עיכוב קריטי בפינוי ובטיפול במספר עצום של אזרחים שנפגעו נגרם כתוצאה של כשל חמור בתקשורת בין צה"ל לבין מד"א ביום המתקפה. נוסף על כך, מאז פרוץ המלחמה המדינה מתקשה לתת מענה למטופלים הזקוקים לשיקום, במערכת שהתמודדה עם מחסור משמעותי בכוח אדם עוד לפני כן. אלה מסקנות דוח מבקר המדינה מחקירת היבטים אלו של ה-7 באוקטובר.
● בג"ץ קבע: מבקר המדינה חרג מסמכותו בחקירת ה-7 באוקטובר
כשל חמור בפינוי אזרחים פצועים
24 אלף פעמים צלצל הטלפון בקו החירום של מד"א ב-7.10. על הקו היו אזרחים שדיווחו על פציעה, מהם 22% מעוטף עזה. במהלך אותו יום, ניסו צוותי מד"א להגיע אל הפצועים, אך צה"ל סגר את האזור ונדרש זמן רב - שמונה שעות - עד שנערכו תיאומים שאפשרו את העברת הפצועים המסודרת מצה"ל למד"א לצורך פינויים.
לאורך היום, מספר הקריאות העצום שהתקבל במד"א, מיקומם ומצבם של הפצועים, לא תוקשרו היטב לצה"ל, באופן שהשפיע לרעה על פינוי הפצועים. בסופו של דבר, כמחצית מן הפצועים הגיעו אל בתי החולים על ידי כוחות הביטחון או על ידי כוחות אזרחיים אחרים. לו היו מגיעים האמבולנסים של מד"א אל פצועים רבים יותר בשטח, ייתכן שחלקם היו מקבלים טיפול מציל חיים ומונע נכות עוד לפני הגעתם לבית החולים.
● למרות הצורך הרב בעו"סים מפרוץ המלחמה - 1,155 תקנים ברשויות המקומיות לא מאוישים
● מבקר המדינה: בישראל אין תוכנית מערכתית להתמודדות עם אתגרי ההזדקנות
בדוח מובאות עדויות של אזרחים שהתקשרו למד"א ונאמר להם כי האמבולנסים לא יוכלו להגיע, וכי יצטרכו לפנות את הפצועים בעצמם. חלקם עשו זאת, בסבבים של שניים או שלושה פצועים בכל פעם, כאשר הם באים וחוזרים דרך הכבישים המותקפים.
דוח מבקר המדינה מתאר לפרטים את לוחות הזמנים של אותו היום. כידוע, ב-6:29 התחילה המתקפה. ב-6:36 צה"ל כבר הכריז על בידוד המרחב סביב עזה, ב-6:45 כבר הכריז מנכ"ל מד"א על איוש מלא של כל רכבי ההצלה בארץ, אך צוותי מד"א נתקלו בחסומי צה"ל ונאמר להם כי אינם יכולים לנוע על כביש 232.
על פי המבקר, בשלוש הערכות מצב שנערכו בפיקוד דרום, לא תוקשרו מגבלות התנועה של מד"א בשטח והקושי לפנות פצועים בשל כך. לדברי אלוף ירון פינקלמן, מפקד פיקוד דרום באותו היום, כפי שצוטט בדוח, צה"ל חווה "הפתעה בסיסית", כלומר המציאות לא תאמה שום תרחיש שהכוחות התאמנו עליו. לכן כוחות הרפואה ויכולות פינוי הפצועים שהיו בשטח לא התאימו להיקפי הפצועים, ונקודות השחלוף שנקבעו מראש (להעביר פצועים אזרחיים מצה"ל למד"א) לא היו רלוונטיות. כך שצה"ל נותר למעשה באותו היום ללא תוכנית פינוי רלוונטית.
לדברי המבקר, מבחינת צה"ל המטרה בשעות הראשונות הייתה קודם כל להרוג מחבלים ולעצור את ההרג, כאשר תוך כדי כך פינו כוחות צה"ל את מי שיכלו, בצורה לא מסודרת.
