צה"ל סירב לקבל חרדים שהתנדבו להתגייס? זה הסיפור המלא

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: יעקב אשר
מפלגה: יהדות התורה
תוכנית: אברי ושרקי, קשת 12
תאריך: 27.6.26
ציטוט: "מאז 7 באוקטובר 4,500 חרדים באו להתגייס לצבא... והצבא שלח אותם הביתה"
ציון: לא מדויק

חה"כ יעקב אשר התראיין לתוכנית "אברי ושרקי" בקשת 12 (הריאיון מתחיל בדקה 22:54), שם עלה הנושא של גיוס חרדים. המראיין יאיר שרקי שאל אם לדעתו של אשר 7 באוקטובר לא היה אמור לשנות משהו בתפיסת החרדים את האופן בו הם תורמים לביטחון המדינה. אשר השיב: "הוא שינה. הוא שינה. מה-7 באוקטובר [...] 4,500 אנשים באו להתגייס לצבא, מעצמם. אף אחד לא אמר להם ואף אחד לא הלך נגדם. והצבא שלח אותם הביתה. והם לא בגילאים, לא קשישים, שבאו ורצו בעצמם". בדקנו האם אכן אלו הנתונים.

בדיקה זו מתבססת על בדיקה מיוני 2024, אז יצחק גולדקנופף אמר דברים דומים. מספר דומה לזה שנקב בו אשר ניתן למצוא במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מאפריל 2024: "על פי נתוני אגף תכנון כוח אדם בצה"ל, שהוצגו בדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, מפרוץ מלחמת חרבות ברזל עד סוף פברואר 2024 הגישו כ- 4,000 חרדים מעל גיל 26 בקשות גיוס לצה"ל - במסגרת מסלול 'שלב ב' הכולל טירונות קצרה בשירות חובה ולאחר מכן השתלבות במערך המילואים; 3,120 מהם נמצאו לא כשירים ממגוון רחב של סיבות (לרוב בשל אי-כשירות רפואית), ומקרב ה-880 שנמצאו כשירים, גויסו 600 חרדים.

"בנוסף, גויסו מתחילת המלחמה 540 חרדים מתחת לגיל 26 לשירות חובה. ביחס לקבוצה זו לא נמסר על ידי צה"ל נתון על מספר המועמדים שנדחו, ככל שהיו כאלה, אלא רק המספר האמור של חרדים שגויסו. נציין שבאותה עת היו 66,000 חרדים במעמד דחיית שירות מסיבת 'תורתו אומנותו'".

בהערת שוליים נכתב: "בדיון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת שנזכר 22 לעיל אמר רח"ט תומכ"א תא"ל שי טייב: 'ביקשו להתגייס סדר גודל של 4,000. חלקם ביקשו להתגייס בגילאים שהם לא גילאי פטור...' לא ברור אם כן מה היה חלקם של החרדים המבקשים להתגייס למסלול שלב ב' שהם מתחת לגיל הפטור (גיל 26)". מאז הממ"מ לא הוציא עוד מסמך בעניין, ובכל מקרה מאחר שהמספרים תואמים לדבריו של אשר סביר להניח שנתונים חדשים יותר לא ישנו את התמונה.

פירוט נרחב יותר על הסיבות שבהן נמצאו הפונים לשלב ב' כלא כשירים ניתן למצוא בדבריה של סא"ל עדינה אבני, ראש ענף תכנון כוח אדם סדיר, בישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה מ-21 בפברואר 2024. אבני נשאלה על ידי ח"כ גלעד קריב על פשר הפער הדרמטי בין המבקשים להתגייס לבין אלו שנמצאו כשירים, וענתה כי "יש מגוון רחב של סיבות, אחת מהן היא הכשירות הרפואית. בנוסף, נבדקים כמו כל המועמדים האחרים לגיוס, גם בהיבטים של ביטחון מידע, גם בהיבטים של בריאות הנפש ועושים את כל הבדיקות הרלוונטיות, שהאדם שמועמד לשירות ביטחון יכול וכשיר לשרת בצה"ל, גם בשירות החובה וגם בשירות המילואים".

