לפני קצת יותר משלוש שנים, נכנס גבי ויסמן לתפקידו כמנכ"ל נובה , ומאז לא היה לו רגע דל - שילוב של התפתחויות בתעשייה והשקעות ב־AI שהגדילו את הביקושים למוצרי החברה, הגיעו במקביל לפרוץ המלחמה בישראל. זה לא מנע מנובה לצמוח בתקופה שעברה מאז ב־54% בהכנסות וב־85% ברווח הנקי ועוד יותר מזה, פי 5.5 בשווי. בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו, שהתקיים מוקדם יותר החודש (16.6), סיפר ויסמן לגלובס על הפוטנציאל, האתגרים והעתיד של החברה.
● בין פחד גבהים לרווח מדהים: השבוע הסוער של מניות השבבים, והצפי להמשך
● אפקט אנבידיה: הכלכלן שטוען - מיעוט חברות מטות את נתוני הצמיחה בישראל
● כוחות השוק |מנהל ההשקעות שעשה את המעבר המדובר של השנה: "בשוק עולה מחפשים סיפורים, בשוק יורד חוזרים למכפילים"
נובה מייצרת מערכות מדידה לתעשיית השבבים - המערכות שלה בודקות את תהליכי ייצור השבבים במטרה לוודא שהם תקינים. ככל שהמורכבות של שבבים עולה ועלות הייצור שלהם גדלה, כך הצורך במערכות של נובה גובר.
החברה נסחרת בנאסד"ק ובבורסה בת"א לפי שווי של 16.6 מיליארד דולר, אחרי קפיצה של מעל ל־100% במחיר המניה רק בשנה האחרונה. שווי זה הכניס את נובה לעשירייה הראשונה של החברות הישראליות בעלות השווי הגבוה ביותר, כשהיא מקדימה ענקיות כמו צ'ק פוינט, הפניקס ובנק דיסקונט.
"מה שמעסיק אותי הוא בעיקר לוודא שהחברה והתשתיות שלה תומכות בהמשך מתן מענה טכנולוגי ללקוחות ועמידה בביקושים שהולכים וגדלים", אומר ויסמן, ומוסיף כי "אני מאוד מעריך את האמון שהשוק נותן בחברה, ומחיר המניה משקף את האמון הזה. מחיר המניה מבטא גם פוטנציאל בצמיחת החברה, והמטרה שלנו היא לממש את הפוטנציאל".
לדבריו, נובה פועלת בסביבה עסקית צומחת, בתעשייה שיש בה מורכבות טכנולוגית ואתגרים - והצמיחה והמורכבות בשוקי הקצה של תעשיית השבבים ימשיכו ללוות את נובה בשנים הבאות.
הצמיחה בביקושים והמורכבות הטכנולוגית תומכים בצמיחת החברה: "שוקי הקצה - כמו AI, מחשוב עתיר ביצועים, זיכרונות מתקדמים, מארזים מתקדמים - כולם נועדו לתמוך בצורך לייצר שבבים שעומדים בדרישות המאוד מאתגרות של AI, ובעתיד גם ב־physical AI, רובוטיקה ומחשוב קוונטי, ואפשרויות נוספות", אומר ויסמן.
אלה מתווספים לשוקי קצה קיימים, כמו תעשיית הרכב, הסלולר ועוד. "המורכבות הטכנולוגית משרתת את הצמיחה, כי תוך כדי ששוקי הקצה צומחים, הארכיטקטורה של השבבים ותהליכי הייצור נהיים הרבה יותר מורכבים. המורכבות הזו תומכת בצורך במוצרים שאנחנו מייצרים. אנחנו מייצרים פתרונות מדידה, וככל שהטכנולוגיה יותר מורכבת, המדידה הופכת ליותר משמעותית", הוא מוסיף.
"לצמוח מהר יותר מהשוק"
ויסמן (55) שימש קודם לכן כמנהל העסקים הראשי של נובה, האחראי על מכירות, שיווק ותמיכה, ולפני כן כיהן בתפקידים בכירים באורבוטק (שבהמשך נמכרה למתחרה KLA), בהונג קונג ובארה"ב. כך שהוא מכיר היטב את תעשיית השבבים בכלל, ותעשיית בדיקות השבבים בפרט.
