האם צה"ל דחה את רוב החרדים שהתנדבו להתגייס?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: יצחק גולדקנופף
מפלגה: יהדות התורה
פורום: אירוע לציון 100 שנה לבני ברק
תאריך: 16.6.24
ציטוט: "4,000 חרדים ביקשו להתגייס מתחילת השנה… אבל 3,300 פסלתם… אתם לא צריכים אותנו"
ציון: מטעה

באירוע ציון ל-100 שנה לייסודה של בני ברק שר השיכון יצחק גולדקנופף אמר: "אמרתי את זה היום בישיבת ממשלה: ציוץ של חיים רמון - 4,000 חרדים ביקשו להתגייס מתחילת השנה. זה לא טוב לשמוע את זה. אבל 3,300 פסלתם. אתם לא רוצים אותנו. אתם לא צריכים אותנו. למה אתם כל כך נוגשים בנו?" הטענה הזו עוררה מהומה ברשתות החברתיות, אך למרות זאת פוליטיקאים המשיכו לחזור על הטיעון (לדוגמה, חה"כ בועז ביסמוט ב"הבוקר הזה").

במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מאפריל נכתב כך: "על פי נתוני אגף תכנון כוח אדם בצה"ל, שהוצגו בדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, מפרוץ מלחמת חרבות ברזל עד סוף פברואר 2024 הגישו כ- 4,000 חרדים מעל גיל 26 בקשות גיוס לצה"ל - במסגרת מסלול 'שלב ב' הכולל טירונות קצרה בשירות חובה ולאחר מכן השתלבות במערך המילואים; 3,120 מהם נמצאו לא כשירים ממגוון רחב של סיבות (לרוב בשל אי-כשירות רפואית), ומקרב ה-880 שנמצאו כשירים, גויסו 600 חרדים.

"בנוסף, גויסו מתחילת המלחמה 540 חרדים מתחת לגיל 26 לשירות חובה. ביחס לקבוצה זו לא נמסר על ידי צה"ל נתון על מספר המועמדים שנדחו, ככל שהיו כאלה, אלא רק המספר האמור של חרדים שגויסו. נציין שבאותה עת היו 66,000 חרדים במעמד דחיית שירות מסיבת 'תורתו אומנותו'".

בהערת שוליים נכתב: "בדיון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת שנזכר 22 לעיל אמר רח"ט תומכ"א תא"ל שי טייב: 'ביקשו להתגייס סדר גודל של 4,000. חלקם ביקשו להתגייס בגילאים שהם לא גילאי פטור...' לא ברור אם כן מה היה חלקם של החרדים המבקשים להתגייס למסלול שלב ב' שהם מתחת לגיל הפטור (גיל 26)".

פירוט נרחב יותר על הסיבות שבהן נמצאו הפונים לשלב ב' כלא כשירים ניתן למצוא בדבריה של סא"ל עדינה אבני, ראש ענף תכנון כוח אדם סדיר, בישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה מ-21 בפברואר. אבני נשאלה על ידי ח"כ גלעד קריב על פשר הפער הדרמטי בין המבקשים להתגייס לבין אלו שנמצאו כשירים, וענתה כי "יש מגוון רחב של סיבות, אחת מהן היא הכשירות הרפואית. בנוסף, נבדקים כמו כל המועמדים האחרים לגיוס, גם בהיבטים של ביטחון מידע, גם בהיבטים של בריאות הנפש ועושים את כל הבדיקות הרלוונטיות, שהאדם שמועמד לשירות ביטחון יכול וכשיר לשרת בצה"ל, גם בשירות החובה וגם בשירות המילואים".

כאשר נשאלה סא"ל אבני כמה מתוך ה-600 שכן נקלטו בשלב ב' משרתים בצורה מלאה, היא ענתה שאין לה נתונים בנושא: "כמה בדיוק מתוך ה-600 מופעלים בצורה מלאה? אין לי את הנתון פה. כמובן שאפשר להוציא אותו ולהעביר אותו. אנחנו משבצים אותם למול המקצועות הרלוונטיים, כדי שהם יוכלו לעשות מילואים פעילים בצורה רחבה גם במלחמה הנוכחית וגם בשנים הקרובות".

