לראשונה: ההייטקיסט הישראלי הפך ליקר יותר ממקבילו שבעמק הסיליקון

כ־400 אלף עובדי ההייטק הישראלים נחשבים ליקרים בקנה מידה עולמי, אך מאז ומעולם עלותם הייתה שנייה רק לזו שבעמק הסיליקון. חברות הענק העדיפו לשלם ביוקר עבור העובד הישראלי, מתוך ידיעה שיקבלו תוצאה טובה יותר מאשר אצל מקביליו בפולין, באוקראינה או בהודו, ומנגד ידעו כי מחירם יהיה נמוך מזה של המתכנתים מהמגרש הביתי שלהן.

אלא שלפי מחקר של פורום חברות הצמיחה - ארגון המופעל בידי חברות ישראליות כמו וויקס ומאנדיי - עלותו של המפתח הישראלי עקפה לראשונה בהיסטוריה את זו של מקבילו האמריקאי. תפנית זו נרשמה בעיקר הודות להיחלשות של הדולר, שכן את עיקר ההון מגייסים בהייטק הישראלי בדולרים, בעוד שרוב ההוצאות - לרבות השכר והאופציות לעובדים המקומיים - נעשות בשקלים.

● הסטארט־אפ שנלחם במנהרות חמאס קיבל מיליונים מבכירי אנדוריל ו-SpaceX
● אמנון שעשוע טוען: הצלחנו להכות את מהירות העיבוד של אנבידיה

מהמחקר, המבוסס על נתוני 10,000 עובדים בשבע חברות צמיחה ישראליות החברות בפורום - ששמותיהן לא נחשפו - עולה כי עלות עובד הייטק ישראלי עומדת על פי 1.02 מעלותו של מקבילו האמריקאי. להשוואה, במאי 2025 עמד השכר של הישראלי על 85% משכרו של האמריקאי. "בשנה האחרונה, עלות ההעסקה בישראל במונחי דולר עלתה ב־17%-22%, ונקודת האיזון שבה עלות העסקת עובד בישראל משתווה לזו של עובד מקביל בארה"ב עומדת סביב 3.21 ש"ח לדולר", נמסר מהפורום.

ומה לגבי מזרח אירופה?

מהמדגם עולה כי בהשוואה למדינות מזרח אירופה, התמונה מצביעה על שינוי עמוק בתנאי התחרות שבהם מתקבלות החלטות עסקיות. במשך שנים הציעו מדינות אלו עלויות העסקה נמוכות משמעותית, ובכל זאת חברות רבות בחרו להקים ולפתח מרכזים בישראל בזכות איכות ההון האנושי, הניסיון והאקוסיסטם המקומי.

כיום, המגמה הזו משתנה משום שאיכות הטאלנט בעולם משתפרת, מהפכת ה־AI משנה את האופן שבו חברות בונות צוותים, ובמקביל ייסוף השקל והיחלשות הדולר הגדילו את פערי העלויות. עובדי הייטק בישראל יקרים כיום פי 2.4 ממקביליהם בפולין, בליטא, ברומניה ובאוקראינה - פער שמייצר תמריץ גובר להפנות גיוסים חדשים למדינות אלו, ולהאט או לעצור את הגיוסים בארץ.

מסקר אחר, שהובילה קרן הצמיחה Viola Growth בשיתוף פורום חברות הצמיחה, עולה כי 58% מתוך 62 חברות צמיחה שנבדקו דיווחו שהאטו או הקפיאו את הגיוסים בישראל נכון ליוני 2026. כ־55% מהחברות ציינו את שער הדולר כגורם מרכזי לכך, לצד השפעות ה־AI. באותו סקר, 15% מהחברות דיווחו שבעקבות היחלשות הדולר הן כבר פתחו בחו"ל תקנים שתוכננו במקור להיפתח בישראל.

הבעיה במענקי האוצר

על מנת להתמודד עם התופעה, השבוע חשף שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תוכנית מענקים בסך 1.6 מיליארד שקל לחברות הייטק צעירות, במטרה לסייע לאלו שנפגעו מהיחלשות הדולר. עם זאת, מרכזי הפיתוח וחברות הצמיחה הטיחו ביקורת בתוכנית, בטענה שלא נתנה מענה להוזלת עלות העובד הישראלי באמצעות כלי מיסוי או הקלת עלויות ההעסקה.

"התוכנית שפורסמה מתמקדת ביצירת מנועי צמיחה עתידיים, בעוד שהצורך של החברות הוא מענה לאתגרים המיידיים שנוצרו עקב התחזקות השקל", אמרה קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI).

"חברות רבות אינן מחפשות תמריצים לצמיחה, אלא כלים שיסייעו להן לשמר את הפעילות בישראל. לצד מהלכים ארוכי טווח, יש צורך גם בפתרונות קצרי טווח באמצעות הוראות שעה או באמצעים אחרים, שיאפשרו חלוקה של הנטל בין המדינה לבין החברות. בין היתר, יש לבחון התאמות בתשלומי המס ובהוצאות המעסיק, לרבות מנגנונים זמניים שיקלו על תזרים המזומנים של החברות".