בין השורות של הודעת בנק ישראל על הריבית, שפורסמה השבוע, הסתתר נתון שראוי לתשומת-לב: השכר הנומינלי במשק טיפס בחודשים האחרונים בקצב מהיר של כמעט 7% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. במונחים ריאליים, כלומר שכר בניכוי אינפלציה, שיעור העלייה עומד על כ-4.5%. מדובר במגמת עליית שכר חריגה, שהתחדדה בעיקר לאחר מבצע "שאגת הארי" ומתבטאת הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי.
● לראשונה: ההייטקיסט הישראלי הפך ליקר יותר ממקבילו שבעמק הסיליקון
● דעה | מפרומפט ללופ: המקצוע שיכריע מי ינצח בעידן ה-AI
כלכלנים מסבירים שאם המגמה תימשך, גם השקל החזק לא יספיק כדי לרסן את האינפלציה, והורדות הריבית ייאלצו להמתין. ועוד שאלה מטרידה לא פחות: מדוע רבים מהעובדים לא מרגישים שכוח הקנייה שלהם באמת עלה, למרות העלייה בשכר?
1 מה קרה לשכר במשק?
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להוריד את הריבית ב-0.25% השבוע לרמה של 3.5%. בהודעתה היא התייחסה לשכר שעולה בקצב מהיר ומשקף שוק עבודה הדוק: "קצב עליית השכר במשק בחודשים מרץ-מאי עמד על 6.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. העלייה בשכר משקפת בין היתר עליות בשכר המינימום ובשכר במגזר הציבורי. קצב עליית השכר במגזר העסקי עלה בחודשים פברואר-אפריל ועמד על 6.4% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. יחד עם זאת, הנתונים עדיין מושפעים משינויים בהרכב העובדים בהשפעת מבצע 'שאגת הארי'".
במילים אחרות, בבנק ישראל מעריכים שמגבלות ההיצע בשוק העבודה ישפיעו גם על התוצר, כך שבסוף 2027 הוא עדיין יהיה מתחת לקו המגמה שאפיין את התקופה שלפני המלחמה. זאת, על פי הוועדה המוניטרית, "בשל היקף מילואים גבוה מאשר בעבר, הישארותם של חלק מנפגעי המלחמה מחוץ לשוק העבודה, ומאזן הגירה שלילי".
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אף ציין כי ניכרת הקלה מסוימת במגבלה של היצע בשוק העבודה, עם ירידה בשיעור הנעדרים זמנית בשל שירות מילואים. ועדיין, הנגיד ציין כי שיעור ההשתתפות של בני 15 ומעלה יורד בהשוואה לערב 7 באוקטובר, כאשר הירידה בולטת יותר בקרב צעירים, בשעה שבגילאי העבודה העיקריים (25-46) התמונה נשארה יציבה.
כלכלנים מסבירים שייתכן שהדבר קשור במספר המשתחררים משירות צבאי שמגויסים מיד לשירות המילואים ולא משתלבים בשוק העבודה באופן שיוצר מחסור ועלייה בשכר.
שורה תחתונה: שיש פחות היצע של עובדים, כלומר פחות אנשים זמינים לעבודה, אבל הביקוש למשרות נשאר יציב - מעסיקים מתחרים על העובדים המעטים שיש - וזה דוחף את השכר למעלה.
2 היכן העלייה הייתה משמעותית יותר?
מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס, מסביר שלצד העלייה בשכר המינימום והשכר שעלה מעט במגזר הציבורי, חשוב להבין שלא מדובר בתופעה נקודתית וחדשה אלא בהאצה רחבה יחסית. "בענפים כמו שירותי ניהול ותמיכה, נדל"ן, תעשייה, פעילות מקצועית, סיטונאות וקמעונאות, קצב הגידול השנתי בשכר נע כיום בטווח של 5%-7%, לעומת שיעורים של כ-3%-4% לפני שנה", הוא מסביר. "גם אם חלק מהעלייה מוסבר בגורמים טכניים, שוק העבודה בישראל ממשיך להיות הדוק במונחים היסטוריים, וסביבה כזו נוטה לייצר לחצי שכר".
רפי גוזלן, הכלכלן הראשי ב-IBI, מציע להתייחס לנתונים בזהירות, שכן מדובר בחודשים שהם בתפר בין מלחמה עצימה באיראן לחזרה לשגרה מסוימת. "באפריל היה חל"ת מאוד גדול וזה כמובן משפיע על הממוצעים ובמאי נרשם שיפור בהקשר זה כי מצבת העובדים ברמה דומה לזו שהייתה לפני שנה באופן שיכול לחזק את הנתון המראה עלייה בשכר", הוא אומר. "אנחנו גם לא מסתכלים על הנתון של הקפיצה בשכר לבדו, אלא על נתונים נוספים בשוק העבודה כמו שיעור האבטלה הנמוך במיוחד והיחס בין המשרות הפנויות להיקף האבטלה.
