווירית ברק.
לצד זאת, ההודים ממשיכים ברכישות ענק מהתעשיות הביטחוניות הישראליות של מוצרים בעלי צורך מיידי. בדצמבר האחרון, למשל, מנהל הרכש הביטחוני ההודי (DAC) אישר רכש אמצעים נרחבים בסך כולל של כ־8.7 מיליארד דולר, כשאחד מהנדבכים הרבים שכלולים בעסקה הן ערכות הנחיה מדגם ספייס 1000 (SPICE 1000/ברד קל) מתוצרת רפאל. ספייס היא משפחת מערכות חימוש אוויר־קרקע מדויקות ואוטונומיות, בעלת טווח של עד 100 ק"מ, שמורכבת משלושה סוגי פצצות במשקלים שונים.
ספייס 1000 הוא במשקל כ־500 ק"ג, כשהמערכת כולה, שפותחה ברפאל, זכתה בפרס ביטחון ישראל. הייחוד של משפחת ספייס הוא יכולתן לנווט ולהתביית אל המטרה באופן אוטונומי, ללא תלות ב־GPS - וזאת באמצעות ראש ביות אלקטרואופטי בו משולב אלגוריתם מתמטי חדשני, המשווה את תמונת המטרה למה שהוא רואה בזמן אמת - וכך הוא מגיע לדיוקי פגיעה גבוהים במיוחד של פחות משלושה מטרים.
תוכנית אספקות הכטב"מים הגדולה של בריטניה לאוקראינה
בריטניה החליטה להרחיב את הסיוע הביטחוני לאוקראינה עם אספקת כ־150 אלף כלי טיס בלתי מאוישים, יותר מ־350 מיירטי הגנה אווירית, ומערכות מכ"ם עד סוף 2026. הסיוע בהיקף כ־995 מיליון דולר נועד לעזור לקייב להתמודד עם מתקפות הטילים והכטב"מים הממושכות של רוסיה, שלה יש יכולות כלכליות ותעשייתיות גדולות יותר כדי להתמודד עם המלחמה שנמשכת מאז פברואר 2022.
המימון של הסכום יגיע מתוכנית מאיץ הסיוע הכספי הבריטי בסך כ־2.9 מיליארד דולר. המיזם נוצר לצורך יצירת קרן הלוואות מוכנה לאוקראינים, מתוך הבנה שהסיוע נדרש באופן מהיר. מנגד, אם תידרש עבודת קבינט ממושכת רק לאחר הבקשות, אזי העזרה לא תגיע בזמן - ואוקראינה תמצא עצמה פגיעה אף יותר.
לפי הערכות, אוקראינה מאבדת מדי חודש רבבות כטב"מים בגין שימוש מבצעי כחימושים משוטטים, כתוצאה מלוחמה אלקטרונית רוסית, או מעצם ההפעלה השוטפת. בסיוע הבריטי גם טמונה תועלת כלכלית בריטית מובהקת שהרי בנושא ההגנה האווירית, לדוגמה, מי שמרוויחה את החוזה של יותר מ־350 מיירטים היא חברת ת'אלס UK.
