בכל פעם שאנחנו משתמשים בכלי בינה מלאכותית בלי לשלם - ולרבים זה קורה כמעט כל יום - אנחנו למעשה תורמים לפיתוח שלהם. זו הייתה יכולה להיות עסקה הוגנת לשני הצדדים, אבל לאורך זמן קשה לה להתקיים.
קחו למשל את ChatGPT: נכון להיום יש לו כמיליארד משתמשים חודשיים (השירות התשיעי בגודלו בעולם), אך 95% מהם נמצאים במסלול החינמי. היתר נחלקים בין מסלולי GO (8 דולר בחודש), Plus (20 דולר בחודש) ו-Pro (200 דולר, שמשלמות בעיקר חברות גדולות).
במקום לנסות להזיז את המחט לעבר יותר מנויים משלמים, הפתרון של סם אלטמן הוא להכניס את הפרסום למשוואה.
● המושג החמקמק שנקרא יצירתיות בעידן ה-AI
● פרסומת ב-ChatGPT: התכנון שישנה את עולם הבינה מלאכותית
בחודשים האחרונים מנהלת OpenAI פיילוט סגור לשילוב מודעות בתוך ChatGPT, המתקיים בארה"ב, בקנדה, בבריטניה, באוסטרליה ובניו זילנד. בשבועות הקרובים יצטרפו גם יפן, דרום קוריאה, ברזיל ומקסיקו.
מהלך כזה מצריך משאבי ענק חישוביים, אבל אם הוא יצליח, ניתן להניח שעוד שחקנים ילכו בעקבותיו, ואפשר יהיה לדבר על לידתה של קטגוריה חדשה בענף השיווק והפרסום: AIMedia.
"עד 2030 השוק הזה יגיע ל-200 מיליארד דולר, ו-OpenAI הצהירו שיחלשו על חצי ממנו", אומרת מירית רבינוביץ', מנכ"לית דנטסו ישראל, הסוכנות המקומית הראשונה שלוקחת חלק בפיילוט. "זה עולה המון להפיק תוכן AI, וכדי לשרוד צריך מוניטיזציה באמצעות פרסום. לגוגל לקח שש שנים להכניס פרסום, לפייסבוק שמונה שנים, ול-OpenAI שלוש וחצי שנים".
מינימום 250 אלף דולר
בתחילת 2026 בחרו ב-OpenAI מספר סוכנויות פרסום שהוגדרו כ"ארלי אלפא". אחת מהן היא ארה"ב, שמטפלת בלקוחות כמו איקאה, פרוקטר אנד גמבל וג'נרל מוטורס.
בשלוחה הישראלית של דנטסו החליטו לא לשבת בצד. "אמרנו להם: אין שוק מתקדם יותר משוק הפרסום הגלובלי הישראלי", מספרת רבינוביץ'. "זה לא היה קל, כי הקצו כמות קטנה של מותגים לכל סוכנות, אבל התעקשנו, ובתחילת פברואר אישרו לנו".
הלקוחות הראשונים "נבחרו בפינצטה", אחרי שב-OpenAI לא אישרו ענפים כמו ביטוח, בנקאות וגיימינג. סף הכניסה הראשוני נקבע על 250 אלף דולר. עד כה הריצה הסוכנות קמפיינים למספר חברות ישראליות הפועלות בשוק האמריקאי, בהן נייס, לייטריקס, GlassesUSA והסטארט-אפ ZyG. "התחלנו עם מינון נמוך של פרסומת אחת לכמה ימים, ועכשיו זה פרסומת אחת לשיחה או שתיים", משתפת רבינוביץ'.
כדי להבין את אופי הפרסום, יש להכיר את הנתונים: חיפוש קלאסי בגוגל מבוסס על 3-4 מילים וקבלת תשובה. מדובר בסשנים ממוקדי-מטרה, שנמשכים דקה עד דקה וחצי. מודלי ה-LLM הובילו לשינוי התנהגותי, וכעת כמות המלים הממוצעת היא 14-23, בעוד סשן ממוצע הוא 6 דקות. "עכשיו אנחנו מספרים סיפור על עצמנו, והמסר הפרסומי משתנה בהתאם", מסבירה רבינוביץ'.
איך זה עובד? ראשית, המודעות מוגשות למשתמשים במסלולי החינם וה-Go. הן מופיעות כבאנר בתחתית השיחה עם הצ'אט ומבוססות על הכוונה והקשר של המשתמש בזמן אמת, מה שמוביל לפי החברה לנתוני מעורבות גבוהים יחסית. נכון לעכשיו הבאנר נראה כהכלאה בין מודעת חיפוש בגוגל למודעה גרפית בפייסבוק, אך בעתיד צפויים סוגים נוספים של מודעות.
כמה זה עולה למפרסם? כמו בגוגל ובפייסבוק, גם כאן מודל הקנייה מבוסס CPM. "התחלנו ב-60 דולר לאלף צפיות, ומהר מאוד התקדמנו למודל של דינמיק CPM, מעין מכירה פומבית בין המפרסמים, ואז מודל פיי פר קליק, שבו משלמים על הקלקות. עכשיו המודל הוא CPA, קוסט פר אקשן", מספרת רבינוביץ'. "זה מאפשר למפרסמים לנהל את האופטימיזציה עד לרמת ההמרה האחרונה, ולכן זה הגביע הקדוש של עולם הפרסום. המפרסם פוגש את הצרכן בנקודה הכי פתוחה שלו".
