חודש מאי האחרון היה חודש שיא בשוק ההנפקות המקומי, עם לא פחות מ־14 תשקיפים שהוגשו ע"י חברות חדשות שביקשו לרשום את מניותיהן לראשונה למסחר בבורסת ת"א. ואכן, בתחילת החודש החולף השלימו מחציתן את המהלך ומניותיהן החלו להיסחר, לפי שווי מצרפי של מעל 18 מיליארד שקל.
● 90 מיליון שקל של בכירי מנורה הוקפאו: החשדות וההתפתחויות בפרשת השחיתות בהסתדרות
● מנהל ההשקעות שבטוח: אלו המניות שחובה להחזיק בתיק
אלה הביאו לכך שבמחצית הראשונה של השנה גייסו 17 חברות חדשות סכום מצרפי של 6.2 מיליארד לפי שווי כולל של כמעט 28 מיליארד שקל. נתונים גבוהים מאלו שנרשמו במהלך שנת 2025 כולה - שהייתה גם שנה חזקה בשוק ההנפקות. ב־2025 אמנם נרשמו 21 חברות חדשות למסחר, אך הן גייסו סכום מצרפי של כ־5.8 מיליארד שקל, לפי שווי כולל של כ־20 מיליארד שקל.
אלא שמאז מאי, נקלע השוק המקומי לסחרחורת בעקבות ההתקדמות להסכם סיום המלחמה בין איראן לארה"ב, אשר באה לידי ביטוי בירידות של עד 11% במדדים המובילים ביוני (החודש החלש ביותר בת"א מזה שנתיים וחצי). בד בבד, הירידות גם הובילו להתקררות בשוק ההנפקות, ושלחו את החברות לכלכל את צעדיהן מחדש.
"הדברים אולי יתאזנו"
"כל ההנפקות נמצאות כרגע בסוג של הולד", מסביר גורם בכיר בשוק החיתום את העיכוב בהשלמת הנפקותיהן של מחצית מהחברות שהגישו תשקיף בחודש מאי. "השוק בשבועיים־שלושה האחרונים הרבה פחות טוב מהמועד שבו החברות החלו את התהליך, ולכן הכול די תקוע. כרגע, כולם רוצים לראות לאן השוק הולך ולפי זה יקבלו החלטות".
הוא מוסיף כי תרמה העובדה שהמשקיעים לא "רוו עד כה נחת" מחלק מההנפקות שיצאו לדרך לפני הירידות בשווקים. כך למשל, המניות של יצרנית המאפים רוסטיק ירדו מאז ההנפקה בתחילת החודש שעבר בכ־16%, בזמן שהמניות של יזמית הנדל"ן תדהר וחברת הסימולטורים הביטחונית בגירה - שתי ההנפקות הגדולות של השנה עד כה, ירדו בשיעור צנוע יותר של 3% ו־4% בהתאמה.
עד עתה נרשם ביטול הנפקה בודד מצד קבוצת אביב נדל"ן של האחים דורון אביב ודפנה הרלב, שלא קיבלה מהמשקיעים המוסדיים את השווי שאליו כיוונה - 1.5 מיליארד שקל (לפני הכסף), והסתפקה בגיוס חוב.
מי שככל הידוע עדיין בוחנות את הליך ההנפקה הן יזמית הנדל"ן אביסרור המכוונת לשווי של 2.6 מיליארד שקל, חברת התרופות רפא (2.06 מיליארד שקל), חברת ההדפסות אורדע (880 מיליון שקל), יצרנית המכלולים מטליקון (700 מיליון שקל) ורשת המסעדות קיסו (400 מיליון שקל).
"בסוף המוסדיים מסתכלים על מה שקורה בשוק, ואם היו ירידות של 10% הם רוצים הנחה בהתאם. לכן, כל חברה צריכה לעשות שיעורי בית ולראות האם זה מתאים לה. כל אחת והסיפור שלה", אומר גורם אחר בשוק החיתום.
סנונית אפשרית ראשונה לכך ניתנה במהלך השבוע, כשחברת האנרגיה רפק אנרג'י, שבשליטת רפק תקשורת ותשתיות הציבורית, השלימה הנפקה ראשונית לפי שווי של כ-1.3 מיליון שקל (לפני הכסף). במסגרת המהלך, אותו הובילו חברות החיתום של ווליו בייס ורסאריו, השלימה החברה, המנוהלת בידי איתי חגי, גיוס של 420 מיליון שקל. עם זאת, גורמים בשוק מציינים כי מדובר בהנפקה חריגה שזכתה לעניין רב בעיקר בשל העובדה שהחברה פועלת בתחום האנרגיה המבוקש.
