החלת חובות דיווח נרחבות שלא קיימות היום, סגירת פרצות מס, גביית מס משמעותי נוסף והחלת כללים מעולם מיסוי החברות - לרבות רפורמת הרווחים הכלואים - אלה הם עיקרי הרפורמה במיסוי שותפויות המתגבשת בימים אלה במשרד האוצר וברשות המסים, ועתידה להגדיל את נטל המס של כלל השותפויות במדינה.
● קיצוץ בהטבת המס לגמל להשקעה: התוכנית שיציג מחר האוצר
● אף מילה על מסים בדולרים: תוכנית הסיוע של האוצר להייטק פורסמה
על פי ההערכות באוצר, הצעד צפוי להכניס מיליארדי שקלים בשנה. בהערכות השמרניות מדברים על 4-6 מיליארד שקל, אך יש מי שסבור שהסכום יכול להגיע גם ל-8 מיליארד שקלים נוספים שייכנסו לקופת המדינה בשנה ממיסוי כלל ה"ישויות השקופות" במדינה, שכוללות חברות משפחתיות, חברות בית, שותפות אגודה שיתופית חקלאית ועוד. עם השותפויות שיושפעו נמנים משרדי עריכת דין, ראיית חשבון, אדריכלים, קליניקות של רופאים ומטפלים, וכן שותפויות השקעה בנדל"ן או בנכסים אחרים. החובות יחולו גם על אגודות שיתופיות ואיגודים חקלאיים, כדוגמת תנובה וקיבוצים המחזיקים מפעלים שחברי הקיבוץ שותפים בהם.
הרפורמה, שנחשפת כאן לראשונה, גובשה במסגרת עבודת צוות המשותף למשרד האוצר ולרשות המסים, שהוקם לפני מספר חודשים. בצוות, בראשות כארים כנען, ראש מטה מנהל רשות המסים, וד"ר עופר רז־דרור, סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ברשות המסים, חברים נציגים מהמחלקה המקצועית ברשות וכן גורמים מקצועיים מאגף התקציבים ומאגף הכלכלן הראשי באוצר.
בכתב המינוי שנשלח לחברי הצוות, שבמסגרתו הוסמכו לבחון אפשרות לתיקון חקיקה בתחום "הישויות השקופות", נקבע כי עליהם לבחון שינויי חקיקה בנוגע למיסוי חברה שקופה, החלת הסדרי מיסוי הקיימים בפקודה על שותפויות ואגודות שיתופיות, וכן "לבחון שינוי מודל המס בגופים שקופים מסוימים, והכפפתם לשיטת המיסוי הדו-שלבי, ללא קשר לסוג התאגדותם, על פי קריטריונים שייקבעו".
הסעיף האחרון הוא המשמעותי, והוא צפוי להיתפס במשק כפצצה שתזעזע את השותפויות והאיגודים השיתופיים בארץ. זאת, משום שהחלת מודל המיסוי הדו-שלבי עליהם תוביל למיסוי השותפות או האגודה השיתופית באופן ישיר, במקום למסות רק את השותפים. עד היום רק השותפים בשותפויות שילמו מס על חלקם בהכנסות השותפות.
ישות שקופה היא מבנה משפטי שאינו משלם מס הכנסה ישירות על רווחיו. במקום זאת, רווחי והפסדי הישות "שקופים" לצורכי מס ומיוחסים ישירות לבעלי המניות או השותפים, אשר מדווחים עליהם ומשלמים עליהם מס באופן אישי.
משמעות נוספת של החלת המיסוי הדו-שלבי על ישויות שקופות הוא הכפפתן לרפורמת הרווחים הכלואים, שהוסיפה חבויות מס על כתפי החברות.
הפסד של מאות מיליונים בשנה
בשבוע שעבר פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד בנוגע לליקויים במיסוי שותפויות, שממנו עלה כי המדינה מפסידה כ-340 מיליון שקל מס בכל שנה בשל אי-דיווח של שותפים על הכנסותיהם משותפויות. מהדוח עלה, כי בישראל פועלות כ-43 אלף שותפויות בעלות מחזור עסקאות מצטבר של 1.535 טריליון שקל, אך 93% מהשותפויות הפעילות לא נרשמו אצל רשם השותפויות (39,844 מ-42,868 שותפויות). מחזור העסקאות השנתי הממוצע של השותפויות שלא נרשמו עומד על 196 מיליארד שקל.
