"פעם אחר פעם הוכחנו שאפשר לקחת מצב שנראה אבוד - ולשנות אותו מהיסוד", הכריז יו"ר מפלגת ביחד, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. בנט המשיך: "העובדות הקשיחות מדברות בעד עצמן" - ונתן שורת דוגמאות. אחת מהן מתקופתו במשרד החינוך בין השנים 2015־2019.
"כשר חינוך, תוך ארבע שנים חוללנו מהפכה היסטורית", אמר - וסיפר על הגידול בזכאות לבגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד - "כולל זינוק של 400% בפריפריה!". האומנם חלה מהפכה כזאת דרמטית של לימודי מתמטיקה בפריפריה?
● צה"ל סירב לקבל חרדים שהתנדבו להתגייס? זה הסיפור המלא
● הסקר שמראה: הציבור רוצה פקידים עצמאיים, אבל חושש שהם כבר עובדים אצל הפוליטיקאים
בתשובה לבקשתנו לקבלת הנתונים, בנט מסר לנו ש"הנתון המתאר עלייה של כ־400% במספר הניגשים ל־5 יחידות מתמטיקה בפריפריה משקף זינוק משמעותי במספר יישובים, בהם שדרות, תל שבע, כפר ורדים, שבלי אום אל־גנם, כפר מנדא וינוח־ג'ת" (התגובה המלאה תובא בהמשך). בנוסף, מטעמו הועברו לנו טבלה שמציגה את מספר הזכאים ב־2014 וב־2018 ביישובים שהוזכרו - ואת היחס ביניהם שעמד על 343%־439%.
עוד לפני שאנחנו חופרים בנתונים, אפשר לראות שהטענה הזאת בעייתית ממספר סיבות: הראשונה היא מתמטית - הגידול האחוזי נמוך ב־100 נקודות אחוז מזה שבנט ציין, שכן מספר שמהווה 400% ממספר אחר (או מספר שגדול פי ארבעה ממספר אחר), משקף למעשה גידול של 300%; הסיבה השנייה היא שבנט דיבר על הפריפריה באופן רחב, אך הנתונים שלו מתבססים על שישה יישובים.
הסיבה השלישית שקשה לקבל את טענת בנט היא שבחירת היישובים עצמם מעוררת סימני שאלה - שכן זה לא טריוויאלי לכלול תחת "פריפריה" את המועצה כפר ורדים שזוכה לדירוג חברתי־כלכלי גבוה מאוד (אשכול 9 מתוך 10); הסיבה הרביעית היא שתקופת ההשוואה של בנט לא חופפת את כהונתו במשרד, כשבין נקודת הייחוס שהוא בחר לבין תחילת כהונתו עברה כמעט שנת לימודים שלמה; לבסוף, בנט השווה את מספר הזכאים, בעוד שהשוואה רלוונטית יותר תהיה של אחוז הזכאות (שכן זו מנטרלת גידול של מספר התלמידים באופן כללי).
אם כן, ניסינו לבדוק בעצמנו את הנתונים. עשינו זאת באמצעות אתר "שקיפות בחינוך" של משרד החינוך. את המושג "פריפריה" אפשר, כמובן לפרש במגוון דרכים, אך היות שהדיון לקוח מהמישור החברתי, בחרנו בהגדרה חברתית־כלכלית שנעשה בה שימוש נפוץ בעבודה הממשלתית - דירוג באשכולות 1־4 (מתוך 10) במדד חברתי־כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
ומה המספרים? בשנת הלימודים תשע"ה (2014־2015), שבסיומה בנט החל לכהן כשר החינוך, שיעור הזכאות בפריפריה עמד על כ־6.7%; בשנת הלימודים תשע"ט (2018־2019), האחרונה לכהונת בנט, שיעור הזכאות עמד על כ־9.3%. כלומר, שיפור של כ־2.6 נקודות אחוז - או 39% (גידול של 2.6 נקודות אחוז מתוך 6.7).
מיו"ר מפלגת ביחד נפתלי בנט נמסר: "הנתון המתאר עלייה של כ־400% במספר הניגשים ל־5 יחידות מתמטיקה בפריפריה משקף זינוק משמעותי במספר יישובים, בהם שדרות, תל שבע, כפר ורדים, שבלי אום אל־גנם, כפר מנדא וינוח־ג'ת. בשאר ערי הפריפריה עמדו הנתונים על עשרות אחוזים. בנוסף לכך ישנם ישובים רבים בהם לא היה אף תלמיד שניגש לבחינת 5 יח"ל במתמטיקה כמו שלומי, תמר, אלעד אבו גוש ועוד, שם בנט הצמיח את המספר מ־0 ניגשים לעשרות כך שהגידול הוא אינסופי.
"רק אתמול פורסם סקר האקונומיסט, לפיו תלמידי ישראל מדורגים במקום האחרון בקרב מדינות ה־OECD במתמטיקה. ישראל זקוקה להסכם חדש במערכת החינוך. ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת "ביחד", נפתלי בנט, ימשיך לפעול למען עתיד הילדים בישראל, לצמצום הפערים ולשיפור ההישגים במתמטיקה ובמקצועות הליבה".
השורה התחתונה: דברי בנט לא נכונים. בתקופת בנט כשר החינוך, הזכאות לבגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד בפריפריה השתפרה ב־39% בלבד - ולא ב־400%.
