הדרך בה אנחנו מנהלים מלחמות משתנה במהירות, כאשר טכנולוגיות חדשות מטלטלות את תפיסות הלחימה הצבאיות בכל התחומים, החל מרכש אמצעי לחימה ועד לתפעול מבצעים צבאיים.
אולם עד כמה יהיה השינוי הזה מרחיק לכת בשנים הקרובות? והאם מאות מיליארדי הדולרים שמשקיעות ארה"ב, בעלות בריתה ויריבותיה בטנקים, במטוסים ובאוניות מלחמה חדשות, יתבררו כמקבילים לרכישת סוסים וחצים ערב הופעתם של המקלעים והתותחים?
● המדינה שבונה בסיס צבאי חשאי לישראל וארה"ב
● מנהיג מערבי ראשון בדמשק: נשיא צרפת מקרון מבקר בסוריה
בתחילת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, גנרלים רבים במערב פטרו אותה כעימות שאי אפשר ללמוד ממנו לקחים משמעותיים, משום שהניחו כי אם ארה"ב ובעלות בריתה יידרשו להילחם, הן יהנו מעליונות אווירית וממלאי גדול של חימוש מדויק שיאפשר להם להנחית מכת פתיחה מהירה והרסנית.
אלא שכישלונן של ארה"ב וישראל להסב תבוסה אסטרטגית למעצמה אזורית כמו איראן, אף שהשתמשו בחלק ניכר ממלאי החימוש המדויק שלהן, מערער את ההנחה הזאת.
לחימה המבוססת על כטב"מים, שהביאה עמה זמינות לחימוש מדויק וזול בכמויות גדולות, כאן כדי להישאר. כך גם הרחבתן של יכולות נוספות, כגון טילים בליסטיים וטילי שיוט ארוכי טווח, שבעבר היו נחלתן של מעצמות בלבד, וגם עבורן היו יקרים מדי לשימוש בהיקף נרחב. במקביל, פיתוח מערכות אוטונומיות המונחות באמצעות בינה מלאכותית מבשר על תפנית משמעותית.
במלחמות של ימינו, מה שבעבר נחשב לעורף בטוח, במרחק מאות קילומטרים מקו החזית, הפך לזירת לחימה, בין אם מדובר בבסיסים אמריקאיים במפרץ הפרסי ובין אם במתקנים צבאיים רוסיים הרחק מאוקראינה. במקביל, התפשטותם של חיישנים זולים הפכה כל תמרון רחב היקף, כמו מתקפה משוריינת בסגנון הפלישה האמריקאית לעיראק ב־2003, למורכב הרבה יותר, משום שכל ריכוז כוחות ניתן לאיתור במהירות ולתקיפה עוד הרבה לפני שהוא מגיע לשדה הקרב.
הלקחים מהלחימה
במשרדי ההגנה ובמפקדות הצבא ברחבי העולם עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות ומנסים להבין אילו לקחים ניתן להסיק מהן.
"אופי הלחימה משתנה מן היסוד", אמר הרמטכ"ל הגרמני, גנרל קרסטן ברויר. "כוחות מזוינים חייבים להיות מסוגלים להסתגל מהר יותר, לשלב טכנולוגיות חדשות וללמוד במהירות. אם לא נסתגל, לא נוכל לנצח".
גם מקבילו ההולנדי, גנרל אונו אייכלסהיים, השמיע אזהרה דומה. "הטכנולוגיה משתנה במהירות רבה בזמן מלחמה", אמר. "אם לא נדע להשתנות בעצמנו, ולאמץ יכולת הסתגלות וגמישות, נפסיד כבר בשבועות הראשונים של המלחמה, נאבד שטחים רבים מדי וחיילים רבים מדי. אחר כך אמנם נסתגל, אבל זה כבר יהיה מאוחר מדי".
בקרב מפקדי צבאות, ממשלות וחברות ביטחוניות אין הסכמה אם ההתפתחויות הנוכחיות מצדיקות את ההגדרה "מהפכה", המחייבת שינוי מהיסוד של תפיסות הלחימה הקיימות.
"לא פעם מכריזים על מהפכות בלחימה, אך לעיתים רחוקות הן אכן מתרחשות. רוב ההתפתחויות הצבאיות, ובהן המגמות הנוכחיות של שימוש בכטב"מים ובתקיפות מדויקות, הן אבולוציוניות", אמר מייקל קופמן, עמית בכיר במכון קרנגי לשלום בינלאומי בוושינגטון. "איש אינו מטיל ספק בהשפעת אבק השריפה, אבל הוא היה בשימוש בשדה הקרב במשך מאות שנים לצד אבירים ונושאי רמחים".