נכון להיום, תמחור מודעות ChatGPT הוא 2-5 דולר לקליק (CPC), או 25-60 דולר לכל 1,000 חשיפות (CPM). בקטגוריות מסוימות העלות ל-CPC גבוהה יותר, כיוון שהקהל מצומצם או שהקטגוריה מתאפיינת בתחרות חזקה. בענף התיירות, למשל, יש מפרסמים רבים - מחברות תעופה, דרך בתי מלון ועד השכרת רכב. "במקרה כזה המודעה מתחלפת תוך כדי השיחה, ויכולות להיות יותר משתיים בשיחה", מציינת רבינוביץ'. הדבר נכון גם לענפי עיצוב הבית והאופנה.
אלפי מודעות למפרסם
בחודש שעבר פתחו ב-OpenAI גם פלטפורמת קניית פרסום עצמאית, כך שמותגים יכולים לפתוח לעצמם חשבון ולפרסם ללא סוכנות. "העניין הוא שאין שם תמיכה, ואין עם מי לדבר", אומרת רבינוביץ'. "הכול מתנהל בתוך המודל עצמו. היכולת שלנו היא לבצע אנליזה יותר רוחבית, בין ורטיקלים ובתוך ורטיקלים".
פרסום ממוקד מצריך השקעה גדולה בקריאייטיב.
"זה פקטור אדיר כאן, בגלל רמת הדיוק. החשיבות של המסר קריטית ביותר. זה מחייב כתיבה אחרת והתאמה לרמת החיפוש. פיתחנו מודל AI ליצירת מודעות בסקייל. המינימום הוא עשרות עד מאות מודעות, והיו גם מקרים שבדקנו אלפי מודעות שונות - על-מנת להתאים לכמות המשתמשים והשאלות שלהם".
לדברי אורי צפרוני, סמנכ"ל אסטרטגיה בדנטסו, "יש גם המון חשיבות לתמונה. אנחנו בוחנים את זה ברמה היומיומית, כי אין עדיין פלייבוק, נורמה או בנץ' מארק. האם להשתמש בתמונת אווירה, האם הפקשוט עובד, או שצריך להוסיף טקסט? זה גם תלוי אם המפרסם הוא B2B או B2C. כרגע זה כמו 'חפש את המטמון'".
רבינוביץ' אומרת כי "ההפתעה הגדולה היא מעולם התוכנה וה-B2B, כי הנטייה היא לחשוב שמקבלי ההחלטות לא עובדים עם מנויי free, מכיוון שמקום העבודה משלם עבורם על הכלים, ולכן הם יהיו פחות חשופים לפרסום. אבל מתברר שהם שם, והפרסום מוביל ללידים איכותיים. כשבונים אסטרטגיה פרסומית, זה ממש שינוי תפיסתי".
האם במת הפרסום החדשה תגדיל את השוק או תבוא על חשבון השחקנים הקיימים? על כך אומרת רבינוביץ' כי "זה יחלק אחרת את העוגה, והיא גם תגדל. ההיסטוריה מראה שהעוגה גדלה משנה לשנה, למעט אירועים טקטוניים כמו הקורונה. בוודאות הגיוון ישתנה, ויהיו תזוזות, אבל כולם סוגרים את הפער ונכנסים לחגיגה הזו".
"התפתחות יומיומית"
אחד הישראלים הראשונים שהתנסה בפרסום ב-ChatGPT הוא אריה תום, סמנכ"ל השיווק של חברת המשקפיים GlassesUSA, שהשוק העיקרי שלה בארה"ב. "זו מערכת מאוד בתולית ובסיסית בהשוואה לגוגל ומטא, אבל היא מתפתחת בקצב מהיר", הוא אומר. "הם מוסיפים פיצ'רים ברמה היומית והשבועית, כדי לסגור פערים.
"מבחינתנו, התוצאות הראשוניות מאוד מבטיחות - שיעור ההמרה גבוה יחסית ויעיל. לצערי, זה עדיין לא בסקייל גדול, כי OpenAI מגבילים את החשיפה. בהתחלה השקענו 50 דולר ביום, וכרגע זה אלפי דולרים בודדים ביום. הייתי שמח להוציא שם הרבה יותר כסף. אני מאמין שתוך כמה חודשים זה יהיה ערוץ בעל היקפים גדולים ומשמעותיים.
"מה שחשוב זה להשתלב בצורה אופטימלית בתוך השיחות, למרות שכרגע אין בסט פרקטיסס כתובים. במודעות שאנחנו מעלים רואים ששיעור ההקלקה גבוה ויכול להגיע ל-4%-5%. זה אומר שדרך הפלטפורמה אנחנו מגיעים לקהל רלוונטי, בנקודת זמן מדויקת. בעצם, הכלי הופך לפלטפורמה לגילוי מותגים.
"אני חושב שכל מי שיש לו את האפשרות, צריך להיכנס לזה, אפילו בסקייל קטן. בעתיד הקרוב כל כלי ה-AI יציעו פרסום, ועוד שנה זה יהיה ערוץ פרסום מאסט-הב".