ב-7:00 כבר החלו להגיע פצועים לבתי החולים ברזילי וסורוקה, וב-7:46 הוכרז על ארוע רב נפגעים. ב-7:47 הכריז מנכ"ל משרד הבריאות על היערכות לעבודה מסביב לשעון. ב-8:39 נפתח השולחן המרכזי בחמ"ל הבריאות הלאומי. לדברי המבקר, הוא היה יכול להיפתח כשעה מוקדם יותר.
ב-10:00, כאשר סדר הגודל של האירוע כבר מתחיל לחלחל, מנכ"ל משרד הבריאות מנחה על העלאת הכוננות בכל מערכת הבריאות, אך רק ב-14:23, כלומר 8 שעות אחרי תחילת האירוע, מתקבלת הנחיה מסודרת מאוגדת עזה לפינוי פצועים לנקודת השחלוף מול מד"א.
קצר בתקשורת ומחסור באמבולנסים ממוגנים
לפי יומן האירועים של מד"א, עד מועד זה נעשו ניסיונות לתיאום נקודות שחלוף חדשות במקום אלה שמד"א לא יכל להגיע אליהן, אך בשל הכאוס הכללי, לא הצליחו הגורמים לקבוע נקודות כאלה באופן מסודר עד אחרי 14.
זה לא היה הקצר התקשורתי היחיד בין צה"ל ומד"א באותו היום. מד"א לא הצליח להעביר לצה"ל מידע מלא על מיקום הפצועים האזרחיים ועל מצבם כפי שהתקבל בקריאות החירום. היעדר המידע פגע ביכולת של צה"ל לפנות את הפצועים.
במד"א טוענים כי הפעילו מערכת דיגיטלית אשר בה מפורטות כל הקריאות על כל פרטיהן, וכי לצה"ל הייתה גישה למערכת הזו. אולם על פי קצין הרפואה של אוגדת עזה באותו היום, עזיז איברהים, שנכנס לתפקידו בתחילת 2023, הוא לא הכיר את המערכת ולדבריו גם בסביבתו לא הכירו אותה. במהלך היום לא תוקשר לו או לחייליו כי ישנה מערכת כזו. לכן, הוא אומר, רוב מאות הפצועים שהוא הצליח לפנות באותו היום היו חיילים, שידעו לאן להתקשר כדי להעביר את המידע על מקום הימצאם לצה"ל. האזרחים לא הצליחו להעביר את המידע הזה.
קצר נוסף בתקשורת נוצר בין מד"א לבין איחוד הצלה. שני הגופים הללו לא פועלים היטב יחד, בשל התחרות ביניהם, ומשרד הבריאות לא הסדיר ממשקי עבודה ביניהם. לכן לא היה להם מידע האחד על פעילותו של השני ביום הקריטי.
באוקטובר 2023 היו ברשות מד"א 24 אמבולנסים ממוגני ירי, לעומת 50 שהיו דרושים על פי ההמלצות. מבין אלה, רק אחד הוקצה לאזור העוטף. במהלך אותו יום, הושמשו עוד 7 אמבולנסים, כלומר כרבע מאלה שהיו למד"א, לשם פינוי פצועים מן העוטף. אחד הלקחים שהופקו מן האירוע הוא שיש להגדיל את מספר האמבולנסים הממוגנים, וכעת ישנם 80 כאלה, בעיקר בזכות תרומות.
בישראל פועלים עוד גורמים, בין אם ממשלתיים, פרטיים או עמותות, שיש בידיהם אמבולנסים - מספר כולל של כ-600 אמבולנסים בנוסף לאלה של מד"א. אולם עד ה-7.10 לא נערכה הסדרה של פעילות האמבולנסים הללו והצוותים לא הוכשרו לפעילות בשעת חירום. האמבולנסים הללו יכלו להיות משמעותיים מאוד בעת חירום, לאו דווקא בכניסה המסוכנת לשטח, אך בהחלט בוויסות העומס על בתי החולים השונים. ההמלצה כעת היא להפעיל איכון על כל האמבולנסים של עמותות המעוניינות להיות שותפות למאמצי חירום לאומיים, כדי לנהל אותם כצי מרכזי בשירות המדינה בשעת חירום, אך כרגע זוהי רק המלצה, ולא תוכנית אופרטיבית.