מהפכה או אבולוציה?
בין שמדובר במהפכה ובין שלא, מעטים חולקים על כך שאופן ניהול המלחמה עובר שינוי מהיר, בקצב שרק ילך ויגבר. מערכות אוטונומיות המבוססות על בינה מלאכותית כבר הפכו לכלי מרכזי שסייע לארה"ב לזהות מטרות במערכה האווירית נגד איראן.
באוקראינה, כטב"מים אוטונומיים ובהם כאלה שסיפקה יצרנית הנשק הגרמנית הלסינג, מסיירים בכבישים באיזורים כבושים בדרום המדינה, מאתרים באמצעות בינה מלאכותית מטרות כמו משאיות דלק, ולאחר קבלת אישור ממפעיל אנושי ממשיכים לרדוף אחריהן באופן עצמאי.
רוסיה, מצדה, החלה להשתמש למשימות דומות בכטב"מי מולניה המבוססים על בינה מלאכותית, ופועלים ללא מפעיל אנושי בזמן אמת, משום שלכוחותיה אין גישה לרשת סטארלינק לצורכי הנחיה.
כללי המשחק משתנים
"המערכות האוטונומיות רק מתחילות להופיע בשדה הקרב, אבל בחמש־עשר השנים הקרובות הן יהיו הגורם שישנה את כללי המשחק יותר מכל, משום שהן חודרות לכל תחום ומשנות מן היסוד את שדה הקרב, שעד כה התבסס על אנשים", אמר גונדברט שרף, מנכ"ל משותף בחברת הלסינג.
לואיס מוזלי, העומד בראש פעילות בריטניה ואירופה של חברת הביטחון האמריקאית פלנטיר, שהייתה מעורבת באופן משמעותי במערכה נגד איראן ומספקת תמיכה מרכזית לאוקראינה במלחמתה ברוסיה, אמר כי השנה הנוכחית עשויה להירשם כנקודת מפנה היסטורית.
"לא אתפלא אם שנת 2026 תיזכר במאות השנים הבאות בתור השנה שבה התחוללה פריצת הדרך המשמעותית בטכנולוגיה הצבאית, בדומה להמצאת אבק השריפה ודומותיה, והיא כלים אוטונומיים", אמר.
לדבריו, המאפיין המרכזי של המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, וככל הנראה גם של עימותים גדולים בעתיד, הוא שכלי נשק וטכנולוגיות שנחשבו לחוד החנית הופכים למיושנים בתוך חודשים ספורים. "כאשר ניצב מולך יריב יכול להסתגל, מה שקובע הוא קצב השיפור והלמידה, ולא הטכנולוגיה עצמה", מוזלי הוסיף.
שיטת הרכש החדשה
אחת הדוגמאות ליכולת ההסתגלות הזו היא שיטת רכש הכטב"מים החדשה של אוקראינה, האחראים ליותר מ־90% מהריגות האויב, וכן שיטת רכש מערכות לוחמה אלקטרונית ואמצעי לחימה מרכזיים נוספים. מדובר במודל השונה מן היסוד מזה הנהוג בצבאות המערב, הפועלים באמצעות תקציבי ביטחון מרכזיים ומרוכזים.
לפי השיטה, שהונהגה באוגוסט האחרון, מוקצות לחטיבות בצבא אוקראינה "נקודות אלקטרוניות" בהתאם למספר החיילים הרוסים ואמצעי הלחימה בהם הצליחו לפגוע. הכטב"מים מספקים תיעוד מצולם המשמש הוכחה לפגיעות הללו. באמצעות רשת ניהול שדה הקרב דלתא, החטיבות ממירות את הנקודות לתקציב, ולאחר מכן יכולות לרכוש במהירות מערכות חדשות ישירות מהיצרנים באמצעות זירת מסחר מקוונת מסווגת.
ככל שמתפתחים קשרים ישירים בין החטיבות ליצרנים, אמצעי הלחימה הופכים במובן מסוים ממוצר למנוי, המתעדכן ומתוכנן מחדש באופן שוטף בהתאם לתנאי שדה הקרב המשתנים.