כאשר נשאלה סא"ל אבני כמה מתוך ה-600 שכן נקלטו בשלב ב' משרתים בצורה מלאה, היא ענתה שאין לה נתונים בנושא: "כמה בדיוק מתוך ה-600 מופעלים בצורה מלאה? אין לי את הנתון פה. כמובן שאפשר להוציא אותו ולהעביר אותו. אנחנו משבצים אותם למול המקצועות הרלוונטיים, כדי שהם יוכלו לעשות מילואים פעילים בצורה רחבה גם במלחמה הנוכחית וגם בשנים הקרובות".

לפי אתר משרד הביטחון, שלב ב' הוא "ממסלול גיוס ייחודי המיועד לגברים חרדים בני 26 ומעלה שעדיין לא שירתו בצה"ל מסיבות כאלה ואחרות. מטרת המסלול היא לשלב את המתגייסים במקצועות שונים, בעיקר בהתאם להכשרתם ו/או עיסוקם באזרחות, בצבא בשירות מילואים משמעותי ולתת גם להם את ההזדמנות לתרום מעצמם ומיכולתם למאמץ המלחמתי".

לפי אתר הבית לחייל החרדי קיים שלב ב' 02, בו "השיבוץ יכול להתבצע בהתאם לעיסוקכם ו/או הכשרתכם באזרחות במגוון תחומים כגון בריאות הנפש, הדרכת אוכלוסייה לשעת חירום, נהיגה, אפסנאות, מכונאות ואף שירות ביחידות טכנולוגיות מתקדמות" - בו הטירונות אורכת כשבועיים ולאחריו המתגייסים "לא ישהו בלילות, שבתות וחגים ביחידות, מלבד לצורך פעילות מבצעית" - ושלב ב' 03, המיועד לתושבי היישובים החרדיים ביהודה ושומרון בלבד והשיבוץ בו נעשה "במערך המילואים בכיתות הכוננות ביישוב בו אתם גרים". באתר גם מובהר שהמסלול מיועד ל"בעלי ניסיון באזרחות המאפשר השתלבות באחד התפקידים הנדרשים לצבא".

יצוין שהיסטורית שלב ב' היה שונה במהותו. לפי מאמר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "בשנת 1958 - בעקבות הכוונה לגייס את בחורי הישיבות לצבא לאחר דחיית השירות - הגיעו מנכ"ל משרד הביטחון דאז, שמעון פרס, וועד הישיבות להסכמות נוספות בדבר הרחבת משך דחיית השירות והאפשרות למתן אימון צבאי קצר בן שלושה חודשים ('שלב ב') לגברים שלא ירצו להמשיך בלימודיהם התורניים. הסדרים אלה נשמרו עד אמצע שנות השישים". מאמר אחר של המכון מרחיב יותר: "בשנת 1958 הגיע מנכ״ל משרד הביטחון, שמעון פרס, לסיכום עם ראשי הישיבות אשר עיגן את הסדר הפטור לבחורי הישיבות, ואשר התנה את דחיית השירות בהמשך לימודים פעילים בישיבה. ההסדר כלל שלוש תחנות יציאה, כאשר תלמיד שבוחר לעזוב את הישיבה עד גיל 25 יגויס לשירות צבאי רגיל, תלמיד שעוזב בין הגילאים 29-25 יגויס לשירות של שלושה חודשים ויוכנס למאגר המילואים ותלמיד שעוזב את הישיבה מעל גיל 29 יוכנס למאגר המילואים". ד"ר גלעד מלאך מהמכון הסביר למשרוקית את מהות השינוי: "בעבר שלב ב' נעשה כדי לקבל פטור, והיום הוא מיועד למי שכבר הוציאו פטור".

כלומר, 4,000 האנשים שביקשו להתגייס לא התאימו ממספר סיבות, כמו פרופיל רפואי לא מתאים או חוסר הכשרה מתאימה באזרחות. כמו כן, המתגייסים במסגרת שלב ב' לא מיועדים להיות לוחמים או להצטרף לגדודים לוחמים בשל תנאי השירות, כך שהם לא יכולים לענות על כל הצרכים החסרים של צה"ל, גם לו כולם היו מגויסים.