לפי אתר צה"ל, שלב ב' הוא "מסלול גיוס ייחודי המיועד לגברים חרדים בני 26 ומעלה שעדיין לא שירתו בצה"ל מסיבות כאלה ואחרות (בעלי פטור, עולים חדשים וכדו'). מטרת המסלול היא לשלב את אותם מתגייסים במקצועות שונים, בעיקר בהתאם להכשרתם ו/או עיסוקם באזרחות, בצבא בשירות מילואים משמעותי ולתת גם להם את ההזדמנות לתרום מעצמם ומיכולתם למאמץ המלחמתי". לפי האתר, כאלף חיילים חרדים התגייסו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל.

לפי האתר קיים שלב ב' 02, בו "השיבוץ יכול להתבצע בהתאם לעיסוקכם ו/או הכשרתכם באזרחות במגוון תחומים כגון בריאות הנפש, הדרכת אוכלוסייה לשעת חירום, נהיגה, אפסנאות, מכונאות ואף שירות ביחידות טכנולוגיות מתקדמות" - בו הטירונות אורכת כשבועיים ולאחריו המתגייסים "לא ישהו בלילות, שבתות וחגים ביחידות, מלבד לצורך פעילות מבצעית" - ושלב ב' 03, המיועד לתושבי היישובים החרדיים ביהודה ושומרון בלבד והשיבוץ בו נעשה "במערך המילואים בכיתות הכוננות ביישוב בו אתם גרים". באתר גם מובהר שהמסלול מיועד ל"בעלי ניסיון באזרחות המאפשר השתלבות באחד התפקידים הנדרשים לצבא".

יצוין שהיסטורית שלב ב' היה שונה במהותו. לפי מאמר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "בשנת 1958 - בעקבות הכוונה לגייס את בחורי הישיבות לצבא לאחר דחיית השירות - הגיעו מנכ"ל משרד הביטחון דאז, שמעון פרס, וועד הישיבות להסכמות נוספות בדבר הרחבת משך דחיית השירות והאפשרות למתן אימון צבאי קצר בן שלושה חודשים ('שלב ב') לגברים שלא ירצו להמשיך בלימודיהם התורניים. הסדרים אלה נשמרו עד אמצע שנות השישים". מאמר אחר של המכון מרחיב יותר: "בשנת 1958 הגיע מנכ״ל משרד הביטחון, שמעון פרס, לסיכום עם ראשי הישיבות אשר עיגן את הסדר הפטור לבחורי הישיבות, ואשר התנה את דחיית השירות בהמשך לימודים פעילים בישיבה. ההסדר כלל שלוש תחנות יציאה, כאשר תלמיד שבוחר לעזוב את הישיבה עד גיל 25 יגויס לשירות צבאי רגיל, תלמיד שעוזב בין הגילאים 29-25 יגויס לשירות של שלושה חודשים ויוכנס למאגר המילואים ותלמיד שעוזב את הישיבה מעל גיל 29 יוכנס למאגר המילואים". ד"ר גלעד מלאך מהמכון הסביר למשרוקית את מהות השינוי: "בעבר שלב ב' נעשה כדי לקבל פטור, והיום הוא מיועד למי שכבר הוציאו פטור".

כלומר, 4,000 האנשים שביקשו להתגייס לא התאימו ממספר סיבות, כמו פרופיל רפואי לא מתאים או חוסר הכשרה מתאימה באזרחות. כמו כן, המתגייסים במסגרת שלב ב' לא מיועדים להיות לוחמים או להצטרף לגדודים לוחמים בשל תנאי השירות, כך שהם לא יכולים לענות על כל הצרכים החסרים של צה"ל, גם לו כולם היו מגויסים.