"מהפכה מחשבתית התחוללה הן בתחום הרכש והן ברמת ההנהגה הצבאית והפוליטית", אמרה אירינה טרך, מנכ"לית ומנהלת הטכנולוגיה הראשית של פייר פוינט, אחת מחברות הביטחון מהדור החדש המובילות באוקראינה, המייצרת כטב"מים וטילים. "נטשנו את המודל שבו מהנדסים מקבלים מפרט מדויק לפיתוח טיל, טנק או כטב"ם מסוים, ועברנו למודל שבו הם נמצאים בחזית, יושבים עם הלוחמים, מעשנים, שותים קפה ומנסים להבין יחד מה הבעיה וכיצד לפתור אותה".
הלחימה באמצעות כטב"מים ערערה גם על מושגי יסוד כמו עליונות אווירית. ארה"ב אולי הצליחה להשיג שליטה מלאה בשמי איראן באמצעות מטוסים מתקדמים כמו ה-35F אך היא לא הצליחה להגן על בסיסיה ומתקניה המרכזיים במפרץ הפרסי מפני כטב"מים וטילים איראניים בחודשים מרץ ואפריל. כיום גם מדינה שאין לה כלל חיל אוויר קונבנציונלי יכולה להשיג עליונות אווירית מקומית באמצעות כטב"מים.
במקום להתייחס לכטב"מים כאל עוד אמצעי לחימה במסגרת המבנה הצבאי הקיים, אוקראינה הכירה בלוחמת הכטב"מים כזירת לחימה נפרדת. "זירת הלחימה היא הזמן. המטרה היא לקצר את 'שרשרת ההרג'. באמצעות ביטול שלבים ידניים והפחתת המעורבות האנושית, בכל צעד קבלת החלטה על תקיפה וביצועה תתקבל מהר יותר מהאויב", אמר אולג רוגינסקי, מנכ"ל Uforce יצרנית כטב"מים ימיים ואוויריים.
מה יהיה עוד 5 שנים?
כמובן, קשה למדינות שאינן מעורבות בפועל במלחמה לאמץ את הגישה החדשנית והמהירה של אוקראינה, משום שהן אינן צורכות כמויות גדולות של אמצעי לחימה שיש לחדש ולהחליף באופן שוטף.
"אם אנחנו באירופה נחליט להתחיל לייצר מיליוני כטב"מים קצרי טווח מהסוג שמייצרים באוקראינה, ותוך שמונה חודשים כולם יתיישנו, מה נעשה איתם?" תהה מאורו ג'ילי, פרופסור לאסטרטגיה צבאית ולטכנולוגיה בבית הספר הרטי בברלין.
בסביבה כזו, היכולת להשתנות במהירות יחד עם הטכנולוגיה הופכת למרכיב חיוני בכושר ההגנה.
"כיום אי אפשר לדמיין מלחמה בלי כטב"מים, אבל איש אינו יודע איך ייראה שדה הקרב בעוד חמש שנים, או אם כטב"מים עדיין יהיו האמצעי היעיל ביותר", אמרה שרת ההגנה של הולנד, דילן ישילגז־זגריוס. "לכן חייבים תעשייה, וגם צבא וממשלה, שיודעים להיות גמישים. ולמען האמת, ממשלות פשוט לא פועלות מהר".
כדי לעמוד בקצב, גם יצרניות אמצעי הלחימה וגם מפקדי הצבאות נדרשים לחשב מחדש את אופן פעולתם, ולבחון אילו מרכיבים מהציוד ומהתפיסות הצבאיות המסורתיות עדיין מתאימים לשדה הקרב החדש. "זו עדיין אבולוציה, אבל קצב השינויים שמניעה ההתפתחות הטכנולוגית כה מהיר, עד שקל לטעות ולחשוב שמדובר במהפכה", אמר הרמטכ"ל השוודי, גנרל מיכאל קלאסון. "לא נוכל להיפרד לחלוטין מהמורשת הצבאית, וחלק ממנה יצטרך להמשיך איתנו גם בעתיד".
אלא שהשאלה היא איזו מורשת בדיוק. הבעיה מבחינת מפקדי הצבאות היא שגם כשהם מנסים להיערך למלחמות העתיד, הם עדיין חייבים להתמודד עם האיומים הקיימים כיום. עבור צבא גרמניה וצבאות אירופיים נוספים, בראש ובראשונה מדובר באפשרות של עימות עם רוסיה.
לדברי הגנרל ברויר, תהליך ההתחדשות של הצבא אינו יכול לבוא על חשבון הכשירות המבצעית. גרמניה חייבת לחדש את כוחותיה המזוינים, ובמקביל לשמר את היכולות הדרושות כדי להגן על אירופה "כבר הלילה": "איננו יכולים להשהות את ההרתעה ולומר ליריב לחזור ב־2039".
כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.
