ההשקעות הגדולות בתשתיות בינה מלאכותית (AI) בכלל, ובשבבי זיכרון בפרט, הובילו בשנה האחרונה לזינוקים חדים במניות הסקטור, ביניהן סמסונג אלקטרוניקס ו-SK Hynix שנסחרות בבורסה הדרום־קוריאנית בסיאול.
● בתוך יממה אחת, שני אירועים מהמזרח הנחיתו מכה על מניות השבבים
● הדיווח על דיפסיק הסינית שמכניס ללחץ את מניות השבבים
משקלן העצום של שתי המניות הללו (מעל ל-50%) במדד הקוריאני המוביל KOSPI, הפכו אותו למדד בעל הביצועים החזקים בעולם עם תשואה של 101% מתחילת השנה ושל 220% בשנה וחצי.
עם זאת, מאז השיא שנרשם בחודש שעבר המגמה הייתה בעיקר שלילית, והשבוע המדד התקרב להגדרה של "שוק דובי", כלומר ירידה של 20% מהשיא האחרון, אך ננעל כשהוא עדיין לא שם.
"השוק הלוהט ביותר בעולם נמצא בסיכון להפוך ל'משחקי הדיונון'", נכתב בוול סטריט ג'ורנל, בפראפרזה על סדרת המתח הדרום-קוריאנית, שהייתה להיט בנטפליקס. בכתבה צוינו התנודתיות החדה במדד והעובדה שבמחצית הראשונה של השנה, הון זר בסך 100 מיליארד דולר זרם החוצה מדרום קוריאה.
צבר תאוצה בשנתיים
ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל במערך הייעוץ בבנק לאומי, מציין כי המדד מאופיין בריכוזיות גבוהה: "בניגוד למדדים אחרים, אין בו מגבלת משקל למניה בודדת, והוא מוכתב בעיקר משווי השוק של החברות.
"ככל שהשווי של חברה עולה, הייצוג שלה במדד יקבל משקל יותר גבוה. זאת תופעה חריגה בעולמות המדדים, כי לרוב מדברים על מדדים כאלמנט של פיזור וכאן יש ריכוזיות גבוהה מאוד של שתי מניות, שהן מאותו הסקטור".
כתוצאה, נוצר מצב שסמסונג והייניקס מהוות מעל חצי מהמדד כולו, אף שהן רק שתיים מתוך מעל 800 חברות בו. זאת, לאחר שמניית סמסונג טיפסה מתחילת השנה בכ־130% והייניקס בכ־225%. ביום ג' המניות הללו נפלו ביותר מ־6% כל אחת, והפילו איתן את המדד כולו. "הריכוזיות במדד מובילה לתנודתיות גבוהה מאוד ביחס למדדים אחרים ולא נדיר לראות בו תנודות יומיות של 5%־8%", אומר אורגד.
מעבר לזה, הוא מציין, יש במדד חברות רכב - נציגות תעשיית הרכב הקוריאנית כמו יונדאי וקיה - וכמו בכל מדד יש בנקים, תחבורה, ביטוח. "אבל משקל הטכנולוגיה וספציפית השבבים מאוד משמעותי.
"בעבר, הרבה פחות משקיעים הכירו את ה-KOSPI, שנחשב די אפור, אבל הוא צבר פופולריות בשנה וחצי־שנתיים האחרונות", מוסיף אורגד, "ועשה ביצועים מאוד טובים".
משקל משמעותי במדד
מדוע בעצם אין למדד משקלות? אורגד מסביר כי עד לפני מספר שנים, הייתה מגבלה של 30% למניה בודדת, אלא שאז סמסונג התקרבה למגבלה ונוצר חשש שמשקיעים ימכרו את המניה בגלל נושא טכני של משקל מדד - המגבלה הוסרה.