בשנים האחרונות נובה מגדילה את נתחי השוק שלה על חשבון המתחרות, ולדברי ויסמן "מה שעוזר לנו זה שהלקוחות יודעים שהם במרכז, שנעשה הכול לתת מענה ופתרון לאתגרים שלהם". זאת הסיבה שנובה מוציאה שיעור גבוה מההכנסות שלה על מחקר ופיתוח - כ־15%־16%, לעומת 9.7%־13.1% בחברות אחרות בתחום (KLA, אונטו וקמטק ב־2025) וזה צפוי להימשך.
"לפתח טכנולוגיה זה אחד האתגרים הכי משמעותיים בתעשייה, שהיא מאוד דינמית. קצב השינוי רק עולה, אז היכולת להישאר בחזית הטכנולוגיה זה מה שמאפשר לנו להצליח, וזה גם האתגר", אומר ויסמן. "המטרה העסקית המרכזית שלנו היא לצמוח מהר יותר מהשוק, ואנחנו עושים זאת בשילוב של חדשנות מתמדת, זיהוי הזדמנות להתרחבות והעמקת הערך שאנחנו מביאים ללקוחות שלנו. אנחנו משקיעים משמעותית יותר מחברות דומות כי לעניות דעתנו ההשקעה הזאת תיתן לנו את היתרון התחרותי לגדול מעבר לקצב גידול השוק".
מה לגבי רכישת חברות?
"בספטמבר האחרון גייסנו 750 מיליון דולר (באג"ח להמרה, שח"ו) ויש לנו 1.7 מיליארד דולר בקופה, כשהרוב מיועד לרכישות. ביצענו שלוש רכישות בעשור האחרון, כולן לשמחתי מאוד מוצלחות ויש להן תרומה לא מבוטלת להצלחה ולגידול בהכנסות, ולחדירה לשווקים נוספים כדוגמת שוק המארזים המתקדמים. צמיחה לא־אורגנית היא נדבך מרכזי באסטרטגיה שלנו, ואנחנו בוחנים רכישות כל העת, יש לנו צוות ייעודי לנושא וגם חלק לא מבוטל מזמני מוקדם לזה".
איזה רכישות אתם מחפשים?
"יש לנו כמה קריטריונים, לא רק פיננסיים שהם כמובן מאוד משמעותיים, אבל גם סינרגיות לפעילות החברה, פוטנציאל עתידי, התאמה תרבותית. אנחנו בוחנים חברות שהן process control (בקרת תהליכים), אלו יכולות להיות מרכישות טכנולוגיות ועד רכישות טרנספורמטיביות (הכוונה לרוב לרכישות גדולות ומשמעותיות, שח"ו). זה יכול להיות גם בקרת תהליכים בשווקים משלימים כמו תעשייה, לא רק בשבבים".
יש בכלל "פול" של חברות פוטנציאליות לרכישה? ואם כן, מהן רמות השווי שהחברות מבקשות?
"הפול אכן מצומצם ולכן התהליך הוא מורכב, אבל אנחנו מאוד מחויבים לאסטרטגיה הזאת. לגבי השוויים, בזמן שהשוק בשפל של המחזור, החברות פחות נכונות להימכר כי הן יודעות שהמצב יתהפך, וכשהוא גבוה הן נכונות להימכר והשווי הוא נושא משמעותי".
הזכרת קודם את המענה ללקוחות. איך זה עבד בתקופת המלחמה והמבצעים מול איראן?
"קודם כל מדובר בתעודת כבוד לחוסן של החברה הישראלית ושל העובדים שלנו, שמתמודדים עם מורכבות עסקית, טכנולוגית ואנושית - שהיא אחרת ממה שחווים עובדים במקומות אחרים בעולם. מצד שני, אנחנו חברה ישראלית־גלובלית, יש אימפקט ויש תמיכה. וכמובן עצם זה שהחברה ממשיכה לתפקד ולצמוח בסביבה כזאת - זה לא היה מתאפשר ללא ההקרבה והמסירות של הלוחמות והלוחמים וכל כוחות הביטחון, שמאפשרים לנו להצליח.