השימוש בשותפויות כצורת התאגדות לניהול פעילות עסקית נפוץ בעיקר בזכות הקלות והפשטות שבהקמתן, ולכן רבים ממשרדי עורכי הדין, פירמות ראיית החשבון, משרדי אדריכלים, קליניקות של רופאים פרטיים ועוד - מאוגדים כשותפות.
לשותפות אין תיק מס הכנסה, והיא אינה נדרשת להגיש דוח שנתי על הכנסותיה לפי פקודת מס הכנסה. פקידי השומה נדרשים לבצע ביקורות שומה על הכנסות השותפות במסגרת בדיקת תיקי מס ההכנסה של השותפים, כל אחד לפי חלקו בהכנסות. ואולם כאן מתחילה הבעיה: שותפים רבים אינם מדווחים על היותם שותפים בשותפות, או מדווחים על הכנסות בחסר לצורכי מס.
המבקר מצא כי אף שנישום נדרש להצהיר בדוח השנתי אם הוא שותף בשותפות, 94% מהשותפים בשותפויות הפעילות בשנים 2017-2023 לא הצהירו על כך בתיבת ההצהרה, ולפיכך הם אינם מזוהים כשותפים בשותפות במערכות מס הכנסה. חלקם היו שותפים בשותפויות בעלות מחזורי עסקאות בסכומים של מיליארדי שקלים באותן שנים, וכ-2,400 שותפים בשותפויות לא הצהירו על היותם שותפים, אף על פי ששותפויות אלה דיווחו למע"מ על מחזורי עסקאות שנתיים ממוצעים של יותר מ-100 מיליון שקל.
הליקויים שנמצאו נוגעים גם לפערי מידע בנוגע לדוחות הכספיים של שותפויות שדיווחו לרשויות המס. מהדוח עולה כי קיימות אי-התאמות בין הדיווחים שלהן לדיווחים במערך מע"מ לגבי השותפות. הפערים אסטרונומיים: באחד המקרים נמצא כי שותף בשותפות דיווח בנספח דוחות כספיים כי חלקו ברווחי השותפות הוא 50%, וכי ההכנסות החייבות של השותפות הן כ-10 מיליארד שקל, אך באותו נספח בדיוק הוא דיווח כי חלקו בהכנסות השותפות לצורכי מס הוא 78 מיליון שקל בלבד.
כבר ב-2017 המליץ צוות מיסוי שותפויות לקדם חקיקה שתסדיר את חובות הדיווח ואת הליכי ביקורת השומה של שותפויות, ובאוגוסט 2021 הונחה הצעת חוק בנושא על שולחן הכנסת, אך ההליך נתקע ולא קודם מאז.

פשטות, יעילות וגביית מס אמת
מה שמבקר המדינה לא ידע בעת עריכת הדוח, ואנחנו חושפים כאן לראשונה, הייתה העובדה שבחודשים האחרונים מתגבשת מאחורי הקלעים רפורמה כוללת שתשנה את גביית המס מהשותפויות באורח דרמטי.
בכתב המינוי של חברי הצוות המגבש את הרפורמה, צוין כי רשות המסים פרסמה לפני מספר שנים תזכיר חוק לתיקון סעיף 63 לפקודת מס הכנסה, העוסק במיסוי שותפויות, שמטרתו לעגן את מעמדן המיסויי של השותפויות ולסתום פרצות מס ותכנוני מס באמצעות תיקון חקיקה מקיף. לבסוף, התזכיר לא קודם, והחקיקה לא הושלמה, בין היתר "עקב מורכבותו של התיקון".
לגישת האוצר, הרפורמה נדרשת כדי לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים של מיסוי שותפויות. "בהתאם למגמה הנהוגה בעולם, קיימת חשיבות לייצר חברה שקופה לצורכי מס ולהחיל מנגנון מיסוי אחיד לקבוצה מסוימת של ישויות שקופות מטעמי פשטות, יעילות וגביית מס אמת", נכתב במינוי.
התיקונים הנבחנים הם תיקונים להוראות סעיף 64, 64א ו-64א1 לפקודת מס הכנסה, המתייחסים לחברה שקופה, חברת בית וחברה משפחתית; החלת הסדר המס הקבוע בסעיף 64א1 על שותפויות ואגודות שיתופיות, בשינויים המחויבים; וכאמור: החלת שיטת המיסוי הדו-שלבי על חלק מהגופים השקופים.