ד"ר מלאך מהמכון הרחיב: "באופן עקרוני נשאלת השאלה אם הצבא באמת זקוק לאותם חיילים בשלב ב'. מי שמגיע להכשרה של שבועיים-שלושה אין בדרך כלל מה לעשות איתו. בנוסף, כל האנשים האלו הם אנשים עובדים, ככה שאם כאברכים העלות שלהם הייתה יכולה להיות זולה, כאן העלות שלהם היא כמו בשוק האזרחי, אז לא יעיל לגייס אותם כחיילי מילואים. את אותם מאות שגויסו מתוך ה-4,000 גייסו בעיקר לצרכים הסברתיים, אך צה"ל לא ממש צריך אותם. זה גיוס שהוא לא יעיל ולא עונה על צורכי הצבא, ולכן הרוב הגדול של המתנדבים לא גויס".

דברים ברוח זה ניתן גם להסיק מדברי הרמטכ"ל השבוע בהערכת מצב שקיים במרכז רצועת עזה. "אנחנו רוצים להרחיב את הבסיס כמה שיותר ממי שמגיע להתגייס", אמר והוסיף "לא כי זה יפה, קודם כל כי צריך. גדוד שנקים היום, שמחזיק גזרה בבקעת הירדן, מחזיק גזרה ביהודה ושומרון, מחזיק פה גזרת הגנה. כל גדוד כזה סדיר, שאנחנו מקימים, חרדי, הוא מוריד לנו תעסוקה של אלפי אנשי מילואים רבים מאוד בזכות סדיר חובה". כלומר, כדי להקל על הנטל הכבד על חיילי המילואים, נדרש קודם כל להקים גדודים סדירים וקרביים שיחזיקו את הגזרות השונות. כך שממילא, הצורך הדחוף בצה"ל הוא לגיוס חרדים במסגרת שירות חובה.

נציין שבתשובה לבג"ץ, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כתבה: "ראשית, למסלולים הייעודיים לחרדים התגייסו במסגרת גיוס מאי הנוכחי כ-250 לוחמים. למסלולי תומכי הלחימה המרכזיים (להוציא מסלולים ייחודיים או כאלה שהגיוס אליהם אינו מתחיל בפרק שירות פעיל) גויסו עד כה, במהלך שנת הגיוס 2023 (שהחלה בחודש יוני 2023 ומסתיימת בחודש יוני 2024), 462 חיילים חרדים. היקפי הגיוס בשני המסלולים האמורים גבוהים בהשוואה ל-3 השנים האחרונות. בין היתר הוקמה בגיוס זה מסגרת חרדים חדשה במשמר הגבול".

מטעם השר גולדקנופף נמסר בתגובה: "מדור המשרוקית שמתמחה בבדיקת עובדות בדק ומצא כי העובדות שהשר הציג מדויקות להפליא, אף שהן אינן נעימות. השר לא התייחס לסיבות בגינן נדחו יותר מ-3,000 חרדים שביקשו לשרת, וגם לא התייחס לתפקיד אותו ביקשו למלא, כיון שהשר דיבר על סוגיית גיוס החרדים שכוללת גם גיוס לשלב ב' (שצה"ל מעודד ואף בוצע קמפיין במגזר החרדי לעידודו) וגם גיוס לתפקידים עורפיים. הקושי של חלקים מהציבור להתמודד עם העובדות גורם לנסיונות חסרי סיכוי להציג את הדברים כנטולי הקשר".

לסיכום, אכן פורסמו נתונים לפיהם מתחילת המלחמה 4,000 חרדים ביקשו להתגייס והתקבלו רק כמה מאות. עם זאת, הסיבה העיקרית לאי קבלתם של האחרים היא חוסר כשירות, לדוגמה בגלל בעיות רפואיות. כמו כן, מדובר בגיוס ל"שלב ב'", בו נעשה שירות מילואים עורפי, בעוד הרמטכ"ל דיבר על הצורך בהגדלת הצבא הסדיר. לכן דבריו של גולדקנופף מטעים.