הקמה של שתי קרנות מענקים מסתמנת לעת עתה כפתרון הבטוח ביותר שמבשלים במשרד האוצר וברשות החדשנות לפתרון בעיית הדולר החלש שהביא לפגיעה משמעותית בענף ההייטק בישראל.
● לקראת רכישת ענק נוספת בסייבר? מאחורי הזינוק במניית ורוניס
● הקרן גייסה 200 מיליון ד' כדי להפוך את ישראל ל"טייוואן של ה־AI"
על פי הערכות, בסביבת הצוותים הדנים בנושא עולים בשלב זה שני פתרונות מידיים בדמות קרנות מענקים שיתמכו בשני מגזרים שונים: האחת היא קרן ענק המוערכת במעל למיליארד שקל לחברות צמיחה ישראליות ומרכזי פיתוח בינלאומיים. הקרן תחלק מענק של אלפי שקלים על כל גיוס של עובד ישראלי למרכזי פיתוח של חברות זרות או לחברות צמיחה ישראליות - פרטיות או ציבוריות - במטרה למנוע העברה של משרות וצוותי פיתוח לחו"ל.
עוד מתוכננת קרן בהיקף המוערך בין 400-700 מיליון שקל לתמיכה בסטארט-אפים בשלב המוקדם שיוכיחו כי החלשות הדולר הביאה אותם לקשיים תזרימיים. לשם הדגמה, סטארט-אפ שגייס הון לפני שנה סכום של 10 מיליון דולר, מחזיר כעת ב- 8.8 מיליון דולר בלבד, מה שפוגע בתוכניות הצמיחה שלו.
בכירים בענף ההייטק - בהם עדי סופר תאני, מנכ"לית מטא ישראל, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט מו"פ, אריק קליינשטיין מקרן גלילות ובכירי חברת קלטורה רון יקותיאל ובתשבע משה וארגונים דוגמת איגוד ההייטק ו- IATI - ביקשו משר האוצר בצלאל מסמוטריץ' וצוותו לשקול את האפשרות להקל על מעסיקים באמצעות תשלום מס בדולרים והטבות העסקה בביטוח לאומי, אולם נראה שהפתרון בתחום זה עוד רחוק.
אתמול (רביעי), התייחס שר האוצר לנושא ואמר כי האפשרות לתשלום מס בדולרים על סוגי הכנסה שונים נבחנת, אך ציין את הקושי שכרוך בנושא: "אין מדינה בעולם שמאפשרת את זה למיטב ידיעתי. כל מדינה, כחלק מהריבונות שלה פועלת במטבע המקומי שלה - ואמנם יש תקנות שמאפשרות לחברות זרות לדווח באופן דולרי, אבל בסוף התשלום נעשה בשקלים".
באוצר לא שוללים את הפתרון ובוחנים את העלויות וההשלכות הנגזרות ממנו, אך מקור שמצוי בפרטים מסביר כי "מדובר בפתרון מסובך שמצריך גם שינויי חקיקה זמן קצר לפני הבחירות, דבר שנמצא בהיתכנות מוגבלת, ובסופו של דבר יגדיל משמעותית את ההוצאות של הממשלה באופן לא צפוי, כיוון שהיא תעמיס את עלויות המרת המס ששולם בדולרים לשקלים על תקציב המדינה".
אחרים מעריכים כי הפתרון המאפשר תשלום מס בדולרים עשוי להידחות לתקופה שלאחר הבחירות, ועם זאת - דבריו של סמוטריץ' אמש מעידות על כך שהוא עשוי לזרז את הדיון בו.
פתרון קל ומיידי
ועם זאת, דווקא מנגנון קרנות המענקים ברשות החדשנות נחשב לפתרון הקל והמיידי ביותר והמנגנון שמחלק אותו כבר קיים ופעיל - הוא כבר נוסה בעבר עם שתי קרנות חירום: האחת עם פרוץ מגפת הקורונה, על סך 700 מיליון שקל, והשנייה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל שעמדה על 400 מיליון שקל. המנגנון שיודע להעריך סטארט-אפים בסיכון ולהחליט על אופי הסיוע לו כבר קיים ומנוסה במשברים מאז שנת 2020.
בתחילת השבוע אמר דרור בין, ראש רשות החדשנות כי: "ענף ההייטק סובל מהחלשות הדולר במגוון דרכים, כל סקטור באופן שונה מהאחר. חברות סטארט-אפ שגייסו הון בשנה שעברה לפי שער דולר מסוים, מצאו את עצמם עם תקציב שנמוך ב- 20% מזה שגייסו, כיוון שההון מגויס תמיד בדולרים כאשר רוב ההוצאות נעשות בשקלים - בעיקר באמצעות תשלום שכר. המגזר השני הוא חברות הצמיחה - החברות הישראליות הבינוניות והגדולות, הפרטיות והנסחרות - אלה בנו תקציב לשנת 2026 עם צפי לסדר גודל מסוים של הכנסות, הוצאות, רווח והפסד שאושרו על ידי הדירקטוריון וכעת הן מוצאות את עצמן במצב שבו הן חייבות לערוך מהלכים מהירים כדי להגיב לשינוים בתקציב שאושר. המגזר השלישי שנפגע כולל את מרכזי הפיתוח של החברות הרב לאומיות - כאשר ההחלטות על גיוס עובדים ישראלים חדשים לא מתקבלות כאן, אלא בחו"ל, והחלשות הדולר השפיעה מאוד על האטרקטיביות של גיוס עובדים כאן".
אמש הגדיר סמוטריץ' את ההחלטה לצמצם או לסגור מרכזי פיתוח זרים בישראל כאיום המרכזי: "ממה אני מוטרד? מהחלטות שעלולות לקבל הנהלות בחו"ל להתיק פעילות או לוותר על הקמת מרכז פיתוח בישראל לטובת מקומות אחרים. עלות ההעסקה כאן מתחילה להיות קרובה, אך עדיין לא יקרה, מהמקומות היקרים ביותר בארה"ב כמו עמק הסיליקון או פלורידה. הפערים בעלויות מצטמצמים ואנחנו צריכים לוודא שתהליכי קבלת ההחלטות שלהם ישאירו אותם חזק במדינת ישראל".




