לדברי גורם באוצר, "הרפורמה תכניס לקופת המדינה מיליארדים בשנה בלי להעלות את שיעורי המס, תוך החלת הכללים הקיימים, באמצעות רגולציה והסדרה של התחום. בשותפויות אנחנו למעשה מפגרים בהמון שנים ביחס למדינות מתוקנות בעולם שאצלן יש חקיקה רצינית בנוגע לשותפויות, ואצלנו יש סעיף אחד על מיסוי שותפויות שאין בו כלום - אין חובת דיווח, אין חובת הגשת דוחות לשותפות ואנחנו אמורים להסתמך על הדיווח של השותפים".

תכנוני מס אגרסיביים
לדברי אותו גורם, הרבה לפני דוח מבקר המדינה, זיהו ברשות המסים ובאוצר כי יש הרבה מאוד הון שחור בתחום השותפויות, וגם פרצות שמאפשרות תכנוני מס אגרסיביים בלי שהרשות תעלה עליהם. "לא כל השותפים מדווחים על ההכנסות כמו שצריך. בדוח מבקר המדינה יש רשימה של הרבה מאוד שותפים שלא כללו את ההכנסות שלהם בשותפות. אז חלק משמעותי ברפורמה מטפל בהון השחור בשותפויות, שנובע מהחוסר בדיווחים. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שחלק ממי שלא דיווחו עד כה הם אנשים שלא יודעים ולא מכירים את החובות שלהם, אבל חלק הם אנשים שלא רוצים לדווח ויודעים שלא יעלו עליהם כי יש עיוורון באזור של השותפויות".
החלק השני של הרפורמה מטפל בתכנוני המס שהאוצר ורשות המסים רוצים לחסום. "הכלי הכי מתוחכם לתכנון מס זה שותפויות, כי יש גמישות לתכנן את ייחוס הרווח שלא לפי שיעור האחזקה של השותף בשותפות", מסביר הגורם באוצר. "למשל, אם אני שותף ב-50% במיזם, אבל השנה עבדתי יותר מהשותף, אז אני יכול למשוך יותר רווח או לייחס לעצמי יותר הפסדים, אבל בדיווח אני יכול לשחק. אם יש שותף תושב חוץ שפטור ממס, אז תהיה נטייה לייחס לו את רוב הרווח, ואחרי זה להתחשבן איתו. יש כל מיני תכנוני מס שלא מריחים טוב, בלשון המעטה. והם קורים בגלל שאין חובת הגשת דוחות".
הדרך שצוות הרפורמה מציע להתמודדות עם הבעיות הללו ונוספות מתחילה בהרחבת חובת הדיווח על כל סוגי השותפויות. בנוסף, הצוות חילק את השותפויות ל"גדולות", "בינוניות" ו"קטנות" - ועל כל קבוצה יחולו כללים אחרים. לפי ההמלצות המתגבשות, על השותפויות הקטנות תחול חובת רישום ודיווח מינימלית, שותפויות בינוניות חייבות להירשם ולהגיש דוחות כספיים מאושרים בידי רואה חשבון, ויחולו עליהן חובות דומות במהותן לחברות מדווחות; ולגבי "השותפויות הגדולות והמגה-גדולות", כהגדרת הצוות, יחול מודל המיסוי הדו-שלבי באופן מלא. כלומר, הן ישלמו מס גם ברמת השותפות וגם ברמת השותפים.
"זה ישנה את כל עולם המס של השותפויות של המפעלים בקיבוצים, שותפויות השקעה, כל התחום של האגודות השיתופיות, החקלאיות והלא חקלאיות - של כל הגופים השותפים במשק. המיליארדים של הרפורמה נמצאים בשותפויות המגה-גדולות", אומר הגורם באוצר. "בשורה התחתונה, נטל המס של כולם יעלה, למרות שזה לא צעד שמעלה את שיעורי המס".
מהמידע שהגיע לידי גלובס עולה, כי הצוות שהחל את עבודתו לפני כשלושה חודשים בהרכב מורחב קיים עשרות ישיבות, וצפוי להגיש דוח ביניים או דוח סופי בחודש הקרוב.




