מאז, "ככל שהשווי של החברות הללו הלך וגדל, המניות קיבלו משקל יותר ויותר משמעותי במדד. המדד בעלייה חזקה כשהן מתפקדות טוב, ולהפך", מציין אורגד ומדגיש כי "זה גורם סיכון מרכזי שצריך להכיר כשמשקיעים ב־KOSPI. הפיזור שרגילים אליו ממדדים אחרים לא קיים".
לדבריו, לפני עליית ה־AI, סמסונג הייתה "מלכת השבבים" של קוריאה והובילה בתחום, בעוד שהייניקס הייתה "האחות הקטנה" נמצאה בפער משמעותי. אבל "הייניקס 'גנבה' את הבכורה לסמסונג והפכה לראשונה שסיפקה שבבי זיכרון מתקדמים לאנבידיה. סמסונג קיבלה אישורים מאנבידיה בחצי השנה האחרונה והחלה לספק יותר שבבים, אבל הייניקס בעצם עקפה אותה במרוץ ה־AI".
עם זאת, הוא מציין ששבבי זיכרון קיימים גם בטלפונים, מחשבים ועוד שוקי קצה רבים, ועליית המחירים בתחום היא רוחבית, כך ששתי החברות נהנות מכך. כחלק מהעניין שנוצר במניות התחום הושקה ETF שעוקבת אחרי המניות (DRAM), ביניהן גם הקוריאניות. במקביל הייניקס הבינה שיש ביקוש להשקעה בה גם בארה"ב ויצאה להנפקה גדולה בוול סטריט (ראו מסגרת).
לאן הולכים מכאן
האם משקיעים מישראל חשופים לבורסה בסיאול? לדברי אורגד, "ככל שהמדד ייצר תשואות משמעותיות, הוא קיבל הרבה אזכורים בתקשורת וראינו יותר התעניינות מצד לקוחות ויועצים ששואלים איך אפשר להיחשף אליו. אני חושב שיש יותר חשיפה, אבל זה עדיין נישה ולא טרנד. אני מניח שיש גם אנשים שקנו את ה־ETF של מניות הזיכרון ואולי אפילו לא מודעים לכך שיש להם חשיפה למניות הקוריאניות".
הירידות האחרונות מגיעות דווקא לאחר תוצאות חזקות שפרסמה סמסונג. אורגד מסביר כי "החשש המשותף בנוגע לכל חברות תחום הזיכרון הוא שכרגע שיעורי הרווחיות שלהן מאוד־מאוד גבוהים, בהשוואה לממוצע ההיסטורי ולחברות שבבים אחרות. משקיעים שואלים האם זה בר־קיימא לטווח הארוך". הוא מוסיף כי אומנם סמסונג "דיווחה על תוצאות מאוד מרשימות עם גידול מטורף ברווח, אבל השאלה היא מה קורה קדימה - האם לא סומן פה איזה שיא, ומכאן לרווחיות אין עוד הרבה לעלות? משקיעים מנסים לתזמן את הסייקל - היסטורית, יש בתחום הזיכרון מחזוריות אכזרית מאוד, ומשקיעים לא רוצים למצוא את עצמם כשהסייקל יסתובב והחברות עלולות לעבור להפסדים".
בוול סטריט ג'ורנל צוטטה האסטרטגית צ'ארו צ'נאנה מ־Saxo Bank, שאמרה כי משקיעים רוצים לראות הוכחה לכוח התמחור של סמסונג ולכך שהביקוש ל־AI עדיין מאיץ. "השאלה המרכזית היא האם צוואר הבקבוק של היום יהפוך לסיכון של עודף קיבולת ייצור מחר", אמרה צ'נאנה.
"אלו מניות שעשו מהלכי עלייה מאוד חדים, והיום כל דבר קטן מאוד מלחיץ את המשקיעים ומעלה חששות", אומר אורגד. "ברגע שכל אחת מהן יורדת 10% והן 50% מהמדד, אוטומטית המדד מתחיל עם 5% למטה. ככל שהשווי שלהן יירד גם המשקל במדד יפחת, ואז כנראה התנודתיות תרד".