עם זאת, אותו גורם בשוק החיתום נותר אופטימי. "הימים האחרונים היו קצת יותר טובים, ובהחלט יכול להיות שהדברים טיפה יתאזנו, ואז גם התיאבון לסחורה חדשה יחזור, אבל אנחנו עוד לא שם. אני מקווה שבקרוב המצב בשווקים יירגע, ואז נראה מה אפשר לעשות".
מגיעות עם שווי נמוך
בזמן שהחברות הגדולות יושבות על הגדר, בשבוע הקרוב צפויות להצטרף לבורסה המקומית שתי חברות קטנות יותר, שמשלימות הנפקה ראשונית של מניותיהן למסחר בבורסה המקומית. וזאת בשוויים נמוכים מאלו שהמשקיעים בת"א התרגלו אליהם בשנה וחצי האחרונות. הן גם מגיעות לבורסה בטרם רשמו רווחים, בניגוד לחברות האחרות בגל ההנפקות הזה.
אחת מהן היא חברת האנרגיה המתחדשת סולה שצפויה להשלים הנפקה ראשונית לפי שווי של כ־250 מיליון שקל (לפני הכסף). במסגרת המהלך שהובילה גיזה אבן זינגר חיתום, גייסה סולה 55 מיליון שקל.
מרבית תמורת ההנפקה צפויה לשמש את החברה כהון עצמי לטובת פרויקטים חדשים, מיזוגים ורכישות של פרויקטים מניבים. בנוסף, סכום של עד 12 מיליון שקל צפוי לשמש אותה לפירעון הלוואות שנטלה, ולתשלום מענק מיוחד לארבעה מנהלים, המשמשים גם כבעלי השליטה.
סולה, שהוקמה בשנת 2019, עוסקת בייזום והפעלה של פרויקטי אנרגיה סולארית ומתקני אגירה, המותקנים בעיקר על גבי גגות בישראל. כיום, מחזיקה החברה בשורה של פרויקטים בהספק מותקן של 13.1 מגוואט, לצד פרויקטים שנמצאים בשלבים שונים של ייזום והקמה בהיקף של 38.5 מגוואט. בנוסף, בשנים האחרונות פועלת החברה באמצעות חברת בת איטלקית לייזום והקמה של פרויקטים בהספק מותקן של 166 מגוואט.
את 2025 סיימה החברה עם הכנסות של כ־7.5 מיליון שקל, צמיחה של כ־46% ביחס לנתון שנרשם ב־2024. הגידול מוסבר בחיבורם לרשת והפעלתם המסחרית של פרויקטים נוספים בישראל. עם זאת, בשורה התחתונה, רשמה החברה הפסד נקי של כ־3.7 מיליון שקל.
בעלי השליטה בסולה הן משפחת פייט (18.5% מההון לאחר ההנפקה), משפחת חן (11%) ומשפחת מוסלר (10%), סמנכ"ל הפיתוח העסקי מרדכי ברזני (8%) ומנכ"ל החברה אלון נאור (7%). כמו כן בועז גולדמן (10%) ואריה אברג'ל (10%), ממייסדי החברה האיטלקית. הללו מחזיקים יחד בשליטה מתוקף הסכם משותף.
"לא מעידות על הכלל"
אל סולה צפויה להצטרף גם חברת הרחפנים הקטנה קאנדו דרונס, שבשליטת רמי לוי, אשר השלימה במהלך השבוע הנפקה ראשונית לפי שווי של כ־83 מיליון שקל (לפני הכסף). מהלך במסגרתו היא גייסה סכום של כ־19 מיליון שקל.
בדומה לסולה, גם קאנדו סיימה את 2025 עם הכנסות זעומות של כ־7 מיליון שקל, לצד הפסד של כ־11.9 מיליון שקל בשורה התחתונה. בנוסף, לחברה גירעון של 5 מיליון שקל בהון העצמי ותזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת; אלו הביאו את רואי החשבון שלה לצרף לדוחות החברה הערת "עסק חי".
זאת, בניגוד לחברות הוותיקות שהגיעו לבורסה בגל ההנפקות הנוכחי, שמאופיינות ביציבות, עם הכנסות, רווחים ותזרים איתן. פרופיל שגם תומך בשוויין, כשכמחצית מהחברות שהגישו תשקיף בחודש מאי כיוונו לשווי של מעל מיליארד שקל.
גם פרופיל המשקיעים בשתי המצטרפות החדשות שונה. הגופים המוסדיים (מנהלי החסכונות של הציבור) נעדרו כמעט כליל משתי ההנפקות, שהובלו ברובם ע"י משקיעים פרטיים. "שתי ההנפקות הללו אינן מעידות על הכלל, הן קטנות וכמעט לא מעניינות את הגופים המוסדיים, שמשקיעים בהיקפים הרבה יותר גדולים ממה שהחברות האלו מציעות. לא הייתי לומד מהן הרבה על שוק ההנפקות", מסכם גורם בכיר בשוק.