ד"ר מלאך מהמכון הרחיב: "באופן עקרוני נשאלת השאלה אם הצבא באמת זקוק לאותם חיילים בשלב ב'. מי שמגיע להכשרה של שבועיים-שלושה אין בדרך כלל מה לעשות איתו. בנוסף, כל האנשים האלו הם אנשים עובדים, ככה שאם כאברכים העלות שלהם הייתה יכולה להיות זולה, כאן העלות שלהם היא כמו בשוק האזרחי, אז לא יעיל לגייס אותם כחיילי מילואים. את אותם מאות שגויסו מתוך ה-4,000 גייסו בעיקר לצרכים הסברתיים אך צה"ל לא ממש צריך אותם. זה גיוס שהוא לא יעיל ולא עונה על צורכי הצבא, ולכן הרוב הגדול של המתנדבים לא גויס".

דברים ברוח זה ניתן גם להסיק מדברים שנאמרו ב-16 ביוני 2024 על-ידי הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי: בהערכת מצב שקיים במרכז רצועת עזה. "אנחנו רוצים להרחיב את הבסיס כמה שיותר ממי שמגיע להתגייס", אמר והוסיף "לא כי זה יפה, קודם כל כי צריך. גדוד שנקים היום, שמחזיק גזרה בבקעת הירדן, מחזיק גזרה ביהודה ושומרון, מחזיק פה גזרת הגנה. כל גדוד כזה סדיר, שאנחנו מקימים, חרדי, הוא מוריד לנו תעסוקה של אלפי אנשי מילואים רבים מאוד בזכות סדיר חובה". כלומר, כדי להקל על הנטל הכבד על חיילי המילואים, נדרש קודם כל להקים גדודים סדירים וקרביים שיחזיקו את הגזרות השונות. כך שממילא, הצורך הדחוף בצה"ל הוא לגיוס חרדים במסגרת שירות חובה.

נציין שבתשובה לבג"ץ מיוני 2024, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כתבה: "ראשית, למסלולים הייעודיים לחרדים התגייסו במסגרת גיוס מאי הנוכחי כ-250 לוחמים. למסלולי תומכי הלחימה המרכזיים (להוציא מסלולים ייחודיים או כאלה שהגיוס אליהם אינו מתחיל בפרק שירות פעיל) גויסו עד כה, במהלך שנת הגיוס 2023 (שהחלה בחודש יוני 2023 ומסתיימת בחודש יוני 2024), 462 חיילים חרדים. היקפי הגיוס בשני המסלולים האמורים גבוהים בהשוואה ל-3 השנים האחרונות. בין היתר הוקמה בגיוס זה מסגרת חרדים חדשה במשמר הגבול".

מחה"כ יעקב אשר נמסר בתגובה: "הנתונים עליהם הסתמך ח"כ אשר אינם בגדר השערה, אלא נתונים רשמיים שאומתו על ידי תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תומכ"א, במהלך דיוני ועדת חוץ וביטחון.

"חשוב להבהיר כי בהתייחס לנתונים אלו, מדובר באנשים שהיו כשירים לשירות ולא ידוע לי על התעקשות מצידם על שלב ב' בלבד, ממה שנאמר לי על ידי הצבא, שחרורם מהצבא נבע מסיבות פרוצדורליות ומשפטיות כאלה ואחרות.

"העובדה שרובם המוחלט של המבקשים להתגייס שוחררו על ידי צה"ל היא עיקר הטענה. הטיעון של ח״כ אשר הוא שגם אם קיימות סיבות טכניות כאלה ואחרות, לו הצבא היה מציב את גיוס הציבור החרדי כיעד אסטרטגי לאומי, הוא היה מוצא את הדרך המקצועית לגייס ולשלב את אותם אלפי אנשים שהביעו את רצונם להתגייס".

לסיכום, אכן פורסמו נתונים לפיהם עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל 4,000 חרדים ביקשו להתגייס והתקבלו רק כמה מאות. עם זאת, הסיבה העיקרית לאי קבלתם של האחרים היא חוסר כשירות, לדוגמה בגלל בעיות רפואיות. כמו כן, מדובר בגיוס ל"שלב ב'", בו נעשה שירות מילואים עורפי, בעוד הרמטכ"ל דיבר על הצורך בהגדלת הצבא הסדיר. זאת בנוסף לכ-500 מתגייסים לשירות חובה באותו פרק זמן. לכן דבריו של אשר לא מדויקים.