חודש יוני החל בציפייה לקראת הנפקת הטריליונים של חברת החלל של אילון מאסק, ספייס אקס, המשיך במומנטום החיובי שהביאו ימי המסחר הראשונים במניית החברה, אך הסתיים באכזבת מה מכך שספייס אקס נסחרת במחיר הנמוך בכ-19% מהשיא. תוך שעות נפוצו ההערכות כי OpenAI, שתכננה להשתמש במומנטום החיובי של ספייס אקס כמנוף להנפקה, דוחה את המהלך לשנה הבאה.
המתחרה אנתרופיק, שעומדת מאחורי המודל קלוד, מזעזעת את השוק מדי כמה שבועות עם מוצר קוד חדש ונחשבת לחברה צומחת ורווחית יותר מ-OpenAI, לחצה על דוושת הבלם, והיא מעכבת את ההנפקה שלה.
● סוף לעימות: אנתרופיק מחזירה את המודלים המתקדמים שלה לפעילות
● מטא משיקה את עוזר ה-AI האישי בישראל ובעברית. מה זה אומר?
עד לפני חודש, עוד נפוצו בתקשורת הכלכלית האמריקאית הדיווחים על הגשת בקשת תשקיף חסויה שהגישה אנתרופיק, לגייס 65 מיליארד דולר לפי שווי של 965 מיליארד דולר בשוק הציבורי. בתגובה, מיהרו גם ב-OpenAI להגיש תשקיף חסוי, עם שווי מעט גבוה יותר: מעל טריליון דולר.
קשה לייחס את עצירת ההנפקות של שתי ענקיות מודלי הבינה המלאכותית לנפילות בספייס אקס. למעשה, המשקיעים חוששים מבועה מכיוון שברור להם שהוצאות החברות והפסדיהן רק ילכו ויגדלו, בעוד שאין שום ערובה לכך שההכנסות שלהן - או של הלקוחות שלהן - יצליחו להצדיק את העלויות הללו.
תשמור על הרווחיות?
לכאורה, צבר ההכנסות ושיעור הצמיחה בשתי החברות נמצא בשיא היסטורי שלא היה כדוגמתו מעולם. OpenAI רשמה רק ברבעון הראשון של השנה הכנסות בקצב שדומה לכל מה שהכניסה בשנת 2025, כ-13 מיליארד דולר. עם זאת, הוצאותיה בשנה שעברה עמדו על 34 מיליארד דולר, אך בשל מחיקות חשבונאיות והפיכתה של החברה מעמותה לחברה מוטת-רווח, היא רשמה הפסד נקי של 38.5 מיליארד דולר.
אנתרופיק, בניגוד אליה, כבר רווחית: קצב ההכנסות השנתי זינק בבת אחת מ-9 מיליארד דולר בסוף 2025 ל-47 מיליארד דולר מתחילת השנה ועד חודש מאי, הודות להצלחה יוצאת הדופן של קלוד קוד ומכירות במגזר הארגוני. החברה, לפי הערכות, שיתפה את משקיעיה כי היא צופה לרשום לראשונה רווח ללא פחת ומסים (EBITDA) ברבעון הנוכחי.
ויחד עם זאת, בתעשייה מטילים ספק ביכולתה של החברה לשמור על רווחיות לאורך זמן. הסכמים חדשים עם לקוחות חדשים - שהמרכזית שבהם היא ספייס אקס - צפויים לשחוק את הרווחיות הזו, במיוחד כאשר קצב שריפת המזומנים עומד על כשליש מההכנסות.
"לא רק שחברות מודלי הענק הן הפסדיות, הן ממשיכות לסבסד את הלקוחות באמצעות שימוש חינמי במנועים כמו קלוד או ChatGPT, לרכוש ציוד ותשתיות אבל השוק מסביבן אינו מצליח לייצר להן הכנסות באותם סדרי גודל", אומר לגלובס לוטן לבקוביץ, שותף בקרן גרוב (Grove Ventures).
"אם תסכום את הכנסות לקוחותיה של אנתרופיק, חברות כמו קרסר או Lovable, לא תגיע ל-80 מיליארד דולר - שהם ההכנסות הצפויות של אנתרופיק לפי ההערכות עד סוף השנה. יש כאן בעיה, כי אם אנתרופיק לא תוכל להמשיך להעלות מחירים, והלקוחות שלה לא מצליחים לייצר מוצרים טובים מספיק ולמכור אותם במחירי פרימיום - אנחנו במצב מסוכן שבו הבועה עשויה להתפוצץ אם הפער הזה לא ייסגר".
פיתוח עוד פעילויות
כדי לפצות על הפעילות ההפסדית שבפיתוח והפעלת מודלי שפה, מנסות OpenAI ואנתרופיק להקים פעילויות נוספות על שרשרת הערך - כמו באמצעות פיתוח אפליקציות ייעודיות למשתמשים ארגוניים בשותפות עם חברות ייעוץ גדולות, או כמו במקרה של OpenAI והשותפות עם מעצב אפל לשעבר ג'וני אייב - להשקת מכשירי קצה.
בינתיים, האופק לאו דווקא מבשר טובות עבור אף אחת מענקיות המודלים: בכירים בעמק הסיליקון, כמו המשקיע ביל גרלי ושורת בכירים בהנהלת אובר, צוברים השפעה בזכות התבטאויות ביקורתיות על התייקרות מודלי השפה של חברות הענק וקוראים לשלב בחברות הגדולות מודלי קוד פתוח חינמיים סיניים כמו דיפסיק או GLM-5.2 של חברת Z.com הסינית. חסימת מודל העל של אנתרופיק פייבל בידי הממשל האמריקאי הבהירה לתעשייה כי לא ניתן לסמוך על מודל שפה אחד או על ספקית אחת, גם אם הממשל שחרר אותו בסופו של דבר, וכי פעולות פשוטות יותר אפשר להעביר לחישוב גם במודלים פתוחים.
"חברות מודלי השפה - כמו OpenAI או אנתרופיק - רוצות לשמור את הלקוחות 'אצלן בבית' ולהביא לכך שכלל עיבודי ה-AI שלהן נעשים אצלן, במחירים גבוהים ביחס לשוק", אומר לבקוביץ. "אבל כשהלקוח יכול לבחור באיזה מודל להשתמש עבור איזו משימה ולשלב קוד פתוח, הדבר יוצר תחרות ומוריד את שולי הרווח שלהן. מי שמרוויח מכך הם באופן אירוני מפתחי האפליקציות והסטארטאפים שנהנים ממודלי שפה בקוד פתוח, שהפער בינם לבין הדבר האמיתי איננו גדול מאוד - ומאפשרים הורדת עלויות ולשלוף את המודל הרצוי עבור סוגים שונים של פעולות".
