בג"ץ קיבל שתי עתירות נגד חקירת מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את אירועי ה-7 באוקטובר. נקבע כי פעולותיו של המבקר ביחס לארבעה נושאים שתיכנן לפרסם נעשו בחוסר סמכות ועליו להימנע מהמשך החקירה.
העתירה התקבלה לגבי ארבעה נושאים: "מדיניות ההסדרה" בעזה, הגנת הגבול ברצועת עזה, תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על התוכניות ההתקפיות של חמאס ומהלך האירועים בשבעה באוקטובר 2023 - פעילות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ.
● השבוע בבג"ץ: האם תיסלל הדרך להדחת הממונה על התחרות?
● משפט נתניהו: השופטים חזרו על המלצתם לסגת מסעיף השוחד
העתירות הוגשו כנגד שמונה מתוך עשרות רבות של הליכי ביקורת שמבקר המדינה יזם בנוגע למחדל השבעה באוקטובר ולמלחמה שפרצה בעקבותיהם. בית המשפט העליון קיבל את שתי העתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון והסנגוריה הצבאית פה אחד.
פסק הדין העיקרי נכתב על-ידי השופטת ברק-ארז, וניתנה לו הסכמתם של השופטים מינץ, וילנר ושטייין. גם השופט גרוסקופף הסכים כי דין העתירות להתקבל אך מהנמקות שונות.
נפסק כי על מבקר המדינה להימנע מהמשך פעילותו ביחס לארבעה הליכי ביקורת בלבד, וכי בעניינם של ארבעת ההליכים הנוספים יוכל לקיים את הביקורת אך לא על סמך הטיוטות שהוכנו ללא מתן זכות טיעון מלאה.
ברק-ארז קבעה כי הגם שמבקר המדינה יכול להידרש לנושאים בעלי זיקה צבאית, סמכותו לא חולשת במישרין על נושאים מובהקים של מדיניות ואסטרטגיה בתחומי החוץ והביטחון. זאת, בין השאר, בהתחשב בהיעדרן של נורמות ברורות שעל-פיהן נוהגים בתחומים אלו.
לאחר בחינתם של ארבעת הליכי הביקורת העומדים על הפרק לגופם, קבעה כי אלה חורגים באופן מובהק מהסמכות המוקנית למבקר המדינה, ועליו להימנע מלקיימם.
תגובת העותרת, התנועה לאיכות השלטון: "בית המשפט אימץ את הטענה שעמדנו עליה לאורך כל הדרך - שאסור לגבש מסקנות אישיות כלפי בכירים בלי לשמוע אותם תחילה, וכי טיוטה שמטילה אחריות אישית יוצרת נרטיב ונקודת ייחוס שפוגעים בחקר האמת ובהגינות ההליך. המנגנון היחיד שיכול לחקור את האירועים בצורה מקיפה ובלתי תלויה הוא ועדת חקירה ממלכתית. נמשיך לעמוד על המשמר עד להקמתה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