ביקורת חריפה על אי-תחקור של צה"ל
"האחריות לפינוי הפצועים משטחי הלחימה ב-7 באוקטובר הייתה של פיקוד דרום ואוגדת עזה", מדגיש המבקר. ולאחר שבחים לאומץ-הלב והמסירות האישית של הלוחמים ושל אנשי מד"א, הוא אומר: "שורש הכשל בפינוי הפצועים נבע מהכישלון של צה"ל בהגנה על יישובי הדרום ב-7 באוקטובר".
המבקר מותח ביקורת חריפה על אי תחקור פן זה של האירוע על ידי צה"ל. "מאז שבעה באוקטובר ועד למועד סיום הביקורת - למעט תחקיר של חיל האוויר על הפינוי המוסק - לא ערך צה"ל תחקיר שעסק בפינוי הפצועים מהשטח במהלך שבעה באוקטובר ובפרט בפינוי הפצועים האזרחים. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את העובדה שצה"ל לא ביצע תחקיר ייעודי וכולל על פינוי הפצועים מהשטח בשבעה באוקטובר".
מענה לא מספק בתחום השיקום
ערב ה-7.10 היה תחום השיקום, שזוהה עם הגיל המבוגר, מוזנח ביותר במערכת הבריאות הישראלית. בתחומי הפיזיותרפיה, קלינאות התקשורת וריפוי בעיסוק בשירות הציבורי היו חסרים אלפי עובדים. על פי הערכות צוות בין-משרדי שעסק בנושא היו חסרים למערכת, נכון ל-2020, כ-200 רופאי שיקום, כ-2000 פיזיותרפיסטים, 2000 קלינאי תקשורת, 2,500 מרפאים בעיסוק, ומספר לא ידוע של פסיכולוגים שיקומיים. וכפי שקורה במצבים כאלה של מחסור בעובדים, העובדים הקיימים נשחקים, ודווח על תחלופה גבוהה שייתכן שפגעה באיכות השירות. גם מתקני בתי החולים לא סיפקו את צורכי האוכלוסיה.
ועל גבי המחסור הזה, הגיעה המלחמה. בין אוקטובר 2023 ליולי 2025 אושפזו במחלקות השיקום בבתי החולים השונים כ-1660 פצועים, בעיקר בשלושה בתי חולים בארץ, 47% מהם בשיבא. הדבר יצר עומס על המערכת בשיבא, וככל שבית החולים התמלא יותר במשתקמים, כך ירד מספר הטיפולים שהם קיבלו. כמו כן, השיקום של פצועים מכל הארץ בשיבא, הקשה על המשפחות להיות ליד הפצועים או לשמור על שגרת חייהם ועבודתם.
על פי הדוח, לפצועים לא נמסר מספיק מידע המאפשר להם לבחור את מקום שיקומם, וזאת בניגוד לחוק זכויות החולה.
ביטול מחלקות גריאטריות לטובת שיקום פצועים, ללא ידיעת משרד הבריאות
כדי להתמודד עם המחסור במיטות למטופלים צעירים, מסתבר כי בשיבא הומרו שתי מחלות שיקום פנימי-גריאטרי למחלקות שיקום לטובת פצועי מלחמת חרבות ברזל, וזאת ללא אישור ואפילו ללא עדכון בזמן אמת של אגף הגריאטריה של משרד הבריאות על כך, מה שמנע מהמשרד להיערך לכך מבחינת צורכי הגריאטריה. הקשישים אושפזו בחלקם במחלקות פנימיות, או נשלחו הביתה. על פי הדוח, הייתה בכך פגיעה באוכלוסיה.
באופן כללי, הנתונים שנמסרו משרד הבריאות בנושא השיקום לא סופקו במערכת ממוחשבת מסודרת, וחסר מידע רב הקשור לטיפולים שניתנו וסוגיהם. בתחילת המלחמה היו חסרים בשל כך גם נתונים שהיו אמורים לתמוך בהחלטות בנוגע לניהול מערך השיקום ושיפור השירות.
