אלפי בני אדם עדיין נעדרים כתוצאה מרעידת האדמה החזקה בעוצמה 7.5 בסולם ריכטר שפקדה את ונצואלה ביום חמישי האחרון. רבים נעדרים משום שבניינים שלמים קרסו תחתם.
● "הם משתוללים": יזמי הנדל"ן יעשו הכול כדי שלא תבטלו עסקה
● רק השיפוץ יעלה מיליונים: משפחה קנתה שני פנטהאוזים בתל אביב
האם אנחנו עלולים לראות מחזות דומים בארץ במקרה של רעידת אדמה?
"התקן למניעת רעידות אדמה נכנס לתוקף ב-1980 אז כל הבנייה שמלפני השנה הזאת מועדת לסכנה, תלוי בעוצמה של רעידת האדמה", אומר המהנדס נועם רביב, חבר הנהלה ויו"ר תא ביצוע באיגוד המהנדסים והמשנה למנכ"ל G City ישראל.
"יש גם מקלטים או בסיסים שנבנו בשנות ה-60 וה-70, והם חזקים, אבל צריך לבדוק כל מבנה באופן פרטני. יש הרבה מבנים ישנים שלא חוזקו וצריך לחזק אותם, גם מבני ציבור כמו בתי ספר.
"בניינים חדשים יותר מתוכננים לעמוד ברעש, השאלה איזה באיזה עוצמה, והתשובה לזה מורכבת. ברעידת אדמה של פעם ב-50 שנה או פעם ב-100 שנה, יכול להיות שהבניין יינזק קשות אבל הוא לא יתמוטט על האנשים. אולי יהיו פגיעות אבל רוב האנשים יוכלו לצאת. אבל זה תלוי בהרבה גורמים".
רביב סבור שהמדינה צריכה להמשיך ביתר שאת בהיערכות: "לפי הסטטיסטיקה זה אירוע שיקרה, ויש בארץ מאות אלפי מבנים לא עומדים בתקן. זה תרחיש הרבה הרבה יותר מאתגר מאשר מה שחווינו בסבבי הלחימה עם איראן, מבחינת היקף ההרס. לטילים גם יש התראות מוקדמות, ובזכותן אנשים הלכו למקלטים והתמגנו. ברעידת אדמה אין התרעה. נוסף לכך, ההשפעה היא רוחבית, על אזורים נרחבים מאוד במדינה, ולא ממוקדת של פגיעת טיל. זה אירוע הרבה יותר משמעותי.
"זאת ועוד, תיתכן גם פגיעה בתשתיות, שזה גם משהו שגורמי החירום ערים לו ונערכים לו אבל זה יכול להוות אתגר. למשל יכולים להיפגע גשרים, כבישים, ביוב, מערכות מים, תקשורת. אלה נושאים בעייתיים להתמודד איתם בזמן חירום. הטילים היו הרסניים אבל יחסית ממוקדים".
מה כדאי לאזרח לעשות בזמן רעידת אדמה?
"בזמן רעידת אדמה הדבר הכי טוב הוא לצאת מהבניין, אבל אם אין אפשרות לעשות זאת, עדיף להיכנס לממ"ד או לחדר המדרגות של הבניין. להגיע לאזורים בו אתה מוקף בכמה שיותר קירות בטון. בתרחיש של רעידת אדמה אין חשש מפגיעות הדף ורסס, ולכן אם אפשר, עדיף לצאת החוצה ולהתרחק מהבניין.
"אגב, בהרבה מקומות בעולם, אנשים שחווים רעידות אדמה כמו ביפן, הם נערכים לזה, יש להם ציוד חירום מוכן עם דברים מוכנים".
רביב הוא גם איש מילואים של פיקוד העורף ושירת במילואים בזמן הסבבים עם איראן. "אחרי כל פגיעה מהנדס צריך לעשות מיון לכל הבניינים שנפגעו, ובכל זירה של פגיעת טיל היה צורך לבדוק 200-100 בניינים ובמקרה של רעידת אדמה זה יהיה בסדרי גודל אחרים לגמרי - יהיו אלפי בניינים שמהנדסים יצטרכו לבדוק אותם כדי שהתושבים יוכלו לשוב פנימה".
רביב סבור שיש לקדם במהירות התחדשות עירונית בפריפריה, שבה מיזמים אינם כדאיים מבחינה כלכלית, ובעיקר באזור השבר הסורי אפריקאי המועד לסכנה.
"צריך למפות את האזורים המסוכנים לאורך השבר הסורי אפריקאי ולשקול לתת תעדוף שיעשו את העסקאות לכדאיות. נכון שמסובך לתת זכויות בנייה ליזם פרטי שמתקשר עם דיירים, אבל זה חייב להתקדם".