"עובדי הייצור המשיכו לעבוד באופן רציף וללא פגיעה בלקוחות ובתמיכה לאורך כל התקופה. החוסן הזה מאוד חשוב משום שתוך כדי מה שקורה בישראל, התעשייה לא מפסיקה להמשיך ולדרוש מאיתנו לפתח, לתמוך ולשלוח מוצרים. אנשים פה המשיכו לתמוך בלקוחות באש ובמים. היינו עם לקוחות בשטח בסיטואציות מורכבות וזה שידר להם את המחויבות שלנו כלפיהם".
"מאתגר לגייס את הטובים ביותר"
בנובה מועסקים כיום כ־1,700 עובדים, מתוכם כ־600 בישראל. ויסמן מספר ש"אנחנו מגייסים בימים אלה עובדים בישראל במגוון רחב של תחומים, כחלק מהאמון שלנו בשוק המקומי מבחינת הטאלנט".
לדבריו, "התחרות על טאלנט תהיה יותר ויותר משמעותית בשנים הבאות בתעשייה, משום שקצב הצמיחה גבוה וכמות הטאלנטים שיש מוגבלת, וזה נכון כמעט לכל מדינה שאנחנו פועלים בה. לכן המלחמה על הטאלנט אקוטית, והמטרה היא לא רק גיוס של הטובים ביותר, אלא גם של אלה שהכי מתאימים לסביבה התרבותית שלנו".
מול מי אתם מתחרים על אותם עובדים?
"התחרות על עובדים היא מול גורמים שונים בכל מדינה. מה שמאפיין אותנו ומושך אנשים להצטרף לנובה זה קודם כל סביבת עבודה ותרבות ארגונית שעוברות מפה לאוזן ומושכות אנשים. ספציפית בישראל אנחנו מתחרים על עובדים במקצועות שונים: ייצור, פיננסים, פיתוח, שיווק ומכירות - מול מספר רב של חברות. לשמחתי יש ביקוש לעבוד בנובה, למרות שתמיד מאתגר לגייס את הטובים ביותר".
התחזקות השקל גורמת לכם לשקול התרחבות במקומות אחרים על חשבון ישראל?
"אנחנו עובדים בסביבה גלובלית בהקשרים שונים - מטבע, מיסוי, רגולציה. לשינויי השער יש השפעה, אבל אנחנו מאוד מחויבים לעבודה בישראל, וחושבים שיש פה טאלנט ייחודי שהצלחת החברה היא נגזרת שלו. אנחנו עושים התאמות לוודא שאנחנו מתמודדים עם הנושא בהצלחה".
מה אתה יכול לומר על השקל החזק וההשפעה שלו על ההייטק הישראלי בכלל?
"אני חושב שלא צריך לדבר רק על ההייטק. התעשייה בישראל מושפעת משינויי השער וההשפעה יכולה להיות שונה בין חברות, אבל נכון להסתכל כל התעשייה בכלל ועל ההייטק כחלק מזה, והיכולת שלהם להמשיך לשגשג, כנדבך מרכזי בכלכלה ובביטחון. לכן חשוב ששער הדולר יהיה כזה שתומך בהמשך צמיחה מול התחרות העולמית".
"סין היא טריטוריה משמעותית"
ויסמן מציין שנובה היא בין החברות היחידות בארץ שרוב המכירות והפעילות שלה מופנות לאסיה־פסיפיק, ולדבריו זה מייחד את התרבות של החברה.
סין מהווה כשליש מההכנסות נכון ל־2025. איך אתם מושפעים מהתחרות בין ארה"ב לסין וממלחמות הסחר?