נכון להיום, המחסור בעובדים עדיין קיים, ובין היתר נובע מכך שתקן כוח האדם לא עודכן מאז 2003. על פי הדוח, גם היכולות הממוחשבות שבידי אגף השיקום במשרד הבריאות אינן מספיקות למצבי חירום.
כדי להעניק למשתקמים טיפול מהיר, הוחלט לדחות את הוועדות הרפואיות, ותחילה לתת את הטיפול. נכון למועד סיום הביקורת באוגוסט 2025, עדיין לא נערכו כל הוועדות הרפואיות, מה שהשפיע לרעה על היכולת של המטופלים לתכנן לעתיד ולממש את זכויותיהם. זו רק אחת הסיבות לעיכובים שונים במתן זכויות לציבור המשתקמים.
ההמלצות של הדוח בתחום זה הן: לקבוע הוראות מסודרות יותר למסירת מידע על מקום השיקום, לגבש תוכנית אופקטיבית לניהול השיקום לרבות מערכת מידע המקושרת לכל בתי החולים, לזמן את כלל הפצועים לוועדות רפואיות במידה שהפער הזה טרם נסגר, לבחון מדוע נכי צה"ל רבים חשים שאין להם מידע מלא על זכויותיהם, ולפעול באופן אקטיבי כדי לוודא שהנכים ממצים את הזכויות המגיעות להם. לאחרונה הכריז משרד הבריאות על תוכנית לשיפור השירות בתחום השיקום.
תגובות
מהמרכז הרפואי שיבא נמסר : "לאורך כל התקופה סיפק שיבא לפצועי המלחמה טיפול שיקומי מהמתקדמים בעולם, והמשיך לשמש עוגן רפואי ואזרחי של מדינת ישראל. היכולת להרחיב בתוך ימים ספורים את תשתיות השיקום של ישראל, תרמה תרומה משמעותית לחוסנה של מדינת ישראל".
בנושא פינוי הפצועים, ממשרד הבריאות נמסר: "האירועים שהתרחשו ב-7 באוקטובר היו חסרי תקדים בעוצמתם, במאפייניהם ובמורכבותם, והתרחשו בתנאים שלא נכללו בתרחישי הייחוס. כפי שעולה גם מדו"ח מבקר המדינה, בתוך מציאות של כאוס, המענה שניתן היה מענה מציל חיים, ורבים מהפצועים חבים את חייהם לצוותים הרפואיים שפעלו תחת אש ובתנאי עומס קיצוניים.הדו"ח מצביע על פערים בממשקי העבודה ובניהול האירוע בתנאי אי-ודאות מבצעית ומודיעינית מורכבת, שהקשו על גיבוש תמונת מצב ועל הפעלה סדורה של המענים.משרד הבריאות מקבל את הביקורת, ומדגיש כי מרבית הפערים שעלו כבר טופלו ויושמו. הודק שיתוף הפעולה עם צה"ל, כפי שהוכח בשטח במהלך האירועים הביטחוניים והמערכות איתן התמודדו המדינה ומערכת הבריאות לאחר ה-7 באוקטובר".
בנושא השיקום, ממשרד הבריאות נמסר: "למרות התנאים המורכבים בזמינות כוח האדם והתשתיות בתחום, הצליחה מערכת הבריאות להרחיב בתוך זמן קצר את היקף הפעילות, לקלוט אלפי מטופלים ולהבטיח רצף טיפולי, תוך התאמת המענים לצרכים המשתנים. המשרד פועל כל הזמן לאזן בין צרכי המטופלים לצרכי מערכת הבריאות כולה. משרד הבריאות גיבש את התוכנית הלאומית לשיקום שתוקצבה במעל 250 מיליון שקל, וכללה שורת השקעות משמעותיות בהרחבת מיטות השיקום, הקמת מרכזי שיקום יום, חיזוק כוח האדם, הרחבת ההכשרות המקצועיות, תמיכה בהתמחויות, הגדלת המלגות והסכמי שכר ייעודיים למקצועות השיקום".