"בשקלול כל אלו, הקצב נראה גבוה וזה גורם סיכון שיכול להוביל לעלייה באינפלציה. צריך לזכור שמחירי האנרגיה והשקל הם גורמים זמניים אבל אם קצב השכר נשאר כך. אנחנו לא נישאר בסביבת אינפלציה נמוכה".
עוד מוסיף גוזלן: עלייה בשכר המינימום או עלייה בשכר במגזר הציבורי יכולים להאיץ את קצב עליית האינפלציה, אבל היא לא מתבססת עליהם לבדן, ולכן הוא מציע לבחון בתשומת לב את הנתונים שיפורסמו ברבעון הקרוב, שכן אלו ישקפו טוב יותר את מצב שוק העבודה.
שורה תחתונה: העלייה המשמעותית ביותר נרשמה בענפים כמו שירותי ניהול ותמיכה, נדל"ן, תעשייה, פעילות מקצועית, סיטונאות וקמעונאות. כלומר, מדובר בהאצה רחבה על פני ענפים מגוונים במגזר העסקי - ולא תופעה מבודדת בענף אחד - מה שמחזק את הטענה ששוק העבודה כולו הדוק באופן חריג.
3האם העלייה בשכר תשפיע על האינפלציה?
ההשפעה של עליית השכר על האינפלציה, מסבירים שני הכלכלנים, היא כפולה: מצד אחד, שכר גבוה יותר מגדיל את כוח הקנייה ועלול להוביל לגידול בצריכה. מצד שני, הפירמות נוטות לגלגל את עלויות השכר המאמירות על הצרכן, במחירים גבוהים יותר.
לכן, אומר גוזלן, "אם זו סביבת השכר אז ברור שיהיה קשה להשיג 2% אינפלציה כפי ששואף בנק ישראל. ברגע שמתפוגגת השפעת שער החליפין, לצד קצבי עלייה כאלו בשכר, הם יעלו את האינפלציה באופן שיקרב אותנו למיצוי הפחתות הריבית".
לדבריו, נתוני האינפלציה מושפעים באופן מיידי, אלא בפיגור של מספר חודשים: "הכול מתחיל משוק עבודה חזק והדוק והמצב הזה נובע לא רק מהמצב הכלכלי נטו, אלא מהמצב הביטחוני, בין היתר בעקבות גיוס המילואים הנרחב. ראינו תקופה כזו ב-2024 עד אמצע 2025, אז באמת ראינו ריבית יציבה כי האינפלציה הייתה משמעותית גבוה יותר.
"כדאי לשים לב שבנק ישראל אומר: קורה משהו בתקופה האחרונה וצריך לראות שהוא בר- קיימא ולא רעש סטטיסטי, כי ככל שיתברר שאלו הרמות, גם אם נמוכות יותר, זה יכול ללמד על האינפלציה ועל הריבית בעתיד כשהסיכון כלפיהן נוטה מעלה. לכן, גם בנק ישראל מדגיש סיכונים גיאופוליטיים לכלכלה כי אלו קשורים בגיוס המילואים".
שטרית: "לאורך זמן קיים קשר סטטיסטי בין קצב עליית השכר לבין אינפלציית השירותים - האינפלציה 'הדביקה' - הנוטה להגיב בפיגור של כשנה. בשלב זה, התחזקות השקל מסייעת למתן את הלחצים האינפלציוניים, הן המקומיים והן המיובאים. אולם, אם מגמת התחזקות השקל תיעצר, השפעתה המרסנת צפויה להיחלש בהדרגה, ואז לחצי השכר עשויים לבוא לידי ביטוי באופן בולט יותר באינפלציה. לכך ניתן להוסיף גם את ההאצה שנרשמת בתקופה האחרונה בכמות הכסף במשק, שעשויה אף היא לתרום ללחצים אינפלציוניים בהמשך הדרך".
שורה תחתונה: העלייה בשכר תשפיע על האינפלציה אך בפיגור - לא באופן מיידי. גוזלן מסביר שהאפקט על האינפלציה מגיע רק כעבור כמה חודשים, ושטרית מוסיף שהקשר הסטטיסטי בין קצב עליית השכר לאינפלציית השירותים מגיב בפיגור של כשנה בערך.
4השכר עולה, אז למה לא מרגישים שיפור?
גוזלן מסביר כי העלייה הבולטת בחודשים האחרונים, ככל שתתבסס בקצבים אלו, צפויה להתבטא ביתר שאת גם בצריכה. אך כפי שכבר הובהר, כשהשכר עולה והצריכה גוברת עמו - גם המחירים נוטים לעלות בעקבותיהם, כך שלא בטוח שהעלייה בשכר תתורגם בסופו של דבר לתוספת אמיתית בכיס הצרכן.
שורה תחתונה: השכר הריאלי (המנוכה מאינפלציה) פיגר וירד בפועל עד תחילת 2025, וההתאוששות האחרונה עוד טרייה מכדי "להרגיש".