"הסביבה הגיאופוליטית מורכבת, מכיוון ששבבים נתפסים היום כתשתית קריטית וחיונית ברמה האסטרטגית - זה הזהב השחור החדש, ושליטה על המשאב הזה חיונית לעתיד של מדינות מפתח רבות. לכן כל מדינה שרוצה לנכס תשתית אסטרטגית כזו רוצה לטפח ולדאוג לקיומה של תשתית ייצור שבבים מקומית. ארה"ב, אירופה, קוריאה, טייוואן, סין ויפן משקיעות השקעות משמעותיות - כדי לוודא שהתשתית צומחת ונשארת בחזית הטכנולוגיה.
"סין היא טריטוריה מאוד משמעותית עבורנו ותמשיך להיות כזאת. יש לה מאפיינים ייחודיים, והמטרה שלנו היא לדאוג שנמשיך לצמוח אל מול האתגרים השונים, כמובן תוך עמידה בתנאים הרגולטוריים שכרוכים בעבודה מול סין. אנחנו בהתאמה מלאה לרגולציה האמריקאית בנושא".
בזמן שאתם נהנים מהביקושים בעקבות התפתחות ה־AI, אצל חברות תוכנה המוצרים מתיישנים בקצב מהיר מאוד והן נדרשות לפתח במהירות רבה יותר. איך זה אצלכם?
"המורכבות של הפיתוח אצלנו דורשת גם חומרה מתקדמת, אבל גם תוכנה מתקדמת וגם אלגוריתמיקה שהיא המתקדמת ביותר שיש. נובה הייתה הראשונה בתעשייה שהכניסה מודלים של Generative AI או Machine Learning כבר לפני 8 שנים. היכולת לעמוד בקצבים באמצעות שילוב של חומרה מתקדמת ותוכנה שמתעדכנת בקצב הרבה יותר גבוה מאפיינת את התעשייה כולה ואת נובה בפרט".
מעבר לזה, מה האתגרים המרכזיים של נובה היום?
"ההתמודדות היא במספר חזיתות. האתגר המרכזי הוא לעמוד בדרישות של החזית הטכנולוגית, להיות מסוגלים לתת מענה לדרישות הלקוחות שלנו, שהן באמת על גבול המדע הבדיוני. בנוסף כמובן לוודא שבסביבה צומחת יש לנו יכולת לתמוך באספקה רציפה וגידול בביקוש, זה דורש שרשראות אספקה גלובליות ותשתיות ייצור. תשתית הייצור שלנו היום היא חדרים נקיים בישראל, בארה"ב ו־2 בגרמניה, ונפתח השנה עוד אחד באסיה, וזה חלק מהצורך לגמישות הרבה יותר גבוהה".
הישראליות של נובה מהווה אתגר במצב הנוכחי?
"אני לא מתעלם ממה שקורה, אבל החוויה שלי עד כה היא מאוד חיובית. לא נתקלתי בתעשייה במשהו שלילי. יש גם יתרון בכך שאנחנו חברה גלובלית. באופן כללי, יש היום מספר קטן של חברות ישראליות־גלובליות, בטח בתעשיית השבבים, ולייצג את ישראל בחזית התעשייה זה כבוד גדול ואחריות גדולה, ואני מאמין שיש לנו את כל המרכיבים על מנת להיות עוד יותר משמעותיים בבמה העולמית".
תעמוד ביעד המכירות לפני המועד
ב־2022 נובה הציגה תוכנית אסטרטגית ל־5 שנים ובה הציבה יעד מכירות שנתי של מיליארד דולר ב־2027. ב־2025 המכירות היו כ־881 מיליון דולר (עלייה של כ־30% לעומת השנה הקודמת), כך שסביר שהיא תגיע ליעד מוקדם יותר מהצפוי. ויסמן מבטיח שכשהחברה תגיע ליעד היא תפרסם תוכנית חדשה.
בשווי 16.6 מיליארד דולר, נובה הפכה לאחת מהחברות הישראליות הגדולות ביותר.
"אני חושב שמדובר בהרבה אחריות. ככל שאנחנו צומחים וגדלים, וכמובן שאני מאוד שבע רצון מזה, גם האחריות שיש לי גדלה, וגם המחויבות לעובדים, ללקוחות ולשוק. זה כבוד גדול לנובה להיות חלק משמעותי במדד המוביל בישראל ובטח להיות משמעותית בתעשיית השבבים".