"כחלק מכך נפתחו כ-170 מיטות חדשות במהלך השנה הראשונה למלחמה, ונשך יישום התוכנית הכול הקמת מרכזי שיקום יום חדשים בפריסה ארצית, הרחבת ההשקעה בכוח האדם באמצעות תמיכה בתקני התמחות ברפואת שיקום, הגדלת המלגות להכשרת פסיכולוגים שיקומיים, תוספות שכר משמעותיות לרופאי השיקום ולעובדי מקצועות הבריאות ותוכניות לעידוד הכשרה וגיוס אנשי מקצוע; הרחבת מספר הסטודנטים במקצועות הבריאות והסרת חסמים להכשרת כוח אדם עתידי; פתיחת התוכנית האקדמית הראשונה בישראל להכשרת מומחים בתחום האורתוטיקה והפרוסטטיקה (CPO) וכן פיתוח מערכות מידע ממוחשבות. במסגרת תהליך הפקת הלקחים הוקמו שישה צוותים מקצועיים לבחינת התנהלות המערכת, ובהם צוות ייעודי שעסק בתחום השיקום וגיבש המלצות להמשך חיזוק המערך, הן בשגרה והן לקראת מצבי חירום עתידיים".
תגובת צה"ל לדוח המבקר בעניין פינוי פצועים: "צה"ל כשל במשימתו להגן על יישובי הנגב המערבי ב-7 באוקטובר. היקף הפצועים שפונו על-ידי אוגדת עזה ופיקוד הדרום ב-7 באוקטובר, תחת לחימה קשה ומורכבת היה גבוה מיכולות הפינוי. כוחות צה"ל ואנשי חיל הרפואה בשטח עשו ככל שביכולתם לפנות את כלל הפצועים, כאשר המשימה הדחופה ביותר הייתה הדיפת המחבלים, לצד השגת שליטה מבצעית והצלת חיים . לאורך כל היממה התקיים שיח רציף בין פיקוד הדרום למד״א, שכלל: הקמת נקודות שחלוף, הקצאת כוחות ייעודיים לפינוי רכוב ומוסק, לצד פעולות נוספות.
"יכולות הפינוי של אוגדת עזה הושבתו בבוקר המתקפה. כוחות האוגדה, ובהם צוותי הרפואה, היו מבוצרים בבסיסיהם תחת התקפת מחבלים. המידע שהועבר ממד״א היה כללי ולא כלל מיקום ואנשי קשר. מנגד, התקבל מידע ממקורות אחרים לגבי עשרות פצועים שמיקומם היה ידוע, והפינוי המוסק הופנה אליהם.
"באשר למערכת מד"א שהוצבה באוגדה, מד"א לא תרגל מול צה"ל את השימוש במערכת. במהלך היממה אף נציג מד"א לא הפנה את נציגי צה"ל אליה. על כן, אינה ברורה ההתייחסות של מד"א באפריל 2026 לצוות הביקורת שלפיה המערכת הייתה קיימת באוגדה ב-7 באוקטובר 2023 וכי יכלה לשמש את גורמי הרפואה הצבאיים. כיום, כלל אמצעי השליטה של מד״א מוצגים בחמ״לי הרפואה הצה״ליים - שינוי שקידם את היכולת ליצור תמונת מצב רחבה ושיפר את מוכנות צה״ל ואת התיאום עם מד"א, כחלק מהפקת הלקחים עוד טרם פרסום דוח מבקר המדינה".
תגובת צה"ל לדוח המבקר בעניין שיקום: "תמונת המצב הרפואית של משרתי צה"ל מפורטת ברשומות במערכות המחשוב הצבאיות. עם זאת, גורמי הרפואה בצה"ל אינם חשופים באופן ישיר לטיפול הניתן באגף השיקום. צה"ל וחיל הרפואה תומכים בהמלצה להקמת ממשק הדדי של מערכות הטיפול הרפואי".
